"חוסר ודאות כאסטרטגיה": התחזיות המפתיעות של ההייטק הישראלי

מה המשמעות של להיות מקום עבודה טוב בתקופה שבה הנהלות לא יודעות מה יקרה בעוד חצי שנה? השאלה הזו עמדה במרכז אירוע חשיפת דירוג Duns 100 של חברות ההייטק והסטארטאפים שהכי טוב לעבוד בהם לשנת 2026, שמתפרסם זו השנה ה-12. האירוע כלל הרצאה על עולם התעסוקה המשתנה, פאנל של בכירי התעשייה בנושא קבלת החלטות בתקופה של חוסר ודאות, והצגה של הדירוג וממצאיו.

"AI משנה בקצב מהיר מאוד את הדרך שבה אנחנו עובדים, את התפקידים שאנחנו מגייסים אליהם ואת הכישורים שחברות מחפשות", אמר באירוע עידו לדר, סמנכ"ל מכירות Duns100 בדן אנד ברדסטריט. "הבוקר הזה הוא קודם כל הזדמנות לעצור לרגע ולהסתכל על התעשייה שלנו. איפה היא נמצאת היום, מה השתנה בה, ואולי בעיקר לאן היא הולכת".

במסגרת האירוע התקיימה הרצאה מאת הילה רגב, חוקרת ועיתונאית עצמאית, שעסקה בעולם התעסוקה המשתנה ובהשפעתו על שוק ההייטק. רגב הזהירה מפגיעה בג'וניורים ומפער בין דורי בענף בין ותיקי התעשייה לדור Z, שלדבריה מחפש גמישות, פיתוח אישי ואיזון בין החיים לעבודה. "אנחנו מכניסים המון אנשים צעירים, אג'נדה אחרת לגמרי, לעולם העבודה, אבל הם לא למדו את המיומנויות הבסיסיות", הזהירה רגב. לדבריה, הבינה המלאכותית אמנם מייתרת משרות, אבל במקביל "היא גם מעצבת מחדש את עולם העבודה. ככה שיתווספו עבודות חדשות".

לדירוגים המלאים לשנת 2026>>

"הטכנולוגיה דוהרת כל כך מהר, שעד שאתה מתקרב אליה, היא כבר רצה"

בהמשך האירוע התקיים פאנל בהנחיית שילה זברו וייס, Senior Director Ranking & Strategy ב-Duns 100, תחת השם "חוסר ודאות כאסטרטגיה", שעסק במצב תעשיית ההייטק בצל מהפכת הבינה המלאכותית והטלטלות שעברה בשנים האחרונות. "מנהלים נדרשים היום לקבל החלטות לפני שהתמונה ברורה לגמרי", אמרה זברו וייס. לדבריה, חוסר הוודאות בענף כבר אינו שלב זמני.

גיא פרמינגר, שותף בכיר ומוביל תחום הטכנולוגיה ב-PwC ישראל, טען שצריך להוציא מהלקסיקון את המושג "שיווי משקל". "טכנולוגיה דוהרת כל כך מהר, שעד שאתה מתקרב אליה, היא כבר רצה", אמר. לדבריו, "בחברות ספציפיות ה-AI אולי באמת מוריד את התעסוקה", אבל "הענף עצמו, לא חברה, כל חברה ספציפית, יכול מאוד לגדול". פרמינגר הוסיף כי בצל שינויים אלו גם תפקיד המנהל משתנה. "בעצם הפכנו להיות מנצחים, כמו במקהלה", הסביר.

עו"ד יובל הורן, שותף וראש תחום טכנולוגיה ומדעי החיים בגורניצקי, התייחס למה שחשוב לבחון ברכישת חברה. לדבריו, הטכנולוגיה לבדה אינה מספיקה: "כשרוכשים חברה לא מספיקים הברזלים שלה". הוא הדגיש כי גם מנוע ה-AI המוצלח ביותר דורש הבנה, תחזוקה וניהול של צוות שמכיר אותו היטב, והמפתחים עצמם "הם חלק מהקניין הרוחני של החברה". משום כך משולמים תשלומי שימור שבאמצעותם מנסים להחזיק את הצוות "גם 6-12-18 חודשים אחר כך". הורן הוסיף כי בחברות שפועלות תחת רגולציה, למשל ברפואה, בביטחון או בפינטק, חשובה גם תרבות של הקפדה על הנהלים, שכן חברה שסוטה מהרגולציה מסכנת את הרוכש.

מאי וולטר, מייסדת שותפה ו-CTO של Hud, התייחסה לקושי למדוד מהנדסים. "אם נסתכל על כמות הקוד שנכתב, אנחנו אפילו נשקר לעצמנו שהכל עובד ממש מדהים", אמרה. היא הזכירה את גישתה של קת' וו, מנהלת המוצר של Claude Code ב-Anthropic, שלפיה "הדבר שמהנדסים מביאים היום זה טייסט, זה טעם". לדברי וולטר, השינוי הוא "מלבנות תוכנה ללבנות מפעלים קטנים שמייצרים את התוכנה והמערכות שלנו".

