"היקף המשקיעים הזרים הכפיל את עצמו מאז ערב 7 באוקטובר"

היקף המשקיעים הזרים בשוק ההון הגיע לשיא של כל הזמנים - כך אמר היום (שני) רון קליין, סמנכ"ל ומנהל המחלקה הכלכלית, הבורסה לניירות ערך בתל אביב, במסגרת כנס בכירי שוק ההון והפיננסים של פורום DUNS 100 מבית דן אנד ברדסטריט. ״היום, אם אנחנו משווים לערב השביעי באוקטובר, ערב המלחמה, היקף המשקיעים הזרים בשוק יותר מכפיל את עצמו, גם בהיקפים של החזקה, גם בהיקפים של מחזורי מסחר", טען. "השוק נמצא ב-all-time high שלו, ואנחנו רואים את המגמה הזאת הולכת וממשיכה".

לפי קליין, ההישג בתחום נעוץ בין היתר בעלייה בשווי החברות שפועלות כיום בשוק. "החברות הופכות להרבה יותר רלוונטיות וניכרת גם עלייה במחזורי המסחר. מה שמעניין לראות הוא לא רק את השינוי בהיקף המחזורים, אלא גם את הגיוון שניכר במשקיעים הזרים".

בהמשך התייחס גם להנפקות הגלובליות ככלי שמחבר את שוק ההון הישראלי למשקיעים בינלאומיים ואמר, ״אחד הקטליזטורים המרכזיים, או נקרא לזה מוצרים אסטרטגיים ששוק ההון המקומי מקדם בשנים האחרונות, זה מה שאנחנו קוראים לו הנפקה גלובלית. הנפקה גלובלית, בשונה מהנפקה רגילה, זו הנפקה שבמאפיינים שלה מופנית גם למשקיעים זרים. בדרך כלל מעורב בהנפקה בנק השקעות זר, מסמכי ההצעה מוכנים בשפה האנגלית, שיטת ההצעה היא book building, יש מחקר של אותו בנק זר על ההנפקה וחלק משמעותי מהמניות שנמכרות ב-IPO או בהנפקת המשך, הן מניות שנמכרות למשקיעים זרים. בממוצע כ-70% מהמניות נמכרות למשקיעים זרים״.

הכנס השנתי התקיים במלאות 250 שנה לעצמאות ארצות הברית, ובמרכזו עמדה סוגיית התחזקות הקשר בין כלכלות שתי המדינות. הבכירים דנו בין היתר ביחסי הגומלין בין הבורסה בתל אביב לשווקים הגלובליים, העלייה בהיקף המשקיעים הזרים, ההנפקות גלובליות ובהשפעת תנודתיות שער השקל-דולר על חברות ישראליות הפועלות בזירה הבינלאומית.

במסגרת הכנס סקרה שילה זברו וייס, Senior Director, Duns 100, את מהות היחסים בין הכלכלות. ״בשנה שבה ארה"ב מציינת 250 שנים לעצמאותה, מעניין לראות עד כמה הכלכלה הישראלית נשזרת בזו האמריקאית", אמרה. "כמי שמנתחים ומדרגים חברות לרוחב כל ענפי המשק, אנחנו יודעים ששוק ההון הוא רק קצה הקרחון. מתחתיו יש שכבה רחבה של חברות ישראליות, הרבה מעבר להייטק, שהגיעו לרמת איתנות ובשלות שמאפשרת להן לדבר בגובה העיניים עם השוק האמריקאי. הרישום הכפול בין תל אביב לנאסד"ק הכפול הוא ביטוי אחד למגמה רחבה יותר, שבה הגבולות בין שוק ההון הישראלי לשוק האמריקאי הולכים ומיטשטשים. כבר היום אי אפשר לנתח את השוק הישראלי במנותק מהזירה האמריקאית וזו, יותר מכל, המשמעות של הברית הכלכלית ההולכת ומעמיקה בין שתי המדינות״.

ג׳ק דנינו, Corporate Treasurer, Head of Treasury and Collection, Check Point, התייחס להשפעת שער השקל-דולר על חברות ההייטק ואמר: ״כמעט בכל החלטה שאנחנו מסתכלים עליה, השקל הוא הכי דומיננטי בשקל-דולר. רוב חברות ההייטק עובדות בדולרים, מוכרות בדולרים, ואם הן נמצאות בישראל, העלות הכי גדולה שלהן היא הון, הוצאות שכר, אבל חוץ משכר יש עוד הוצאות, והשקל הוא החשיפה הגדולה. התרגלנו הרבה שנים לסוג של סטטוס קוו, ולא הייתה לנו באמת דרמה כזו, וולטיליות כזו גדולה עם השקל מול הדולר, עד השנה האחרונה״.

