אתחיל מכך שטוב עשה נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, כשהחליט, לראשונה זה שנה, לא להעלות את הריבית במשק. יש בכך בהחלט איתות חובי למשק בכלל ולענף הנדל"ן בפרט, הן לנוטלי המשכנתאות שכורעים תחת הנטל והן לקבלנים שעלות מימון הפרויקטים שלהם התיקרה לאין שיעור.
אמנם לטעמי טוב היה עושה הנגיד אם היה מחליט לעצור את רצף העליות כבר לפני -3 חודשים, זאת משום שבמקום לעצור את האינפלציה, הן תדלקו שלא לצורך את הצריכה במשק, אולם איך אמרו חז"ל? מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.
האם עצירת 10 עליות הריבית הרצופות הינה בבחינת "מעט מידי ומאוחר מידי"? ובכן, תלוי מה שהנגד יחליט לעשות במרוצת החודשים הקרובים ובד בבד תלוי גם מה מקבלי ההחלטות במשק בכלל ובענף הנדל"ן בפרט יחליטו לעשות.
המלצתי לנגיד: אל תהיה זהיר ומדוד מידי. הניסיון של השנה האחרונה הוכיח כי דווקא המדיניות הסופר שמרנית וסופר מדודה שלך, לא רק שלא הצליחה, אדרבה היא נכשלה כישלון חרוץ.
ראשית, העובדה שהנגיד הלך אל תקן של "טייס אוטומטי" בעקבות נגיד הבנק הפדרלי בארצות הברית ונגידים נוספים באירופה, התבררה כמקח טעות. למשק הישראלי, מה לעשות, יש חוקים משלו וכללים משלו. ובא לידי ביטוי בפרמטרים החשובים ביותר גידול טבעי, מקורות אנרגיה, ייצוא עודפי אנרגיה חברות פיתוח והייטק וייצוא נשק וטכנולוגיה. שנית, במהלך 10 העלאות הריבית הרצופות, הנגיד היה אמור לשים לב לעובדה שהאינפלציה כלל איננה מדוכאת, אלא ממשיכה להרים את הראש ביתר שאת.
שלישית, הנגיד התייחס לא רק לדיכוי האינפלציה, אלא גם לעצירת מחירי הדיור בבחינת "המטרה מקדשת את האמצעים" ומה שקרה זה ששוק הדיור ממש התרסק לרמה של כ-40 אלף התחלות בנייה לשנה בלבד. מה שעשוי לגרום לעליית מחירים מחודשת בקרוב.
רביעית, הנזקים החמורים ביותר שנגרמו כתוצאה מהעלאות הריבית, הן לנוטלי המשכנתאות והן לקבלנים שנטלו מימון היו בבחינת "הערת שוליים" לנגיד, זאת במקום שהתייחס לכך כבעיה חמורה מרכזית.
חמישית, הנגיד חטא חטא כפול ומכופל בכך שאפשר לבנקים המסחריים לחגוג כשעל פי הנתונים האחרונים הם הרוויחו סכום עתק של כ-15 מיליארדי שקלים מאז תחילת 2023.
שישית, פעולות הנגיד נעשו בחלל ריק ובלי תיאום ופעולות חיוניות משלימות מול מקבלי ההחלטות בממשלה ובענף הנדל"ן בכלל.
מסיבות אלה, ונוספות, על הנגיד לבצע תיקון משמעותי כבר במהלך החודשים הקרובים ולהתחיל, כפי שהבטיח בשעתו, בהליך הפוך של הורדת הריבית עד לגובה של 1.5 בלבד כבר במחצית הראשונה של 2024. הורדת הריבית תהיה, לטעמי, הרבה יותר מפעולה טכנית גרידא. היא תאותת למאות רבות של קבלנים שלאחרונה לא ניגשו למכרזי רמ"י שאפשר וכדאי לחזור אל השוק, שכן עשרות מכרזים נותרו ללא ביקוש בקרב הקבלנים.
היא גם תאותת איתות חיובי לכל אותם נוטלי משכנתאות שעקב 10 העלאות הריבית נאלצו להחזיר בממוצע עוד 1200 שקלים לחוד
היא תפיח רוח חיים חדשה בשוק הדיור, תגדיל משמעותית את המכירות ובד בבד תשפיע גם על עלייה מחודשת בהתחלות הבנייה מה שגם יכניס כסף לקופת המדינה המתדלדלת והולכת.
לסיכום רק אומר כי הנגיד אינו לבדו במסע לשיקום ענף הנדל"ן בכלל ושוק הדיור בפרט. על מקבלי ההחלטות האחרים, שרי השיכון, הפנים והאוצר ויתר הגורמים להצטרף אליו בשורה של פעולות אקטיביות. לכך, אתייחס במאמר נפרד. ורק אומר - אנחנו כאן לרשותך, להתייעצות ולכול שאלה.
כותב המאמר רוני מזרחי הוא נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"
***
כתבה שיווקית בחסות קבוצת "מזרחי ובניו", הכתבה נערכה בידי מערכת Duns100