"יש כאוס גדול בניהול הכלכלה, המדיניות לא מקדמת יציאה מהמשבר"

נשיא לשכת רואי חשבון חן שרייבר הזהיר אתמול (רביעי) כי ההתנהלות של מדינת ישראל בתחום הכלכלי לא מקדמת יציאה ממשבר. בפורום Duns 100 של בכירי ענף חדלות הפירעון, שכינסה דן אנד ברדסטריט, מתח שרייבר ביקורת על רשות המיסים ועל בנק ישראל, וטען כי קיים "כאוס גדול בניהול הכלכלה של המדינה", כדבריו. "יש לנו בעצם היום מצב שבו המשילות, הממשל – רשות מיסים, נגיד בנק ישראל – מנהלים מדיניות שהיא לא לטובת יציאת המשק הזה מהמשבר לצמיחה שלו. אני חי את השוק. אני כל בוקר פותח בשיחות טלפון עם בכירים במשק. אני כבר בשנה רביעית בתפקיד ולשכת רו"ח פתחה את שעריה לשיח ודיון, גם בעולם המוניציפלי וגם בעולם של רשות החברות הממשלתיות, ושם אני מזהה שיש לנו כאוס מאוד גדול בניהול הכלכלה של המדינה", אמר שרייבר.

בהמשך לכך, שרייבר קרא לנגיד בנק ישראל להוריד את הריבית בהחלטה הבאה. "הפעלנו לחץ אגרסיבי על נגיד בנק ישראל שיבין שאנחנו מצפים ממנו לקחת יוזמה ולהוריד חצי אחוז בריבית. השמיים לא יפלו", הוא אמר. "הסיבה היחידה שהוא לא הוריד את הריבית היא פוליטית בלבד, כי הוא רוצה שהממשלה יקצצו את ההוצאות. אבל הוא חייב להתערב בנושא כדי להציל את העסקים שקורסים בתקופה הזאת. אני מקווה ומאמין שבחודש הבא הוא יעשה את הצעד המתבקש ויוריד את הריבית".

שרייבר גם הזהיר מפני משבר כוח אדם ברשות המיסים, שלדבריו פוגע ביכולת שלה להתמודד עם האתגרים. "אני חושב שיש שיתוק פרלמנטי בכל מה שקשור להחלטות כלכליות. אני רואה קריסה ברשות המיסים. חסרים שם מאות רבות של עובדים", הוא אמר. "יש שם חוסר גדול. רק שר האוצר יכול לקבל החלטה בנושא. יש שם גם עניין של שכר, אני יכול להגיד שהיום רואי חשבון לא הולכים לרשות המיסים. אף אחד לא רוצה להגיע לשם, השכר גרוע. יש שם באמת מצוקה ואני לא רואה מי לוקח את האחריות".

קודם לכן, קיבלו משתתפי הפורום סקירה של תמונת המצב בענף מפי שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט. "2024 נרשמה כשנת שיא גלובלי בחדלות פירעון, עם 65% מהמדינות שחוו עלייה משמעותית - והמשק הישראלי משקף מגמה דומה", היא אמרה. "על פי נתוני דן אנד ברדסטריט, שיעור התשלומים שאינם מתבצעים בדייקנות עלה ל-15% בסוף הרבעון השני, לעומת ממוצע של 13% בשנים קודמות. במקביל, נרשמה עלייה של 11% בחשבונות מוגבלים בקרב עסקים - אינדיקציה ישירה למתח הפיננסי המצטבר במשק. אנו עדים לאפקט דומינו בו קושי תזרימי של עסק אחד מקרין על הסביבה העסקית כולה. העסקים הקטנים והבינוניים הם הנפגעים העיקריים, במיוחד בענפי הבנייה והמסעדנות".

