מיה גבאי טובול: "הקשר עם יהדות התפוצות צריך להתבסס על אחריות ארוכת טווח"

לדברי מיה גבאי טובול, מנכ״לית קבוצת גבאי, "כאשר פועלים מול קהילות יהודיות מעבר לים, האחריות רחבה יותר מעסקה נקודתית. מדובר באנשים שמבקשים חיבור אמיתי לישראל, לעיתים מתוך תחושת דחיפות. לכן הפעילות צריכה להיות מבוססת על אמון, שקיפות ותפיסה ארוכת טווח".

ערבי גאלה וירידים ואירועים בינלאומיים הפכו בשנים האחרונות לכלי מרכזי במפגש בין יזמים ישראלים ליהדות התפוצות. הם משמשים כפלטפורמה לדיון רחב יותר בשאלות של עלייה, מגורים, ביטחון קהילתי ותכנון עתידי. עבור חלק מהמשפחות מדובר בצעד ראשון בדרך לעלייה, ואחרות מבקשות לרכוש דירה "לשעת חירום" או כהשקעה המחזקת את הקשר לישראל.

אורית גבאי טירר, סמנכ״לית השיווק של הקבוצה, מדגישה כי בירידים ובמפגשים הבינלאומיים המיקוד איננו בעסקה נקודתית, אלא בהבנת תהליך קבלת ההחלטות של הקהל: “אנחנו פוגשים אנשים שנמצאים בשלבים שונים מאוד. יש מי שכבר מתכנן עלייה בטווח הקרוב, יש מי שבוחן רכישת דירה עבור הילדים שלומדים או מתכננים ללמוד בישראל, ויש מי שמבקש לייצר לעצמו ולמשפחתו עוגן לשעת חירום. כל אחד מגיע עם שיקולים אחרים, רגשיים וכלכליים כאחד.”

לדבריה, האחריות של גוף מקצועי בתחום הנדל״ן היא לספק מידע מבוסס, להציג תמונת מצב ריאלית של השוק ולהסביר גם את המורכבות: “התפקיד שלנו הוא ללוות בתהליך, לא לדחוף להחלטה. אנחנו משתדלים להניח בפני המתעניינים את הנתונים, הסיכונים וההזדמנויות, ולאפשר להם לקבל החלטה מושכלת שמתאימה לנסיבות החיים שלהם.”

המגמה הזו מתרחשת על רקע תנודות גיאופוליטיות, עלייה באירועי אנטישמיות במספר מדינות מערביות ושינויים במבנה הכלכלי העולמי. במקביל, שוק הנדל״ן הישראלי ממשיך להיתפס כעוגן יציב יחסית, בעיקר בערים מרכזיות ובפרויקטים של התחדשות עירונית המציעים מיגון, תשתיות חדשות ונגישות תחבורתית מתקדמת.

"אנחנו רואים שינוי בפרופיל הפונים", מסבירה מיה גבאי טובול. "אם בעבר מדובר היה בעיקר במשקיעים, כיום יש יותר משפחות צעירות ואנשי מקצוע שמבקשים לתכנן עתיד אפשרי בישראל. זה מחייב אותנו להסתכל על הפעילות הבינלאומית כחלק מתהליך עמוק יותר של ליווי והכוונה, ולא כפעילות מכירתית גרידא".

הפעילות מעבר לים משתלבת במגמה רחבה יותר של מיתוג ישראל כיעד מגורים ואיכות חיים, ולא רק כמרכז כלכלי או אידיאולוגי. השיח המקצועי סביב ירידי נדל״ן בינלאומיים עוסק כיום גם בהיבטים של רגולציה, מיסוי, ליווי משפטי, תכנון פיננסי ויכולת מימוש עתידית, לצד סוגיות של חינוך, תעסוקה וקליטה.

אורית גבאי טירר מדגישה כי האחריות של יזמים הפועלים בזירה הזו כפולה, ולעיתים אף מורכבת יותר מהשוק המקומי: “יש כאן ממד מקצועי מובהק שמחייב דיוק מוחלט. להציג נתונים בצורה שקופה, להבהיר מה מאושר ומה עדיין בתכנון, לפרט לוחות זמנים ריאליים, להבחין בין הערכה לבין התחייבות, ולהסביר מה המשמעות של כל שלב בפרויקט. מי שמגיע מחו"ל לא תמיד מכיר את שפת התכנון בישראל, ולכן האחריות שלנו היא לתרגם את המידע באופן ברור ומבוסס, בלי קיצורי דרך.”

