עידוד השימוש בתחבורה ציבורית כתוצאה מהקמת מרכזי תחבורה משולבים

בעשורים האחרונים מתמודדות ערים ברחבי העולם עם אותה בעיה מוכרת: גידול אוכלוסין מואץ, עומסי תנועה כבדים, זיהום אוויר וירידה באטרקטיביות של התחבורה הציבורית. למרות השקעות משמעותיות בקווי רכבת ואוטובוסים, רבים מהנוסעים ממשיכים להעדיף את הרכב הפרטי. אחת התשובות המרכזיות שמסתמנות בשנים האחרונות היא הקמה של מרכזי תחבורה משולבים – מתקנים שמחברים בין אמצעי תחבורה שונים ויוצרים חוויית נסיעה רציפה, נוחה ויעילה.

מהו מרכז תחבורה משולב?

מרכז תחבורה משולב (Multimodal Transport Hub) הוא צומת עירוני או מטרופוליני שבו נפגשים רכבות כבדות, רכבות קלות, אוטובוסים, שבילי אופניים, חניוני “חנה וסע” ולעיתים גם שירותים משלימים כמו מוניות, קורקינטים שיתופיים ואפילו רכב פרטי. הרעיון פשוט אך מהפכני: להפוך את המעבר בין אמצעי תחבורה לפעולה אינטואיטיבית ומהירה, ללא הליכה ארוכה, כרטוס מסורבל או זמני המתנה מיותרים.

הנתונים: האם זה באמת עובד?

השאלה המרכזית היא כמובן האם מרכזים כאלה אכן משנים את דפוסי הנסיעה. מחקרים בינלאומיים מצביעים על תשובה חיובית. מחקר של ה-Transit Cooperative Research Program (TCRP) בארצות הברית מצא כי הקמת מרכזי תחבורה משולבים הובילה לעלייה של כ-10%–30% בשימוש בתחבורה ציבורית, בעיקר בזכות שיפור הנגישות והנוחות.

גם בשטח נרשמות תוצאות ברורות. ב־ברצלונה, לאחר שדרוג והרחבת Estació de Sants כמרכז תחבורה רב־אמצעי, נמדדה עלייה של כ-15% במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית באזור.

ב־קופנהגן דווח על גידול של כ-20% בשימוש בתחבורה ציבורית לצד ירידה בשימוש ברכב פרטי, כחלק ממדיניות עירונית כוללת שמחברת תחבורה ציבורית, אופניים ותכנון עירוני.

ב־ניו יורק, דוחות של רשות התחבורה (MTA) מצביעים על זינוק חד במספר הנוסעים באזורים שבהם שודרגו מוקדי תחבורה מרכזיים, כולל אזור Hudson Yards, שבו השילוב בין רכבת תחתית, רכבת פרברים ופיתוח עירוני יצר מוקד משיכה חדש.

מעבר לנסיעה: השפעה סביבתית וכלכלית

ההשפעה אינה מסתכמת במספרי נוסעים. עלייה בשימוש בתחבורה ציבורית מפחיתה פליטות מזהמים, צריכת דלק ופקקים – נתון בעל משמעות בריאותית וכלכלית. במקביל, מרכזי תחבורה משולבים מייצרים ערך כלכלי: הם מושכים עסקים, מסחר ותיירות, ומעלים את ערך הקרקע בסביבתם. בערים רבות המרכזים הפכו ללב עירוני תוסס, ולא רק לנקודת מעבר.

טכנולוגיה ותכנון עירוני

מרכזים משולבים משמשים גם פלטפורמה לחדשנות. אפליקציות לתכנון נסיעה, שילוט חכם, מידע בזמן אמת וכרטוס אחוד הופכים את חוויית המשתמש לפשוטה וברורה. ערים כמו סינגפור ו־טוקיו משלבות את המרכזים כחלק מתכנון עירוני כולל, שבו תחבורה, מגורים ותעסוקה מתוכננים יחד.

ומה לגבי ישראל?

בישראל, שבה שיעור השימוש ברכב פרטי גבוה במיוחד, מרכזי תחבורה משולבים עשויים להיות כלי מפתח לשינוי. השקעה לא רק בקווים אלא גם בחוויית המעבר, בשירותים משלימים ובתכנון סביבתי יכולה להטות את הכף. הניסיון העולמי מלמד שהציבור מוכן לעבור לתחבורה ציבורית – אם היא באמת נוחה.

סיכום

העדויות מהעולם ברורות: מרכזי תחבורה משולבים אינם פתרון קסם, אך הם אחד הכלים היעילים ביותר להגדלת השימוש בתחבורה ציבורית. כאשר הם מתוכננים נכון – עם חיבורים קצרים, מידע ברור ושירותים משלימים – הם משנים התנהגות, משפרים את איכות החיים ותורמים לכלכלה העירונית. עבור מקבלי החלטות, זהו מסר חד: לא מספיק לבנות קווים – צריך לבנות חיבורים.

מאת רן זילברשטיין - שותף, משנה למנכ"ל, לוי שטרק זילברשטיין מהנדסים יועצים בע"מ