הורדת דרוג האשראי של מדינת ישראל על ידי חברת הדירוג מודי'ס, לראשונה אי פעם, היא ללא ספק מכה תדמיתית קשה לכלכלה שלנו. לא פחות מכך חמורה העובדה שמודיס' אותתו אודות אפשרות של הורדה נוספת, כמו גם האפשרות שגם חברות הדרוג האחרות, פיץ' ואס אנד פי, יורידו אף הן בעקבות מודיס'.
ושאלת השאלות, האם הורדת הדרוג הייתה בלתי נמנעת? ובכן, מחד גיסא חוותה כלכלת ישראל במהלך 2023 שתי טלטלות, האחת משבר ההייטק העולמי, שפגע קשות גם בנו והשני, מלחמת עזה המתמשכת שגבתה מאיתנו לא רק מחיר כבר באזרחים וחיילים, אלא גם מחיר כלכלי שנאמד כבר היום בכ-100 מיליארד שקלים ויותר.
מאידך גיסא, לטעמי, ניתן ואפשר היה למנוע את הורדת הדרוג, לא כל שכן הורדות דרוג עתידיות, אם הממשלה, ובמיוחד המשרדים הרלוונטיים לענף הבנייה , הייתה מתעשתת במהירות והופכת את הענף שלנו למנוע צמיחה אפקטיבי למשק הישראלי, ובמיוחד לאחר הוואקום שנוצר בעקבות קריסת ההייטק.
שינוי הדיסקט
הצעתי זה מכבר, ואני מציע כעת ביתר שאת, לשנות לאלתר את הדיסקט, ובמקום לנסות ולהטיל עוד ועוד מיסים, לבצע מה קרוי בעגה הכלכלית הרחבה מוניטרית, ובמילים אחרות, להזרים הרבה כסף לשוק בכלל ולענף הבנייה בפרט. התקציבים הללו יגיעו רובם ככולם מיתרות המטבע האדירות שמצויות בידי בנק ישראל ומגיעות כיום ליותר מ-230 מיליארד דולר, כלומר כ-800 מיליארד שקלים בקירוב.
הזרמה זו תופנה בראש וראשונה ליצירת מנועי צמיחה והוצאת ענף הבנייה מהקיפאון בו הוא מצוי כיום, ובמיוחד עקב גיוס המילואים הנרחב ובד בבד העובדה שרוב אתרי הבנייה אינם פעילים, זאת בשל היעדרות של כ-80 אלף עובדים פלסטינים.
הייתי מפנה את התקציבים הללו לשלושה מוקדים עיקריים:
האחד, הבאה לאלתר של 80 אלף עובדים זרים לענף הבנייה. עלותם הבאתם והעסקתם תהיה אמנם גבוהה ביותר, אולם, וזה אולם גדול, הרווח שיצא לענף שלנו יהיה כפל כפליים גדול יותר, כתוצאה מכך שכל האתרים יעברו להילוך גבוה וקצב התחלות הבנייה וסיום פרויקטים יזורז.
השני, להפנות תקציבים גדולים לכל מה שקשור לתוספת אלפי פקידים שיזרזו את הליכי הרישוי והיתרים. מניסיוני רב השנים בענף, למדתי על בשרי שהביורוקרטיה שכולם מדברים אודותיה לא נולדה יש מאין, אלא בראש וראשונה תוצר של מחסור בפקידים שיתניעו את התהליכים ובכך יגדל מאוד מספר התחלות הבנייה ובדיעבד גם היצע הדיור ומתן הבונוסים לפקידים ולרשות המקומית בגין מתן ההיתרים.
השלישי, לעשות בדיוק את מה שעשה בשנות ה-90 של המאה שעברה שר הבינוי והשיכון המיתולוגי אריק שרון, כשהחליט החלטה נועזת להעניק ערבויות מדינה לקבלנים " זאת על מנת שיהיה להם בטחון מלא להתחיל פרויקטים ולהשלים אותם בראש שקט ומבלי לדאוג כלל לכך שלא יעמדו ויתנו מענקים למי שיסיים בזמן בעלויות המימון.
עובדה: באותן שנים עלה פי 4 (!) מספר התחלות הבנייה מכ-20-30 אלף לשנה לכ-100 אלף בממוצע לשנה, מה שכמובן סייע לכלכלת ישראל רבות, הן בתעסוקה והן בצמיחה.
לטעמי הכרזת ממשלה על התנעת ענף הבנייה כיעד לאומי מועדף, תביא רוח חדשה במפרשי כלכלת המדינה בכלל ושוק הבנייה בפרט ותהפוך את הורדת הדרוג של מודי'ס לנחלת העבר.