מנהל רשות המיסים: "הכסף בקרן הפיצויים הולך לאזול, כנראה שנצטרך לקחת מתקציב המדינה"

מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ', הזהיר בפורום Duns 100 לבכירי ענף המסים כי הכספים בקרן הפיצויים מתקרבים למיצוי, וכי המדינה עשויה להידרש להעביר אליה תקציבים מתקציב המדינה כבר בשנה הבאה. "כשהמלחמה התחילה היו בקרן הפיצויים לכ-20 מיליארד שקל ומאז הוצאנו עשרות מיליארדי שקלים, כשב-2025 לקחנו 100% ממס הרכישה", אמר אהרונוביץ'. "עד היום לא היה צריך להביא כסף מתקציב המדינה לקרן הפיצויים, אבל הסיפור הזה נגמר. נשארו עוד מספר מיליארדים ויש עדיין צבר תביעות".

בדבריו התייחס אהרונוביץ' גם לרפורמה במע"מ, שעוררה התנגדות מצד חלק מארגוני העצמאים והמייצגים. "אני התפלאתי ולא התפלאתי מההתנגדות", אמר. "ארגוני העצמאים והמייצגים לרוב ענייניים, אבל לפעמים יש איזושהי התניה שלא משנה מה מציעים, תמיד יש סיבה להתנגד. אני דווקא חושב שהרפורמה הזאת היא באמת win-win. הרעיון פשוט, להעביר את גביית המע"מ לבסיס מזומן. קיבלת את הכסף - אתה מעביר את המע"מ, לא קיבלת את הכסף - לא עובר המע"מ. זה דווקא בא להגן על העסקים הקטנים והעצמאים, שהרבה פעמים נאלצים היום להעביר את המע"מ עוד לפני שקיבלו את הכסף. באמצעות המהלכים המחשוביים שאנחנו מכניסים גם נחסוך הרבה ביורוקרטיה. לכן אני באמת לא רואה מה יש פה להתנגד".

על רקע הצורך בהגדלת הכנסות המדינה, אהרונוביץ' הדגיש כי יש לבחון צעדים שלא יפגעו בצמיחה. לדבריו, העלאת מס חברות אינה צעד נכון. "אני לא בטוח שנכון למדינת ישראל עכשיו להעלות את המע"מ, למרות שאחוז מע"מ הוא כמעט 8 מיליארד ש"ח בשנה". במקום זאת, הוא ציין שורת נושאים שניתן לבחון: "החזרת מס רכוש על קרקע, מס נסועה על כלל הרכבים, מס על משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים וגם פטורים והטבות מס קיימים". אהרונוביץ' הוסיף כי "בקרנות השתלמות, למשל, אפשר לבחון מיסוי של התשואה שנצברת אחרי שהקרן משתחררת. גם הפטור ממע"מ באילת על מטילי הזהב מוגזם בעיניי ובשכר דירה, לפחות צריך להשית חובת דיווח על הפטור, לא לפגוע בו, אך חובת דיווח בלבד יכולה להביא עוד כ-1.5 מיליארד ש"ח למדינה. גם את הפטור על דירת מגורים צריך, לדעתי, לבחון. הוא שווה כ-4 מיליארד ש"ח בשנה, אפילו יותר. מותר לדבר על הדברים האלה ומותר לבחון אותם, ובסוף הפוליטיקאים מקבלים את ההחלטה".

בפתח הדיון, קיבלו הבכירים סקירה על תמונת המצב בענף מאת שילה זברו וייס, Senior Director Duns 100. "האתגר המרכזי של מדיניות המס בשנים הקרובות יהיה לייצר איזון בין הצורך של המדינה להגדיל הכנסות לבין החובה לשמור על הצמיחה וההתאוששות של המשק", אמרה. לדבריה, רשות המיסים פועלת כיום לא רק דרך שיעורי המס אלא גם דרך שינוי מנגנוני גבייה, מעבר לגבייה בזמן אמת והרחבת יכולות האכיפה. היא הוסיפה כי "גם הבינה המלאכותית צפויה לשנות משמעותית את עולם המס, הן את עבודת אנשי המקצוע והן את היכולות של רשות המסים בתחום הגבייה, ניתוח המידע והאכיפה. השינוי הזה כבר כאן, והוא צפוי להעמיק בשנים הקרובות".

אמיר דוידוב, סמנכ"ל המחלקה המקצועית ברשות המיסים, התייחס לצעדים שמקדמת הרשות מול חברות ההייטק והחברות הרב-לאומיות. הוא ציין בין היתר חוזרים שפורסמו בנושאי IP, מחירי העברה ואופציות, וכן את חקיקת Pillar 2 ותיקון 277. לדבריו, ברשות המיסים בוחנים גם צעדים נוספים שנועדו להגדיל ודאות לחברות הייטק, ובהם אפשרות לבחון מודל QSBS בישראל, עדכון חוק האנג'לים, בחינה מחודשת של מיסוי אופציות והסדרת סוגיית עסקאות סקנדרי.

