דן אנד ברדסטריט קיימה את פורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף המשפט בתחום הנדל"ן. בפורום עסקו הבכירים בהשפעות המלחמה על ענף הנדל״ן, מהם המהלכים שעל המדינה לעשות כדי לייצר מענה למשבר הדיוק ההולך וגדל?, האם על המדינה לייצר מנגנון הלוואות מיוחד ליזמים וקבלנים כדי לסייע להם לצלוח את התקופה הנוכחית, איך מורגשת המגמה בשוק הנדל״ן כלפי עולים חדשים או תושבי חוץ, לאן הולך שוק המשרדים? ועוד.
במרכז הפורום עמדו דבריה של רותי שורץ, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז חיפה, שעסקו בנושא הבירוקרטיה שמקשה היום על הענף. ״הליך הרישוי העצמי נכנס כבר ואפשר לבחון את זה", ציינה. "יש לנו כבר כמה היתרים כאלה וב-2024 זה לא יהיה וולונטרי, רשות מקומית לא תוכל להתעלם מכך – זה יהיה מחייב. נכון זה תהליך שהוא בחיתולים וזה צריך להקדם ולהתפתח, אבל זהו אור כי אם זה יעבוד טוב העומס ירד מהועדה המקומית. דבר נוסף הוא רישוי מהיר, הנמצא כרגע בחלופת שקד, תוכנית מקומית שמה שחשוב שם זה שתהליך הרישוי הולך במקביל לתהליך התכנון. אם זה יעבוד יש פוטנציאל יש בזה לתוכניות בסמכות מקומית ולגבי התכנון, לא הכול טמון ברגולציה, קיצורי התהליכים הם המשמעותיים - איזה אישורים דורשים? כמה זמן דורשים לאותם אישורים? אני מנסה לקצר תהליכים בלי חקיקה״.
"תוכנית חירום כוללת לענף"
בפתח הפורום שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט, הציגה את תמונת המצב הקשה הקיימת בענף. "ברקע של אתגרים חסרי תקדים ומגמות השוק המתפתלות, ענף הנדל"ן נתון למבחן קריטי", הסבירה. "המלחמה הפכה את המובן מאליו לשאלה פתוחה - מחסור חמור בכוח אדם, עיכובים במסירות, וחשש מקבלנים שלא יצלחו את התקופה הם רק חלק מהאתגרים שנוצרו בשל המצב הנוכחי. אנו מתמודדים עם אחת מהתקופות המאתגרות ביותר בהיסטוריה של הענף. תחום הנדל"ן המניב מתמודד גם הוא עם שינויים משמעותיים בדרישות השוק. הורדת דירוג האשראי של ישראל, ללא ספק, תשפיע על הביקושים בתחום המסחר והתעסוקה ומצביעה על תמרור אזהרה לכל המעורבים בתחום".
בהקשר זה עו"ד שי הוברמן, שותף וראש מחלקת נדל"ן, משרד עורכי דין פירון ציין: "כמי שמטפלים במאות רבות של עסקאות מגורים בשנה, אני חושב שהגענו לנקודת אל חזור בתחום הנדל״ן. אם המדינה לא תתערב באופן אגרסיבי ומידי, קבלנים ויזמים יקרסו. אני חושב שחייבים להקדים תרופה למכה. המדינה, יחד עם רשות המיסים והמערכת הבנקאית בישראל צריכים לשבת יחד ולבנות תכנית חירום לענף הכוללת מנועי צמיחה, הקלות ופתרונות, בין אם ע"י חקיקה, הקלות מס, דחיית תשלומים או הגנה על רוכשים. אם לא, ההפסדים יהיו גדולים וכואבים שבעתיים וחשוב להגיד את זה ולהזהיר מפני זה״.
