רשות המיסים מקדמת: הבית נפגע במלחמה? "אדם יחוייב לחתום ליזם או שיקנו את הדירה"

דן אנד ברדסטריט כינסה אתמול (רביעי) את בכירי תחום המיסוי בישראל לפורום Duns 100, בהשתתפות עו"ד שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המיסים. בפורום עסקו הבכירים בהשלכות המלחמה על הכלכלה ועל ההתנהלות מול רשות המיסים, כולל מתווה הפצויים לעסקים, חוק הרווחים הכלואים והשפעותיו, הרפורמה במשטר המיסוי התאגידי בישראל, יעדי הגבייה של ישראל והתחזיות להמשך.

"יש פה 'נס'", אמר אהרונוביץ' בפתח הפורום. "יש משהו מופלא במדינת ישראל, בציבור הישראלי, שבאמת אחרי תקופה מהמתאגרות ביותר שהיו למדינה מבחינה ביטחונית, ועדיין אנחנו מבחינה כלכלית רק מעלים את יעד הגבייה. לכאורה היינו צריכים להיות עכשיו באיזה סוג של משטר צנע והיו מורידים את יעד הגבייה. אבל זה כנראה הייחודיות של העם שלנו. וגם בבוקר קשה כמו שקמנו אליו - בסופו של יום אנחנו ממשיכים. החיים ממשיכים... אם נלך לרווחים, זה גדל בין 60 ל-70 מיליארד שקל בשנה".

בהתייחס לעלויות המלחמה, אמר אהרונוביץ כי "אנחנו נהיה חכמים יותר בהמשך. אני לא רוצה להיות אופטימי לגמרי כי עדיין צריכים לראות איך יולי נראה. ב-15 בספטמבר נהיה הכי חכמים כי נראה מה קורה ביולי-אוגוסט. אבל כרגע אנחנו סבורים שאפשר לעמוד ביעד הגבייה המאתגר מאוד של 496 מיליארד, למרות המלחמה". לדבריו, "אנחנו חווים יום-יום בחודשים האחרונים התעניינות מאוד גדולה של אנשי עסקים יהודים להעביר את העסקים שלהם לישראל, שבעבר לא היה. זה דווקא סימנים לאופטימיות".

אהרונוביץ' התייחס בפורום גם לנושא ההתחדשות העירונית בצל המלחמה, וחשף כי ברשות מקדמים מתווה מרחיק לכת בנוגע לפינוי-בינוי."היתה עבודה, אמור להתפרסם דו"ח ועל סמך הדו"ח נתקדם לחקיקה", הוא אמר. "מבחינתנו אנחנו ניתן את כל הפטורים כולל פטורים נוספים כמו למשל – אדם שהבית שלו נפגע לא תהיה לו זכות מוקנית לקבל שיקום של מה שהיה. הוא יהיה חייב או לחתום ליזם או שיקנו את הדירה שלו (המדינה, או באמצעות היזם). אנחנו נהיה פה הכי מרחיבים שאפשר, אני חובש שזה הכרחי שהדבר הזה ייצא לפועל".

בהתייחס לנושא הפיצויים לנפגעי המלחמה, אמר אהרונוביץ': "אני, בניגוד לצבא, לא יכול לגייס מילואים. התשומות שאני מביא לקרן הפיצויים מגיעות מתוך רשות המיסים, מתוך רצון לקדם את הדברים. לא רציתי לחזור למתווה שהיה בקורונה. מאוד התנגדתי לכך, כי הקורונה לימדה אותנו שקשה מאוד לקחת כסף חזרה אם מתברר בדיעבד שהוא שולם ביתר... המציאות חזקה מכל דמיון. יש כ-52 אלף נזקים ישירים, ורשות המיסים נדרשת להקצות לא מעט תשומות כוח אדם לטיפול בהם. אנחנו צריכים להתקדם ולסיים את הטיפול הזה. סטטיסטית אנחנו נמצאים במקום טוב, אך סטטיסטיקה היא רק סטטיסטיקה. הגישה שלנו היא לשלם למי שצריך. חשוב לזכור שקופת קרן הפיצויים איננה מוגבלת".

