ירושלים של מעלה: האם המגדלים יהרגו את הנשמה של ירושלים

התב"ע והשיקולים הכלכליים של היזם דוחפים לקווים ישרים ופשוטים, אך התוצאה היא לעיתים נתק מהזהות המקומית. האבן הירושלמית, אותה הוראה מנדטורית היסטורית, כבר אינה מספיקה. האם מגדל בן 30 קומות בחיפוי אבן בהירה באמת מרגיש "ירושלמי"? מה מבדיל אותו ממגדל מקביל ברעננה או בתל אביב?

בשטח, אנחנו ב'טרא נדל"ן' מזהים שהלקוחות מחפשים את ה'מעבר' - הם מחפשים את החיבור הרגשי לירושלים. אם לא ימצאו אותו, אין להם סיבה לשלם את הפרמיה הירושלמית.

יזמים שבונים בירושלים חייבים לעבור מתכנון של "מגדלי מגורים" לתכנון של "חוויה עירונית". הפתרון טמון בניצול הטופוגרפיה וביצירת חללים שמעגנים את המסורת בתוך המודרניזם: שטחי ציבור קהילתיים, בתי כנסת אינטגרליים, וגם פתרונות יצירתיים למרפסות סוכה.

בפרויקט שלנו בנווה יעקב הדרישה למרפסת סוכה לכל אחת מ-550 הדירות עמדה כעיקרון תכנוני משותף מצד הדיירים ומצידנו. העמידה על העיקרון הזה הובילה להליכי רישוי שנמשכו למעלה משנה ולמורכבות תכנונית משמעותית. ב'טרא נדל"ן' בחרנו להתמיד בתכנון עד למציאת פתרון מלא, מתוך מחויבות משותפת לאורח החיים של הדיירים ולזהות הירושלמית של הפרויקט.

היום ​בשנת 2026, ​אחרי שתכננו ובנינו ב'טרא נדל"ן' עשרות אלפי יח"ד בירושלים, אנחנו יכולים להגיד בברור שאפשר בהחלט לבנות את 'ירושלים של מעלה' מבלי לאבד את 'ירושלים של מטה' ולהצליח לשמר את אווירת העלייה לרגל גם בקומה ה-30.

מאת משה ריצ'ארד - סמנכ"ל תפעול, טרא נדל"ן