כמשרד אדריכלים העובד מול עיריות ורשויות רבות, והמודע להבדלי מדיניות בין כל רשות ורשות, הננו ממליצים לקדם סוף סוף את הרעיון שהעלה זה מכבר אבק. ליצור מרכז מטרופוליני לכל עשרות הרשויות המרכיבות את גוש דן, שידע לתכלל את הצרכים של 4 מיליון התושבים, זאת מתוך ראייה אסטרטגית כוללת.
כותב אנוכי את המילים הללו בעקבות קריאת פרוטוקול שיצא לאחרונה מהמועצה הארצית לתכנון ובנייה, והמצביע על חילוקי דעות בין הרשויות הגובלות ממש באבסורד. להלן 4 דוגמאות מיני רבות:
אחת, מאבק בין רמת השרון לבין המועצה האזורית חוף השרון, מי תצרף לתחומה את גליל ים, דוגמא שנייה, מאבק בין רמת גן לבין קריית אונו על שטח מחנה תל השומר המתפנה, השלישית, מאבק בין רמת גן לבין אור יהודה על שטח תחנת המשטרה מסובין ודוגמא רביעית, מעניינת במיוחד, בה עירית תל אביב מבקשת לכלול בתחומה את חוף הים(!) זאת על מנת שתוכל לתחזק אותו כהלכה.
ארבע דוגמאות אקראיות אלה מספרות את הסיפור כולו. הן מסבירות, בקטן, מדוע בעיות גדולות ואקוטיות ממש דוגמת נושא קריסת מערכת התחבורה ובמקרים רבים קריסת תשתיות נוספות, הינן תוצר של העדר "מבוגר אחראי".
במטרופולין גדול דוגמת גוש דן, שאמור להכפיל את מספר תושביו עד 2050, קיימות לא פחות מ-24 עיריות ורשויות מקומיות(!) שכל אחת מושכת לכיוון אחר, בין אם מדובר במדיניות בניין ערים, תשתיות ומחלוקות, לעיתים קרובות אזוטריים ואבסורדיות, על גבולות מוניציפאליים.
אדרבה: מעבר לגוש דן הנוכחי, ברור כי האצת התהליכים האורבניים במדינת ישראל במהלך העשורים הקרובים, תביא לכך שגם ערים מרוחקות יחסית, דוגמת חדרה ונתניה בצפון לאשדוד בואה אשקלון בדרום יהיו יותר ויותר חלק מהמרקם האורבני של גוש דן המורחב.
הדוגמא הטובה ביותר לכך שעיריית גג משותפת לכל אותן 24 רשויות הייתה יכולה לפתור את רוב רובם של המחלוקת, מהווה מטרופולין לונדון המכיל בתוכו כ-11 מיליון תושבים, פי שלושה יותר מגוש דן וכך גם שטחו כ-1500 קמ"ר, גדול פי 3 מזה של גוש דן ששטחו הינו כ-500 קמ"ר..
לונדון אמנם מחולקת לרבעים, אולם ההחלטות האסטרטגיות נופלות אצל עיריית הגג החל ממדיניות בניין ערים, תשתיות, איכות סביבה וכלה ב"פרטים הקטנים שעושים את ההבדל" דוגמת רוחב מדרכות, נטיעת עצים וכל ה שקשור ל-well being של התושבים.
ואילו אצלנו, גם מי שאינו עוסק בתכנון ערים, אזרח מן השורה, יוכל בעין בלתי מזוינת להבחין בהבדלים בין כל רשות לרשות. לדוגמא, כשיחצה את הגבול בין תל אביב לרמת גן, בין רמת גן לגבעתיים, בין הרצליה לרעננה, בין רעננה לכפר סבא והוד השרון, בין חולון לבת ים וכיוצא בזה.
מרכז שלטון מטרופוליני משותף יוכל להשביח לאין ערוך את איכות החיים של מיליוני התושבים, לשפר את הפן הסביבתי, להעניק מרקם אחיד למטרופולין, לפתור בעיות תחבורה שכידוע הולכות ומחריפות משנה לשנה ולחסוך למשק הישראלי סכומי עתק.
כמו כן העובדה שבמטרופולין גוש דן(מה שמכונה בעגה "מדינת תל אביב") הולכים ומתרכזים רוב תושבי מדינת ישראל, רוב רובה של הפעילות הכלכלית, התרבותית והחברתית, מייצרת צורך משנה בתכנון אסטרטגי ארוך טווח של המטרופולין ההולך וצומח במהירות, כך שמדובר לא רק בצורך מטרופוליני גרידא, אלא גם בצורך לאומי ממדרגה ראשונה.
כותב המאמר אדריכל רוני תימור הוא מבעלי "תימור-שוורץ האדריכלים", מומחים להתחדשות עירונית ועירוב שימושים, בעל תואר שני במינהל עסקים בהתמחות גישור
***
כתבה שיווקית בחסות תימור-שוורץ האדריכלים. הכתבה נערכה ע"י מערכת Duns100