"רפורמת מורשה היא מהלך מבריק. זו בשורה אמיתית למיצוב האדריכל"

שוק הנדל"ן הישראלי מתמודד בשנים האחרונות עם האטה במכירות, ריבית גבוהה וחוסר ודאות ביטחוני וכלכלי. כתוצאה ישירה מכך גם ענף האדריכלות מוצא את עצמו בימים אלו בצומת דרכים מורכב. מחד, משרדים רבים מתמודדים עם מחסור בכוח אדם מקצועי, עיכובים בפרויקטים וסביבת עבודה מאתגרת; מאידך, הביקוש לתכנון איכותי, מתקדם וארוך טווח אינו נחלש ואף הולך וגובר. המציאות החדשה מחייבת את האדריכלים להתמודד עם פרויקטים מורכבים יותר, דרישות רגולטוריות מתרחבות וצורך גובר ביצירתיות, גמישות וחשיבה אסטרטגית.

על רקע השינויים בענף, ובהם גם קידום רפורמת "מורשה להיתר" שמבקשת להעניק לאדריכלים סמכויות רחבות יותר לצד אחריות מקצועית ומשפטית מוגברת, מתחדדת השאלה כיצד ייראה עתיד המקצוע בישראל. כחלק מסיכום פורום בכירות ובכירי ענף האדריכלות שלמ Duns 100 שוחחנו עם מובילי הענף על האתגרים המרכזיים שעומדים בפני האדריכלים כיום, על ההזדמנויות שנוצרות דווקא בתקופות של אי ודאות, ועל הדרך שבה ניתן להבטיח תכנון איכותי וחדשני גם בשנים הקרובות.

לכתבה התראיינו אדריכל אורן ברודנר, בעלים ומנכ"ל א. פריאון וא.ברודנר; אדריכל לירן יהודה שוקרון, אדריכל ומתכנן ערים, מנכ"ל שותף פרימוביץ'-בס אדריכלים; אדריכלית טל וינשטוק, שותפה, רן בלנדר אדריכלות ובינוי ערים בע"מ; אדריכל טל קאופמן, שותף, קיקה ברא"ז אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ; ואדריכל אמיר שוורץ, בעלים תימור שוורץ אדריכלים.

השנה האחרונה הייתה מורכבת במיוחד לענף הנדל"ן. ההאטה במכירות, יחד עם התמשכות הלחימה בגזרות שונות והריבית הגבוהה, הובילו לעצירה בהתחלת פרויקטים חדשים מצד היזמים. כיצד המצב הזה משפיע על ענף האדריכלות?

אורן ברודנר: "ענף האדריכלות מושפע באופן ישיר מההאטה בשוק הנדל”ן. כאשר יזמים דוחים החלטות ומקפיאים פרויקטים, גם שרשרת התכנון נפגעת. לצד זאת, התקופה הנוכחית מחייבת אותנו כאדריכלים להיות יצירתיים וגמישים יותר, ולתכנן פרויקטים בעלי חוסן כלכלי, יכולת התאמה למציאות משתנה וחשיבה ארוכת טווח".

לירן יהודה שוקרון: "ענף האדריכלות אינו מקשה אחת. הוא מורכב ממנעד רחב של משרדים, ולכן השפעת הטלטלות האחרונות אינה אחידה. בכל הנוגע למשרד שלי, היקף הפעילות נותר איתן ויציב מסיבה מרכזית אחת: תכנון הוא במהותו עוסק בעתיד. ההאטה במכירות או העיכובים בתחילת הביצוע נוגעים להווה - לפרויקטים שנמצאים כיום בשלבי מימוש ויישום, ואשר תכנונם החל לפני שנתיים ויותר. יזמים מנוסים מבינים שדווקא תקופות של האטה הן זמן מצוין לייצר את מלאי התכנון הבא. שוק הנדל"ן הישראלי נשען על ביקושי יסוד קשיחים ועל אופטימיות מובנית של בעלי העניין. כמנוע צמיחה אדיר של המשק, הענף יודע להרים את העיניים מעבר לקושי העכשווי, וזה מה שמבטיח לנו אופק תכנוני ויזמי יציב".

