היום שאחרי המלחמה: המרלו"גים יהפכו למנוע הצמיחה של המשק

בשנים האחרונות, ובפרט תוך כדי המלחמה הנמשכת למעלה משנתיים וחצי, מתמודד המשק הישראלי עם שורה של אתגרים המשפיעים ישירות על שרשרת האספקה: גידול באוכלוסייה, צורך גובר בהיקפי היבוא, שינויים בדפוסי הצריכה, מחסור בקרקעות באזורי ביקוש ועלויות הובלה ותפעול שהולכות ומאמירות. במקביל, הצרכן הישראלי התרגל לזמינות גבוהה יותר של מוצרים, לאספקה מהירה, אם כי תו"כ המלחמה חלה הדרדרות ביכולת לייבא מוצרים בעיקר בעקבות צמצום פעילות בנמלי הים והאוויר. הפער בין הציפיות לבין התשתיות הקיימות מחייב התעמקות באופן שבו מתכננים ומפעילים את מערך הלוגיסטיקה של ישראל. כל יבואן שמגדיל מלאים, כל תעשיין שמגדיל מלאי חומרי גלם לייצור וכל רשת קמעונאית שמרחיבה פעילות, זקוקים לאותה תשתית בסיסית: מרכזי אחסון, הפצה ושינוע יעילים.

חוסר היציבות בשנים האחרונות, ממשבר הקורונה, דרך השיבושים בשרשראות האספקה העולמיות ועד המלחמה, הוכיח כי יציבות כלכלית נשענת גם על יציבות לוגיסטית. כאשר המשק נמצא באי-ודאות, חברות נוטות לצמצם מלאים ולדחות השקעות. לעומת זאת, ככל שהביטחון והוודאות הכלכלית חוזרים, היקפי היבוא, הצריכה והייצור המקומי גדלים ואיתם גם הביקוש למרכזים לוגיסטיים מתקדמים.

המציאות הזו אינה משפיעה רק על חברות היבוא, הייצור והמסחר. בסופו של דבר היא משפיעה גם על הצרכן. כל קילומטר מיותר בהובלה, כל עיכוב בפריקה בנמל וכל מחסן מיושן שאינו מנצל את הקרקע ביעילות מתורגמים לעלויות נוספות לאורך שרשרת האספקה. כאשר התשתית הלוגיסטית יעילה יותר, ניתן לקצר זמני אספקה, להפחית עלויות תפעול ולשפר את זמינות המוצרים בשוק.

לכן אנו רואים בשנים האחרונות ביקוש גובר למתחמי לוגיסטיקה מתקדמים הממוקמים בסמוך לצירי תחבורה מרכזיים ולנמלי הים. אחד היתרונות התחרותיים המשמעותיים ביותר כיום אינו רק גודל המבנה, אלא תכנון חכם והמיקום שלו ביחס למוקדי השינוע המרכזיים של המדינה.

כבר כיום ניתן לראות יישום למגמה הזו. שורה של הערכות כלכליות שפורסמו בחודשים האחרונים מצביעות על ציפייה להתאוששות בפעילות העסקית, חידוש השקעות והגדלת מלאים בענפים שונים. המשמעות הישירה היא גידול בביקוש לשטחי אחסנה והפצה, בעיקר באזורים הנהנים מנגישות לנמלים ולצירי תחבורה ארציים. במובן זה, הצפון נמצא בעמדה ייחודית: השילוב בין נמל חיפה כולל הנמל החדש הפועל בו, הרחבת כביש 6 ופיתוח אזורי התעסוקה החדשים יוצר יתרון תחרותי שעשוי להפוך את האזור לאחד ממוקדי הצמיחה המרכזיים של המשק בעשור הקרוב.

כך למשל, פרויקט הלוגיסטיקה והתעשייה שאנו מקדמים בנשר, ממוקם בסמיכות מיידית למפרץ חיפה, לצומת הצ'ק פוסט, למחלף שער העמקים בכביש 6 ולנמל חיפה. מדובר במתחם בהיקף של כ-55 אלף מ"ר, הכולל שטחי תעשייה ולוגיסטיקה החל מ-1,000 מ"ר, שטחי אחסון החל מ-500 מ"ר, משרדים החל מ-250 מ"ר ושטחי מסחר החל מ 250 מ"ר. השילוב בין נגישות תחבורתית גבוהה לבין גמישות תכנונית ועירוב שימושים, מאפשר לעסקים להתאים את השטח לצורכיהם.

