עולם ההייטק דורש הרבה, אך גם יודע לתגמל היטב. המשכורות גבוהות והערך הכספי של החברות המצליחות עומד על סכומי כסף אדירים. אקזיטים הופכים אנשים בין לילה לבעלי הון רב, ועל אף שניתן להתווכח על באם המושג 'בועה' אכן מתאר את המציאות התעסוקתית של עולם ההייטק, אין ספק שבהשוואה לרוב הסקטורים העסקיים במשק, ענף ההייטק מתאפיין בתנאי העסקת עובדים הנמצאים בשורה הראשונה של המגזר העסקי בישראל.

חברות ההייטק מתפרסמות פעמים רבות בעקבות סבבים של גיוסי הון וגיוסי משקיעים חדשים. בדרך כלל מדובר על משקיעים מוכרים בעלי איתנות פיננסית, או סכומי כסף גדולים שקשה להתעלם מהם אשר גם מבליטים את הפוטנציאל הגלום בחברה. אולם, דווקא הפעילות הערכית המשמעותית של חברות ההייטק אשר ממשיכה לפעול בעצימות גבוהה, נשארת רחוקה מהעין ללא חשיפה רחבה. 

ישנן חברות המנצלות את הכסף הגדול כדי להתפתח ולקדם עצמן כאשר במקביל הן לא שוכחות לתרום לחברה שבה הן פועלות, לקדם ערכים הומניים, לסייע לאוכלוסיות חלשות ולכאלה שקולן אינו נשמע, ולבצע באופן כללי פעולות שהופכות את החברה לשוויונית וחזקה יותר. חלק מהן עשו זאת עוד כשהיו חברות קטנות, חלק יכלו להרשות לעצמן רק כשצמחו והכסף הגדול נכנס לקופת החברה, דבר אחד בטוח, המגמה של מעורבות חברתית ותרומה לקהילה מצד חברות הייטק מצליחות נמצאת בתנופה יחסית לשנים קודמות, והצלחת החברות שתורמות לקהילה מסייעת באופן ישיר לקידום חלקים אחרים בחברה הישראלית. 

על רקע פרסום דירוג Duns 100 לחברות ההייטק שהכי תורמות לקהילה, שהינו חלק מדירוג חברות ההייטק שהכי טוב לעבוד בהן, שיתפו כמה נציגות בכירות של חברות הטכנולוגיה המובילות בתחומן במשק הישראלי כיצד פועלת החברה בכל הנוגע לתרומה לקהילה, מה מניע את החברות לתרום לקהילה, כיצד בוחרות החברות באילו מטרות ערכיות להשקיע, וכיצד משפיעה התרומה לקהילה על עובדי החברה והקשר שלהם אליה. 

בדירוג, שבוצע כאמור זו הפעם הראשונה, נבדק באם חברות הייטק בישראל מעודדות תרומה לקהילה, ואם כן, באיזה אופן. ישנן חברות שתורמות לארגונים הטמעה של הטכנולוגיה שלהן, חלקן תורמות שעות פיתוח של עובדים, חלקן תרומות כסף ויש חברות שמשלבות ותורמות גם מבחינה טכנולוגית וגם מבחינה כספית.

בנוסף, חולקו אלפי שאלונים לעובדי החברות בהם התבקשו העובדים לדרג את שביעות רצונם ממדיניות התרומה לקהילה בחברה. 

לכתבה התראיינו נילי גור, דירקטורית בכירה למיתוג מעסיק וחווית העובד בחברת סיילספורס, יעל וויסנר - לוי, סמנכ״לית תקשורת בחברת האינשורטק למונייד ונטע פלר, סמנכ"ל משאבי אנוש, נטורל אינטליג'נס. 

כיצד תרומה לקהילה באה לידי ביטוי בחברה שלכם? 

נילי גור: "כשמייסד החברה, מארק בניוף, ייסד את סיילספורס ב-1999, אחת המטרות שלו היו להקים את החברה כאחת שתתבסס על תרומה לקהילה ותהווה פלטפורמה לשינוי אמיתי בעולם. כחלק מהחזון שלו וכדי להטמיע את ערך ההתנדבות בתרבות הארגונית, סיילספורס פיתחה מודל פילנתרופי ייחודי.