בהמשך התייחס גם להשפעת התנודתיות על החלטות השקעה וצמיחה בישראל ואמר, ״גם בחברות הגדולות והטובות שכן גידרו, הגידורים הם לא לנצח. יש היום הסתכלות בקבלת החלטות: האם להשקיע בפרויקט כזה או בפרויקט אחר, האם לצמוח בישראל. צ׳ק פוינט כן גדלה בישראל, אבל יש פונקציות שאפשר לעשות אותן, או לחסוך אותן באמצעות AI או לעשות אותן במקומות שלא כל כך מחלישים את השקל. אי אפשר לגמד את ההשפעה של זה, ואני לא יודע לאן זה ימשיך ללכת״.

איה יופה, שותפה מנהלת וראש מחלקת שוק הון וחברות, גולדפרב גרוס זליגמן, התייחסה להנפקות הגלובליות בבורסה בתל אביב ואמרה: ״אנחנו עושים היום בימים אלה משהו מאוד מאוד ייחודי: הנפקה בתל אביב, לגמרי כללים תל אביביים, הנפקה לפי חוק ניירות ערך, לא דואלית. אבל תשקיף ה-IPO באנגלית, US GAAP , מכוונת לחלוטין לשוק הגלובלי, מנוהלת על ידי בנק השקעות בינלאומי. זה בעיניי מראה הסתכלות על תל אביב כשוק גלובלי ממש, שוק ראשוני גלובלי. פה אנחנו מדברים על חברה שלא רשומה בישראל ולא מיועדת בישראל, שעובדת היום בימים אלה ממש על תשקיף ישראלי, שה-IPO באנגלית לגמרי. זה מאוד ייחודי, ואני בטוחה שזה יצליח. זה יכול להיות קטליסט לסביבה חדשה״.

בהמשך התייחסה גם לחשיפת הבנקים לשוק המקומי ולענף הנדל״ן ואמרה: ״אנחנו כל הזמן מדברים על מוסדיים, וזה נכון שהמוסדיים כבר נמצאים באזורים של ה-30% ויותר מסך הנכסים שלהם. אבל יש שני סוגי מוסדיים בישראל: יש את הבנקים, ויש את המוסדיים האחרים, חברות הביטוח וכולי. הבנקים כמעט ולא משקיעים בחו״ל. הם בעצם חשופים לחלוטין לשוק המקומי, ובתוך השוק המקומי חשופים אולי 50% מהנכסים שלהם לענף הנדל״ן בישראל, השקעות, יזמי נדל״ן וכולי. החשיפה מאוד מאוד גדולה של הבנקים, ולכן כשמדברים על מוסדיים והיציאה שלהם מישראל, צריך לשאול איפה הבנקים בסיפור הזה״.

שלומי ברטוב, מנכ"ל פאהן קנה יועצים, אמר בנוגע לסוגיית הריביות: "כשמדברים על עולם הריביות צריך להבחין בין שני מישורים: מצד אחד, שוק הטכנולוגיה שמושפע בעיקר מהריביות בארצות הברית ומהתנודתיות בשווקים הגלובליים; ומצד שני, הכלכלה המקומית בישראל, בדגש על נדל"ן, משכנתאות ותעשייה. כשהריביות בארצות הברית עולות, המשקיעים נוטים לעבור לנכסים סולידיים יותר ולהקטין חשיפה לסיכון, וזה משפיע במיוחד על חברות טכנולוגיה. בישראל, החלטות בנק ישראל לגבי הריבית אמורות לתת איתות לשוק, וגם הורדה מתונה יכולה לספק בוסט להשקעות, להקל על מימון, לתמוך בשוק הנדל"ן ולסייע לחברות, במיוחד כשבפועל הריבית הריאלית כאן עדיין גבוהה".

