מה שהתחיל כתביעה על שימוש בכתבות עיתונאיות הפך גם לדיון על ביטחונה הלאומי של ארה״ב. בעמדה שהגיש לבית המשפט בספטמבר 2026, במסגרת ההליך נגד OpenAI ומיקרוסופט, טען הממשל האמריקאי כי הגבלות רחבות על אימון מודלי AI עלולות לפגוע בהובלה הטכנולוגית של ארה״ב ולהעניק יתרון למדינות יריבות. כך ניצבת בלב המחלוקת שאלה שחורגת מזכויות היוצרים: כיצד מאזנים בין הגנה על יוצרים לבין השאיפה להוביל במרוץ ה-AI?

בתביעה שהגיש ה״ניו יורק טיימס״ לבית המשפט הפדרלי במנהטן, טען העיתון כי OpenAI ומייקרוסופט השתמשו ללא רשות בכתבותיו לצורך אימון מודלי בינה מלאכותית, ובכך הפרו את זכויות היוצרים שלו. עמדת משרד המשפטים האמריקאי, שהוגשה במסגרת הליך זה, תומכת בטענה כי העתקת יצירות לצורך אימון מודלי שפה גדולים עשויה להיות מוגנת מכוח דוקטרינת ה״שימוש ההוגן״. מדובר בעמדת הממשל המובאת בפני בית המשפט, ולא בהכרעה שיפוטית.

מדוע הביטחון הלאומי נכנס לתמונה

בעמדתו מצביע הממשל על שימושים ביטחוניים בבינה מלאכותית, ובהם ניתוח מידע מודיעיני, שיפור מערכות נשק וסיוע בקבלת החלטות בשדה הקרב. לשיטתו, כללים משפטיים שיקשו באופן משמעותי על פיתוח תעשיית AI חזקה בארה״ב עלולים לפגוע בביטחונה הלאומי ולהעניק יתרון למדינות יריבות שאינן כפופות למגבלות דומות.

אימון המודל והפלט כשאלות משפטיות נפרדות

בלב הדיון עומדת השאלה אם העתקת יצירות מוגנות לצורך אימון מודל מהווה הפרת זכויות יוצרים, או ״שימוש הוגן״ שאינו מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות, ובעוד שהתובעים טוענים שעצם העתקת היצירות גם לצורך אימון המודל מפירה את זכויותיהם, הרי שהנתבעות טוענות כי מדובר בשימוש ״טרנספורמטיבי״: שימוש בעל מטרה ואופי שונים מאלה של היצירות המקוריות.

בעמדה שהוגשה לבית המשפט על ידי הממשל נערכה אבחנה בין שלב ה"אימון" לבין שלב ה"פלט" . לעמדת הממשל, ההעתקה בשלב ה"אימון", נועדה ללמד את המודל דפוסים לשוניים וקשרים בין נתונים, ולא לפרסם מחדש את הכתבות או להחליף אותן, והואיל ו"אימון" כשלעצמו אינו תחליף משמעותי לכתבות של הניו יורק טיימס, משום שאינו חושף לציבור את הביטוי המוגן שביצירה- הרי שמדובר בשימוש "טרנספורמטיבי" מותר.

בשונה מכך מצוין בעמדה לגבי ה"פלט" כי אם ייטען שה"פלט" מפר זכויות יוצרים, הרי שיש לבחון אותו באופן פרטני, ולהגיע למסקנות לגביו בנפרד משאלת האימון של המודל.

עוד טוען הממשל כי האפשרות שמודלים יפיקו בעתיד יצירות מתחרות אינה מצדיקה, כשלעצמה, חיוב ברישוי לצורך האימון. לגישתו, טענה זו מערבבת בין שלב האימון לבין שלב התוצר – הוא הפלט- ומרחיבה את ההגנה מעבר לביטוי המוגן ביצירה. גם השימוש המסחרי במודלים אינו שולל, לשיטתו, את אופיו הטרנספורמטיבי של האימון.

יצוין כי עמדתו של הממשל האמריקאי עולה בקנה אחד עם עמדת משרד המשפטים הישראלי שפורסמה בסוף שנת 2022 ואשר לפיה למעט במקרים חריגים, שימוש בתכנים המוגנים בזכויות יוצרים לצורך אימון מכונה יהיה מותר גם ללא קבלת אישורם של בעלי הזכויות בתכנים. באותה עמדה לא הודגשו דווקא שיקולים ביטחוניים, אולם יש לציין שהיא נולדה בפניה של המנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון (מפא"ת) .

הגנה על יוצרים מול חסמי כניסה

בנוסף, הממשל מזהיר בעמדה שהוגשה על ידו כי חיוב ברישוי לצורך אימון עלול ליצור חסמי כניסה שיחזקו חברות טכנולוגיה גדולות ומו"לים ותיקים שיש ביכולתן לשלם ממון לשם קבלת רישוי, לעומת מפתחי AI קטנים, ויוצרים עצמאיים שידם אינה משגת לשלם בגין רישוי, ובכך תצומצם החדשנות.

המסמך גם מציין כי על מנת להגן על יוצרים מפני תוצרים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית והמפרים את תוכנם המוגן, הנשיא טראמפ עודד את הקונגרס לשקול אימוץ מסגרות רישוי או מערכות זכויות קולקטיביות עבור בעלי זכויות ולהעניק להגנה על יחידים מפני הפצה בלתי מורשית או שימוש מסחרי בלתי מורשה בהעתקים דיגיטליים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית. ואולם, בהתאם לאינטרס הלאומי בקידום חדשנות וחופש הביטוי, פעולה של אימון מודלים של בינה מלאכותית על חומרים המוגנים בזכויות יוצרים, כשלעצמה, אינה מפר את דיני זכויות היוצרים.

ההליך המשפטי נמשך בימים אלה בבית המשפט הפדרלי בניו יורק, ועמדת הממשל אינה מכריעה את המחלוקת. ההכרעה עשויה להשפיע על גבולות השימוש ההוגן באימון מודלים ועל היחסים בין מפתחי AI לבעלי זכויות. לצד השאלות המשפטיות, היא מציבה לדיון גם את המשקל שיש לתת לאינטרס הלאומי בקידום בינה מלאכותית מול ההגנה על היוצרים. ולנו לא נותר אלא להמשיך לעקוב.

מאת עו"ד רקפת פלד, שותפה, משרד גילת, ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן

***

כתבה שיווקית בחסות משרד גילת, ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.