עו"ד חני אבינרי ראש מחלקת הנדל"ן במיתר עורכי דין: "יזמי נדל"ן שעד לפני כמה שנים לא חשבו שעסקי הנדל"ן שלהם יכללו מרכזים לוגיסטיים, מבינים שזה התחום העולה וחברות נדל"ן רבות, גופים מוסדיים וקרנות נכנסו לתחום כדי לגוון את סוג האחזקות שלהם. התחום של מרכזים לוגיסטיים הוא הדבר החם בשנים האחרונות עם ביקושי שיא והוא גרם למהפכה של ממש בשוק הנדל"ן המניב. הסיבות לכך שמרכזים לוגיסטיים הם שחקן מוביל בשוק הנדל"ן הן בין היתר הקורונה גרמה לגידול בסחר מקוון ונוצר מחסור גדול במרכזי אחסנה והפצה, מלחמת רוסיה אוקראינה הראתה לחברות שהן חייבות להיערך לאירועי קיצון ועליהן לייצר וודאות ולא להיות תלוית בנמלים ועליהן לדאוג לגיבוי לוגיסטי ומלאי גדול, יש עליה בביקוש לחוות שרתים וההסכמים בתחום הם ארוכי טווח (10-15 שנים) ובנוסף אופציות כל זאת בתשואה גבוהה עם עלויות הקמה ותחזוקה נמוכות יחסית. תחום המרלוגים גורם לפיתוח אזורים שלמים בפריפריה שעד כה לא בוצעו בהם השקעות נדל"ן מאסיביות וזה הזמן להשקיע במקומות אלה״.
עו"ד אפרים לוי, שותף, פישר (FBC): "דווקא בעולם שבו עלויות הבניה לא מפסיקות לגדול, המדינה חייבת בראש ובראשונה לשחרר קרקעות. שנית, שוק השכירות למגורים נתון בקיפאון מוחלט וחייבים להוציא אותו מהגסיסה בו הוא מצוי, לא מעט בגלל עליית הריבית. כך, אנו רואים מכרזים שנכשלים כיוון שאין הפנמה שמחירי המינימום בהם לא מתאימים לשום תכנית עסקית-יזמית. המדינה צריכה להכניס יד לכיס ולהציע ריביות מינימום ליזמים. ולבסוף, יש צורך בשינוי עמוק של התפיסה התכנונית, שכיום גורמת לכך שפרויקטים מתממשים אחרי תקופות של 10 ו-15 שנים ועסקאות לשינוי ייעוד קרקע נמשכות על פני שנים ארוכות, בשל הליכי תכנון מייגעים. הגיעה העת להפסיק להסתכל על היזמים בחזקת רמאים ולעבור למסלול ירוק בדומה למכס, שישחרר את הפקק, יאיץ דרמטית את התהליכים, ויעניש באופן משמעותי את העבריינים״.
"מזהים התאוששות"
ֿעו"ד אבי ארד, ראש מחלקת נדל"ן, תכנון ובניה, גולדפרב גרוס זליגמן: "הסיבות לפסימיות בתחום ידועות אבל לפי התחושה שלי השוק מספיק חזק ואני מזהה התאוששות מתחילת השנה וסיבות לאופטימיות. שנת 2023 הייתה שנת משבר קשה בענף, עם עליות הריבית, המהפכה המשפטית ובסיומה המלחמה שהביאו לקיפאון. לעומת זאת, מתחילת 2024, אנו חווים התאוששות, עלייה משמעותית בהיקף רכישת דירות חדשות בפרויקטים בהם משרדנו מעורב, ואווירה חיובית בקבלת החלטה אצל חברות יזמיות רבות, לקדם את יציאת הפרויקטים שהיו "על המדף" מבחינתן, לביצוע ולשיווק. הסיבות לכך, הינן, בין היתר, יציאה ממצב של "ישיבה על הגדר" אצל רוכשי דירות, וכן, אוירה של שינוי מגמה מבחינת הריבית, אשר השפעתה על נוטלי משכנתאות ברורה. כמו כן, פרויקטים חדשים מתאפיינים בין היתר בבנייה מותאמת מיגון, ואירועי המלחמה גרמו לרבים לבחור ברכישה של דירות בעלי מיגון על פני דירות ישנות. נוסיף לכך מגמה של עצירה בעליית מחירים ונקיטה מצד החברות היזמיות לתנאי תשלום נוחים, כגון פריסת תשלומים במתכונת של 20-80. אני צופה כי במהלך 2024 שוק הנדל"ן יחזור בהדרגה לפעילות מלאה."
