"יש פה ציבור שלם שהתרגל לריביות 0, לא היינו ערוכים לזה"

סמנכ"לי הכספים הבכירים במשק הישראלי התכנסו בשבוע שעבר לדיון מיוחד במצב הכלכלה המקומית והעולמית. הדיון, שיזמה חברת המידע העסקי הגלובלית דן אנד ברדסטריט בשיתוף פירמת Pwc, עסק באתגרים הגדולים של המגזר העסקי בישראל ובהם המשבר בענף הנדל"ן, האינפלציה וסביבת הריבית הגבוהה, השינויים במסחר העולמי בצל בעיות בשרשראות האספקה ומדיניות המכסים של ממשל טראמפ ובשורת נושאים נוספים.

במסגרת הכנס התקיים פאנל מיוחד עם מ"מ מנכ"ל משרד האוצר ומנהל רשות המסים לשעבר ערן יעקב. בפתח דבריו התייחס יעקב להעלאת המכסים מצד ארה"ב ולתנודתיות בכלכלה העולמית. "התחזיות קשות", הוא אמר. "אני חושב שעל הרקע הזה מה שמענין זה התהפוכות שקורות בעולם הכלכלי. חברות שרוצות לייצא מוצאות את עצמן בעלויות של עוד 15%".

"אתה רואה אותו הולך עם זה עד הסוף?"

"עובדתית - העלויות עלו. לדוגמה - עלות ייצוא של כבלים למעליות לארה"ב עלתה ב-50%... אז אתה אומר 'אם אעביר את חלק מקו הייצור שלי לארה"ב אז אני יכול להוריד עלות' – ואז מתחיל להתגלגל סביב הדבר הזה המון התעסקות". לדברי יעקב, צעד כזה עשוי להשפיע גם על יצרנים אחרים לעשות אותו הדבר. לצד זאת, הוא הרגיע כי "מעל 52% מהייצוא שלנו בישראל הוא ייצוא שירותים ושם זה לא חל. זה דווקא מאפשר לנו התמודדות טובה יותר עם המצב החדש".

לצד זאת, יעקב הבהיר כי "יש פער בין מה שקורה בבורסה לבין מה שקורה בחיים האמיתיים. זה לא משקף את המציאות האמיתית, שבה אנחנו נמצאים וצוברים חוב ומקווים שנגיע אחר כך לצמיחה כמו שהיינו רגילים".לדבריו, "ההיערכות צריכה להיות אחרת לחלוטין. כשמסתכלים על חברות הנדל"ן, זה לא סוד המצב הזה - ועדיין הבורסה עולה. גם כשאני אומר את זה אני אישית אופטימי. קשה לא להיות אופטימי כי עצם זה שאנחנו פה אנחנו אופטימיים". בהתייחס לחוסן של הכלכלה הישראלית, יעקב פנה למנהלים ואמר: "אם אני צריך לתת לכם עצה בעולם הארצי – לא לקבל שום דבר כמובן מאליו. יש לפעמים סיטואציות שצריך לחדור לעומק ולדעת לנצל את המצב הזה כהזדמנות".

בהמשך עבר הדיון לעסוק בסביבת הריבית הגבוהה. "יש ציבור שלם שהתרגל לריביות אפס. אתה רואה דור שלם של 15 שנה ששמע על ריבית ואינפלציה כמשהו שדיברו עליו רק בתיאוריה. לא היינו ערוכים להתמודד עם זה", אמר יעקב. "זה משהו שהפתיע את כולנו והוא פה בינתיים. בהסתכלות קדימה – השאיפה/תקווה היא שתהיה ירידה. כשיש ירידה הביקוש עולה וגם המחירים עולים. זה נכון לא רק לעולמות של דיור".

"כמות הצפיות על חברות ישראליות גדלה בצורה דרמטית"

אריאל שרייבר, משנה למנכ"ל דן אנד ברדסטריט, התייחס לצורך במידע עסקי שוטף וזמין כמענה לאתגרים החדשים. "אנחנו רואים שינוי משמעותי ביחס לשרשרת האספקה. היה מצב סטנדרטי לאורך שנים רבות. החל מ-2020, כשהתחילה הקורונה והאירועים של השנים האחרונות – נוצר שינוי דרמטי", הוא אמר. "במלחמת רוסיה-אוקראינה היה שינוי דרמטי במחירי החיטה. ברגע אחד כל היצרניות בישראל החלו לחפש ספקים. איפה מוצאים? נכנסים למאגרים, בודקים, רואים שם גם סיכון עסקי וכך נפתחים שווקים חדשים. אותו דבר בהסכמי אברהם – פתאום ראינו שמחפשים חברות בישראל".

