מטבעות קריפטו הם עדיין מערב פרוע

האם זה הזמן הנכון להשקיע בקריפטו? ממשל טראמפ מביא עימו יחס פתוח יותר למטבעות הללו, והציפייה כרגע היא שבעקבות כך המטבעות האלה יהפכו להיות מקובלים יותר, עם רגולציה ושחקנים חדשים – מה שעשוי לחזק את צד הביקוש ולהעלות את המחירים. אבל כבר ראינו כמה וכמה מחזורים של עלייה וירידה בקריפטו – כך שחשוב להיות זהירים, גם היום.

רגע לפני שמנסים להעריך מה יהיה בעתיד, נסביר איך בכלל הגיעו לעולם מטבעות הקריפטו. המשבר הפיננסי של 2008 פגע מאוד באמון של הציבור בכלכלה ובמוסדות הפיננסיים המרכזיים. כך נולד הניסיון לבזר את ההילך החוקי, כלומר המטבעות שבאמצעותם אנחנו מעבירים ערך בין אחד לשני, תוך שימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין, שפועלת באמצעות שורה ארוכה של מחשבים שקשורים זה לזה, על ידי אלגוריתם שמאפשר בחוקיות מסוימת ובאמצעים דיגיטליים יצירה או הנפקה של מטבעות הקריפטו. אין כאן שליטה של בנק מרכזי או גוף מרכזי אחר: החוקים נקבעים דיגיטלית במועד ההנפקה.

עם האמצעים הטכנולוגיים הנכונים, תיאורטית, כל אחד יכול להחליט שגם הוא מנפיק מטבע וקובע את החוקים הטכנולוגיים שלפיהם המטבע הזה יתנהל. ראינו גל גדול כזה של הנפקות ב-2017. חוסר הוודאות הגדול הוא רגולטורי – בדגש על השאלה אם המטבע הזה מהווה נייר ערך שדורש רגולציית ניירות ערך, או שהוא נכס עובר לסוחר, ממש כמו כוס או צלחת, כלומר מוצר שניתן לסחור בו ללא מגבלות רגולטוריות.

עם חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן כנשיא ארה"ב, יש ניסיון לאפשר לרגולטור האמריקאי לבטל את המגבלות הרגולטוריות ולהקל על ההנפקה והמסחר במטבעות הקריפטו. אבל בזה לא נגמר העניין. יש עדיין שאלות גדולות בכל הנוגע למיסוי, ולהלבנת הון: איך דואגים לכך שאותם כספים שנכנסים לתוך המערכת לא משמשים בסופו של דבר לפעילות לא חוקית, או אפילו טרור?

 כלכלה מסוג חדש? זה עוד לא קרה

מטבעות קריפטו שונים מנכסים אחרים לא רק בדרך בה מנפיקים אותם – אלא גם בהערכת השווי שלהם. שווי של נכס, למשל בית שמבקשים לקנות או למכור, נקבע לפי היצע וביקוש – אבל יש עוד מרכיבים, כמו עלות הקרקע, עלויות הבנייה ועד כמה קשה למצוא קרקע פנויה לבנייה. זה דומה לחברה שהשווי שלה מתבסס על המאזן, על הנכסים וההתחייבויות, תוצאות הפעילות ומכפילי תוצאה של נכסים מקבילים. זה מבוסס על משהו שניתן למדידה ולהשוואה, לא רק על היצע וביקוש.  

לעומת זאת, במרבית המטבעות הדיגיטליים (למעט מטבעות כדוגמת האת'ריום, שבו יש טכנולוגיה ייחודית של חוזה חכם) השווי משקף אך ורק היצע וביקוש, ואין מאחוריהם נכסים או כלכלות. באופן טבעי, כל עוד אין נכס בסיס שהוא נקודת המוצא – קשה מאוד לאמוד את שווי המטבע, ולכן גם רואים תנודתיות גבוהה מאוד בשווים של המטבעות האלה. כאשר שווי המטבע נקבע אך ורק על ידי היצע וביקוש, הציפייה היא שאם הרגולציה תהיה מקלה יחסית, הנזילות ויכולת המסחר והשימוש במטבעות האלה יעלו – כך שיגדלו גם ההיצע והביקוש; וכתוצאה מכך, ערך המטבע יעלה.

עסקי אוויר

ככל שתהיה רגולציה בינלאומית ויציבה יותר, ובעיות כמו החשש מהלבנת הון ייפתרו, ייכנסו לתחום הקריפטו גופים מוסדיים בינלאומיים, קרנות וגורמים אחרים שיתרמו לנזילות וליציבות המטבע. עם זאת, מדובר רק ברמת ההיצע והביקוש. עדיין לא יהיה מענה לעובדה שבסופו של דבר, כמו שאמר בזמנו וורן באפט בשפה אחרת, מדובר בלופט גשעפט – עסקי אוויר.

טכנולוגיית הבלוקצ'יין אמורה להיות בטוחה, מבוזרת, שאינה מנוהלת או מרוכזת על ידי ממשלות. היתה ציפייה שתתפתח כאן כלכלה מסוימת, מסוג חדש. לדוגמה, שאפשר יהיה לערוך הסכם למכירת נדל"ן, על ידי כך שמגדירים שנכס מסוים יועבר כנגד סכום ספציפי שיועבר בתנאים מסוימים, בלי עורכי דין ובלי ביורוקרטיה. זה עדיין לא קורה.

אחת הסיבות לכך היא רמת לגיטימציה לא גבוהה של מטבעות הקריפטו. לפי התפיסה הרווחת, רבים מאלה שמשתמשים במטבעות, הם שחקנים שלא יכולים לעשות שימוש בצינורות המקובלים של העברת כספים באמצעות מוסדות פיננסיים מפוקחים. אז כרגע המטבע נמצא במעין שלב של "המערב הפרוע". עם ההתייצבות שלו ברמה הרגולטורית וההתקדמות הטכנולוגית, כך שאפשר יהיה להשתמש בו לא רק כהילך חוקי, אלא כהילך חוקי ומתוחכם – אני מניח שהמצב ישתנה.
חשוב להישאר בצד הבטוח

כבר מתחילת הדרך, הקריפטו העלה שאלה משפטית מהותית. כשבאו אלינו ושאלו, 'חבר'ה מה עושים, האם זה נכס? האם זה נייר ערך?" - הייעוץ המשפטי שנתנו, ולימים הפך מקובל בהרבה מאוד משרדים, הוא שאנחנו צריכים להישאר על הצד הבטוח.

כל עוד לא נקבעו הוראות ברורות שאומרות שזה נכס, וקיים הסיכון שזה נייר ערך – כך אנחנו נתייחס אליו. אם זה נייר ערך ואתה רוצה שאנשים יקנו אותו ככזה, צריך למלא אחר הוראות דיני ניירות ערך. גם כשמנסים להנפיק מטבע כזה, צריך לנהוג כמו בהנפקה של נייר ערך. האם הסיכון יירד בעתיד לרמה אפסית? אולי, אבל כרגע רמת הסיכון היא עדיין גבוהה.

עו"ד מני גורמן הוא ראש מחלקת ניירות ערך ושוק ההון ושותף בכיר במשרד שטיינמץ, הרינג, גורמן ושות'

*כתבה שיווקית בחסות משרד שטיינמץ, הרינג, גורמן ושות'. הכתבה נערכה ע"י מערכת Duns 100