עו"ד צוריאל פיקאר, ראש מחלקת נדל"ן בפירמת הרצוג: ״לדעתי יש להפחית את מס הרכישה למשקיעים. נכון להיום, מס הרכישה הגבוה על דירות להשקעה, מרתיע משקיעים מביצוע עסקאות. על ידי הפחתת נטל המס הזה, נוכל לתמרץ משקיעים להזרים הון נחוץ לשוק הנדל"ן, ובכך להגביר את הביקוש והפעילות. שנית, אני מציע להעניק תמריץ מיוחד בדמות העלאת גובה הפטור בעת רכישת דירה יחידה לחיילים שנשאו בנטל במהלך המלחמה. על ידי מתן הקלות במס למשרתים, נוכל- בה בעת שאנחנו מסייעים לשוק הנדל"ן, לעזור להקל אף על חלק מהלחצים הפיננסיים שהחיילים עלולים להתמודד איתם, ובכך לטפח תחושת הכרת תודה וסולידריות בחברה שלנו."
עו"ד ארז תיק, שותף וראש מחלקת נדל"ן ומלונאות במשרד ליפא מאיר ושות': "ממה שאנחנו רואים ומתחילים להרגיש, התקופה הקרובה תהיה מאתגרת במיוחד ליזמים ולקבלנים. לגבי היזמים, עלויות המימון המאמירות על רקע עיכובים בקידום פרויקטים, יביאו להפסדים באותם הפרויקטים שבהם הקרקעות נרכשו במזומן בעבר, כאשר חלק מהיזמים יהיו אף חייבים למכור בהפסד קרקעות שקנו במזומן, על מנת לעצור את הדימום מעלויות המימון הגבוהות. במכירה כזו הם עלולים אף להיאלץ לממן את המכירה מהון עצמי לצורך פירעון אשראי גבוה אותו נטלו בעת הרכישה לגבי קבלני הביצוע - הם מתמודדים עם מחסור בעובדים, הגדלת תקורות אתר בשל עיכובים בעבודה ובאספקה, גידול משמעותי במחירי תשומות, כאשר כל אלה לא נלקחו על ידם בחשבון, והם ינסו לגלגל חלק או את כל הנזק על היזמים. לאור זאת, לאור האיחורים הצפויים במסירות והעליה הצפויה במדד תשומות הבנייה, צפוי מתח גדול בין יזמים-קבלנים-רוכשי דירות, שעוד עומד לפתחנו ואף עלול להביא למיטוט יזמים וקבלנים רבים".
עו"ד סיגל שפירא, שותפה מובילה בתחומי נדל"ן, תכנון ובנייה והתחדשת עירונית במשרד ארנון, תדמור-לוי: "המהלך הראשון שהמדינה חייבת לעשות בתום המלחמה כדי לייצר מענה למשבר המסתמן בדיור הוא הגדלת מספר תקני בודקי התוכניות וההיתרים בעיריות ומתן הנחייה גורפת לכל הרשויות המאשרות, כגון: כיבוי והצלה, הג"א, הגנת הסביבה, תאגידי מים וביוב, לתת קדימות ועדיפות לאישור היתרי בניה בלוחות זמנים קצרים יותר. במקביל, על המדינה לספק חבילת תמריצים לקידום מיזמים באזורי פריפריה באמצעות מענקים, הטבות מס וסבסוד קרקעות״.
עו"ד גלעד קצב, שותף במחלקת הנדל"ן במשרד יהודה רוה ושות' אמר: "לא מעט דובר על החסמים בענף הנדל"ן, על הפערים הגדולים בין המצוי לנדרש, הבירוקרטיה הבלתי נגמרת, צווארי הבקבוק במוסדות התכנון והיעדר סנכרון בין הגופים השונים. אחרי השבעה באוקטובר אנחנו חייבים לשנות מציאות. ענף הנדל״ן מתמודד עם אתגרים אדירים שאת חלקם לא הכרנו בעבר, וכדי להצליח לעמוד בהם נדרש הפעם שינוי מערכתי ומשמעותי כגון: מציאת תמריצים ותשובות מיידיות לבעיות הקיימות ברשויות המקומיות, קיצור לוחות זמני התכנון והרישוי, יצירת משוואה שתאפשר את שחרור החסמים ושחרור תקנים לאנשי מקצוע. עו"ד קצב הביא כדוגמא מקרה מהעת האחרונה. "לא ייתכן שבתי מלון שפתחו את שעריהם בין רגע לעשרות אלפי מפונים בלי לשאול שאלות – ימתינו חודשים ארוכים לדיונים ברשויות ובגופי התכנון השונים. המתנה המביאה לעיכובים בלתי סבירים בהקמה ושיפוץ של בתי מלון, אשר גוררים אחריהם נזקי שרשרת עצומים לרשתות המלונאות, לקבלני הביצוע ולציבור. זו העת לחשוב מחוץ לקופסא ולייצר מציאות גמישה שתביא להגדלת הצמיחה בעת קשה ומורכבת זו".