פרויקט זה תוכנן מתוך הסתכלות ארוכת טווח על צרכי המשק ביום שאחרי. ככל שהפעילות הכלכלית בצפון תתרחב, וככל שיותר חברות יבקשו לקצר זמני שינוע ולהתקרב לנמל חיפה, כך יגדל הצורך במתחמים לוגיסטיים מתקדמים המסוגלים לשלב אחסנה, תפעול, תצוגה ומשרדים תחת קורת גג אחת.

גם בפרויקט שאנו מקדמים בעכו, הממוקם בצפון הארץ ובקרבה לנמל חיפה ולכביש 6, אנו מזהים ביקושים הולכים וגוברים מצד חברות המחפשות חלופה לאזורי הביקוש הוותיקים במרכז הארץ.

הפרויקט ממוקם בשכונה החדשה ״רמות ים״, אשר נבנית במזרח העיר, נהנה מנגישות לכבישים מרכזיים ,הצטלבות של כבישים 4 ו 85 ובסמיכות לתחנת הרכבת המתוכננת ״עכו מזרח״ ולהמשך הצפוני של כביש 6. שטח המגרש הוא כ-9 דונם שטח הפרויקט: כ-26,000 מ"ר.

אנו רואים פוטנציאל משמעותי הנובע מהשילוב בין מיקום אסטרטגי, נגישות תחבורתית ומחיר תחרותי. בעידן שבו חברות מחפשות לייעל שרשראות אספקה ולהקטין עלויות, אזורי הלוגיסטיקה והתעשייה החדשים בצפון צפויים להפוך לחלופה מבוקשת עבור מגוון רחב של חברות מסחר, תעשייה ויבוא.

עבור משקיעים ויזמים, המגמה ברורה. בעוד שעתודות הקרקע באזורים מסוימים במרכז הארץ הולכות ומצטמצמות, הצפון הופך בהדרגה לאחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של שוק הלוגיסטיקה ונוצרות הזדמנויות שלא היו קיימות בעבר.

כדי להתמודד עם האתגרים של העשור הקרוב, נדרש להמשיך ולקדם תכנון ארוך טווח של שטחי תעשייה ולוגיסטיקה, להשקיע בתשתיות תחבורה ולהאיץ תהליכי פיתוח באזורי הצפון והדרום. לצד זאת, יש להמשיך לפתח מתחמים מודרניים המאפשרים גמישות תפעולית, ניצול יעיל של הקרקע ויכולת התאמה לצרכים המשתנים של המשק.

המרכזים הלוגיסטיים כיום, אינם 'שטחי אחסנה' בלבד. הם הפכו לתשתית כלכלית חיונית המשפיעה על זמינות מוצרים. הלוגיסטיקה מחברת בין הנמל, היצרן, והצרכן. המרלו"גים היום מטמיעים טכנולוגיה ורובוטיקה מתקדמים, שמאפשרים יעילות ורציפות תפקודית יכולת של חברות בסדרי גודל וסקטורים שונים להתמודד עם משברים. עם חזרת הפעילות הכלכלית למסלול צמיחה, כך יגבר גם הצורך בתשתיות לוגיסטיות ותעשייתית מתקדמות, המסוגלות לתת מענה לצרכים של המשק הישראלי בעשור הבא.

ביום שאחרי המלחמה, השאלה תהיה עד כמה ישראל תשכיל לייצר שרשרת אספקה יעילה, גמישה ועמידה למשברים. ככל שנדע לחזק אותה, כך נוכל לייצר משק תחרותי יותר, שירות טוב יותר לציבור ועלויות נמוכות יותר לאורך שרשרת האספקה. מי שיזהה את המגמה הזו כבר היום, יהיה חלק מהתשתית שתניע את הכלכלה הישראלית בשנים הבאות.

מאת דר' אריק לדרמן, יו"ר חברת לוגית מבית קרוויל

***

כתבה שיווקית בחסות חברת לוגית מבית קרוויל; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.