טל וינשטוק: "בעת הזו ממשיכות לזרום בקשות לפרויקטים מיזמים רבים ולא מורגשת האטה בעבודה השוטפת. כן ניתן לראות זהירות גדולה יותר, בחינה מחודשת של היתכנות כלכלית ושלבי ביצוע, וניסיון לתת פתרונות מיטביים בשטחים קטנים ולהפוך את הדיור לבר השגה יותר. אף על פי כן, בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית. הצורך בחידוש המרקם העירוני, במיגון ובהגדלת היצע הדיור לא נעלם, ובמובנים מסוימים אף התחזק בעקבות אירועי השנים האחרונות. נראה שהמשק מאמין שבעתיד יהיה שיפור ושהתכנון לטווח ארוך משתלם. לכן האתגר כיום אינו בהכרח מחסור בעבודה, אלא ניהול מציאות שבה רמת אי־הוודאות גבוהה יותר, לוחות הזמנים ארוכים יותר והדרישה לתכנון מדויק ויעיל ויצירתיות בפתרונות גדולה מאי פעם. המשרדים שיצליחו יהיו אלה שיודעים ללוות פרויקטים לאורך זמן ולהתאים את עצמם למציאות משתנה, בלי לאבד את הראייה ארוכת הטווח".

טל קאופמן: "תכנון הוא תהליך מתמשך ולכן בשלב זה, על אף הירידה במכירת דירות, לא רואים האטה בהיקף העבודה במשרד ובכניסת עבודות חדשות. עם זאת, כן רואים בחינה מחודשת של כלכליות של פרויקטי התחדשות עירונית ותהליכים של הפחתת תמורות בכדי לייצר כלכליות".

אמיר שוורץ: "אנחנו לא רואים עצירה אלא יותר קצת ישיבה על הגדר כדי לראות לאן הדברים מתפתחים . עם זאת במהלך כל הפוגה או הפסקת אש וכמובן הסכם , אנחנו בהחלט רואים בעבוע של התחלות חדשות".

רפורמת מורשה להיתר מציגה הבטחה גדולה לקיצור הבירוקרטיה, אך יחד עם זאת, מעבירה אחריות משפטית אל משרדי האדריכלים.

אורן ברודנר: "רפורמת מורשה להיתר היא צעד חשוב שמחזק את מעמד האדריכל ומכיר בו כגורם מקצועי מוביל בתהליך הרישוי. לצד הרחבת הסמכויות והאחריות המשפטית, נדרש גם מודל תגמול הולם שישקף את האחריות החדשה, לצד כלים מקצועיים וודאות רגולטורית. בנוסף, נכון לבחון את הרחבת המנגנון גם לפרויקטים שאינם למגורים, כגון מסחר ותעסוקה, שבהם ניתן לייצר התייעלות משמעותית וקיצור הליכי הרישוי".

לירן יהודה שוקרון: "זהו מהלך מבריק ובשורה אמיתית למיצוב מעמד האדריכל. הוא מעניק לנו שליטה ובקרה הדוקה על התהליך מתכנון ועד אכלוס, מעבר ליתרון הברור של קיצור הזמנים. באשר לסיכון, האחריות המוטלת על כתפיי כאדריכל היא עצומה ממילא, עם הרפורמה או בלעדיה. נכון שהשוק המשפטי וחברות הביטוח עדיין לומדים להגיב לשינוי, וכך גם אנחנו, אך משרדנו כבר מקדם כיום מורשה להיתר במספר רשויות בארץ. למעשה שדרגנו את מחלקת הרישוי במשרד כך שתכלול את כל אנשי המקצוע הרלוונטיים להצלחת התהליך. מעבר לכך, הסוד להצלחה הוא שיתוף פעולה. הרפורמה אינה כלי לדריסת סמכויות של ועדות מקומיות, אלא הזדמנות לעבודה שקופה מול מהנדסי ואדריכלי הערים. שילוב כוחות לאורך כל הדרך מונע מחלוקות ומבטיח תהליך ערכי ומקצועי".