משתתפי הפורום דנו בנושאים הבוערים שעל סדר היום המקצועי, בהם: תיקון 9 - הצעת החוק והתוכניות שבהסכמה, חוסר השליטה בתהליך והפתרונות היצירתיים מחוץ לכותלי בית משפט, משבר ענף הנדל"ן - אי חקיקה לעניין הארכת תיקון 4 לחוק, חדלות פירעון ותאגידים בנקאיים בצל המלחמה, עיכוב הליכים לשם גיבוש הסדרי חובות, הסדרי נושים בתקופת מלחמה, הקלות על משרתי מילואים במסגרת הליכי חדלות פירעון וגביית חובות ועוד.

עו"ד אהוד גינדס, שותף בגולדבלט גינדס יריב, אמר בפורום: "תיקון 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעודד את החברה והנושים לגבש הסדר חוב, במו"מ כלכלי ועסקי, בטרם הפנייה לכותלי בית המשפט. היתרון - כאשר הסדר החוב יוגש לאישור בית המשפט, כבר תהיה הסכמה עקרונית על הסדר החוב, כך שהתהליך צפוי להיות מהיר ויעיל. עם זאת, הוא גם מטיל אחריות על החברה ונושיה, ודורש מהם בגרות, אמון הדדי ורצון כן להגיע להסדר – גם ללא ההגנה של בית המשפט".

עו"ד שירלי יפרח-אזור שותפה בליפא מאיר, דיברה על תיק חדלות הפירעון של רשת "דונה ויקטוריה", בו היא מכהנת כנאמנה: "מחד, ההפעלה היא הכרחית, על מנת לשמר את העסק כ'עסק חי' ולהשיא את פוטנציאל השיקום. מאידך, אתגרי ההפעלה הם יוצאי דופן בצל המלחמה, בנוסף על האתגרים 'הרגילים' שבהפעלת עסק בחדלות פירעון בענף ה-Retail. בראש ובראשונה - סגירתם של סניפים, יחד עם כלל המשק, לפי הנחיות פיקוד העורף, מה שמביא לאיפוס מוחלט בהכנסות, בעוד שההוצאות הקבועות לא משתנות (ותלויות בחסדם של בעלי הנכסים/בעלי הקניונים, הרשויות המקומיות וכו'); דרך פגיעה קשה בהתנהגות הצרכנית, גם לאחר פתיחת המשק, בוודאי כשמדובר ב"מותרות", ולכן ירידה חדה בפדיונות; ולבסוף - אי-יציבות תפעולית - קושי בשימור העובדים, על רקע חוסר הוודאות של מתווה החל"ת או כרית ביטחון אחרת (וחוסר יכולת תזרימית לשלם שכר על תקופת המלחמה), שיבושים בשרשרת האספקה ואי זמינות של שירותים חיוניים. מציאות זו מחייבת את בעל התפקיד, ובית המשפט, לקבלת החלטות מהירה ומותאמת נסיבות, תוך לקיחת סיכונים מסוימים, ומציבה דילמות מורכבות יומיומיות".

עו"ד רונן מטרי, שותף מייסד במטרי מאירי וכט ושות׳, דיבר בפורום על סעיף 327ב - אי מינוי מנהל הסדר כנאמן. "הפתרון שנבחר לבעיה שהסעיף מבקש לפתור הינו בבחינת 'לירות בתותח כדי להרוג זבוב' - פתרון לא מידתי בעל פוטנציאל נזק גדול בהרבה מהבעיה שהוא מבקש כביכול לפתור", אמר. "מנהל הסדר שנבחר על ידי בית משפט מרשימה שהביא הממונה , אינו נתון להשפעות הצדדים והוא בעל תפקיד אובייקטיבי. לוקח זמן קריטי עד שהוא לומד את המערכת ויודע להשפיע עליה, ואין שום תבונה או תכלית בלזעזע את המערכת שוב בשלב מינוי הנאמן . בעניין זה יש להבחין בין מנהל הסדר הממונה על ידי בית המשפט מרשימה שהביא הממונה למנהל הסדר שבחרו הצדדים לדיון ובית המשפט אישר את בחירת הצדדים, ולקבוע כי התיקון יחול לכל היותר על הסוג השני".

