פורום duns 100 מבית דן אנד ברדסטריט אירח הבוקר את בכירי המשפט בתחום דיני ליטיגציה מסחרית. במסגרת הפורום עסקו בכירי הענף בנושאים הבוערים בתחום, בין היתר תקנות סדר הדין האזרחי, בחירה נרחבת בהליכי בוררות, "בריחת המוחות" להייטק ושינוי דרישות תנאי העבודה ועוד. 

"התקנות החדשות יחד עם סדר הדין החדש משנות את פני המשפט בישראל", אמרה אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט. "אנחנו רואים מגמה עולה של אנשים שבוחרים ללכת להליכי בוררות במקום לפתור את בעיותיהם בבית המשפט. מגמה נוספת היא 'בריחת המוחות' להייטק. הצעירים של היום דורשים תנאים מקלים יותר כאשר העבודה היא תובענית יותר ויותר. זוהי מגמה שעשויה לפגוע במשרדים אם לא ישכילו להתאים את עצמם למציאות המשתנה". 

סדר הדין האזרחי החדש מעסיק את המומחים בתחום הליטיגציה המסחרית. התקנות החדשות שמגבילות את היקף כתבי הטענות אמורות לקצר ולייעל את ההליכים המשפטיים, אך בקרב הליטיגטורים מתגברת הביקורת על הצעדים. "העולם הישן של התקנות היה מלווה בכשלים שהמערכת יצרה", אמר עו"ד ארז דר לולו, ממשרד ליפא מאיר ושות'. "הפתרון החדש של התקנות מקצץ את חופש הביטוי של עורכי הדין ומכריח אותם לכתוב פחות, לא נותן להם זכות תגובה לתשובה, והתוצאה היא רידוד של השיח ובינוניות. הלקוחות הגדולים יקנו את הזכות להתדיין בהליכי בוררות ובסוף הפגיעה תהיה בציבור. שופטים צעירים שכל עתידם עוד לפניהם פורשים לפרקטיקה פרטית של בוררות וזה לא במקרה כי המערכת מובילה את המתדיינים החזקים שרוצים תוצאה מהירה אל מחוץ למערכת".

"שמחים לפרסם את דירוג חברות ההייטק". אפרת שגב (צילום: אפרת-יעל צור)
אפרת שגב סמנכ"לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט | צילום: אפרת-יעל צור

 

עו"ד אייל רוזובסקי, שותף במיתר עו"ד על סדר הדין האזרחי החדש, שמטרתו הגברת יעילותו של המערכת המשפטית ולקצר את הבירוקרטיה. "חששנו שהתקנות החדשות יפגעו בצדק שצריך להיעשות בבתי המשפט", אמר. "לצד זאת ידענו שמתווי התקנות שמו למטרה לקצר ולייעל באמצעותן את ההליכים לעורכי הדין ולבית המשפט. אני חושב ששתי העמדות לא התממשו. אני חושב שהתקנות החדשות לא הניבו שינוי דרמטי ביעילות של המערכת נכון להיום". 

"עדיין מוקדם להבין את השפעת התקנות החדשות", אמרה עו"ד רונית מאיר וילף על הנושא. "המטרה היא מראש להעריך את ההליכים שבהם ננקוט ועל האופן שבו ננהל אותם. התקנות מייקרות את שלב זה של ההליך. התקנות מטילות עלינו חובות עצמאיות נוספות כמו רשימת הבקשות ובפועל יוצא שמטרת התקנות התפספסו ורף הכניסה לבית המשפט עלה. יכול להיות שבגלל כל אלו צדדים ילמדו להתפשר מהר יותר". 

