תכנון קהילות עירוניות: בין בניינים לאנשים

העיור המואץ של ישראל מציב בפנינו שאלה מרכזית: איך מתכננים ערים שמספקות לא רק גג מעל הראש, אלא גם תחושת שייכות, ביטחון ורווחה? התשובה טמונה ביכולת שלנו לתכנן קהילות - לא רק שכונות.

קהילה היא קולקטיב החי באזור גאוגרפי מוגדר, בקרבה פיזית המקיימת הזדהות הדדית, תלות ונאמנות. קהילה זקוקה למקום פיזי שבו יכולים להיווצר קשרים חברתיים שמקיימים אותה והיא מאפשרת לחבריה לממש השתתפות במרחב הציבורי ההופך מוקד למשמעות עבור היחיד והקבוצות בה. אבל היא גם מבטאת מתח: מצד אחד היא נותנת ביטחון, אבל מצד שני היא מתנגשת עם השאיפה לעצמאות אישית.

כאן נכנסים לסיפור אדריכלים ומתכנני ערים. תפקידם מתחיל בראייה רחבה - מיקום גיאוגרפי והגדרת גבולות, ומגיע עד לתכנון החללים הציבוריים הקטנים ביותר המאפשרים אינטראקציות חברתיות. המיקום הנכון של פונקציות כמו מסחר, מרכזים רפואיים ופעילות תרבותית, הקשרים ביניהן והמרחקים, כל אלה קובעים את איכות המפגשים הא-פורמליים הללו, אינטראקציות המחברות את הקהילה באופן המעורר רגש ומקנה תחושת שייכות.

כאשר אדריכל מתכנן בניין בודד הוא כמובן יכול לתרום לאותה קהילתיות. כל נקודת מפגש שהוא יוצר בהיררכיות שונות של ציבוריות ופרטיות מתחברת לרשת העירונית. עיצוב עירוני הוא האתגר הפיזי של תכנון המקום והחללים, אבל האדריכלות, באופן מודע או לא, יכולה לעצב את הקהילה עצמה. דווקא בחיבור בין התכנון הפרטני לתכנון העירוני, בין אותם בניינים, קיימת ההזדמנות האדריכלית האמיתית המחברת בין אנשים.

למעשה, כל החלל הפנוי הוא המקום לפעילות הקהילתית. חשוב להכניס לשיח האדריכלי והציבורי את המקומות הללו, להבין את הפוטנציאל הגלום בהם ואת המשמעות הקריטית שלהם - השפעתם על התחושה במרחב, על הבטחון האישי ועל יצירת מרחב קהילתי נעים ומחבר.

בין עקרונות לפרקטיקה

זרם התכנון העירוני המוביל בישראל היום הוא הניאו-אורבניזם, שעקרונותיו כוללים ציפוף, חזיתות רחוב פעילות, הליכתיות ועירוב שימושים. הראייה היא שככל שהצפיפות גדולה והדירות קטנות יותר, נדרשים שטחים עירוניים לפעילויות במרחב הציבורי הפתוח. תכנון לפי עקרונות אלו יכול לספק מענה לעיור המוגבר והצפיפות שאיתה אנו מתמודדים, בהתאם למדיניות התכנון 2048.

היכולת ליישם עקרונות אלו פוגשת היום כל אדריכל העוסק בהתחדשות עירונית ברמה המיתחמית. ניתוח של המצב הקיים והאוכלוסייה צריך להשפיע על התכנון המוצע ולשלב מראש חללים ציבוריים ברמות שונות.

כצנלסון פתח תקווה כמקרה בוחן

כשנקרתה בדרכנו הזדמנות שכזו ב-CityBee אדריכלים, התחלנו בניתוח סביבתי וחברתי. מיפינו יחד עם דיירי השכונה את המרחב הציבורי ולמדנו מהם אילו חללים אפשרו להם אינטראקציות חברתיות ואיפה מקומות המפגש והשהייה.

בפרויקט כצנלסון ביוזמת החברות ב.ס.ר ואורבניקה בעיר פתח תקווה, התחקנו אחר תנועת הולכי הרגל באמצעות ניתוח של "שבילי העיזים" מתצלומי אוויר. דאגנו להפוך אותם לשבילים מסודרים, והתכנון החדש כולל את הקשרים בין השטחים הפתוחים בתוך המתחם אל השימושים מחוץ למתחם, תחנות אוטובוס, פארק עירוני, גן ילדים ושביל היקפי.

את החללים שבין הבניינים פתחנו בזיקת הנאה לציבור והענקנו מעבר להולכי רגל דרך המתחם. שיתוף הפעולה עם היזם, שהבין את חשיבות שמירה וחיזוק הקהילה, אפשר לנו לשמר את איכות התכנון העירוני לטובת הדיירים הקיימים והחדשים ולאפשר צמיחתה של קהילה משותפת.

עירוב השימושים - מסחר, מגורים ומבני ציבור מפגיש משתמשים שונים בחללים המשותפים ונותן מקום לאינטראקציות טבעיות. במתחם כצנלסון אנו רואים בעיני רוחנו: הורים נפגשים לכוס קפה לאחר פיזור הילדים, ממשיכים בהליכה דרך הפארק לתחנת הרכבת הקלה. זה נראה כמו דרך נפלאה להתחיל את הבוקר - וזו בדיוק המשמעות של תכנון קהילתי מוצלח. כשאנחנו מתכננים את המרחב שבין הבניינים, אנחנו למעשה מתכננים את הקשרים החברתיים שבין האנשים.

מאת אדר' ערן לשם וערן שקד, בעלי משרד CityBee אדריכלים

d&b – לדעת להחליט