עו"ד אבי פורטן, שותף מנהל וראש מחלקת נדל"ן תכנון ובניה באגמון עם טולצ'ינסקי משרד עורכי דין: "כידוע, שוק הנדל"ן חטף מכה אחרי מכה: ראשית עם עליית הריבית ועתה עם מלחמת חרבות ברזל. אבל דווקא עתה, אנו צופים בהתעוררות מרשימה בשוק מצד יהודים, תושבי חו"ל, המעוניינים לרכוש דירה בארץ. נראה שמדובר בשילוב של מניעים ציוניים המתחזקים בעקבות המלחמה, יחד עם התגברות האנטישמיות בעולם, המעודדת רכישת מקום מקלט בבית היהודי, בישראלֿ״.
עו"ד דור שחם, מנהל מחלקת נדל"ן, EBN - ארדינסט, בן נתן, טולידאנו: "היקף הזכויות המאושר בתוכניות פינוי בינוי נקבע בשלב התכנון על פי תקן שמאי 21. מכאן שתוכניות שאושרו בשנים האחרונות בהן מחירי הדירות האמירו, לא הביאו בחשבון אפשרות של ירידת מחירים משמעותית שתהפוך את אפשרות מימושן של תוכניות פינוי בינוי אלה ללא כלכלית. הדבר עלול לגרום לנזקים מצטברים לחברות היזמיות ולבעלי הדירות ולשוק הדירות, שכן היצע צפוי של עשרות אלפי דירות שאושרו בתוכניות בנין עיר עלול להפוך ללא כדאי למימוש. כדי לתת מענה לסוגיה זו תידרש גמישות תכנונית בשלב היתר בניה".
עו"ד משה רז-כהן, בעלים משותף במשרד רז-כהן פרשקר ושות': "לא זו בלבד שהיטל ההשבחה בתחום הפינוי בינוי הוא המס המכביד ביותר, אלא שקשה עד מאוד להעריך את שיעורו בפרויקט נתון. מידת אי הוודאות פוגעת היעילות השוק. סוגיות מרכזיות בתחום הן שנויות במחלוקת והוועדות המקומיות השונות מיישמות גישות שונות. עדיין השאלה המרכזית השנויה במחלוקת היא מיהו החייב בהיטל השבחה בפרויקטים של התחדשות עירונית או בעסקאות קומבינציה. להכרעה בשאלת זהות החייב, השפעה ישירה על תחולת פטורים רבים: פטור מהיטל בגין בניית ממ"דים, פטור בגין התחייבות המחזיק להמשיך ולגור בדירה ועוד. אפילו אופן תחשיב שווי הזכויות, ומשמעות היקף הפטורים, אינם אחידים. מידת ההשפעה של חוסר הוודאות על יעילות השוק היא לא פחות מדרמטית: ראוי שמשרד הפנים, ייגבש חוזר מנכ"ל שיחייב את השלטון המקומי, וייקבע אחידות ביישום הדין בסוגיות השונות. זוהי קריאת השכמה למשרד הפנים!".
עו"ד רן ברא"ז, שותף מנהל במשרד לוי טילר | נרדיה | הר צבי | ברא"ז ושות': "בשנים קודמות, עם פריחת שוק הנדל"ן, מצוקת הקרקעות והריבית הנמוכה, התרגלנו לראות בכל מכרז את כל גופי הנדל"ן הגדולים נאבקים על כל פיסת קרקע. להפתעתי גם מאז המלחמה הצלחנו לקיים מספר מכרזים מוצלחים. אבל רק ביחס לקרקעות שעליהן חלה תב"ע מאושרת והן זמינות להוצאת היתר ולבניה. בקרקעות שאינן בשלות תכנונית, ובשוק של ריבית גבוהה, מקדם הדחיה הוא קיצוני ופוגע ביכולת לפתח את הקרקע. אני סבור שהמשימה של קיצור הליכי התכנון ויצירת וודאות תכנונית היא משימה עם חשיבות לאומית, ושינויי החקיקה בעניין הזה נמצאים רק בראשיתם".