יעקב (קובי) ישראלי, שותף, ישראלי – שגב ושות', משרד עורכי דין ונוטריון: " לפי הדין הנוכחי (וגם לאחר תיקון 9) מי שמונה כמנהל הסדר לא ישמש כנאמן בהליכי חדלות הפרעון של החייב אם ההסדר לא יאושר או ייכשל. זה יוצר כידוע ביזבוז עצום, מעבר לזה הכלל הזה יוצר ניגוד אינטרסים מובהק: חשש שלמנהל ההסדר נוצר תמריץ לגרום לאישור ההסדר גם אם ההסדר לא ראוי. הפתרון המוצע: (1) להסיר את המניעה הזו; (2) לא לאשר כמנהלי הסדר מועמדים שהציע התאגיד החייב".

עו"ד אלונה בומגרטן, שותפה במשרד נשיץ ברנדס אמיר, התייחסה בפורום לתיקון 9. "בשל ההחמרה בדרישות לגבי תכנית השיקום והיקף המידע שנדרש כבר בשלב הראשוני, חברות שיפנו לבית המשפט לגיבוש הסדר חוב חושפות את הקשיים שלהן ולכן תיקון 9 יאתגר אותן", אמרה.

עו"ד פיני יניב, שותף, מיתר עורכי דין: "בעוד שהכלכלה העולמית מתנהלת ללא גבולות, אין לחקיקה הקיימת מענה למצבי חדלות פירעון של חברות ישראליות, שמתנהל הליך חדלות פירעון שלהן במדינות שונות בו זמנית. החוק הקיים מתיימר להתמודד עם סוגיות של חדלות פירעון בינלאומיות, אך בפועל מספק רק מסגרת דקלרטיבית ללא כלים אופרטיביים. כשנאמנים מקבילים מתמנים בישראל ובחו"ל, נוצרת אנדרלמוסיה משפטית המובילה לבזבוז משאבים, סחבת, כפילויות והפסד לנושים. נדרשת רפורמה שתיצור מנגנון בינלאומי מחייב להכרעה במחלוקות בין נאמנים שהתמנו במקביל לאותו גוף".

עו"ד לירום סנדה, מייסד ובעלים של לירום סנדה, להב ושות׳ חברת עורכי דין: "תיקון מספר 9 משנה את כללי המשחק בעולם העסקי. מנהל חברה שנקלע היום למשבר כלכלי ולא מחכה לקריסה - הוא לא חדל פירעון, הוא מנהל אחראי שמסתכל קדימה. במקום להיכנע ללחצים, לפירוק ולהוצאה לפועל - התיקון מאפשר לעצור בזמן, להגיש בקשה מסודרת, לקבל הגנה משפטית, ולבנות תכנית הבראה בלי לאבד את העסק. זה לא הליך חדלות פירעון במובן הישן - זו הצלת הפעילות העסקית. במקום לפרק - מתקנים. במקום לסגור - משקמים. במקום לתלות שלט ‘סגור לרגל חובות’ - היום אפשר לתלות שלט: ‘נלחמים כדי להמשיך לעבוד’. זו לא בושה לבקש שיקום - זה חוסן עסקי אמיתי, והמחוקק סוף סוף הבין את זה".

עו"ד שאול ברגרזון, שותף מנהל, ברגרזון ושות', דיבר על השפעות המלחמה על שוק הדיור: " מאז תחילת השנה שוק הדירות 'עומד': אין מכירות של דירות חדשות וישנות, יש כיום היצע של עשרות אלפי דירות (קרוב ל-80 אלף דירות) ורואים עליה בזמן הדרוש למכירתם. למרות הדירות הרבות שנפגעו במלחמה והדרישה לדירות בשכירות, הרי בכל הקשור לדירות למכירה ההיצע עולה על הביקוש. האם אנו צפויים לירידת מחירים ולכניסה של חברות לקשיים? קשה להעריך - נראה כי המצב בשוק הדירות משפיע גם על פרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית. יש האטה בקצב התחלות הבנייה, יותר עיסקאות של הכנסת שותפים לחברות העוסקות בתחום ויותר מכר של פרויקטים. מאידך, מניות חברות הנדל"ן בבורסה עלו בעשרות אחוזים בשנה האחרונה. ככל הנראה מתוך ציפייה להורדת הריבית ו/או זרימת כסף מחו"ל (מהבורסה בארה"ב). בתחומים כלכליים אחרים, נראה לכאורה התאוששות עם הרגיעה במצב הביטחוני. קשה לראות שיהיה 'בום' כלכלי כמו לאחר תקופת הקורונה, ומאידך, החשש להאטה וירידת מחירים בשוק הדירות למגורים נותר בעינו".