בהמשך לכך פנה שרייבר למנהלים ואמר: "אנחנו רואים את השינויים האלה כל הזמן ורואים איך מסתכלים על החברות שלכם. רוצים לדעת מה המצב הפיננסי ומה יודעים על הפעילות שלכם. בדומה, רואים חיפוש של עסקים בעולם. בעקבות מה שקרה עם טורקיה היה צריך למצוא מהר ספקים חלופיים של חומרי בנייה. כשאתה עושה את זה אתה רוצה לבצע בדיקות נאותות כדי שלא תעשה עסקים עם מי שאסור לעשות איתו עסקים. חשוב מאוד איך אתם מציגים את עצמכם. חשוב שתראו שאתם נראים כמו שאתם צריכים להיראות. כמות הבדיקות שהחלה ב-2020 על חברות ישראליות גדלה בצורה דרמטית".

"אנחנו מעצמה של סייבר, לא של AI"

דורון סדן, מנהל שותף ב-Pwc, סקר כמה מהמגמות הבולטות בכלכלה הישראלית, והתייחס בפרט למצבו של ענף ההייטק. "אין ספק שבעולמות הסייבר אנחנו מובילים. צר לי לאכזב – אנחנו לא מובילים בעולמות ה-AI", הוא אמר. "יש פער של השקעות. ההשקעה בתחום ה-AI על ידי VCs גדלה בסדר גודל של 90%. בארה"ב זה 900% ובאירופה 300%. ההשקעה של ישראל בכל מה שנוגע לאסטרטגיית AI דורגה במקום ה-32 בעולם. מבחינת מוכנות – 24. אנחנו נמצאים במקום שבו ההשקעה העסקית והציבורית לא מספקת. לצד זאת יש לנו חוסר במשאבים ותשתית חשמל לא מספקת. ובצד השני – אנחנו לא בדיוק מובילים בתחום אסטרטגיה, מוכנות ורגולציה. גם חוסר היציבות הפוליטית מביא לירידה חדה בהשקעות בישראל. יש בריחת מוחות לחו"ל. פעם היינו מקימים 20% מהחברות כאמריקאיות ו-80% כישראליות. היום היחס הוא הפוך".

ענת איתן, שותפה ומנהלת כספים בחץ פרטנרס, אמרה בדיון: "אנחנו רואים הרבה אנשי סייבר בשוק שהם גם אנשי דאטה מאוד טובים. אין הרבה קרנות שמבינות באמת דאטה ומה שקורה זה שגם הקרנות וכל התשתית בנויות סביב סייבר. זה דברים שצריך לבנות. גם ה-VCs צריכים לבנות את התשתית כדי לאפשר לחברות לצמוח ולהתחבר למובילים בחו"ל, כדי שנוכל לפתוח את הדלתות. זה יותר מאתגר, אבל אני מאמינה שתוך שנתיים-שלוש נראה קפיצה יותר גדולה שמדביקה את הקצב של חו"ל ונהפוך למעצמת דאטה ולא רק סייבר. המשקיעים יותר סקפטיים לגבי ישראל. קשה יותר להביא אותם. יש להם חשש בהיבט המשפטי להשקיע בישראל. זה קצת יותר מאתגר, אבל נצליח".

"יש הרבה התחלות בנייה אבל הן נורא איטיות"

הבכירים דנו גם במשבר בענף הנדל"ן, והזהירו מפני חוסר האיזון בין היצע הדירות להתמתנות של הביקושים. "עכשיו אנחנו רואים קצת שינוי מגמה, בעיקר במרכז. יש איזושהי עצירת ביקושים. מעולם לא היה מלאי דירות בישראל כמו שיש עכשיו. זה אומר שלא מוכרים, אין רכישות מאסיביות", אמר יעקב. "יש עובדתית גידול באוכלוסיה בישראל. אז זה מייצר מצב של ביקוש גדל בקביעות".

דובי הלבן, סמנכ"ל הכספים של הנסון ישראל, אמר כי המשבר כבר כאן. "ענף הבנייה לא נמצא במקום טוב", הוא הזהיר. "כן, יש הרבה התחלות בנייה בישראל אבל הן נורא איטיות. הן רשומות כהתחלות אבל הן לא ממש זזות. ענף הבנייה והתשתית ירד ב-3 השנים האחרונות ב-12%. השנה חשבנו שהוא יעלה ב-10%-15% אחוז. אנחנו כרגע במינוס 12. היינו אמורים להיות ב-5% גידול בשנה פחות או יותר. כלומר בסך הכל - מינוס 27% לעומת 2022. זה 50 מיליארד שקל. אנחנו גם באובדן תל"ג של 160 מיליארד שקל. זה לא רק המלחמה. העמקת הגבייה בטלה בשישים כשאיבדת 160 מיליארד על כלום".