עו"ד שמואל לכנר, ראש מחלקת נדל"ן במשרד נשיץ ברנדס אמיר: "היזמים בענף ימשיכו להתמודד עם מצב שוק בלתי שגרתי שטומן בחובו אי ודאות קיצונית, גם במונחים של מדינת ישראל. בין מרכיבי חוסר הוודאות ניתן למצוא סימני שאלה שמתעוררים בענף לגבי ההיתכנות של פרויקטים באיזור ההשפעה של המטרו לאור מס המטרו. כמו כן המעבר מתמ"א 38 לחלופת שקד בחוזים קיימים מעורר אי ודאות. לאלה מתווספים שינויים בתקן 21, עדכון בתוכנית המתאר של העיר תל אביב והמעבר מרחק ברוטו לרחק נטו, בעיית המחסור בעובדים בענף הבנייה, חוסר היציבות הביטחוני, חוסר הוודאות לעניין גובה הריבית וכן הפער בין מציאות בלתי אפשרית של מלחמה לבין פסיקת בתי המשפט וחקיקה פופוליסטית בנושא של ארכות".
עו"ד יואב זהבי, שותף במחלקת הנדל"ן והתחדשות עירונית במשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM): "הפער בין היצע הדירות בישראל לבין הביקוש הוא בלתי נתפס. מחד חוסר של עשרות אלפי יחידות דיור ועם קצב הילודה מול קצב הבניה, הפער רק הולך ומחמיר וברור לכל בר דעת שזה גם החסם העיקרי בהורדת מחירי הדיור. בירושלים לדוגמה הכריזו לפני שנים ש׳התכנון מוביל׳, משמע שכאשר מגרש יכול לשאת היקף בניה גבוה, מאושרות לגביו תב"עות בהיקפים מתאימים גם אם "חלילה" היזמים והבעלים הקיימים ירוויחו מכך. עיריות אחרות רואות את הדברים אחרת. מאפשרות ליזמים בניה בהיקף שיאפשר רווחיות מינימלית ואולי עוד קצת. כפי שאומרים בעיריית ר"ג – כל דייר נוסף עולה לנו כסף. אני מציע לרשויות לקחת לדוגמה את המנוע של הבניה בישראל – ההתחדשות העירונית. לקבוע מנגנון המאפשר גביית היטל השבחה בגין הזכויות העולות על הרווח המינימלי לפי תקן 21. זה יעודד את העיריות להעניק זכויות בהיקף המירבי ואת היזמים לבנות יותר. כולם מרוויחים מזה".
עו"ד מירב גלבוע, שותפה במחלקת הנדל"ן במשרד ש. פרידמן אברמזון ושות': "בכל הנוגע ליחסי משכיר-שוכר במגזר העסקי בתקופת המלחמה הנוכחית, נראה שהמחוקק בחר, כפי שעשה גם בתקופת הקורונה, להימנע מהסדרה רוחבית ולהותיר בידי הצדדים וכוחות השוק את האחריות להגיע לפתרונות פרטניים. לצערי התנהלות זו יוצרת עיוות ומשקפת ציפייה לא סבירה ולא הוגנת מצד המחוקק כי משכירי הנכסים יהיו אלו שיספגו חלק מהנזקים, מקום בו המחוקק עצמו כשל מלעשות כן. לדעתי היה זה נכון כי המדינה תייצר מנגנון ראוי הנותן מענה למצוקות הצדדים בהתאם לנסיבות המיוחדות".
עו"ד יוסי מילר, שותף מייסד מילר ושות' עורכי דין: ״2024 היא שנה של שוק נדל"ן מאתגר המייצר גם קלף מיקוח והזדמנויות לניצול לחברות ולמשקיעים בעלי הון פנוי. המשבר, שהשוק עדיין מצוי בעיצומו, מציף עסקאות ופרויקטים מעניינים ובעלי פוטנציאל משמעותי או כניסה לשותפויות על-אף אי-הוודאות בשוק הנדל"ן. המלצה זהירה לצעירים עם כסף פנוי של כמה מאות אלפי שקלים: במקום להיכנס להשקעות ספקולטיביות, תמיד עדיף להשקיע ברכישת דירה ולהשכיר אותה."
