דלק וביטחון: האם בניית מתקן GTL תעזור לשחרר את ישראל מהתלות ביבוא נפט?

זה לא סוד הפקת פחמימנים נוזליים (נפט) העצמית כמעט לא קיימת בישראל. הנפט משמש בעיקר לייצור דלק מנועי. צריכת הדלקים המצטברת בישראל מסתכמת ב-250-300 אלף חביות ליום. היא מהווה כ-40% מצריכת האנרגיה הכוללת של המדינה, ואין צפי לירידה משמעותית בצריכת הדלקים הללו בשנים הקרובות. היות והנפט מיובא דרך הים, מתקני הייצור של הדלקים בישראל ממוקמים בקרבת נמלים.

סוגיית העתקת מפעלי חיפה

סוגיית העתקת מתקני זיקוק הנפט ומפעלי פטרוכימיה מחיפה נדונה כבר מספר עשורים. טוב היה לו המפעלים היו מעותקים בעצמם באופן פלאי לנגב עם כל התשתית הדרושה לאספקת נפט גולמי וכו', אך ברור שזהו רק חלום ולא המציאות.

הרבה יותר הגיוני לשקול הקמת מתקן חדש ומודרני של בית זיקוק ומוצרי פטרוכימיה, אשר יתבסס על הטכנולוגיות המתקדמות ביותר. שילוב של טכנולוגיות מודרניות, ציוד מודרני וגישה מודרנית לתכנון ובנייה של מתקן משולב יאפשר לשפר את המדדים הכלכליים ולהפחית את העומס על הסביבה. בניית מתקן חדש אפשרית תוך 3-5 שנים ויכולה להוות פתרון טוב מבחינה אקולוגית.

עם זאת, מתקן חדש לא יפטור את ישראל מהתלות האסטרטגית ביבוא נפט. יתרה מכך, אספקת חומרי הגלם לאזורים מרוחקים מהנמלים תפגע באמינות האספקה ותעלה את עלויות הייצור, וזאת מבלי לתרום לביטחון האנרגטי.

גז טבעי כיתרון אסטרטגי של ישראל

היתרון העצום של ישראל בכל הקשור לביטחון אנרגטי של המדינה הוא עתודות הגז הטבעי הגדולות שלה (שדות "לוויתן", "תמר" ואחרים). שדות אלה מספקים באופן מלא את הצרכים הפנימיים של המשק הישראלי (לרבות בחשמל) ומאפשרים לייצא גז. מכאן מתעוררת השאלה: האם עתודות אלה יכולות לשפר את המצב עם הדלק המנועי? הרי שדלק ומוצרי פטרוכימיה חשובים מדי הן לכלכלה והן לביטחון המדינה, מכדי שלא לבחון חלופות לתלות הקיימת בנפט.

האפשרויות של טכנולוגיית GTL

בהקשר זה בולטת טכנולוגיה ידועה ומוכרת של GTL (המרת גז לנוזלים, gas to liquids) - עיבוד גז טבעי לדלק מנועי נוזלי. מפעלי ייצור מסוג זה פועלים בהצלחה רבה בקטאר, מלזיה, ניגריה ואוזבקיסטן.

בניית מתקן GTL בישראל תאפשר להמיר גז מקומי לדלק נוזלי ולהפחית את התלות ביבוא נפט. רעיון זה נדון בשנים 2012–2016, כאשר נבחנו אפשרויות של מימוש הפוטנציאל הכלכלי של שדות הגז. עם הזמן ננטש הרעיון בגלל עלות גבוהה, גישה מוגבלת לטכנולוגיות וגורמים אחרים, שהפכו אותו בזמנו לא ישים. היום המצב שונה בתכלית והגיע הזמן לחזור ולדון בנושא שוב.

הנזלת גז יקרה משמעותית בהשוואה לתהליך זיקוק נפט קלאסי, מכיוון שנדרשים יותר שלבי עיבוד טכנולוגיים (העיקרי שבהם - תהליך פישר-טרופש). למעשה, עתירות הון גבוהה היא החיסרון העיקרי של מפעלי GTL. עם זאת, הטכנולוגיה מספקת דלק באיכות פרימיום עם תכולת גופרית נמוכה במיוחד. יתרון חשוב נוסף של הדלקים המיוצרים בדרך זו הוא טביעת רגל פחמנית נמוכה יותר.

תיאורטית ל-GTL אין מגבלות תפוקה, מלבד הספק הכורים הספציפיים אצל מעניקי רישיונות שונים. המגבלה האמיתית קשורה יותר לזמינות של כמויות גז מספיקות. צריכת הגז היא כ-250 מ"ק (10 MMBTU) לחבית דלק. עם נתוני צריכה של 250–300 אלף חביות ליום, ישראל תזדקק ליותר מ-25 מיליארד מ"ק גז בשנה, שזה יותר מכל תפוקת הגז השנתית במדינה.

היקף אפשרי

לפיכך, נכון יותר לשקול בניית מתקן GTL גדול שיכסה רק חלק מסוים מצרכי המדינה בדלק. היעילות הכלכלית של הפרויקט תלויה במחירי הגז והנפט, אך הגורם המרכזי כאן אינו חסכון כלכלי, אלא הפחתת התלות ביבוא נפט. תרחיש של עצמאות חלקית וגיוון מקורות אנרגיה, המבוסס על גז, אנרגיות מתחדשות, רכבים חשמליים ודלק ביולוגי, הוא ישים בהחלט. פרויקט GTL יכול להיות מרכיב חשוב בביטחון האנרגטי של ישראל.

סינרגיה אפשרית בשילוב עם פתרונות נוספים

מתקן GTL יכול להיות משולב עם פתרונות אחרים, מה שייתן אפקט סינרגטי משמעותי:

• שימוש בגז סינתזה לייצור אמוניה, מתנול, דשנים ומוצרי פטרוכימיה;
• שילוב עם טכנולוגיות מימן (הן הפרדת מימן מגז סינתזה והן הוספת מימן מאלקטרוליזה על בסיס אנרגיות מתחדשות);
• שילוב עם עיבוד מקורות לא-מאובנים - פסולת חקלאית או פסולת עירונית מוצקה, שימוש באלקטרוליזה על בסיס אנרגיות מתחדשות וכדומה. חשוב להבין כי שילוב של הטכנולוגיות החדשות הללו עם הטכנולוגיה המוכחת של GTL תאפשר לייצר דלק ביולוגי ו-SAF תוך הפחתת הסיכונים. בנוסף, פרויקט כזה יהווה צעד לקראת מילוי ההתחייבויות של ישראל בכל הנוגע ל-net-zero 2050.

לסיכום

ניתוח מפורט של כל האפשרויות לפיתוח ענף הדלק עונה על האינטרסים הן של המדינה והן של החברות הפועלות בתחום הפקה ועיבוד של נפט וגז. בניית מתקן משולב חדש של זיקוק נפט ומוצרי פטרוכימיה, בניית מפעל GTL וכל שילוב שניהם צריכים להיות בין האפשרויות הנבחנות.

מאת פרופסור לאוניד סורקין, יועץ אסטרטגי וגה נכסים יזמות והשקעות בע״מ

***

כתבה שיווקית בחסות וגה נכסים יזמות והשקעות בע"מ; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100