יואל פרייליך, שותף בכיר, ראש מחלקת ליטיגציה ויישובי סכסוכים בגיסין ושות' עורכי דין ציין: "ליטיגטור טוב מתכנן את המשפט כך שמההתחלה הוא רואה את כל הדרך עד לסוף. הרפורמה בניהול המשפט האזרחי שנכנסה השנה לתוקף מכוונת לעשות את זה ובזה היא מצליחה. התקנות החדשות מחייבות להחליט מראש עוד לפני שפוגשים את השופט, איזה עדים להביא ואיזה בקשות הולכות להיות מוגשות. אני קורא להעביר יותר ישיבות קדם משפט להיוועדות חזותית. בתיקי החברות המורכבים בהם בבית המשפט הכלכלי, יש שופטים מצוינים שיודעים לנהל דיון יעיל וצודק בטכנולוגיה הזו. במקרים מתאימים אפשר גם לנהל בזה חקירות עדים".

עו"ד טל רון מפרל כהן צדק לצר ברץ התייחסה לסעיף התחולה בבית הדין האזרחי. "בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות קיים סעיף תחולה, לפיו יודעים איזו מן התקנות חלה על איזה הליך בהתאם למועדים מסוימים", ציינה. "עם זאת, אפשר כבר לזהות בבתי המשפט מגמה של הרחבת השימוש בתקנות מסוימות וככלל להרחבת תחולתן ולהתעלמות מסעיף בתחולה. בכך, מתעלמים בתי המשפט הלכה למעשה מהסעיפים הללו וכך גם הצדדים. באופן עצמאי מבלי לקבל החלטה של בית המשפט, הצדדים פועלים בהתאם לתקנות מסוימות (כגון, עריכת דיון מקדמי בין הצדדים) מבלי לייחס משמעות לסעיפים הקובעים מתי כל תקנה חלה. הדבר אמנם עולה בקנה אחד עם המבוא לתקנות, אבל בשורה התחתונה נוצרים חוסר אחידות ובלבול בנוגע לאופן ניהול ההליך".

עו"ד הרטמן, ש. הורוביץ התייחס להשפעות סדר הדין האזרחי החדש וחשיבות זהות הבורר. "מאוד חששנו מתקנות סדר הדין החדשות", אמר. "התקנות יוצרות סטנדרטיזציה של השירות. קשה מאוד לטפל בכל תיק באותה הצורה וזה יחייב מקרים גדולים וסבוכים להגיע לבוררות. אני מסכים שבסופו של דבר בורר יעיל שמכיר את התיק יכול להביא לקיצור התהליכים. יש יתרון עצום בכך שניתן לבחור בורר לפי התחום הספציפי שדנים בו. חשוב שהם יכירו את התהליך ואת פרטיו. בבית המפשט לעיתים יכול להגרם עינוי דין גם מבחינת משך ההליכים, הליך עשיית המשפט במיוחד שברוב הבוררות אין את יכולת הערעור".

עו"ד יעל מושקוביץ, וקסלר ברגמן ושות' התייחסה לתקנות החדשות. "קיים מתח מסוים בין מגבלת היקף כתבי בית הדין לקיצור לוחות הזמנים להגשתם, שכן כתיבה קצרה ומדוייקת אורכת לעיתים זמן רב יותר מכתיבה ללא מגבלת היקף דומה", אמרה. "התקנות קובעות שיקול דעת לבתי המשפט, שעשוי לאפשר, כאשר הדבר דרוש לשם עשיית צדק ובעיקר בתיקים כספיים מורכבים, מתן ארכות או הגדלת היקף כתבי בית הדין וכאן יכול להיות הפתרון שגם יצמצם את העברת המחלוקות להליכי בוררות". 

עו"ד יוסי אשכנזי, הרצוג פוקס נאמן על סדר הדין החדש: "בדרך למקצועיות יש עניין של ניהול. הרבה לפני התקנות החדשות, כשהוקם בית משפט מחוזי מרכז, הייתה נהירה להתדיין לשם כי היה שם ניהול מצויין. היה שם קונספט של שירות ללקוחות לעורכי הדין ולבעלי הדין, ובמובן הזה זה כלל לא פחיתות כבוד שהשופטים יתפסו עצמם כנותני שירות. 180 תקנות חדשות לא ישנו מהותית את ההתנהלות שהמערכת מורגלת בה. כדי לשנות צריך שינוי מחשבתי אמיתי".