נילי גור (צילום: נתנאל טוביאס)
נילי גור | צילום: נתנאל טוביאס

מודל ה 1:1:1: בו 1% מהכנסותיה, 1% מזמן העבודה ו-1% מהטכנולוגיה שלה, נתרמים לעמותות וארגונים ללא מטרות רווח. במסגרת המודל הזה סיילספורס ישראל תרמה יותר מ-150,000 שעות לקהילות שונות בארץ ויותר מ-600 ארגונים ועמותות  משתמשות במוצרי סיילספורס בישראל. החברה משתפת פעולה עם ארגונים כמו: רוח טובה, גשר אל הנוער, שמרת ועוד הרבה נוספים. בנוסף, כל עובד.ת בחברה מקבל.ת 56 שעות בשנה, בתשלום מלא, להתנדב לאיזה עמותה שיבחרו. החברה גם עושה מאצ'ינג לכל תרומה כספית של עובדת".

יעל וויסנר – לוי: "תרומה לקהילה היא חלק אינטגרלי בחברה. החל מהתרבות הארגונית, המוצרים שהיא מציעה ללקוחותיה, ועד המודל העסקי שלה. המודל של החברה מבוסס על דמי ניהול קבועים ושאר הכספים נועדו לחזור אל המבוטחים למטרת תרומה שהם בוחרים. את הכסף שנשאר, מעניקה החברה לעמותות שנבחרו על ידי הלקוחות שלה. כחלק מהמסורת, החברה ייסדה את יום ה-Giveback השנתי, ועד כה נתרמו למעלה מ-6 מיליון דולר למאות ארגונים.  בנוסף לכך, כשהחלטנו להשיק את ביטוח הרכב שלנו בנובמבר 21, היה לנו חשוב לשמור על בטיחות הלקוחות ועל המכוניות ולצד זה לעודד גם שמירה על איכות הסביבה. החלטנו לצאת במדיניות בתחום ביטוח הרכב ועל כל מס׳ קבוע של קילומטרים שהמבוטחים שלנו נוסעים - אנחנו שותלים עצים כדי לעזור לנקות את פליטות הגז. יותר מ-218 אלף עצים נשתלו. כמו כן, החברה משתפת באופן קבוע פעולות עם עמותות וארגונים ומחברת בינם לבין עובדי החברה, וכל הספקים של החברה הם עסקים קטנים ובינוניים ישראלים".

יעל וויסנר לוי (צילום: שלומי יוסף)
יעל וויסנר לוי | צילום: שלומי יוסף

נטע פלר: "עשייה חברתית נמצאת באג'נדה של נטורל אינטליג'נס מזה שנים רבות. במרוצת השנים חברנו למספר עמותות וארגונים אשר מקדמים נושאים שאנו מאמינים בהם, כגון: שוויון וקידום זכויות לקהילת הלהט"ב ושילובם בשוק העבודה, שוויון מגדרי, עבודה עם נוער בסיכון ושוויון טכנולוגי בפריפריה החברתית והגאוגרפית בישראל.

היינו החברה הראשונה בישראל שהציעה מענקי פונדקאות לעובדינו הגאים, מהלך שסחף אחריו ארגונים נוספים במשק. אנו פועלים עם ארגוני הלהט"ב + השונים ומקיימים פעילויות לאורך כל השנה ששיאן בחודש הגאווה, למען העלאת מודעות למצב הקהילה וחתירה לשוויון זכויותיה. היינו מבין הארגונים הראשונים שחתמו על הסכם Israel Diversity Standard לתמיכה בעובדים הלהט"בים ולקידום שוויון זכויות בהייטק. הקמנו תא גאה בחברה, אליו שייכים עובדים ועובדות מקרב הקהילה הגאה, לרבות שתי עובדות טרנסג'נדריות שעובדות אצלינו. חברי התא מתכנסים אחת לרבעון במטרה להציף יוזמות ורעיונות לפעילויות הקשורות לקהילה הגאה, לשתף ולהתייעץ. במקביל, עמותת "מעברים לקשת הטראנסית" יושבת במשרדינו מזה כארבע שנים ומקבלת מאיתנו ליווי מקצועי מקיף.