רונן וינוגרד, שותף מייסד וינוגרד ושות', אמר: "אנחנו רואים היום שינוי משמעותי באופן שבו גופים מוסדיים ישראליים משתלבים בהשקעות גלובליות, במיוחד בשוק האמריקאי ובעולמות ה-private equity. אם בעבר הזדמנויות כאלה היו מגיעות קודם למוסדיים אמריקאיים ואירופיים ורק אחר כך לשוק הישראלי, היום גופים מובילים בעולם פונים ישירות למוסדיים בישראל ומציעים להם להצטרף לעסקאות בשלבים מוקדמים יותר, במהירות ובתנאים טובים יותר. זה בא לידי ביטוי גם בוולואציות נמוכות יותר, גם באיכות ההזדמנויות וגם בכך שהמוסדיים הישראליים כבר לא נמצאים רק בקומות המאוחרות של ההשקעה, אלא נכנסים קרוב יותר לקומת הקרקע של החברות והקרנות המובילות בעולם".

ארנון שגב, שותף מייסד וראש המשרד ארנון שגב ושות' משרד עורכי דין, אמר: "צריך לומר את האמת: השוק המקומי קטן ביחס להיקף הנכסים של הגופים המוסדיים, ולכן חלק משמעותי מההשקעות שלהם חייב לצאת החוצה. אנחנו רואים היום ש-50%-60% מהחשיפה של גופים מוסדיים מופנית לשווקים בחו"ל, ובמקביל גם השווקים הלא סחירים הולכים ותופסים מקום מרכזי יותר. מה שמאפיין את הגופים האלה הוא רמת מקצועיות גבוהה מאוד: ניתוח נכון של סיכונים וחשיפות, גידור שלהם ותמחור מדויק יותר של העסקאות שמגיעות לשולחן. אצלנו, למשל, ראינו בשנים 2025-2026 פעילות בהיקף של כ-9 מיליארד דולר בעסקאות, גידול של כ-30% לעומת השנה הקודמת, וזה מעיד שכספי החיסכון של הציבור מנוהלים בידי גורמים אחראיים ומקצועיים".

ורד פיליכובסקי סיסיק, שותפה במחלקת שוק ההון בפישר (FBC & Co), אמרה: "התקופה האחרונה, ובמיוחד המחצית האחרונה, הראתה שהשוק הישראלי, בעיקר המקומי אבל לא רק, גילה חוסן ויכולת להתמודד עם משברים וזעזועים משמעותיים. המשקיעים למדו להכיל את האירועים האלה, ולכן אנחנו כבר לא רואים תגובה מיידית של נפילה חדה או בריחת הון בכל פעם שיש משבר. הנתונים מראים שהשוק המקומי ממשיך לצמוח גם בתקופות של לחימה רב-זירתית ובתנאים מאתגרים מאוד, והחוסן הזה בא לידי ביטוי גם בגודל החברות: אם בעבר דיברנו על שווי של מיליארד שקל כדי להיכנס למדד, היום כבר מדברים על מיליארד דולר. כשיש בשוק חברות גדולות יותר, נזילות גבוהה יותר ויכולת מוכחת להתמודד עם משברים, זה כבר לא רק סנטימנט חיובי רגעי, אלא סימן ליציבות עמוקה יותר ולעוגן פיננסי שנמצא כאן כדי להישאר".

מנחם גורמן, שותף בכיר ב-SGE, הוסיף: "המלחמה הראתה שהשוק הישראלי גילה בגרות בהתמודדות עם סביבת הסיכון החדשה שאליה נקלענו. בתחילת הדרך ראינו תגובה טבעית של שוק שנמצא במצב מלחמה, אבל בהמשך המשקיעים הבינו שסביבת הסיכון של ישראל השתנתה, התאימו את עצמם לכך, והדבר בא לידי ביטוי במדדים, במחירים ובשער השקל. בימים האחרונים ראינו שגם ההתפתחויות מול איראן השפיעו על השוק, עם תגובה חיובית בבורסה והתחזקות של השקל, וזה מצטרף לתמונה רחבה יותר של שוק פנסיוני חזק מאוד, שמנהל יותר משלושה טריליון שקל וצומח בקצב משמעותי. הגופים המוסדיים הם בעיניי הכתר המרכזי שמוביל את שוק ההון הישראלי: הם מקצועיים יותר, מתחרים ביניהם, יודעים לכתוב צ'קים גדולים יותר, ולכן מקבלים היום גישה לעסקאות ולהזדמנויות שבעבר לא בהכרח היו פתוחות בפניהם"