עו״ד גדעון אבן-אור, שותף במחלקת הליטיגציה המסחרית במשרד AYR עמר רייטר ז׳אן שוכטוביץ ושות׳, התייחס  גם הוא לסוגייה: "עדיין קיימת שונות גבוהה באופן שבו בתי המשפט מפרשים את התקנות, מה שיוצר חוסר ודאות בטווח הזמן הקצר. טריבונאלים שונים מתייחסים לתקנות באופן שונה - וייקח זמן עד שנגיע לפרשנות אחידה".

אבן אור גם דיבר על סוגיית העברת דיונים משפטיים לזום. "למרות היתרונות הברורים ביעילות של דיונים בזום, לא הייתי מוותר כל כך מהר על הנוכחות הפיזית בבתי המשפט", אמר. "היא חשובה כדי להגיע לתוצאות משמעותיות בדיונים, גם אם הם דיונים טכניים לכאורה".

ההתמודדות עם התחרות של חברות ההייטק על עורכי הדין הצעירים: "צריכים לייצר גמישות בעבודה"

 אחת מהסוגיות שמתמודדים איתה בעולם המשפט היא התחרות עם חברות ההייטק על כוח אדם איכותי. עורכי דין רבים מוצאים עבודה בשכר ובתנאים גבוהים שמשרדי עורכי הדין לא יכולים להתמודד איתן. "המעבר למקום עבודה אם תנאים טובים יותר זו לא המהפכה שאנחנו נראה בשנים הקרובות", אמר עו"ד גדעון אבן אור, ממשרד עמר רייטר ז'אן שכטוביץ ושות' על השינוי בדרישות תנאי העבודה מהעובדים. "אני חושב שהולך להיות שינוי דרמטי במודל התגמול של משרדי עורכי הדין. היום יש לנו מאבק קשה בעיקר עם עולם ההייטק שמציעים משכורות ותנאים שאנחנו לא יכולים לעמוד בהם". 

"מה שהיה נכון במשך שנים לא נכון היום", אמרה עו"ד ברוריה לקנר, ממשרד בן שחר לקנר ושות'. "הדור הצעיר מבקש לעצמו חיים יותר מאוזנים ומקדש את הפנאי שלו. הפתרון הוא להרחיב את המחלקות. אם לא נתאים את עצמנו לזה נמצא את המוכשרים במקומות האחרים. אם אנחנו רוצים להשאיר נשים מוכשרות בתחום שלנו אנחנו חייבים לשנות את סגנון העבודה ולא לבקש פחות ממצוינות. כל הרעיון הוא להוריד עומס ולא לוותר על מצוינות". 

עו"ד איתן לירז מציין שעל מנת לשמור על עורכי הדין הצעירים במשרדים מרחיבים את המחלקות על מנת לאפשר גמישות. "אני רואה קושי להחזיק את החברה הצעירים לטווח ארוך. אנחנו נערכים ככל שאנחנו יכולים ומחזיקים צוותים רחבים יותר, יותר עורכי דין על אותו תיק כדי שתהיה גמישות לעובדים. לנו זה יעיל פחות. הדור היום לא מוכן לשלם את המחירים שאנחנו שילמנו אז". 

עו"ד ניר קהת, שותף במחלקת הליטיגציה במשרד תדמור לוי ושות' התייחס גם הוא לסוגייה שמטרידה את משרדי עורכי הדין. "זה דור שעובר ממקום למקום וזו למעשה התחרות של המשק עם עולם ההייטק. אנחנו צריכים להסתכל על עצמנו ולבחון – מה אנחנו נותנים לעורכי הדין שמגיעים אלינו", ציין. "אנחנו הליטיגטורים, שמופיעים בבתי המשפט, חיים על אדרנלין, על סיפוקים שמגיעים מבית המשפט ומקבלים את הסיפוק המיידי מההחלטה השיפוטית. לעומת זאת, עורכי הדין הצעירים, בטח במשרדים הגדולים, לא תמיד מגיעים לבית משפט, ואני מדבר על צעירים וצעירות שהיו קצינים בצבא ופיקדו על חיילים באחריות רבה. אם אנחנו נדע לתת להם אחריות, נוכל גם לשמר את כוח אדם במשרדים". 