נטע פלר
נטע פלר

אני לוקחת חלק בוועד המנהל של שתי עמותות: LGBTech שפועלת למען הקהילה הלהט"בית בשוק העבודה ועמותת "גשר אל הנוער", הנותנת סל כלים וכישורי חיים לנוער בסיכון לנשירה ממסגרת החינוך הפורמלית, במטרה לשלבם כאזרחים שווי הזדמנויות התורמים לחברה הישראלית. עובדי ועובדות החברה מסייעים לבני הנוער בהכנה לבגרויות וצוות משאבי האנוש ומנהלים בכירים מלווים מקצועית את הנהלת העמותה.

מזה כשלוש שנים שאנו תומכים בפעילותה של "עמותת שוות" להעצמה וקידום של נערות וילדות מהפריפריה החברתית והגאוגרפית ופועלים מזה כחמש שנים עם עמותת "תפוח" התורמת לצמצום הפערים הדיגיטליים בפריפריה החברתית והגאוגרפית בישראל. עובדי ועובדות החברה מרצים בפני משתתפי הקורסים הטכנולוגיים. חלק מבוגרי הקורסים עוברים אצלנו התמחות ועובדים עם ציוותי הפיתוח שלנו. כמו כן אנחנו פעילים במיזם של עיריית ירושלים לקידום סטודנטים ממזרח העיר להשתלבות בהייטק הישראלי וכניסה לשוק העבודה.

אנו מעודדים את העובדים להקדיש 1% מזמן העבודה שלהם (כשעתיים בחודש) לפעולות התנדבות אישיות, צוותיות או מחלקתיות. אחת לשנה אנחנו עורכים סקר תרומות שמזמין את העובדים והעובדות להציע עמותות שהם רוצים שנתרום להן כסף, לצד תרומות שאנו נותנים לאורך השנה לעמותות שאנו מלווים בקביעות ולארגונים אחרים. בחברה קיים גם פורום "Green NI", פורום עובדים שמקדמים עשייה ירוקה סביבתית ויחד איתם אנחנו פועלים למען הפיכת המשרדים שלנו לירוקים יותר ולמען העלאת המודעות של העובדים שלנו לאיכות הסביבה".

מה המניע שלכם לתרום לקהילה ולחברה? 

יעל וויסנר – לוי: "למונייד הוקמה במטרה לבנות מחדש את עולם הביטוח הסבוך והבירוקרטי באמצעות כלים טכנולוגיים ומודל עסקי שנועד לייצר מערכת יחסים שקופה ואמינה בין הלקוחות ולחברה. חברות ביטוח המסורתיות מצויות במצב של ניגוד עניינים מול המבוטחים, כאשר כל תשלום של תביעה פוגע בשורת הרווח שלהם. על מנת למנוע את הקונפליקטים בין חברות הביטוח למבוטחים, החלטנו לקבוע מראש דמי מנוי קבועים וככל שהרווח של החברה עולה על השיעור שנקבע, נתרם הרווח לארגוני צדקה לפי בחירתו של כל מבוטח. מודל כזה מייצר אמון מוחלט בין המבוטחים שלנו אלינו, תוך ביסוס מערכת יחסים שקופה לאורך כל הדרך". 

נטע פלר: "עשייה חברתית היא חלק מה DNA הארגוני שלנו ומלווה אותנו מזה שנים. אנחנו מאמינים שלחברות וארגונים במשק הישראלי יש אחריות לקדם מטרות חברתיות וסביבתיות. יש בידינו ובידי ארגונים דומים לנו את הידע הארגוני והעסקי לצד יכולת כספית לעשות זאת ולקדם עמותות שעוסקות בנושאים שישפיעו על שוק העבודה, על חיינו ועל חינוך ילדינו.

האקטיביזם החברתי הוא בגדר חובה מוסרית עבורנו ואנו מנסים להוביל תהליכים משמעותיים שישפיעו על החברה שבה אנו חיים. כך למשל, על ידי קריאת תיגר על תפיסות מסורתיות, אנו מציעים להורים "משרות הורה" במקום "משרות אם" על כל ההשלכות הנגזרות מכך, מתוך הכרה במודלים חדשים של משפחה, כדוגמת הורות להט"בית, או בכלל הכרה בצרכי ההורים, למשל בשעות עבודה הוגנות. למעשה, על ידי אימוץ ערכים שחשובים לארגון, אנו משנים את המציאות החברתית.

