לצד מאבקה של רשות המיסים בהון הלא מדווח בידי תושבי ישראל מעבר לים, הכולל חשבונות בנק, נדל"ן, ונאמנויות, בשנים האחרונות מגבירה הרשות את האכיפה גם כנגד מחזיקי "נכסים דיגיטליים", כגון: מטבעות דיגיטליים ("קריפטו"), ו-NFT. בנוסף, התקדמות הליכי ההסדרה לקבלת כספים שמקורם בקריפטו בחשבונות הבנקים, הובילה את רשות המיסים לפעול בימים אלו לחידוש ההליך לגילוי מרצון שנועד לאפשר לתושבים לפנות מיוזמתם לפקיד השומה על מנת להסדיר את הדיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו על ידם בעבר. מטרת ההליך נועדה להכניס לרשת המדווחים נישומים רבים וכספי מיסים לקופת המדינה, תוך הסרת החשש הפלילי מאי דיווח , בפרט לגבי תושבים שצברו הון רב בשנים האחרונות, בדגש על פעילות בקריפטו.
לאור המגמה הגוברת והולכת בעולם לחשיפת מידע בין רשויות המס, במיוחד לאור הסכמים בין לאומיים לחילופי מידע בין מדינות (הסכמי CRS ו- FATCA) ולאור נפילת חומת הסודיות הבנקאית, נראה שלא נותרה ברירה לאותם תושבים מלפעול להסדרת הדיווח על ההון שלא דווח על ידם, ויפה שעה קודם.
רבים מהנישומים, ובהם מחזיקי נכסים דיגיטליים, רואים ובצדק בהליך הזדמנות להסדיר את חבות המס בכדי שיתאפשר להם להנות משימוש באותו הון שלא דווח על ידם. חשוב לזכור שמטרתו העיקרית של ההליך, הינה הענקת חסינות והתחייבות מצד רשות המיסים וממשרד המשפטים שלא לנקוט בהליכים פליליים בכל הקשור לעבירות מס והלבנת הון כנגד מי שיבצע מיוזמתו גילוי מרצון ויעמוד בתנאי הנוהל, דבר שמסיר מאותם תושבים את המועקה והחשש לחשיפה וסנקציות פליליות דרקוניות, הכוללות את חילוט הנכסים עצמם, או, חמור מכך, עונש מאסר בפועל.
להתחיל כבר עכשיו
אם עד היום הוגשו במסגרת הליכי הגילוי מרצון הקודמים אלפי בקשות לגילוי מרצון להסדרת הון לא מדווח, שבעיקרו נבע מכספים שהוחזקו בחשבונות בנק בחו"ל, שהניבו הכנסות מניירות ערך ומפיקדונות, נראה שההליך, יכלול ברובו דיווח על הון והכנסות שמקורם בנכסים דיגיטליים.
על כל פנים, גם במציאות הנוכחית המורכבת, ודאי של מחזיקי נכסים דיגיטליים שטרם נקטו בהליך גילוי מרצון, יש להתחיל לרכז את הנתונים כבר כעת, מלפני פרסום הנוהל. זאת, הואיל והמתנה אין בה אלא הימור וסיכון מיותר, שיכולה להביא ליתרון בראשוניות בהגשת הבקשות.
הדברים מקבלים משנה תוקף בהתחשב בשינוי החוק, שקבע כי עבירות מס מעל סכום שנקבע בחוק (אשר אינו מהותי באופן יחסי), מהווה עבירות מקור על פי חוק איסור הלבנת הון, בניגוד למצב עד לתיקון, בו עבירות מס אלו, לא יכלו ליצור עבירות הלבנת הון. ועל כן מי שלא יפעל להסדרת ההון וההכנסות שלא דווחו על ידו בהליך שיפורסם בקרוב עלול למצוא עצמו, נאשם לא רק בעבירות מס אלא אף חמור מכך, גם בעבירה על החוק לאיסור הלבנת הון, אשר הענישה לצידה חמורה ביותר. ואם לא די בכך, עבירה על החוק לאיסור הלבנת הון מאפשרת למדינה לחלט את הרכוש שלא דווח בהיקף ובשווי העבירות וזאת בנוסף לתשלום המס שחל על ההכנסות.
ד"ר (רו"ח) עוז חלבי הוא עורך דין מוסמך במדינת ניו יורק. עו"ד ורו"ח סיימון יניב הוא יועץ בקבוצת המסים במשרד פרל כהן.