במקום לסבסד משכנתאות, היכנסו ללשכת הנגיד

דווקא בימים דרמטיים אלה, של עסקת החטופים הפסקת המלחמה והסכם היסטורי שמציב את ישראל כמעצמה אזורית הן מדינית, הן צבאית והן כלכלית, חשוב במיוחד שלא נשכח גם החלטות כלכליות שהינן, לכאורה, אזוטריות, אולם עשויות להיות בעלות משמעות מרחיקת לכת על כלכלת ישראל בכלל וענף הנדל"ן בפרט.

לאחרונה העלה ראש המועצה הכלכלית המלווה את הממשלה והאוצר, פרופ' אבי שמחון, שורה של הצעות שמטרתן להקל על יוקר המחיה שמעיק על הציבור הרחב.

מקצת הצעות אלה עושות שכל, בתוכן ביטול הקפאת מדרגות המס ופטור ממע"מ על יבוא מוצרים מחו"ל, אולם הצעה אחת, שהינה לכאורה מתבקשת, מטרידה אותי במיוחד.

ההצעה הינה לסבסד משכנתאות שנלקחו במהלך השנים האחרונות על ידי הציבור הרחב, ובמיוחד משכנתאות בריבית משתנה שנלקחו מאז ימי מגפת הקורונה כשבאותם הימים שוק הדיור היה קפוא לחלוטין ובנק ישראל עודד את הציבור הרחב לקחת משכנתאות בריבית משתנה.

הצעת פרופ' שמחון מקורה בכך שמאז ימי הקורונה הריבית של בנק ישראל טיפסה ועלתה וממוצע החזר המשכנתא שהיה לפני 4-5 שנים סביב ה-6,000-7,000 שקלים הגיע לסכום הבלתי ייאמן של כ-11 אלפי שקלים, זאת עקב עליית הריבית ל-4.5 אחוזים והעובדה שבנק ישראל לא הוריד את שער הריבית מאז ינואר 2024. עובדה זו מעמידה רבבות משקי בית בסכנה של ממש שלא יוכלו לעמוד בהחזר.

לכאורה הצעה טובה, מפתיעה ובעלת משמעות לא רק כלכלית אלא גם חברתית מרחיקת לכת. אולם, וזה אולם גדול, ישנם לטעמי בהצעה זו מספר מוקשים בעיתיים, אולי אף מאוד בעיתיים:

ראשית, ההיסטוריה הכלכלית לא רק של מדינת ישראל, אלא גם של מדינות רבות מעבר לים, הוכיחה פעם אחר פעם כי התערבות בשוק החופשי על ידי פעולות מלאכותיות בסופו של דבר לא רק שאינה מועילה, אלא גם מפריעה לפעילות בשוק.

שנית, היא גם מייצרת אפליה ברורה בין אותם ישראלים שכבר רכשו דירה לבין אלה שעדיין לא רכשו. אדרבה: היא עלולה, בלי להתכוון לכך, ליצור קיפאון בקרב הרוכשים בפוטנציה שיהיו מודעים לפער שיוותר בהחזרת המשכנתא בינם לבין אלה שכבר רכשו.

שלישית, ההצעה אינה מתייחסת כלל לציבור רחב ביותר שהעדיף, ברוב המקרים בשל מגבלה לכלכלית, לשכור ולא לרכוש דירה. בתל אביב, לדוגמא, כ-49 אחוזים מכלל התושבים מתגוררים בדירה שכורה, כלומר כל תל אביבי שני, וגם בערים אחרות האחוז נע בין 30 ל-40 אחוזים.

רביעית, וזו לטעמי הנקודה הבעייתית ביותר: הצעת פרופ' שמחון מעניקה בפועל לגיטימציה למדיניות הריבית הגבוהה של נגיד בנק ישראל ובמקום לטפל בקידום הורדת הריבית, היא בפועל מעניקה לה חותמת ובד בבד מנסה באופן מלאכותי לעקוף אותה. הלא ברור כי אם הריבית הייתה, נניח. יורדת באחוז או אפילו אחוז וחצי, לא היה צורך כלל לסבסד את המשכנתאות.

על כן עצתי לפרופסור שמחון וליתר פקידי האוצר: אנא ארזו את המטלטלים שלכם, כבו או האורות, קחו איתכם צידה לדרך ותצעדו אל לשכת הנגיד המרוחקת מבניין האוצר מרחק 10 דקות הליכה. תכנסו לנגיד ואל תצאו מלשכתו עד שייצא סוף סוף עשן לבן והריבית תרד. ככה לא תצטרכו להמציא פתרונות הזויים דוגמת סבסוד משכנתה.

כותב המאמר רוני מזרחי הוא יו"ר ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו" ונשיא כבוד לשכת הקבלנים.

***
כתבה שיווקית מטעם קבוצת "מזרחי ובניו". הכתבה נערכה ע"י מערכת Duns 100