עובדי ועובדות החברה שלנו מקבלים הרבה מעצם הנתינה וההתנדבות שלהם. זה מעלה את תחושת השייכות שלהם, הערך העצמי, הסיפוק ומצב רוחם ובכך תורם לרווחתם ולהעלאת תפוקתם במסגרת תפקידם. זהו מצב של win-win לעובדים שלנו ולעמותות עמן אנו פועלים ורבות מההתנדבויות שאנו מציעים הגיעו במקור כיוזמות של עובדים או רעיונות שהעלו".

נילי גור: "כחלק מערכי הליבה ומהתרבות הארגונית של סיילספורס, המציבה את העובד במרכז, היא מעניקה תשומת לב רבה לרווחת העובדים, מייצרת גיוון במקום העבודה, מקדמת שוויון זכויות והזדמנויות לכולם ותורמת לקהילה המקומית. עד היום סיילספורס העולמית תרמה יותר מחצי מיליארד דולר בפרויקטים פילנתרופיים - סה"כ 532 מיליון דולר במענקים מאז הקמתה. כמו כן, תרמה 146 מיליון דולר למטרות חינוך ברחבי העולם, העניקה 100 מיליון דולר לעמותות הפועלות למען שיקום מערכות אקולוגיות ומשבר האקלים ועוד. התנדבות היא גם דרך מצוינת ומאוד אפקטיבית ליצור תחושת חיבור בין העובדים, אחד לשני וגם לארגון עצמו – ע״"י ארגון אירועי התנדבות חוצי ארגון בו כל העובדים.ות משתתפים.ות יחד. לקראת החגים לדוגמא, הודענו כחברה שבמשך 4 ימים כולם יוצאים להתנדב. מעל 350 עובדים.ות התנדבו יחד ב-17 פעילויות שונות עם עמותות מגוונות ברחבי הארץ". 

כיצד מחליטים אצלכם בחברה לאילו פרויקטים להירתם?

נטע פלר: "אנו מלווים ארגונים ועמותות קבועים מזה שנים ויש לנו תכנון שנתי מראש לגבי מגוון הפעילויות והפרויקטים שאנו נרתמים אליהם מולם. אנו מקבלים פניות רבות מארגונים שונים שעוסקים בפעילות חברתית מגוונת וחשובה, אך לרוב על מנת לייצר אימפקט משמעותי ועמוק - אנו בוחרים לסייע לאורך זמן ובהרבה מישורים לארגונים שעולים בקנה אחד עם האג'נדה שלנו לתקופה הנוכחית, שעוסקת בשוויון על רבדיו השונים. שוויון מגדרי, שוויון הזדמנויות לנוער בסיכון, שוויון טכנולוגי וכו'. עבור מטרות חשובות אחרות, שאינן כחלק מהאג'נדה שלנו, אנו מסייעים מעת לעת בתרומות כספיות ובכך שמפרסמים התנדבויות בשלל נושאים לכלל העובדים שלנו, כחלק מהיעד הארגוני שלנו הקובע כי כל עובד ועובדת יתנדבו 1% מזמנם בחודש.

נושאים חברתיים בוערים בי ואני מקדמת אותם במקביל לפעילויות העובדים גם בעזרת הידע שלי והקשרים שלי עד כמה שאני יכולה. למשל - לפני כשנה פנתה אלי היזמת שירן מלמדובסקי והציגה בפני את פרויקט "הקשיבי בקולי" שעליו עבדה, הרותם טכנולוגית בינה מלאכותית במטרה להעלות מודעות לנושא האלימות כנגד נשים. הפרויקט היה כל כך עוצמתי וחשוב, שהחלטתי מיד להירתם למטרה ולסייע לשירן. ליווינו את שירן בהעלאת מודעות ובגיוס כספים מחברות הייטק לטובת שיווק הפרויקט. בסופו של דבר גייסנו למעלה מ- 80 אלף שקלים וקיימנו את מפגש השקת הפרויקט אצלנו במשרדים, בהשתתפות משפחות הנרצחות, מנכ"ל השלטון המקומי ועוד.