מיכל רומי, מנהלת SAP Labs Israel, דיברה על התמודדות עם השינויים באמצעות שיח ישיר עם עובדים. "אנחנו חייבים כל הזמן לשאול את עצמנו אם מה שעשינו עד עכשיו ימשיך לעבוד גם בעתיד", אמרה. השיטה שלה, לדבריה, היא "להקשיב ליוזמות בשטח, לשמור על אמצעי תקשורת ישירים ובלתי אמצעים עם העובדים, וליצור באמת איזושהי תרבות של שיח פתוח... כי אנחנו באמת לא יודעים מה יהיה".

דוד ביני, מנכ"ל Panaya, אמר שהוא בעד קידום עובדים מתוך החברה, אבל "לא בכל מחיר", כלשונו. לדבריו, המסלול המוכר, שבו מתחילים במשימות זוטרות ומתקדמים מתפקיד לתפקיד, מתחיל להישבר. "חצי מההנהלה שלי זה אנשים שקודמו מבפנים, וחצי זה אנשים שהבאתי מבחוץ, ולשמור את הבלנס הזה זה משהו שאני מאוד מאוד ממליץ עליו", אמר. לשיטתו, עובדים חדשים שמגיעים מבחוץ הם "גלולת מרץ לחברה, וגם משקפיים שנותנות לראות את המציאות מזווית אחרת".

גלעד זילברמן, מייסד שותף ומנכ"ל SeatPick, הדגיש את נקודת המבט היזמית ואת הצורך לחזק כישורים יזמיים בצל השינוי באופי העבודה והתייתרות של משימות טכניות עקב מהפכת ה-AI. לדבריו, בסטארט-אפ שנבנה נכון, צוות הליבה יורכב מאנשים שבשעת אתגר מתנהלים כמו יזמים. "אתה היזם של החיים שלך", אמר.

התובנות מהדירוג: אמון ברגע הפיטורים והכשרה לעידן ה-AI

בדירוג חברות ההייטק לשנת 2026 שמרה NVIDIA Israel על המקום הראשון, Island נכנסה למקום השני ו-Microsoft Israel R&D Center דורגה שלישית. Camtek, שהצטרפה השנה לדירוג, מדורגת במקום ה-40. בדירוג הסטארטאפים מעל 100 עובדים הובילה Navina, ו-Fetcherr דורגה רביעית. בדירוג הסטארטאפים עד 100 עובדים הובילה Kodem, ודורגו בו גם IVIX במקום ה-12, Aryon Security במקום ה-15 ו-Terra Security במקום ה-23.

את הדירוג ואת ממצאי המחקר שעומד מאחוריו הציגה באירוע יעל בלגראי כהן, מנהלת תחום ההייטק בדן אנד ברדסטריט. "אמון העובדים נבנה בהחלטות הקשות של ההווה ובהשקעה בעתיד המקצועי שלהם", מסרה בלגראי כהן. "הממצאים ממחישים את החשיבות של שקיפות ויחס אנושי בזמן פיטורים ושינויים ארגוניים, לצד הכשרה שמאפשרת לעובדים להתקדם בעידן ה-AI".

מהדירוג שהתפרסם השנה עולות כמה מגמות מרכזיות בשוק ההייטק. הראשונה נוגעת לאופן שבו מעסיקים מנהלים פיטורים: שיעור העובדים שסברו כי הפיטורים בארגונם בוצעו בשקיפות ובהוגנות במידה רבה עלה מ-77% ב-2025 ל-88% השנה, אף שחלק מהמשיבים תיארו קיצוצים חוזרים והיעדר תקשורת מספקת.

מגמה שנייה היא הפער בהכשרה לעידן ה-AI. בשימוש היומיומי בכלי AI הפער בין סטארטאפים לחברות מצומצם, אך בהכשרת עובדים ובהטמעת יכולות AI נרשם פער רחב יותר לטובת הסטארטאפים. הפער ניכר גם בתפיסת השכר בתחום: 80% מעובדי הסטארטאפים סבורים ששכרם תחרותי ביחס לשוק, לעומת 56% מעובדי החברות.

מגמה שלישית היא השחיקה בשביעות הרצון מהזדמנויות הכניסה לענף: 73% מהעובדים הביעו שביעות רצון מההזדמנויות לג'וניורים, לעומת 85% ב-2023. "הירידה בשביעות הרצון מהזדמנויות הכניסה לג׳וניורים מחייבת גם הסתכלות קדימה. צמיחת ההייטק הישראלי תלויה ביכולת לפתח כאן את דור העובדים והמנהלים הבא", אמרה בלגראי כהן.

לצד זאת, התמיכה בעובדים בעתות חירום נותרה נקודת חוזק של הענף: קרוב ל-95% מהמשיבים על השאלונים דיווחו על תמיכה מצד הארגון בתקופות משבר. מנגד, שביעות הרצון מהתנאים להורים ירדה מ-86% ב-2025 ל-77% השנה, ומדד השוויון המגדרי בקרב נשים ירד מ-91.1% ב-2023 ל-86%. "חברות שישקיעו בהון האנושי שלהן, יעניקו הזדמנויות וינהלו שינויים באחריות יבנו יתרון משמעותי בגיוס ובשימור טאלנטים", סיכמה בלגראי כהן.