עו"ד נדב לב, שותף ובעלים, נדב לב משרד עורכי דין המתמחה בחדלות פירעון בינלאומית: "נתוני הרבעון האחרון ממחישים העמקה מתמשכת של מצוקה תאגידית ברחבי אירופה, כאשר מגזר הקמעונאות בולט במיוחד ומשמש כסמן אזהרה. העלייה המתמשכת בעלויות, יחד עם ירידה חדה באמון, דוחקות עסקים - במיוחד קטנים ובינוניים - אל סף הקיום. המלחמה אצלנו, באוקראינה, באיראן, וכל זעזוע נוסף - החל מהתקפת סייבר, דרך שיבוש סחר עולמי של החותים בתימן - עלול להפיל עסקים יציבים לכאורה. המציאות הזו אינה תוצאה של אירוע בודד, אלא של שחיקה מצטברת לאורך זמן. אנחנו רואים פחות גמישות במערכת, ופחות יכולת לספוג סיכונים עתידיים. נוכח מכלול התנאים הללו, אנו צופים עלייה דרמטית בשימוש במנגנונים של הליכי חדלות פירעון בינלאומיים, גם בישראל, הן לצרכי הגנה מפני נושים והן לצורך גיבוש הסדרים חוצי גבולות. השוק הגלובלי נעשה פחות צפוי, ויותר ויותר חברות יבקשו להסתייע במסגרת משפטית שמאפשרת ניהול אפקטיבי של משברים בינלאומיים".

עו"ד אמיר פרנקל, שותף ומרכז את תחום חדלות הפירעון במשרד שבלת ושות': "תיקון 9, אשר בא להחליף את הוראת השעה באופן קבוע, הינו תיקון נדרש ומבורך, אולם ההגבלות המבוקשות במסגרתו, עלולות לפגוע במטרה שלשמה נועד התיקון. קיימים מספיק כלים בחוק הקיים, בכדי לוודא כי תיקון זה לא ינוצל לרעה חלף מגבלות אלה. מגבלות אשר כאמור עלולות למנוע ולכל הפחות להקטין את הסיכוי להגעה להסדרי חוב ראויים ורצויים".

עו"ד גיל אורן, שותף מנהל מומחה בתחומי חדלות הפירעון, מימון ומיזוגים ורכישות במשרד ארנון, תדמור-לוי, התייחס לתיקון 9 לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי. לדבריו, התיקון "הוא שיפור חשוב שמאזן טוב יותר בין זכויות הנושים לבין האפשרות של חייבים להתאושש כלכלית. הקיצור בזמנים והדרישה להגיש תכנית הסדר מוכנה ומפורטת - במקום רק רעיון כללי - מבטיחים שהתהליך לא יהפוך לטקטיקה של משיכת זמן. זה מונע מצבים שבהם החברה בסוף נכנסת לפשיטת רגל אבל במצב הרבה יותר גרוע מאשר היתה בהתחלה. התיקון מתמקד במקרים שבהם באמת יש סיכוי והכוונה לסדר את החובות ולשקם את החייב, מה שממשיך את הכיוון שהתחיל עם תיקון 4, שהביא לראשונה את האפשרות לעכב הליכים זמנית כדי לגבש הסדר חוב בתקופת הקורונה. עכשיו תיקון 9 מבקש להפוך את זה לחוק קבוע עם שיפורים נוספים. הוא נותן לבית המשפט הרבה נקודות לשקול, כך שבסופו של דבר מדובר בהסדר ששומר על האינטרסים של שני הצדדים בצורה הוגנת ומאזן ביניהם כראוי".