התקופה המודרנית יצרה שינוי מהותי באופן בו נתפס ונחווה המרחב העירוני. ממרחב שטוח אשר נפרש סביב מפלס הרחוב נמתח הציר הוורטיקלי של מגדלים ורבי קומות העולים מן העיר אל האוויר הגבוה ואל הנוף פתוח. ההמצאה הטכנולוגית של המעלית שינתה את האופן בו מתייחסים המשתמשים אל הקומות השונות של המבנה. עד המאה התשע עשרה היו הקומות העליונות משמשות למגוריהם של המשרתים ושל השכבות הנמוכות, אשר נאלצו לעלות בגרמי מדרגות רבים בכל כניסה ויציאה מן הבניין. אולם הנגישות הקלה והמהירה של המעלית אל ראש הבניין הפכה את הקומות העליונות למוצר האטרקטיבי ביותר. עם כל קומה בה עולים מצטבר המרחק מפני הרחוב ואתו השחרור מן האינטנסיביות והצפיפות של מפלס הקרקע העירוני. המראות החדשים של הנוף העירוני מגבוה ולמרחק נהפכו לחלק מהדמות המודרנית של העיר.

פרוייקט פינוי-בינוי 'סוקולוב - סביון' ברמת גן, בתכנון רן בלנדר
פינוי-בינוי 'סוקולוב - סביון' בר"ג הכולל תכנון של 'לובי בשמיים' | תכנון: רן בלנדר אדריכלים



שינוי מהותי זה קיבל משמעות מיוחדת בתוך ההקשר הישראלי ובעולם הבנייה בעשרות השנים האחרונות. החלום על דירת הפנטהאוז נהפך לפנטזיה האולטימטיבית ולסמל המוחשי ביותר להגשמה והצלחה. עם העלייה לגובה של קומה אחר קומה עולה האטרקטיביות השיווקית ומחירי המכירה של הדירות עולים בהתאם. הקומות העליונות קיבלו שמות והתייחסות מיוחדת וכך נוספו על ה'פנטהאוז' דירות ה'מיני פנטהאוז' והדירות המיוחדות והגבוהות. שינוי תרבותי זה והביקוש של השוק השפיעו בצורה בולטת (וממשיכים להשפיע) על האופן בו מעוצב הבניין. השאיפה היזמית למקסם שטחים וליצירת קומות מיוחדות יצרו במשך תקופה בליטות 'פטריה' של מגדלים כלפי חוץ שהגדילו את השטחים הרווחיים של הקומות העליונות. מהופעה מאופקת ומתרומה אסתטית לסביבה נהפכו חלק ממבנים אלו למפגע בנוף בו האינטרסים הנדלניים מוצבים בחזית הבניין בצורה צורמת.

 בשנים האחרונות המודעות לחזות החיצונית ולעיצובו האחיד של הבניין מחלחלת לרשויות ולוועדות התכנון. בקרב הרשויות מתקבלת יותר ויותר המוסכמה לפיה ראש הבניין נדרש להיות מעוצב כחלק המשכי מן הבניין, ללא בליטות כלפי חוץ ותוך שמירה על אופיו האחיד והנקי של המבנה. גם בקרב יזמים מתקבלת ההכרה כי הערך האסתטי של הבניין הינו חלק חשוב מתכנונו וכי לא ניתן לקיים מפגן של אגרסיביות וכוח בנוף העירוני. שינוי מבורך זה, יחד עם המודעות הגוברת והולכת למפלס הרחוב יוצרים מצבים תכנוניים חדשים בהם המגדלים משתלבים במרקם הבנוי של העיר ותורמים לסביבתם. מאמצים רבים נעשים להתוות את דמותה של העיר החדשה בה מגדלי מגורים מהווים חלק מהנוף ומן החוויה העירונית המודרנית.

פרוייקט פינוי-בינוי 'הפודים-רש"י' ברמת גן, בתכנון רן בלנדר
פרוייקט פינוי-בינוי 'הפודים-רש"י' בר"ג, הכולל לובי פתוח אל החוץ בקומה 5 | תכנון: רן בלנדר אדריכלים