עו"ד דני ויצ'לבסקי מחברת דני ויצ'לבסקי עורכי דין: "לאחרונה דווקא על רקע המלחמה וקפאון בשוק הנדל"ן יש שוק אחד שמתעורר והוא שוק הרכישות של עולים חדשים או יהודים תושבי חוץ. הסיבה העיקרית היא הרצון לשמור מקום בטוח למקרה חירום דווקא על רקע החשש מהאנטישמיות העולה בעיקר במערב אירופה אבל לא רק. את העלייה הזאת מרגישים כבר עתה שעה שלקוחות יזמיים מדווחים שיש לא מעט התעניינות מצד יהודים מחו"ל וגם בשוק היד השנייה ניתן להרגיש למרות הקפאון שדווקא בעסקאות של יהודים שעושים עלייה או גרים בחו"ל יש עלייה מסוימת״.
עו״ד דניאל בכר, בעלים GBK ושות' חברת עורכי דין: ״אני כאן פונה לממשלה וחברות הנדל"ן בישראל שיתחילו לפעול כמכוניות מרוץ ולא כסמיטריילר , חייבים לגלות יצירתיות וגמישות מחשבתית ולהתאים עצמנו למציאות האזורית שלנו ולהביא פתרונות מידיים כדי לשחרר את הפקק הקיים בגלל הפועלים מהשטחים, חייבים להשתחרר מהנטל הביטחוני ולתת מענקים כדי לעודד עבודה עברית מקומית ולהגדיל קיצונית את מכסות העובדים הזרים לבניה מסין ומהודו״.
עו"ד דפנה זינגר, שותפה מנהלת ומנהלת מחלקת הנדל"ן וההתחדשות העירונית בשניצר, גוטליב סאמט: ״ספק אם התחדשות העסקאות בשוק הדיור מעידה על התעוררות אמיתית או שמא מדובר בגל קצר שמקורו בעיקר באותם רוכשי דירות שהיו ערוכים לרכישת דירות עוד לפני תחילת המלחמה, ישבו על הגדר וכעת ׳חזרו למשחק׳. הימשכות המלחמה והיעדר יציבות מדינית וכלכלית במדינה עלולים להאט מאד את שוק רוכשי הדירות נוטלי המשכנתאות, וההתעוררות בשוק הדיור המורגשת בשבועות האחרונים עלולה להיעצר כבר בטווח הזמן הקצר״.
עו"ד אבי עייש, שותף, עייש בן שלום גולדשמידט-עו"ד ונוטריונים: "התארגנות של יחידים לרכישה משותפת של דירה, באופן שכל אחד מהם לא יהיה בעלים של יותר משליש ממנה, מהווה יתרון הן מבחינת חסכון במס רכישה, כי שליש דירה אינו נחשב דירה והן מכך, שהם לא נדרשים לבנק למשכנתאות, שחובק את גרונם ודורש את התמורה בעד המימון גם כאשר הדירה לא מושכרת. הסוד להצלחה הוא אופן ניהול השיתוף, איכות הסכם השיתוף שסוגר את כל הסיכונים לחיכוך מיותר בין המשקיעים ומבטיח צעדה בטוחה עד לאקזיט״.
עו"ד אבי בן יעקב, שותף וראש מחלקת הנדל"ן במשרד וקסלר ברגמן ושות': "כולנו מכירים את הריביות הגבוהות, המחסור בדירות ואת הבעיות הנוספות שמשפיעות על תחום המגורים בישראל. למרות זאת, אני מעריך שעם הזמן הדמוגרפיה תעשה את שלה ותחום המגורים יחזור לעצמו, באמצעות שילוב של התמתנות האינפלציה וגורמים נוספים, אבל השאלה הגדול והיא רלוונטית בעיקר לתחום המשרדים, היא לאן המדינה הולכת? החשש שלי הוא שענף ההייטק, הקטר של המשק ושל עולם הנדל״ן המניב, יחזור אחורה ובזה הדמוגרפיה כבר לא תעזור. מדינת ישראל חייבת ידיים אחרות שינהלו את המשק ויביאו אותו להתאוששות בתחומי הליבה בה יש לה יתרון יחסי. אם זה לא ישתנה אנחנו נראה שגם העולמות הנלווים לא יחזרו לעצמם, כמו למשל ענף המלונאות שנחשב לתחום מאוד רגיש לסיטואציות ביטחוניות. אנחנו חייבים לראות את השינוי שכולנו מקווים ומייחלים לו, כדי שגם הענפים המסחריים של המדינה יתאוששו וירימו את הנדל"ן על כל ענפיו".
