מישהו לרוץ איתו: כך אפשר לצלוח את מירוץ הסמכויות
תוצאות הליך גירושין עשויות להשתנות דרמטית אם מתייעצים בבית הדין לענייני משפחה או בבית דין רבני. היוועצות מוקדמות עם עורך דין מקצועי ומנוסה בתחום דיני המשפחה עוד בטרם פתיחת ההליך עשויה להיות המפתח להצלחתו

אחת הטעויות הנפוצות ביותר בקרב בני זוג הנמצאים בתחילתו של הליך גירושין היא ההנחה שכל הערכאות המשפטיות יובילו בסופו של דבר לאותה תוצאה. בפועל, זו הנחה שעלולה לעלות ביוקר. במקרים רבים, עוד לפני שמתחיל הדיון המהותי בסוגיות כמו מזונות, רכוש או זמני שהות, מתקבלת החלטה אחת שעשויה להשפיע על כל המשך ההליך: באיזו ערכאה יתנהל התיק.
במשך שנים נתפס "מירוץ הסמכויות" בעיקר כמאבק טקטי בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני. אלא שהשינויים שחלו בשנים האחרונות, הן בפסיקה והן בחקיקה, לצד נהלים חדשים בבתי הדין הרבניים, הפכו את ההחלטה הזו למשמעותית מאי פעם. כיום, הבחירה בערכאה אינה עניין טכני אלא החלטה אסטרטגית המחייבת בחינה מעמיקה של מכלול נסיבות המקרה.
אחד התחומים שבהם ההבדלים בין הערכאות בולטים במיוחד הוא סוגיית המזונות. בהתאם למצב המשפטי כיום, כאשר סוגיית המזונות נכרכת כדין בתביעת הגירושין, בית הדין הרבני מוסמך לדון בה. אולם מעבר לעצם הסמכות, קיימים גם הבדלים באופן שבו נבחנות חלק מהסוגיות.
כך למשל, במקרים המתאימים עשוי בית הדין הרבני לפסוק דמי מדור - כלומר השתתפות בהוצאות הדיור של הילדים, בין אם מדובר בדמי שכירות ובין אם בהחזרי משכנתא. מדובר ברכיב כלכלי שעשוי להגיע לסכומים משמעותיים לאורך השנים ולהשפיע באופן ישיר על יכולתה של המשפחה לשמור על יציבות כלכלית לאחר הפרידה. מנגד, קיימות גם סוגיות שבהן עשויה להיות עדיפות לניהול ההליך בבית המשפט לענייני משפחה. לכן, אין תשובה אחת הנכונה לכל תיק.
גם שאלת גיל הילדים עשויה להיות בעלת משמעות. ישנם הבדלים בין הערכאות ביחס לסוגיות מסוימות הנוגעות לחיובי מזונות לאחר גיל 18, וגם כאן נדרשת בחינה פרטנית של נסיבות כל מקרה ולא הסתמכות על הנחות כלליות.
הסתכלות רחבה ומקיפה
אלא שמזונות הם רק חלק מהתמונה. ההחלטה היכן לנהל את ההליך משפיעה גם על שאלות רכוש, איזון משאבים, זמני שהות, ולעיתים אף על אופן ניהול ההליך כולו. עורך דין שממהר להמליץ על ערכאה מסוימת מבלי לבחון את כלל ההיבטים עלול לגרום ללקוח נזק משמעותי. לעומת זאת, ניהול נכון של ההליך מחייב הסתכלות רחבה על כל מרכיבי התיק והבנת היתרונות והחסרונות של כל מסלול אפשרי.
בשנה האחרונה נוסף שיקול משמעותי נוסף. בית הדין הרבני אימץ נוהל חדש להתמודדות עם מצבים של סרבנות קשר וניכור הורי, בדומה למנגנונים הקיימים בבית המשפט לענייני משפחה. משמעות הדבר היא שגם בסוגיות רגישות אלו קיימים כיום כלים ייעודיים בשתי הערכאות, והדבר מחייב בחינה מחודשת של האסטרטגיה המשפטית כבר בתחילת הדרך.
למעשה, מירוץ הסמכויות כבר אינו מתמצה בשאלה מי יספיק להגיש ראשון. השאלה החשובה באמת היא מי קיבל את ההחלטה הנכונה. הגשת תביעה חפוזה ללא בחינה מקצועית של כלל ההשלכות עלולה לקבע מצב משפטי שיהיה קשה מאוד לשנות בהמשך.
אסטרטגיה לפני מהירות
דווקא משום שהשלב הראשון בהליך הגירושין הוא לעיתים גם השלב הרגשי ביותר, רבים פועלים מתוך לחץ, כעס או רצון "להקדים" את הצד השני. אולם במציאות המשפטית של היום, מהירות אינה יכולה לבוא על חשבון אסטרטגיה. ההחלטה באיזו ערכאה לפתוח את ההליך צריכה להתקבל רק לאחר בחינה מעמיקה של מכלול הנסיבות: מבנה התא המשפחתי, מצבם הכלכלי של הצדדים, שאלות הרכוש, צורכי הילדים, סוגיות הקשורות להסדרי שהות והשלכות אפשריות של כל אחת מהערכאות.
בסופו של דבר, מירוץ הסמכויות אינו משחק של מנצחים ומפסידים, אלא כלי משפטי שצריך לדעת להשתמש בו נכון. מי שמבין את ההבדלים בין הערכאות ויודע להתאים את האסטרטגיה למאפייני התיק, עשוי להשפיע באופן דרמטי על התוצאה הסופית. לכן, לפני שממהרים להגיש תביעה, חשוב לא פחות למהר לקבל ייעוץ משפטי איכותי שיבחן את כל התמונה – ולא רק את השאלה מי יגיע ראשון.
מאת עו"ד אליהו מזרחי, מייסד ובעלים, אליהו מזרחי - משרד עו"ד לענייני משפחה ומעמד אישי
***
כתבה שיווקית בחסות אליהו מזרחי - משרד עו"ד לענייני משפחה ומעמד אישי; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.
