גירושין על הכוונת: האם המדינה תתחיל למסות חלוקת רכוש בין בני זוג

הליך גירושין הוא אחד השלבים המורכבים והרגישים בחייו של אדם אך לאחרונה עולה לדיון היבט נוסף שעשוי להשפיע בעתיד על האופן שבו מתנהלים הליכים אלה: סוגיית המיסוי על תשלומי איזון בין בני זוג. עמדה משפטית שהוצגה לאחרונה על ידי היועצת המשפטית לממשלה במסגרת הליך בבג״ץ מעלה את האפשרות כי במקרים מסוימים ניתן יהיה לראות בתשלומים אלה כאירוע בעל השלכות מס.

נכון להיום, חשוב להדגיש: הדין הקיים בישראל אינו רואה, ככלל, בחלוקת רכוש בין בני זוג במסגרת גירושין אירוע מס. הסכמי גירושין נערכים מתוך הנחה שמדובר בהסדרה פנימית של התא המשפחתי, ולא בעסקה כלכלית החייבת במס. זו גם הפרקטיקה המקובלת לאורך שנים, והיא שמאפשרת לצדדים להגיע להסכמות מבלי להידרש לשאלות מורכבות של חבות מס.

עם זאת, הדיון שהתעורר בעקבות אותה עמדה משפטית מציף אפשרות עתידית לשינוי תפיסתי. לפי הגישה שנבחנת, כאשר אחד מבני הזוג מקבל סכום כסף במסגרת איזון משאבים, ייתכן כי בנסיבות מסוימות ניתן יהיה לראות בכך רכיב בעל מאפיינים של הכנסה או רווח, דבר שעשוי לעורר שאלות מיסוי. ככל שמדובר בעת הזו, מדובר בדיון משפטי עקרוני שטרם הוכרע, ולא בשינוי מחייב של הדין.

המשמעות המעשית, כבר כיום, היא בעיקר ברמת הזהירות. בתיקים שבהם קיימים נכסים משמעותיים – כגון נדל"ן, אחזקות בחברות או הון פיננסי – יש מקום לבחון גם את ההשלכות האפשריות מבחינת מס, ולשקול התייחסות לכך במסגרת ההסכם. לא מתוך הנחה כי קיימת חבות מס בפועל, אלא כדי למנוע מחלוקות עתידיות אם וכאשר תשתנה הפרשנות או הדין.

הדברים מקבלים ביטוי מובהק במיוחד בתחום הנדל״ן. לא פעם, דירת המגורים רשומה על שם שני הצדדים ובמסגרת הסכם הגירושין מועברת הזכות בדירה לאחד מבני הזוג. כיום, העברה כזו, כאשר היא נעשית במסגרת הסכם גירושין, נהנית מהסדר ייחודי המכונה “אגב גירושין” ואינה נחשבת לאירוע מס המחייב בתשלום מס במובנם הרגיל.

ההיגיון מאחורי ההסדר הזה ברור: לא מדובר בעסקה בין צדדים זרים, אלא בחלוקה מחדש של נכסי התא המשפחתי. לכן, המחוקק והפסיקה לאורך השנים ביקשו להימנע מהטלת מס על עצם ההעברה, כדי לא להכביד על בני זוג המצויים ממילא בהליך מורכב.

אלא שכאן בדיוק עולה סימן השאלה לעתיד. אם תתקבל גישה רחבה יותר שלפיה יש לבחון את ההיבט הכלכלי של ההעברה ולא רק את המסגרת המשפחתית שלה, ייתכן שבעתיד ייבחן מחדש גם הפטור או ההסדר הקיים בהעברות אגב גירושין. אין מדובר בשינוי שקיים כיום בדין, אך עצם העלאת האפשרות משנה את האופן שבו אנשי מקצוע מסתכלים על עסקאות מסוג זה.

מעבר להיבט הכלכלי, יש לכך השלכות ישירות על ניהול ההליך. הכנסת שיקולי מס לתוך דיני המשפחה עלולה לסרבל את התהליך. גירושין אינם עסקה מסחרית רגילה, אלא הליך מורכב שבו שיקולים אישיים, משפחתיים ורגשיים משתלבים עם שיקולים כלכליים. הוספת רובד נוסף של אי־ודאות עלולה להקשות על השגת הסכמות, במיוחד כאשר מדובר בזוגות המבקשים לסיים את ההליך במהירות וביעילות.

הביקורת שנשמעת מצד אנשי מקצוע נוגעת גם לחשש מפני יצירת מורכבות מיותרת. אם בעתיד ייקבע כי יש לבחון את היבטי המס בכל הסכם גירושין, המשמעות עשויה להיות הארכת הליכים, פנייה לרשויות המס ואף צורך בליווי מקצועי נוסף. מנגד, יש הסבורים כי דווקא התייחסות מוקדמת להיבטים כלכליים רחבים, לרבות מס, עשויה לייצר הסכמים מדויקים יותר ולמנוע מחלוקות בעתיד.

בשלב זה, נראה כי מדובר בצומת דרכים. מצד אחד, הדין הקיים ברור ואינו מטיל מס על עצם חלוקת הרכוש בין בני זוג, לרבות העברות מקרקעין אגב גירושין והערכת שווי של חברות. מצד שני, השיח המשפטי והציבורי מאותת כי ייתכן שבעתיד ייבחנו גבולות ההבחנה בין חלוקה פנימית לבין אירוע כלכלי בעל השלכות מס.
עבור הציבור, המשמעות היא בעיקר מודעות. מי שנכנס להליך גירושין אינו נדרש כיום לשנות את אופן הפעולה, אך כן ראוי להיות מודע לכך שהתחום נמצא בתהליך בחינה, וכי בתיקים מורכבים ייתכן מקום להתייעצות רחבה יותר – הן משפטית והן מיסויית.

בסופו של דבר, השאלה אינה רק משפטית אלא גם עקרונית: האם פירוק התא המשפחתי צריך להישאר מחוץ למערכת המיסוי, או שמא יש מקום לבחון גם את ההיבטים הכלכליים שלו דרך עדשה רחבה יותר. התשובה לכך תתברר ככל הנראה רק בהמשך, אך כבר עכשיו ברור שהנושא נכנס לשיח – והוא צפוי ללוות את עולם דיני המשפחה בשנים הקרובות.

מאת עו"ד ליאת זך, ליאת זך חברת עורכי דין

***

כתבה שיווקית בחסות ליאת זך חברת עורכי דין; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.