עו"ד יעל מושקוביץ, עורכי דין ממחלקות הליטיגציה למחלקות המשפטיות בחברות ההיי-טק, התייחסה למעבר של עורכי דין ממחלקות הליטיגציה למחלקות המשפטיות בחברות ההיי-טק: "עבודת הליטיגציה תובענית ככל שתהא, ניתנת לביצוע מכל מקום, גם מהבית וגם מהמשרד מבלי לפגוע באיכותה. זה מסר שאני מעבירה לכל מי שעובד ועובדת אצלנו ולכן, אני מרגישה, שאצלנו 'המוחות הטובים' לא בורחים".

עו"ד לימור בן נון על השינוי בדרישות תנאי העבודה: "אני לא רואה דרך בה ניתן לא לעבוד על השעות המאוחרות, לשנות את תנאי ההעסקה ולשמור על הסטנדרט הגבוה. הדרישות החדשות של העובדים לא תואמות את אופי העבודה ואת הדרישות שלו לרוב".

"אין סיבה שמה שאפשר לפתור בבוררות יגיע לבית המשפט" 

 תופעה שמתגברת בתקופה האחרונה היא ההחלטה של הציבור להעדיף הליכי בוררות על פני הליך משפטי. "יש מקרים שבהם הצדדים פשוט רוצים לפתור סכסוך ביניהם", אמר עו"ד איל רוזובסקי ממשרד מיתר ושות'. "את המציצנות של הציבור זה לא ישרת. יש נושאים שאי אפשר לברר בבוררות. כל דבר שניתן לפתור בהליכי הבוררות אין שום סיבה שבגלל הרצון של הציבור לדעת מה קורה הוא לא יתקיים במסגרת הזו".

עו"ד צבי בר-נתן, ממשרד גולדפרב זליגמן התייחס לנושא. "אני סבור שהעלייה בפנייה לבוררות נובעת מכמה גורמים", הסביר. : מהמהירות ומהיעילות של בוררויות מקומיות ובינלאומיות ביחס להליכים משפטיים, מסופיות ההכרעה ומהיכולת לאכוף פסקי בוררות בישראל ובחו"ל וכן מהעדר אגרה בבוררות, כמו גם, מהדיסקרטיות של הליכי בוררות ומיכולת הצדדים לבחור את הגורם השיפוטי ולעצב את הדיונים".

עו״ד ד״ר גיל אוריון, פישר (.FBC & Co) ציין: "אנו כליטיגטורים מחפשים מצוינות משפטית. ליטיגטור טוב הוא קודם כל משפטן טוב. מעבר לכך, הוא צריך לדעת לעמוד על שלו ולהיות אסרטיבי. בתחומים בהם אני עוסק צריך להפגין שליטה גבוהה בהיבטים עסקיים ולא רק משפטיים. נקודה נוספת היא שאנו ,כליטיגטורים, משני צדי המתרס, מחפשים מצויינות משפטית. יש מגמה של בירור סכסוכים בבביהמ״ש הכלכלי ובמחלקה הכלכלית של תל אביב ולא רק במסגרת מנגנוני בוררות. מגמה זו נובעת בעיקר לאור העובדה שיושבים שם שופטות ושופטים מצויינים".