אולם על אף הניסיון שנרכש בתחום זה וההתקדמות הקיימת נראה שטרם נשברה התפיסה ההירארכית המובנית המתקיימת במבנהו של מגדל המגורים המודרני. הבניין כולו משמש כישות מבנית משותפת אשר חולקת תא שטח אחד ומערכות משותפות, אך חלוקתו של הבניין מגלמת את חוסר השוויון המהותי של הכלכלה הקפיטליסטית. רק דיירים מעטים ומרובי יכולת מקבלים את האפשרות המלאה ליהנות מהגובה, מהנוף ומהאוויר, ומהמרחב הפתוח אשר כל כך נדרש בתוך העיר ההולכת ומצטופפת. בעולם של חופש הזדמנויות, מבנהו הפיזי של הבניין משקף מערך נוקשה של היררכיה כלכלית וחברתית. הסולם החברתי מתורגם לעולם הפיסי כצורתו כאשר ה"עשירון העליון" חברתית מקבל פיזית, ולא רק מטאפורית, את העליונות המרחבית. לעומת מרחב הקרקע בו קיימת כבר מודעות רבה לערכו של השימוש המשותף של הציבור, נראה כי טרם נמצאו המנגנונים לאפשר הנאה של הציבור מהגובה ומהאויר הפתוח.

פרוייקט פינוי בינוי 'מעלה השואבה - התקווה' ברמת גן, בתכנון רן בלנד
פינוי בינוי 'מעלה השואבה' בר"ג, עם לובי ושטחים משותפים בקומות 14 ו-20 | תכנון: רן בלנדר אדריכלים



האם ניתן לאתגר תפיסה היררכית זאת? האם האדריכלות יכולה להציע אלטרנטיבה אחרת לתפיסת המרחב ולחלוקת משאבי האויר והנוף במגדל המגורים החדש? בשנים האחרונות עושה את צעדיו הראשונים בעולם התכנון הישראלי קונספט חדש, אשר יכול לפתוח דרכים מקוריות לחשיבה על נושא זה. הקונספט התכנוני של 'לובי בשמים' אשר הגיע במקורו ממגדלי משרדים, עושה כעת צעדים ראשונים במעבר לעולם התכנון הישראלי של מגדלי המגורים. 'לובי בשמיים' נוצר במקורו במגדלי משרדים גבוהים כחלק מאילוצי מערכת המעליות על מנת לאפשר תחלופה ממעלית למעלית באמצע גובה הבניין. אך ה'לובי בשמיים' התפתח לתפיסה רחבה יותר של קומה במגדל אשר פתוחה לציבור ואשר מאפשרת נגישות לכל משתמשי המבנה למרחב הפתוח של הקומות הגבוהות. בכמה מגדלי מגורים חדשים הנמצאים בתכנון בישראל אומץ הקונספט של 'לובי בשמיים' ליצירת סביבה משותפת לרווחת כלל הדיירים. במקום מועדון דיירים בקומת הקרקע או בקומה הראשונה, מועדון הדיירים ממוקם בשליש העליון של המגדל, כאשר הוא מתפרש על פני קומה שלמה וכולל גם שטחי חוץ המשלבים גינון וצמחיה ואפילו נטיעת עצים בגובה. המיקום של ה'לובי בשמיים' בתוך מגדל המגורים יוצר אתגרים תכנוניים והנדסיים, אך הוא אוצר בתוכו פוטנציאל לחלוקה שוויונית יותר של המרחב, ומתן אפשרות שווה ליהנות מהנוף העירוני המודרני. ה'לובי בשמיים' מאפשר לכל אחד מדיירי המגדל את הנגיעה בגובה ובשמיים, ומאפשר שותפות אמיתית באפשרויות החדשות של מגדל המגורים בתוך המרחב העירוני.

 

אדריכל שלמה שטראוס, רן בלנדר אדריכלים
שלמה שטראוס, אדריכל

הקונספט של 'לובי בשמיים' הינו דוגמא אחת בלבד לפוטנציאל של המרחב העירוני החדש, והוא מצטרף לכלים נוספים כמו שימוש בגגות ירוקים ופתוחים, פיתוח קומת הקרקע לטובת הציבור, הקצאת מקום לשימושים משותפים, ותכנון מגורים גמיש לשינויים בזמן. העיר של העתיד לא תמחק את הקניין הפרטי ולא תבטל את האוטונומיה האנושית אך היא תאפשר כלים רבים יותר לחלוקה שוויונית של משאבים ומתן הזדמנויות לכולם ליהנות מהמרחב. כמו הקרקע והטבע, המים והחשמל, הכבישים והתנועה, גם הנוף העירוני, האויר והמרחב הינם משאבים אשר צריכים להיבחן באופן שימושם. הרעיון התכנוני של ה'לובי בשמיים' מעודד למחשבה חדשה אודות האופן בו אנו חיים בעיר ובמגדל, והוא יכול לאתגר את התפיסות המקובלות ליצירת מרחב טוב יותר, פתוח ומאפשר לכולם.


מאת אדריכל שלמה שטראוס – ראש צוות, רן בלנדר אדריכלים


***
כתבה שיווקית בחסות רן בלנדר אדריכלים. הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100