בפתח הפורום קיבלו המשתתפים סקירה על תמונת המצב בענף המיסוי משילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט. "המלחמה יצרה לחץ תקציבי חסר תקדים על קופת המדינה, שהוביל לשורת צעדים אגרסיביים, שמטרתם להניב הכנסות מהירות ולהקטין את הגירעון - מחוק הרווחים הכלואים שהזרים למעלה מ-9 מיליארד שקל בתוך חודש, דרך מס היסף על בעלי שכר גבוה ועד נוהל הגילוי מרצון בנוגע להחזקות קריפטו", היא אמרה. "לצד השיפור המהיר בהכנסות המדינה, הולך ומתגבש קונצנזוס בקרב מקבלי ההחלטות על הצורך לאזן בין הגדלת הכנסות המדינה לבין שמירה על תמריצים לפעילות כלכלית. הדבר בולט במיוחד בענפי המנוע, ובראשם ענף ההייטק, שאחראים לחלק ניכר מהצמיחה ומהכנסות המיסים. המשימה המרכזית כעת היא לבנות מדיניות מיסוי חכמה ומדויקת, שלא תפגע בתחרותיות של המשק ובכושר ההשקעה והיזמות".

עו"ד דורון מוטעי, שותף וראש קבוצת מיסים ירשאל במשרד פרל כהן, אמר בפורום: "אני רוצה לדבר יותר על המלחמה. דווקא על נושא שהוא לא טריוויאלי וזה נושא של קרן הפיצויים על מס רכוש. פה יש קושי. יש תחושה שיש איזה עניין של back and fourth - שיד אחת אומרת דבר אחד ויש שנייה דבר אחר. ובסוף הקושי של קרן הפיצויים הוא לשחרר, בעיקר בעולמות של הנזק העקיף. רואים את זה בחברות מאוד גדולות שנפגעו. אם הרשות סבורה שיש קושי בלשחרר אז אנא התכבדו ושנו את החוק או לפחות תפרסמו כללים מאוד ברורים שיכולים להיות מחמירים, אבל לנוכח המצב תגידו 'רבותיי – אין'".

עו"ד נועה לב גולדשטיין, שותפה וראש מחלקת מיסים במשרד פישר (.FBC & CO), דיברה על ההתייחסות של רשויות המס בישראל לחברות רב לאומיות: "אני מייצגת לא מעט חברות שרוצות לחזור ולהשקיע כאן ויש חששות גדולים שאולי כדאי לתת עליהן את הדעת: הדבר הראשון הוא חוסר היכרות עם איך החברות האלו עובדות בעולם... פקידי השומה צריכים לדעת את זה ולתת את הדין ולא ישר לחשוב שעומד מאחורי כל עסקה כזאת תכנון מס רגרסיבי. דבר שני - אותם תחקורים ותשאולים שרשות המיסים עושה לעובדים לשעבר - למה אתם פונים לעובדים לשעבר עם כל המטען הזה? נקודה אחרונה היא עניין של מדיניות – יכולה רשות המיסים לבוא ולהגיד 'אני רואה בעסקה כזאת משהו פסול שחוטא לדיני המס'. זה בסדר. העניין הוא לבוא ולתת את הדעת על אותן עסקאות וגם אפקטיביות. לבוא היום לחברה רב לאומית על עסקה שהיתה לפני שנים זה ירייה ברגל של כולנו. זה גורם לחברות האלה לחשוב פעמיים אם להמשיך להשקיע בישראל".

עו"ד ענת שביט, מייסדת ובעלים של משרד ShavitTaxLawyers: "אני חושבת שהבעיה המהותית שיש לאלו שרוצים להיכנס לארץ, גם לחברות הרב לאומיות, זה בסיס ההסתכלות והחקיקה. יש נוהלים שכבר היום אפשר לתקן אותם. אנחנו מרגישים שיש התענייניות בהגעה של גופים ויהודים עם עסקים מאוד רחבים. אפילו הופתענו.... יש תקלות אינהטרנטיות בחקיקה, בחוזרים, בעמדות לגבי דיווח שצובעות בדגל אדום את הדו"חות שלהן. יש בעיות נוראיות של כפל מס שחייבות להיפתר".

עו"ד יובל נבות, שותף ממחלקת המיסים במשרד הרצוג, דיבר על ההסדרה המתגבשת של פתיחת מרכזי פיתוח בישראל. "הפרסום לגבי חברות שרוצות להגיע לפה ולפתוח מרכזי פיתוח בתוך כמה ימים לא יכה גלים, אבל הוא משמעותי מאוד", אמר. "מעסיקים פה מאות עובדים, משלמים משכורות ומס. יש את אפקט הspillover – כמו למשל במקרה של אסף רפפורט ומיקרוסופט. אני חושב שכולנו מכירים את הכאבי בטן שיש למרכזי פיתוח שרוצים להתרחב בארץ. אני חושב שהצעד בכיוון הזה של ההסכמה להסדרה הוא לא יכה גלים, אבל הוא משמעותי".