טל וינשטוק: "רפורמת מורשה להיתר היא בו־זמנית הזדמנות וסיכון. מצד אחד, היא עשויה לחזק את מעמד האדריכל, לקצר תהליכים ולהחזיר למקצוע אחריות וסמכות שהועברו עם השנים לגורמים אחרים במערכת. מצד שני, היא חושפת את משרדי האדריכלים לאתגרים מקצועיים, משפטיים וכלכליים משמעותיים, במיוחד במציאות שבה מנגנוני הביטוח, שכר הטרחה וחלוקת האחריות עדיין לא הותאמו לשינוי. השאלה היא לא 'האם הרפורמה תקרה או לא'. בעולם שבו הרגולציה מחפשת להתייעל ולהעביר אחריות לאנשי המקצוע, הכיוון הזה כנראה בלתי נמנע. לכן הדיון החשוב הוא כיצד להיערך אליה נכון. בטווח הארוך, משרדי האדריכלים יצטרכו לפתח יכולות חדשות של ניהול סיכונים, בקרה, תיעוד ואבטחת איכות, והענף כולו יצטרך לדרוש התאמה של מסגרות האחריות, הביטוח ושכר הטרחה למציאות החדשה. רק כך ניתן יהיה להפוך את ההזדמנות למנוף מקצועי".

טל קאופמן: "תהליכים של רישוי עצמי עדיין על אש נמוכה לאור חששות של יזמים ורשויות מקומיות. אנו מבצעים פיילוטים ראשונים בפרויקטים קטנים בכדי ללמוד את התהליך ולהיות מוכנים לרגע שהוא יתפוס תאוצה. אנו מקווים כי העיריות יבינו את החשיבות בקיצור הליכים ולא יאריכו יתר על המידה את תכנית העיצוב האדריכלי שרק לאחר אישורה ניתן לפתוח תיק מידע במסול מורשה להיתר".

אמיר שוורץ: "הרפורמה הזו הינה חשובה מאד וכמובן שתשפר את מעמד האדריכל . אך עם שיפור המעמד , מאחר והאחריות הינה עצומה ולמעשה אנחנו מחליפים את הרשות המקומית ואת מהנדס העיר בחתימה על היתר , אנחנו נדרשים לשם כך להוסיף צוות בקרה ( בודקים) , יועץ משפטי , שמאי ועוד אנשי מקצוע שילוו את התהליך , ולכן מדובר בעלויות בנפרד מעלויות שכ"ט אדריכלי . עלויות אלו שקודם נדרשו ע"י הרשות המקומית ( אגרות בניה למעשה) הינם שכ"ט ראוי לתוספת זו שכן אנחנו למעשה , כאמור , מחליפים את הרשות המקומית בכל ההיבטים הסטטוטוריים".

ענף האדריכלות נמצא במלכוד: עם השנים צבר הפרויקטים הולך וגדל אך המחסור בכוח אדם איכותי מגביל את היכולת לבצע אותם. מהו לדעתך הפתרון האפקטיבי ביותר למצוקת כוח האדם בענף?

אורן ברודנר: "המחסור בכוח אדם איכותי הוא אחד האתגרים המרכזיים של הענף. הפתרון אינו מסתכם בגיוס עובדים נוספים, אלא ביצירת סביבת עבודה שאנשים רוצים לצמוח ולהישאר בה – באמצעות השקעה בהכשרה מקצועית, בטכנולוגיות מתקדמות, בשכר ותגמול הולם, ביצירת קהילתיות ארגונית ובהשקעה בחוויית העובד. בסופו של דבר, הון אנושי איכותי הוא המשאב החשוב ביותר של משרד אדריכלים"

