ההפתעה היקרה של הפנסיה הסולארית

בעלי משקים, קיבוצים ומושבים מזהים בשנים האחרונות את הפוטנציאל הענק הגלום בהקמת מערכות פוטו-וולטאיות שממירות את אור השמש לחשמל. כך, מלבד הידיעה שתרמת את חלקך לשמירת הסביבה, אתה נהנה מהכנסה פסיבית מכובדת.  

אלא שמניסיוני הרב בליווי הסכמי הקמת פרויקטים סולאריים, ראיתי לא מעט פרויקטים פשוטים יחסית שהתגלו בהמשך כמורכבים בהרבה. כך, לא פעם, רק לאחר החתימה על ההסכם עם חברת ההתקנה מתברר כי הגג אינו עומד בדרישות ההנדסיות (הגג אינו עומד בעומס, המבנה חלוד, הגג עשוי אסבסט, היסודות רופפים ועוד).

במקרה כזה עולה השאלה: מי אמור לשאת בעלות התאמת המבנה - בעל המשק או חברת ההתקנה? במילים אחרות האם מדובר בהוצאה צפויה שעל הלקוח לקחת בחשבון, או בתוספת המוטלת על חברת ההתקנה? לאחרונה בית משפט השלום נתן תשובה מעניינת.

הכנסה פסיבית של 4,000 ₪ לחודש

התובע, בעל משק במושב, חתם על הסכם מול הנתבעת, חברה העוסקת בהקמה והתקנה של מערכות סולאריות לייצור חשמל, לשם הקמת מערכת סולארית על גג סככה ליד ביתו. לטענתו הוא ציפה כי הפקת חשמל תספק לו תשואה של כ-4,000 ₪ מידי חודש.

מספר חודשים לאחר שנכרת ההסכם בין הצדדים, נערך ביקור של קבלן ביצוע מטעם החברה במשק. הקבלן בדק את המבנה וקבע כי הוא רעוע וחלוד ואינו מתאים לנשיאת משקל המערכת. על כן המליץ לפרק את המבנה ולבנותו מחדש, כאשר העלות המוערכת של העבודה היתה כ-70,000 ₪.

כל אחד מהצדדים טען כי על האחר לשאת בעלות הנוספת הזו ובהמשך לכך העסקה לא יצאה אל הפועל עד היום (כחמש שנים לאחר מכן). בהמשך, בעל המשק הגיש תביעה בסך של כ-400,000 ₪ כנגד החברה בגין הפרת הסכם. לטענתו, אנשי החברה ידעו מראש את מצבו הפיזי של הגג. החברה טענה מנגד כי היה זה תפקיד המזמין (כלומר, בעל המשק) להעמיד לרשותה מבנה תקני, והתוספת לעלות אינה באחריותה.

קל לראות שהגג לא יכול היה לשאת את המשקל

בראשית דבריו התייחס בית המשפט לתמונות של "המבנה" עליו הייתה אמורה לקום המערכת הסולארית. לדבריו, גג הסככה עשוי מגלילי אסבסט, בחלקו שבור ובחלקים גדולים משטח הגג חסר לחלוטין כיסוי האסבסט. גם "היסודות" עליהן מונחים גלילי האסבסט, אינם אלא עמודי ברזל רעועים.

במילים אחרות, כל בר דעת היה מגיע בנקל למסקנה כי סככה שבורה ורעועה מעין זו לא יכולה להחזיק מערכת סולארית השוקלת כחמשת אלפים ק"ג.

ביהמ"ש: החברה הפרה את ההסכם

נקודת המוצא של בית המשפט הייתה כי בהתאם להסכם, האחריות העקרונית להתאמת המבנה חלה על בעל המשק שהיה צריך להעמיד לרשות החברה גג תקין שיוכל לשאת מערכת סולארית. אולם, עלות התאמת הגג הועמדה בהסכם על כ - 28,000 ₪ ואילו החברה דרשה כ-70,000 ₪! זאת, למרות שההסכם לא כלל מנגנון המאפשר שינוי מחיר.

בית המשפט אף דחה טענה נוספת של החברה לפיה אישור הקבלן המבצע הוא תנאי לקיום ההסכם. לדבריו, אין כל עיגון בהסכם כי אישור הקבלן מהווה תנאי מתלה כנטען. אם החברה רצתה להתנות את העסקה בבדיקה הנדסית היה עליה לכלול זאת במפורש. בית המשפט הדגיש כי מי שניסח את ההסכם הייתה החברה ולכן עמימות ופערים בפרשנות נזקפים לחובתה.

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי במועד חתימת ההסכם, החברה העריכה בחסר את מצב הגג וכשגילתה את הבעיה ניסתה להטיל את העלות הנוספת על בעל המשק. לדבריו, זהו ניסיון חד צדדי של החברה לשנות את ההסכם, ולכן מדובר בהפרה.

עם זאת, בית המשפט לא קיבל את מלוא דרישת הפיצויים של בעל המשק, שכן לאורך השנים הוא לא התקין מערכת חלופית ולא הקטין את נזקיו. לכן נקבע כי הוא זכאי רק להחזר המקדמה ששילם וכן פיצוי בסך של 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

מה ניתן ללמוד מפסק הדין?

מנקודת מבט משפטית בעל המשק "ניצח", אך בפועל הפסיד את ההזדמנות ליהנות מהמערכת, בזבז זמן, ונאלץ לעמוד בהוצאות שלא הושבו לו במלואם.

על מנת שאתם לא תמצאו את עצמכם במצב דומה, חשוב להיערך נכון כבר בשלבים המוקדמים. כך לפני חתימה על הסכם וודאו שהחברה מבצעת בדיקות הנדסיות מלאות וכי ההסכם כולל סעיף ברור הקובע מי נושא בעלויות התאמת התשתית ומה קורה במקרה של גילוי ליקויים מהותיים לאחר החתימה. ניסוח מדויק של ההסכם ובדיקות מקדימות חוסכים שנים של ויכוחים ועוגמת נפש.

בנוסף, אם מתגלה בעיה, יש לפעול באופן אקטיבי ומיידי להקטנת הנזק, למשל על ידי  התקשרות עם חברה אחרת. "שב ואל תעשה" עלול לפגוע משמעותית בזכאות לפיצוי בבית המשפט.

כמו כן, כדי לוודא כי ההסכם משקף את המציאות ההנדסית והכלכלית מומלץ להיעזר בליווי משפטי מקצועי כבר משלב המו"מ הראשוני.

הצלחת עסקה סולארית אינה תלויה רק בשמש

השוק הסולארי מזמן הזדמנויות אדירות, אבל גם לא מעט מחלוקות. אם אתם שוקלים להקים מערכת סולארית, בין אם בפרוייקט אגרו וולטאי, אגירה, על מבנים מומלץ מאוד לקבל ליווי משפטי כבר בשלב ההצעות והטיוטות. תפקידי כעורכת דין בתחום האנרגיה המתחדשת הוא לעזור לכם להבין מראש מי נושא באילו עלויות, אילו סיכונים קיימים, ואיך הופכים את השמש להכנסה יציבה, בלי לגלות בדיעבד שהחוזה לא מחזיק את המערכת.

זכרו: בסופו של דבר, השאלה אינה רק כמה חשמל תייצר השמש, אלא עד כמה החוזה שלכם בנוי היטב. חוזה טוב הוא התשתית האמיתית של כל פרויקט סולארי.

ת"א 19839-11-21

המידע המופיע במאמר הוא כללי בלבד. ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים להליך.

"איילת רייך - משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים ואנרגיה מתחדשת. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנוWWW.AYELET-RAICH.CO.IL , ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".