צוואה אחת, ירושת ענק: הדרמה של אנה ניקול סמית' ומה חשוב ללמוד מזה?
חתונה הוליוודית נוצצת, חלום על ירושת מיליארדים שהתנפץ, הסיפור על צוואות וחוקי ירושה שמבטלים הבטחות גדולות

דוגמנית שהתחתנה עם מיליארדר האמינה שהבטחות שוות זהב. בארה"ב היא קיבלה רגע של ניצחון במאבק מול הבן היורש בערכאה הראשונה, אולם זה נמחק בערעור. בישראל? היא כנראה לא הייתה מקבלת אפילו את הרגע הזה.
למה צוואה חוקית מנצחת רומנטיקה והבטחות, ומה כל אחד מאיתנו צריך ללמוד מזה?
הבטחות רומנטיות, טבעת נוצצת וציפיות למיליארדים - כל אלה לא עמדו מול מסמך אחד: צוואה. אנה ניקול סמית', שהתחתנה עם איל נפט קשיש, ככל הנראה בצפייה לרשת אותו, נלחמה על עיזבונו בטענה שהוא הבטיח לה שהיא תירש אותו והיא הסתמכה על הבטחתו. סמית גילתה בדרך הקשה מה שבישראל ידוע היטב: בלי צוואה או ירושה על פי דין - אין זכויות. אצלנו, ככל הנראה, הסיפור היה נגמר מהר יותר.
הסיפור ההוליוודי שנגמר באפס זכויות
אנה ניקול סמית', דוגמנית ושפנפנת פלייבוי זוהרת, נישאה בגיל 26 למיליארדר בן 89. חצי שנה בלבד לאחר מכן - הוא נפטר. בצוואתו, כל רכושו הוריש לבנו, והיא לא הוגדרה כלל כיורשת.
בארה"ב היא עוד הספיקה לגעת בחלום: בית משפט פדרלי פסק לה כ-88.5 מיליון דולר, פיצוי על ההבטחה של המנוח. אבל בערעור, בית משפט עליון אמריקאי קבע כי היא אינה זכאית לרשת את בעלה המנוח ואף לא לפיצוי כלשהו.
ומה היה קורה בישראל?
בישראל, חוק הירושה ברור: אם יש צוואה תקפה - היא קובעת. הבטחות בעל-פה, אפילו אם נאמרו לבן או בת זוג, אינן יוצרות זכויות ירושה.
יחד עם זאת, כדי לדעת מה בכלל נכנס לעיזבון, יש לעבור תחילה דרך חוק יחסי ממון בין בני זוג: שכן רכוש שנצבר אחרי הנישואין מתחלק בין בני הזוג על פי חוק בחלקים שווים ולכן מחצית הרכוש שנצבר בתקופת הנישואין, לא מהווה כלל חלק מהעיזבון. לעומת זאת נכסים שנצברו לפני החתונה וגם מתנות וירושות - נשארים מחוץ למשחק, אלא אם הוכחה כוונת שיתוף ספציפית.
במקרה של אנה ניקול - נישואים של חצי שנה, מול הון עתק שנבנה עשרות שנים קודם - בחצי השנה של הנישואין נראה כי לא נצבר רכוש חדש וספק גדול אם אפשר היה להוכיח כוונת שיתוף כזו.
במילים אחרות: גם בישראל, סביר שהייתה יוצאת בידיים ריקות.
החריג היחיד
התמונה הייתה שונה רק בתרחיש אחד: אם לא הייתה צוואה. במקרה כזה, גם אם היו נשואים חצי שנה, היא הייתה יורשת על פי דין, כאלמנתו החוקית - בדרך כלל מחצית מן העיזבון, ובנו היה יורש רק את המחצית השנייה.
אבל עם צוואה ברורה וחוקית שמדירה אותה ואין עילה לבטלה? הדלת נסגרת.
השורה התחתונה
מה חשוב ללמוד מהסיפור של אנה ניקול סמית:
- הבטחות ואמונות לא מזכות בירושה וגם נישואין עם בן או בת זוג מיליארדרים לא מבטיחים ירושה, כאשר יש צוואה חוקית שקובעת אחרת.
- חשוב לערוך מסמכים משפטיים משפחתיים שמסדירים באופן חוקי את "היום שאחרי" וזה כולל הסכם ממון, ייפוי כח מתמשך, צוואה ואף הסכמים משפחתיים להעברת הון בינדורי מורכב יותר.
- גם צוואה שמדירה את בת או בן הזוג, לא תחסום את זכותם, למחצית הנכסים שנצברו בחיי הנישואין מכח חוק יחסי ממון ובלבד שאין הסכם ממון, תקף שאושר כדין, וקבע אחרת.
אנה ניקול סמית וגם בנו של המיליארדר המנוח, א' פירס מרשל, הלכו לעולמם בטרם עת ואף בטרם הסתיים הסכסוך המשפטי ביניהם. המאבק נוהל בשנים האחרונות שלו, על ידי יורשיהם. מאבקים משפטיים ארוכים לא מוסיפים בריאות למתדיינים וגם זה לקח חשוב ששווה לזכור.