במקביל, היא מוסיפה, יש כאן גם ממד ערכי שנוגע לזהות ולתחושת שייכות: “כאשר אדם רוכש דירה בישראל מתוך רצון להשתייך, הוא לא קונה רק מטרים. הוא בוחר בקשר. הוא מצפה ליציבות, למחויבות אמיתית, ולתחושה שיש מולו גוף שיישאר שם גם אחרי החתימה. אנחנו מבינים שזו החלטה שמערבת משפחה, עתיד ותכנון חיים, ולכן חייבים לנהל אותה ברגישות, בהוגנות ובסטנדרט שירות גבוה.”

לדבריה, החיבור בין דיוק מקצועי לאמינות אנושית הוא שמייצר את התשתית הנכונה לאורך זמן: “בסוף, אמון נבנה מהתאמה בין מה שנאמר לבין מה שנעשה בפועל. כשעובדים כך, נוצרת מערכת יחסים שמחזיקה שנים, גם מעבר לים. זהו בסיס ליצירת ערך משותף, לא רק כלכלי אלא גם חברתי, כזה שמחזק קהילות ומעמיק את הקשר לישראל באופן אחראי".

בעידן שבו הקשר בין ישראל לתפוצות ניצב בלב שיח ציבורי וביטחוני רגיש, הפעילות העסקית בזירה הבינלאומית מקבלת עומק נוסף. היא איננה מסתכמת בהזדמנות כלכלית, אלא נוגעת בזהות, בהמשכיות וביכולת לייצר תשתית ממשית לחיבור מתמשך בין קהילות לישראל. עבור חברות נדל״ן ישראליות, האתגר הוא לאזן בין היבט עסקי מובהק לבין תפיסה אחראית וארוכת טווח, כזו שמבינה כי מאחורי כל עסקה עומד סיפור אישי ולעיתים גם בחירה ערכית מודעת.

אלי גבאי מתייחס לכך מנקודת מבט רחבה יותר של אחריות: “כשאנחנו פוגשים משפחות מעבר לים, אנחנו לא רואים רק לקוחות פוטנציאליים. אנחנו רואים אנשים שמבקשים לייצר עוגן. לפעמים זה לקראת עלייה, לפעמים עבור הילדים, ולפעמים כגיבוי לעתיד שאיש אינו יודע כיצד יתפתח. התפקיד שלנו הוא להתנהל באחריות כפולה, גם עסקית וגם ציבורית.”

לדבריו, המשמעות היא לא להבטיח את מה שלא ניתן לקיים, ולא למהר לסגור עסקה על חשבון אמון: “אמון נבנה לאט ונהרס מהר. בזירה הבינלאומית זה נכון שבעתיים. מי שבוחר להשקיע בישראל מצפה לשקיפות מלאה,

לדבריו, המשמעות היא לא להבטיח את מה שלא ניתן לקיים, ולא למהר לסגור עסקה על חשבון אמון: “אמון נבנה לאט ונהרס מהר. בזירה הבינלאומית זה נכון שבעתיים. מי שבוחר להשקיע בישראל מצפה לשקיפות מלאה, ללוחות זמנים ריאליים ולגב יציב. אנחנו מחויבים לפעול כך שההחלטה הזו תהיה מבוססת, בטוחה ומושכלת.”

הוא מדגיש כי דווקא בתקופות של אי ודאות גלובלית, מתחדדת החשיבות של יציבות ומקצועיות: “הקשר בין ישראל ליהדות העולם לא מתמצה באירועים חגיגיים או בהצהרות. הוא מתבטא במעשים, בתכנון נכון וביכולת לספק פתרונות מגורים שמחזיקים לאורך שנים. כשפועלים כך, לא רק בונים פרויקט אלא מחזקים מערכת יחסים.”

בסופו של דבר, הפעילות מעבר לים אינה מהלך נקודתי אלא חלק מתפיסה רחבה של שותפות. היא מבקשת לחבר בין ביטחון אישי לביטחון לאומי, בין תכנון כלכלי לאחריות חברתית. כאשר עושים זאת בזהירות, בשקיפות ובמחויבות ארוכת טווח, ניתן לייצר לא רק עסקאות מוצלחות אלא יצירת ערך משותף אמיתי, כזה שמחזק קהילות, מעמיק את הקשר לישראל ומביט קדימה באופטימיות מפוכחת.