מעבר לכך, מרבית התהליכים הארגוניים שלנו מתחילים, כאמור, מהשטח, מהעובדים. אנחנו עורכים סקרים שנתיים ונמצאים בתקשורת רציפה עם העובדים מדי יום ושומעים מה חשוב להם, מה מעניין אותם ובמה הם רוצים שנשקיע. אחת לשנה בחודש נובמבר אנחנו עורכים "סקר תרומות"  ושואלים את העובדים שלנו על ארגונים ומטרות הקרובות ללבם, שלהם הם היו רוצים לתרום, הרשימה שנוצרת עוברת לוועדה פנים אירגונית שמחליטה על חלוקת הכספים לעמותות השונות בארץ".

נילי גור: "ההחלטה נובעת משיתופי פעולה קודמים מוצלחים עם גופים ועמותות שונות. דרך נוספת של העובדים להתנדבויות שונות הינה דרך קבוצות השוויון הגלובליות הפועלות גם בארץ. קבוצות שוויון הן קבוצות של עובדים.ות שבמרכזן חווית חיים או רקע משותף, שמטרתן קידום זכויות של אוכלוסיות שונות או קידום מטרה משותפת. במרכז בישראל קיימות 6 קבוצות שוויון והן פועלות כדי ליזום פרויקטים רבים בחברה ומחוצה לה הקשורים להתנדבות, תמיכה בקהילה ועוד. בין הקבוצות הפועלות בארץ: קבוצת שוויון הפועלת לקידום זכויות קהילת הלהטב״ק, קבוצת שוויון הפועלת לקידום נושא הקיימות, קבוצת שוויון הפועלת לקידום עובדים.ות עם מוגבלויות, קבוצת שוויון הפועלת לקרבה דתית, קבוצת שוויון הפועלת לקידום שוויון מגדרי, וקבוצת שוויון הפועלת לקידום חיילי מילואים וחיילים בודדים". 

יעל וויסנר – לוי: "כשלקוח נרשם לחברה הוא מקבל את האופציה לבחור את המטרה הקרובה ביותר עבורו. רבים מהלקוחות שלנו ממליצים לנו על ארגוני צדקה שהם נלהבים מהם ואנחנו כמובן חוקרים את כל ארגוני הצדקה כדי לוודא שהם שקופים, משפיעים והכי חשוב - אפקטיביים. השנה, על פי התרומות, אשר מבוססות על בחירתם של למעלה ממיליון וחצי אנשים ברחבי העולם, ניכר כי המחויבות של האזרחים היא לתמוך בעיקר במשבר האקלים, תחומי הבריאות ובזכויות האדם. השנה, נתרמו כחצי מיליון דולר למשבר האקלים, גידול של 72% לעומת שנה שעברה. תרומה זו מתבטאת בלמעלה מ-7,000 קילו של פסולת שפונתה מהאוקיאנוסים והחופים, כ-60,000 עצים שנשתלו, 9 פרויקטי מים שסיפקו מי שתייה נקיים ובטוחים לכ-3,000 איש ברפובליקת מאלי שבאפריקה ועוד. התרומות לארגוני זכויות האזרח גדלו ב-52% לעומת שנה שעברה, והסתכמו בכ-272,331 דולר. תרומה זו מתבטאת בהגנה על כ-2000 ילדים מסחר בילדים, 100 פליטים אוקראינים שקיבלו סיוע רפואי, קווי סיוע בבולגריה וסיוע במאבק בסחר בבני אדם ביוון. ככל שלמונייד ממשיכה לצמוח ולהתרחב, כך גם מתרחב פוטנציאל האימפקט שלנו על עמותות ומטרות הקרובות ללב לקוחותינו". 

כיצד משפיעה התרומה לקהילה על עובדי החברה והקשר שלהם עם החברה? האם זה הוא ערך החשוב לעובד? 