"אנחנו כן בגישה של לתת ודאות, שקיפות ואחידות. שהדברים יהיו ברורים למי שמשקיע במדינת ישראל: מה דינו וכמה מס הוא צפוי לשלם", אמר דוידוב. עם זאת, הוא הדגיש כי הרשות לא תתעלם מתכנוני מס לא ראויים. "ככל שאנחנו ניתקל בתכנוני מס לא ראויים, או בכל מיני טענות שה-IP צמח מחוץ לישראל כשכל מי שיוזם אותו ומתכנן אותו נמצא בארץ - אלה דברים שכרשות המסים אנחנו לא יכולים להתעלם מהם".

מול עמדת הרשות, חלק מהמשתתפים הצביעו על קשיים בהתנהלות השוטפת מול המערכת. רו"ח צחי מנע, מייסד, מנכ"ל ובעלים, מנע רואי חשבון, טען כי העלייה ב"ניתוקי תושבות" אינה נובעת רק משיעורי המס. "אחת הסיבות שיש לנו הרבה מאוד ניתוקי תושבות בשנים האחרונות - וזו תופעה שלא מדברים עליה - זה לא בגלל נטל המס. זה עוד רגולציה, ועוד גם להסביר ללקוחות את הרגולציה", אמר.

רו"ח יגאל רופא, שותף, מנהל מחלקת מיסים, פאהן קנה Grant Thonton Israel, התייחס לחלוקת נטל המס בין יחידים לחברות. לדבריו, "אני חושב שזה נכון ביחס לחברות. אני חושב שביחס ליחידים, שיעורי המס של היחידים בארץ הם מהגבוהים ב-OECD, ופה אתם חייבים לעשות איזשהו שינוי". רופא הוסיף כי יש לשקול העלאה מסוימת של מס החברות לצד הורדת נטל המס על יחידים. "זה אולי גם יעזור ברמה של הירידה מהארץ".

עו"ד יואב ביין, שותף מנהל, פרופסור ביין ושות' - עורכי דין, העלה את נושא הגישור מול רשות המיסים. "באופן אולי אפילו תמוה, רשות המסים נמצאת בעמדה עקרונית נגד עולם הגישור", אמר. "גישור באמת יכול לפתור הרבה סכסוכים שיש בין המדינה לרשויות המס. לא כל סכסוך הוא עקרוני ומצדיק הליך משפטי. גם גישור יכול להיות כלי מאוד טוב להכרעה מהירה, גם עבור רשות המסים".

עו"ד מאיר נובסאום, שותף, נוסבאום עורכי דין, התמקד בקושי של מייצגים בהתנהלות מול משרדי מס הכנסה. "משרדים סגורים זו בעיה, בעיה קשה", אמר. "ברמת ההתנהלות, בטח למייצגים שצריכים לשקף ללקוחות את ההתנהלות של מס הכנסה - זה בעייתי מאוד".

עו"ד ליאור נוימן, ראש מחלקת מיסים, ש. הורוביץ, התריע מפני שימוש רחב מדי בקנסות גירעון. "הנושא של קנסות גירעון, שדיברנו עליו גם בעבר, במקום להיות לי שבאמת מפעילים במצב של התנהלות מרמתית, משהו כוזב, כשיש באמת בעיה קשה - לכלי די שמיש, במובן הזה שזה חלק מהמשא ומתן", אמר. בהמשך בירך על כיוון רפורמת המע"מ, אך הוסיף כי החשש בשוק נוגע לעיכוב בהחזרי מס. "אנחנו נתקלים במשרדים בהחזרים שסתם מתעכבים. לדעתי זו הבעיה המרכזית שצריך לקחת אותה בחשבון".

עו"ד ליאת סאס, שותפה, ש. פרידמן, אברמזון ושות', התייחסה לשוק הנדל"ן וטענה כי מדיניות מס הרכישה כלפי משקיעים השיגה את מטרתה ואף מעבר לכך. "יש סטגנציה בשוק, וחמור מכך, אנחנו כבר שומעים על תופעה של ביטולי עסקאות", אמרה. בהמשך לכך היא תהתה: "אם השגנו את המטרה הזאת, ואולי אפילו השגנו אותה יותר מדי טוב, עד כדי כך שזה פוגע בשוכרי דירות שלא מסוגלים לרכוש דירה ראשונה, בקבלנים שנקלעים לקשיים ובבעלי דירות להשקעה, שפתאום בגלל נסיבות השוק מבטלים רכישות - האם לא בשלה העת לחזור להוראות החוק?".

עו"ד רחלי גזית, שותפה, יולוס גזית, אמרה שהבעיה המרכזית שעלתה בדיון מבחינת המייצגים היא חוסר ודאות. "בסופו של דבר, כשאנחנו חיים בעולם של חוסר ודאות, קבלנים ויזמים לא יודעים מה יהיה מחר", אמרה. לדבריה, תיקוני מס שנעשים במסגרת חוקי הסדרים ולא כחלק מרפורמה מסודרת מקשים על תכנון עסקי ארוך טווח. "כל השינויים האלה יוצרים מצב שאין בו ודאות - לא לאזרחים וגם לא ליזמים".