בשנת 2008 אושר תיקון לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים) שמנע מרפסות קופצות בבנייה במדינת ישראל (מרפסות קופצות הן מרפסות בהפרשים של שתי קומות לפחות). ב-15 השנים האחרונות מאושרות מרפסות בבניינים רק על פי התקנות החדשות המחייבות בנייה בהינף אחד או בלשון השכיחה "מרפסות עוקבות" (קומה מעל קומה). הסיבה לכך שהתכנון למרפסות קופצות פגע בפרטיות בעלי הדירות, נסגרו מרפסות, ונפגעה חזות הבניין (לשיטת עיריות רבות) באספקט הארכיטקטוני עיצובי.
עתה, מבקשים מקורבי השר דרעי ליצור רגרסיה באופן בו כל מרפסת רביעית המתווספת לבניין (25%) תהיה מרפסת פתוחה לשמיים שאינה מקורה וניתן יהיה להקים בה סוכה כהלכתה ושמה יקרא "מרפסת סוכה". רבים ממהנדסי הערים מתנגדים ליוזמה וטוענים שיהיה מדובר ברעה תכנונית חולה שתעוות משמעותית את החזות האחידה של הבניינים, ועד שפתרו את הנושא באמצעות התקנות החדשות, ותכניות מכוחן של התקנות, המאפשרות מרפסות עוקבות - מבקש יו"ר מטה התכנון להחזיר עטרה ליושנה ואף שונה מכך לייצר מרפסות שאינן מקורות כלל.
חשוב לזכור: תקנות אלו לא יחייבו חקיקה או תכניות והמטרה שבעלי דירות יוכלו להגיש מכוחן היתרי בניה בדיוק באותו אופן בו ניתן היה לממש מרפסות על פי התקנות משנת 2008. עולות שאלות רבות אודות יישום התקנה ככל שתאושר וזאת באספקט של היטלי השבחה, שכידוע היטלי השבחה לא משולמים על מימוש תקנות אלא רק על מימוש בהיתר על פי תכנית, הקלה או שימוש חורג ולעניין זה העיריות מתנגדות באופן עקרוני בפרויקטים אחרים כדי להאמיר את הקופה הציבורית ולהשתמש בכספים אלו לפיתוח סביבתי.
תקנות אלו יהיו יותר מרלוונטיות לחתך אוכלוסייה בפרויקטים גדולים דוגמת בית שמש, ירושלים, טבריה, מגדל העמק ועוד ועוד אזורים בהם הליכי ההתחדשות העירונית קורמים שם עור וגידים.
היתרונות
עמדת יו"ר מטה התכנון ויו"ר ועדת הפנים: מענה לאוכלוסיות המבקשות לקיים את הלכות החג, במדינה יהודית כאשר הליכים כמו התחדשות עירונית ועוד הממירים בניינים מ-3 קומות לבניינים בני 8 עד 16 קומות ויותר מחייבים חשיבה יצירתית מחוץ לקופסה שתאפשר לדיירים רבים לקיים את החג.
בנוסף, ככל שבהליכי התחדשות עירונית (פינוי בינוי ועוד) תיזומנה העיריות יחד עם בעלי הזכויות, היזמים והמייצגים תכניות מתאר, חלקן באישור הועדה המחוזית, הרי שניתן להטמיע כבר את אותם היבטים חיוניים (לפי דרישת קהלי היעד) למרפסות סוכה.
החסרונות
אתגר משמעותי למוסדות התכנון הסותר הנחיות מרחביות תוכניות, ותקנות קודמות אשר יפגע באחידות ארכיטקטונית ויחייב חישוב מסלול מחדש לא רק במיקרו אלא גם במקרו.
לסיכום
חשיבה תכנונית הנותנת מענה לעוד ועוד אוכלוסיות, בהתחשב בגידול הדמוגרפי, היא בהחלט ראויה ונכונה, יחד עם זאת חשיבה זו חייבת לדור בכפיפה אחת עם רצונות אקלקטיים ממוסדות התכנון המקומיים ובהתחשב באוכלוסיות הנוספות המבקשות פרטיות ומרפסות מקורות. הדבר ישים אך מורכב ולצד תקנות אלו יש להנחות את מוסדות הציבור לקדם תכנון המגלם את הרקמה התכנונית האחת עם היגיון והמשכיות כדי לייצר מצב בו "זה נהנה וזה אינו חסר" קצת כמו המצב המחייב במדינתנו בסוגיות אחרות.
מאת עו"ד ונוטריון מורן גור, מייסד ובעלים חברת עו"ד גור ושות'
***
כתבה שיווקית בחסות חברת עו"ד גור ושות', הכתבה נערכה בידי מערכת Duns 100