לירן יהודה שוקרון: "מצוקת כוח האדם האיכותי היא אכן אתגר רציני. הבעיה המרכזית כיום נעוצה בפער המתרחב בין האקדמיה לשטח מוסדות הלימוד אינם מצליחים להדביק את קצב הצרכים והידע הטכנולוגי הנדרש. התוצאה היא שישנו היצע רב של מועמדים, אך רמת המקצועיות והתאמתם לשוק העבודה נמוכה, מה שמאלץ אותנו להשקיע משאבים אדירים של זמן וידע בהכשרה פנימית של העובדים במשרד. מעבר להשקעה בהון האנושי, המפתח להתמודדות הוא רתימת הטכנולוגיה. למרות שבינה מלאכותית (AI) הפכה ל'באזז-וורד', אצלנו היא מתורגמת לאוטומציה יומיומית. לא מדובר באבקת קסמים, אלא בתהליך סיזיפי ומדוד של הטמעה בצעדים קטנים, שמייעל תהליכים, חוסך זמן עבודה יקר ומאפשר לנו לגשר על פערי ידע בצורה מבוקרת ואפקטיבית".

טל וינשטוק: "בעיניי, שורש הבעיה אינו רק מחסור בכמות אדריכלים אלא מחסור בהכשרת עומק. הענף זקוק לאדריכלים שמבינים את התהליך כולו – מהניתוח הראשוני, גיבוש הקונספט והתכנון, דרך הרגולציה והתיאום הרב-מערכתי, ועד הביצוע, האכלוס והפקת הלקחים. מאז ומתמיד קיים פער בין האופן שבו המקצוע מוצג ונלמד באקדמיה לבין המציאות המורכבת של הפרקטיקה. בתקופה זו עם התפתחות הכלים בAI נראה שהפער בין היכולת הטכנולוגית וההבנה המעמיקה בתכנון גדל. לכן, הפתרון האפקטיבי ביותר אינו רק הגדלת מספר הבוגרים, אלא השפעה על מסלול הכשרה וחניכה עמוק יותר, המחבר בין האקדמיה לפרקטיקה ומכשיר אדריכלים לראות את הבניין ואת העיר כמערכת שלמה ולהכיר את כלל מרכיבי התהליך. אדריכל כזה מסוגל לייצר ערך גבוה יותר לאורך כל חיי הפרויקט, ובסופו של דבר גם להתמודד טוב יותר עם היקפי העבודה שמתפתחים יותר לכיוון של אוצרות- בחירה ובקרה מתוך היכולות וההצעות של הבינה המלאכותית וצריכים לנבוע מהבנה מעמיקה".

טל קאופמן: "אנו עוסקים רבות בנושאי כוח אדם, המפתח להבנתנו הוא לגדל אדריכלים מצויינים. אנו משקיעים רבות ברווחת העובדים, בהכשרות מקצועיות פנימיות, בפיתוח מנהלים ובשילוב כלי AI והכל בכדי לשפר את היעילות ולהפיק את המירב מהצוותים הקיימים. אין פתרון קסם למצוקת כוח האדם, אלא חתירה מתמדת לשיפור ולמצויינות"

אמיר שוורץ: "נושא זה מעסיק אותנו בעלי המשרדים , שכן ישנה חוסר הלימה בין שכ"ט תכנון בענף לבין יוקר המחיה ויכולת התשלום לעובד נתון , כמו כן הפער בין התיאוריה (לימודי האדריכלות) לפרקטיקה הינו גדול. בנוסף צריך לקחת בחשבון את ה-FOMO (fear of missing out) שהיום קיים אצל רבים מהעובדים , שכן הם נמצאים ברשתות חברתיות ובקבוצות של עובדים בענף וכל הזמן בודקים את עצמם ביחס לאחרים. לבסוף גם רוצים להידמות לקולגות בעולם ששם גם מנסים לאזן בין העבודה לחיי הפנאי. כל אלו ועוד משפיעים על המוטיבציה, על הרצון ללמוד ולהתפתח בלי לקפוץ ממשרד למשרד, ובאמת לגדול להיות אדריכל ואיש מקצוע שהוא גם איש צוות וגם מקצוען ולצערי אני לא בטוח שאנחנו רואים עין בעין את כל הרצונו הללו ביחס לכמות העבודה ואיכותה שנדרשת מאיש צוות במשרד כיום. לכן, אולי גם אנחנו צריכים – בדומה להולנד – לתת לסטודנטים להתנסות בפרקטיקה במשרד בין השנה השלישית לשנה הרביעית בלימודים".