עו"ד דוד חמו, מ. פירון ושות' התייחס וטען כי על מערכת המשפט להתייעל. "כמשרד שעוסק המון בפרויקטי תשתית ובנייה גדולים - חסר לנו גוף שיפוטי, ריכוזי מקצועי בתחום הספציפי הזה שתהיה לו מומחיות בניהול סכסוכים כאלה", אמר. "אני חושב שאם ניקח את המודל של המחלקה הכלכלית ואת ביהמ"ש המחוזי כמודל שבו יש שופטים מקצועיים שמייצרים פסיקה עקבית שלפעמים לקוחה מתחומי שיפוט - זה ימחיש מה חסר לנו היום. המערכת צריכה לזהות מה הם יצרני הסכסוכים הגדולים שקיימים כיום ולהקים עבור תחומים אלה ערכאות מתמחות. כיום, תיקים רבים כאלה הולכים לבוררויות מאוד יקרות, אלו שלא - מנותבים לאו דווקא לשופטים שיש איזושהי עקומת למידה אמיתית בתיק שהם דנים בו".

מבין המשתתפים בפורום: אור נוי, שותף מנהל, FWMK - (פירט, וילנסקי, מזרחי, כנעני), אופיר צברי , שותף,SF- צברי-פרקש ושות', עורכי-דין, אייל אברמוב, ראש ומייסד המשרד , אברמוב ושות' - עורכי דין, איל רוזובסקי ,שותף, מיתר עורכי דין איתן לירז , בעלים ומייסד, איתן לירז ושות', משרד עורכי דין אלקס הרטמן , שותף בכיר, ש. הורוביץ ושות', ארז דר לולו, שותף במחלקת ליטיגציה, ליפא מאיר ושות', בועז פייל, שותף בכיר במחלקת הליטיגציה, יגאל ארנון ושות' עורכי דין, ברוריה לקנר , שותפה, בן-שחר, לקנר ושות', גדעון אבן-אור, שותף במחלקת ליטיגציה מסחרית, AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', ד"ר גיל אוריון, שותף וראש מחלקת ליטיגציה, פישר (.FBC & Co), דוד חמו , שותף וראש מחלקת ליטיגציה, מ. פירון ושות', דניאל טבקוב סדן, ראש מחלקת ליטיגציה, גולדבלט גינדס יריב - חברת עורכי דין, דקלה סירקיס, שותפה , בן צור קורב ושות', עורכי דין, טל רון ,שותפה , פרל כהן צדק לצר ברץ יאיר ליבוביץ, שותף, ב.לוינבוק ושות' עו"ד יואל פרייליך , שותף בכיר, ראש מח' הליטיגציה ויישוב סכסוכים, גיסין ושות' עורכי דין יעל מושקוביץ, שותפה בכירה ומנהלת מחלקת הליטיגציה, וקסלר ברגמן ושות'  יוסי  אשכנזי , עו"ד מחלקת ליטיגציה, הרצוג פוקס נאמן, כפיר ידגר , שותף המנהל, גורניצקי ושות', לימור בן נון, בעלים ,לימור בן נון ושות' משרד עורכי דין, מיכאל גינסבורג, ראש מחלקת ליטיגציה, גרוס ושות'.

נועם בר דוד , שותף וחבר הנהלה, סלומון ליפשיץ ושות' - עורכי דין, ניר כהן, שותף, ניר כהן, לשם, בן-ארצי ושות', ניר מילשטיין , שותף ומנהל מחלקת ליטיגציה מסחרית , שניצר, גוטליב, סאמט ושות', ניר קהת, שותף במחלקת ליטיגציה, תדמור לוי ושות', סיני אליאס, שותף מייסד ורא המשרד ,סיני אליאס ושות', משרד עורכי דין, צביקה בר- נתן, סגן יושב ראש וראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ובינלאומית, גולדפרב זליגמן ושות', רונית מאיר וילף, עו"ד מחלקת ליטגציה, ד"ר יעל ארידור בר-אילן חברת עו"ד, רונן בוך, שותף בכיר, קסוטו ושות', רונן עדיני , מייסד ובעלים, רונן עדיני ושות' משרד עורכי דין.