משתתפי הפורום
עו"ד אבי ארד - ראש מחלקת נדל"ן, תכנון ובניה - גולדפרב גרוס זליגמן, עו"ד אבי בן יעקב - שותף בכיר, ראש מחלקת נדל״ן - וקסלר ברגמן משרד עורכי דין, עו"ד ונוטריון אבי עייש - שותף - עייש בן שלום גולדשמידט-עו"ד ונוטריונים, עו"ד אבי פורטן - שותף מנהל וראש מחלקת נדל"ן תכנון ובניה - אגמון עם טולצ'ינסקי, עו"ד אילן שרקון - שותף מייסד - שרקון, בן עמי, אשר ושות', עו"ד אירית אלקין - מנהלת תחום נדל"ן והתחדשות עירונית - ברגרזון ושות' משרד עורכי דין ונוטריון, עו"ד אלון פלס - שותף - פרגן פלס ושות', עורכי דין, עו"ד אפרים לוי - שותף במחלקת נדל"ן – פישר (FBC & Co), עו"ד ארז תיק - שותף /ראש נחלקת נדל"ן - ליפא מאיר ושות', עו"ד גילעד נאמן - שותף מנהל - אברהם נאמן ושות', עו"ד גלעד קצב - שותף מחלקת נדלן - יהודה רוה ושות’ - משרד עורכי דין, עו"ד דני ויצ'לבסקי - בעלים ומנהל - דני ויצ'לבסקי עורכי דין, עו"ד דניאל בכר - בעלים - GBK ושות' חברת עורכי דין, עו"ד דפנה זינגר - שותפה מנהלת ומנהלת מחלקת נדל"ן והתחדשות עירונית - שניצר גוטליב סאמט, עו"ד דפנה פוקס - מייסדת ובעלים - דפנה פוקס ושות', עו"ד חגי אדורם - שותף מנהל - אדורם ושות', עו"ד חן דסטגור - שותפה - סלומון, ליפשיץ ושות׳, עו"ד חני אבינרי - שותפה, ראש מחלקת נדלן - מיתר עו"ד, עו"ד טרי אלמוזלינו ארנון - ראש מחלקת נדל"ן - ברנע ג'פה לנדה ושות', עו"ד יואב זהבי - ראש משותף מחלקת נדל״ן והתחדשות עירונית - אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM), עו"ד יוסי מילר - מייסד ומנהל - מילר ושות עורכי דין, עו"ד ליאור רלוי - שותף מחלקת הנדל"ן – גורניצקי GNY, עו"ד מאיר פורגס - שותף בכיר - ש. בירן ושות’, משרד עורכי דין, עו"ד מירב גלבוע - שותפה, מחלקת נדל״ן - ש. פרידמן אברמזון ושות׳, עו"ד משה רז-כהן - בעלים משותף - רז-כהן, פרשקר ושות׳, עו"ד סיגל שפירא - שותפה מובילה, נדל"ן תכנון ובנייה והתחדשת עירונית ארנון - תדמור לוי, עו"ד עומר גדיש - שותף, ראש מחלקת מקרקעין - AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', עו"ד ענת בירן - בעלים ומייסדת - ענת בירן משרד עורכי דין, עו"ד ערן גוטפריד - שותף מנהל - ערן גוטפריד - חברת עורכי דין, עו"ד פז רוקח - בעלים מייסדת - ויזל-רוקח ושות', משרד עורכי דין ונוטריון, עו"ד צורי פיקאר - שותף, ראש מחלקת נדל"ן - הרצוג פוקס נאמן, עו״ד קובי מיכאל - שותף מייסד - מיכאל, אדרי, שטקל ושות'-משרד עורכי ודין ונוטריון, עו"ד רועי חרש - שותף מייסד - חרש ששון ושות', משרד עורכי דין, רותי שורץ - יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה - מחוז חיפה , עו"ד רן ברא"ז - שותף מנהל - לוי טילר | נרדיה | הר צבי | ברא"ז ושות' - חברת עורכי דין, עו"ד שי הוברמן - שותף וראש מחלקת נדל"ן - משרד עורכי דין פירון, עו"ד שמואל לכנר - ראש מחלקת נדל״ן - נשיץ ברנדס אמיר, עו"ד שמואל שוב - שותף בכיר - מנהל - שוב ושות' עורכי דין.