נילי גור: "היום, כשעובדים.ות, באים.ות לבחור מקום עבודה חדש, הם לא רק מחפשים את הפן החומרי המתבטא בכסף ותנאי העסקה, הם מחפשים משמעות שמתבטאת ברצון שלהם לעשות שינוי אמיתי בעולם לדורות הבאים ולתרום לקהילה שלהם. עידוד ערך התרומה לקהילה משפיע מאוד לטובה ואף מחזק את הקשר בין העובדים ומייצר תחושת משמעות אמיתית. העובדים.ות שלנו באים לעבוד אצלנו כי החברה ידועה כחברה שמאוד דואגת ותורמת לקהילה בה אנו חיים, ופחות במסיבות הנוצצות..." 

יעל וויסנר – לוי: "עובדים רוצים לעבוד במקום שיש בו תחושת אחריות וערבות. ככה גם אני הרגשתי ששמעתי לראשונה על הפעילות של למונייד לפני כ-7 שנים, כשפגשתי את מייסד החברה בריאיון העבודה. יש סיפוק גדול בנתינה וההזדמנות להיות בצד שמעניק לזולת, מעודדת את הרגשת השייכות לארגון, תוך כדי גיבוש תחושה של מימוש עצמי וערך מוסף בקרב העובדים. יתרה מכך, העשייה מהווה דוגמא לחברות למטרות רווח אחרות ומדגימה איך וכיצד ניתן לשלב השפעה חברתית בתוך היום-יום של החברה, הן בפעילות שהחברה מבצעת והן במודל העסקי שלה. דברים אלו לא חייבים לבוא אחד על חשבון השני.

לקראת אירוע ה-Giveback השנתי שלנו היה לנו חשוב גם לחבר את העובדים לעשייה שלנו, ועל כן אנו מעודדים אותם להתנדב וליטול חלק בפעילויות התנדבותיות מחוץ למקום העבודה. אני שמחה לומר שההיענות אצלנו הייתה מדהימה והעובדים היו שותפים מלאים בבחירת הנושאים שעליהם מבוססת התוכנית שפיתחנו. זוהי רק דוגמה אחת לעקרונות הנתינה והתרומה לקהילה המאפיינים את התרבות בחברה". 

נטע פלר: "אנחנו מאמינים שאחד הגורמים המשפיעים ביותר על האושר בעבודה, הנאמנות לארגון והיעילות של עובדים - הוא תחושת משמעות בעבודה, אשר גם משמשת כ'מגן' מפני שחיקה ותורמת לבריאות הנפשית של העובדים. אנחנו משקיעים המון ביצירת תחושת משמעות בעבודה עבור העובדים והעובדות שלנו ורואים שזה מוביל לעלייה במוטיבציה, במחוברות וביעילות, וכתוצאה מכך לעלייה ברווחיות העסקית של החברה ובתחושת השייכות של העובדים.

עשייה חברתית חשובה לעובדים שלנו ויוצרת עבורם משמעות. הם מתעניינים בנושאים חברתיים ומעלים הצעות ורעיונות רבים לפעילות של נטורל אינטליג'נס בתחומים אלה. העובדים בני דור המילניום גדלו לאקטיביזם וחיים לאורו והם מצפים מאיתנו לסייע להם למצוא משמעות בתוך הארגון בין היתר דרך העשייה החברתית.

עובדים רבים עוד בתהליך הגיוס לחברה ולאחר קבלתם לעבודה, משתפים אותנו כי הם בחרו בנטורל אינטליג'נס בשל תמיכתה הידועה והמשמעותית בארגוני הלהט"ב השונים ובשל עשייתנו החברתית הענפה בתחומים נוספים.

אנו מאמינים כי עלינו ליצור סביבת עבודה שווה, הוגנת ומכבדת, להיות מרחב בטוח עבור העובדים, לאפשר להם להביא את עצמם לידי ביטוי ולממש את עצמם ללא קשר למין, צבע עור, גיל או אמונה.

בסקר שביעות רצון עובדים שאנחנו עורכים אחת לשנה בקרב העובדים, השאלות שעוסקות בנושאים של תרומה לקהילה, השפעה על נושאים חברתיים והכללה וגיוון, מקבלות את הציונים הגבוהים ביותר מדי שנה. זה נושא שנמצא בליבת ערכי הארגון וזה ניכר בתפיסה של העובדים ובערך הגדול שהם נותנים לעשייה החברתית".