"תחום הגישור נמצא בצמיחה מתמדת"

עבור אנשים רבים שהחליטו להיפרד מבני או בנות זוגם, תהליך הגישור במשפחה הפך בשנים האחרונות לסוג של ברירת מחדל. אם בעבר היה נהוג להיפגש בהיכלי בית המשפט, לעבור הליך משפטי מורכב, ארוך ויקר, ובסוף להפנות גב או להסתפק בלחיצות ידיים קרות על מדרגות הרבנות, כיום צבר הליך הגישור תאוצה.

הגורמים לצמיחה בתחום גישורי המשפחה הם רבים. בתי המשפט ממשיכים להפנות בעקביות להליכי גישור כדי להקל על עומס התיקים, תוך הכרה שהסכמה וולונטרית עדיפה על החלטה בכפייה. מבחינת בעלי הדין, היתרונות ברורים: הליך מהיר יותר, עלויות נמוכות משמעותית, ומענה לפן האמוציונלי המורכב של סכסוכים משפחתיים. הגישור, כמנגנון המוביל להפחתת קונפליקטים ושיתוף פעולה, מתאים במיוחד למצבים שבהם הצדדים ימשיכו להיות במגע - כהורים, כשותפים עסקיים, או כבני משפחה.

כבר בשנת 2019 פורסם מחקר מקיף של מכון ברוקדייל (Brookdale) שבחן את השפעת החוק המחייב פנייה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעה. נכון, הליך המהו"ת לכשעצמו אינו גישור, והחוק אינו מחייב את המשפחות להליך גישור או לכל הליך טיפולי לאחר המהו"ת, אולם אין ספק שהחוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, שמטרתו הייתה לבחון חלופה לניהול הסכסוך המשפחתי מחוץ לכותלי בית המשפט, וזאת בכדי לסייע לבני משפחה ליישב סכסוך משפחתי בהסכמה ובדרכי שלום ובכך לצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, תרם להבנה שלא חייבים להגיע לבית המשפט בכל סכסוך גירושין וכי יש אלטרנטיבות טובות להתנצחות אורכה, מתישה ויקרה בתוככי היכלי המשפט.

המחקר הראה כי 58% מהמשפחות מסיימות את הסכסוך תוך שלושה חודשים בלבד, לרוב בהסכמה. 49% מהמשפחות לא הגישו תביעה לערכאה משפטית ו 40% דיווחו על הפחתת עוצמת העימות במשפחה. כאמור, מלבד הפחתת העומס על מערכת בתי המשפט, ניהול הליך מקדים של הידברות בין שני הצדדים יכול לסייע באופן קריטי במציאת פתרון מיטבי עבור בני הזוג.

קונצנזוס לגבי חיוניות מסלול הגישורים המשפחתיים בקרב מגשרות המשפחה ועל חשיבות בחירת המגשרים הנכונים

ההסכמה על חשיבות הגישור בקרב המגשרות ועל הצמיחה המשמעותית של תחום הגישור המשפחתי בשנים האחרונות הינו חד-משמעי: המגשרות בתחום דיני המשפחה שהתראיינו לקראת פורום Duns 100 בהשתתפות מובילות הגישור בדיני משפחה אומרות כי ענף הגישור ימשיך לצמוח בשנים הקרובות. הן מעידות כי השינוי בתפיסה הציבורית והמקצועית כלפי הגישור במשפחה משמעותי. אם בעבר נתפסה הסכמה לגישור כסימן לחולשה, היום זהו הליך סטנדרטי שעורכי דין ממליצים עליו באופן שגרתי. ההבנה המשותפת שהליך משפטי הוא ארוך, יקר וללא תוצאות ודאיות הביאה להסכמה רחבה שכדאי לנסות את דרך הגישור.

המגשרות טוענות עוד כי הפריחה שחווה התחום רחוקה מלהגיע למיצוי כאשר הפוטנציאל הגדול ביותר לצמיחה מזוהה בכמה תחומים ספציפיים: סכסוכי ירושה וטרום ירושה מהווים שוק שטרם מומש במלואו. כמעט בכל משפחה מורחבת קיימים מתחים בנושאים אלה, והליכים משפטיים בתחום נוטים להיות ארוכים, מורכבים וגוזרים את סופן של מערכות יחסים משפחתיות. גישור בתחום זה מאפשר פתרונות יצירתיים ושימור של מרקם משפחתי שמשפיע על עשרות בני אדם. תחום נוסף שמתחזק הוא "הסכמי המגירה" - הסכמי שלום בית לחילופין גירושין. במקרים שבהם בני זוג חווים משבר אך עדיין לא ויתרו לחלוטין, הסכם זה מאפשר להם לנסות ולשקם את הזוגיות ללא תמריץ משפטי להגשת תביעת גירושין, תוך ידיעה שאם ייכשלו, קיימת כבר מסגרת מוסכמת שגובשה באווירה פחות עוינת.

AI בגישור: כלי עזר, לא מחליף

נושא הבינה המלאכותית מעורר עניין רב, אך גם זהירות מושכלת. הקונצנזוס המקצועי ברור: AIיכול לשמש כלי עזר יעיל, בדגש על התחום הטכני, אך לא יכול ולא צריך להחליף את הממד האנושי של הגישור. בשלב ההכנה יכול ה - AI לסייע בלימוד התיק, בניתוח חומרים משפטיים, בהצפת פתרונות יצירתיים ובניסוח הסכמים - תהליכים הדורשים זמן רב ויכולים להיות מיועלים באופן משמעותי. עם זאת, לפי המגשרות המובילות בתחום, הגבולות צריכים להיות ברורים וחדים. AI אינו מבין בני אדם, הוא לא שומע את מה שלא נאמר, לא מרגיש את המתח בחדר, לא בונה אמון ולא קורא דינמיקות רגשיות. כל מה שקשור לקשר אנושי, להקשבה עמוקה, לאמפתיה, לקריאת שפת גוף, ליצירת מרחב בטוח רגשית ולשיקול דעת מוסרי - צריך להישאר בידיים אנושיות. בנוסף, קיימת חשיבות עליונה לשמירה על חיסיון הליך הגישור ופרטיות הצדדים. כאשר מתייעצים עם אפליקציות AI חיוני להימנע מחשיפת פרטים מזהים שיהפכו לחלק ממאגר הידע הציבורי.

האתגר המרכזי של תחום הגישור: שמירה על מקצועיות ואיכות

האתגר הגדול ביותר שמזהות רבות מהמגשרות שהתראיינו לכתבה הוא שמירה על המקצועיות והאיכות בעידן של נגישות גוברת. הגישור הפך נגיש יותר, וזה חיובי, אך יחד עם זה נוצר טשטוש בין מי שמחזיק בתעודת מגשר לבין אנשי מקצוע בעלי ידע וניסיון נרחב. העדר רגולציה מתאימה מאפשר לאנשים ללא הכשרה ראויה וללא ניסיון מספק לעסוק בתחום המאופיין ב"דיני נפשות" - סיטואציות שבהן אנשים נמצאים ברגעים הרגישים והמשבריים ביותר של חייהם. לא כל מי שעבר קורס גישור יודע להחזיק תהליך מורכב מאחר וגישור איננו רק טכניקה או אוסף כלים - זהו מקצוע טיפולי-משפטי מורכב הדורש שילוב של בקיאות משפטית, הבנה פסיכולוגית עמוקה, ניסיון מצטבר ובשלות אישית. קיימת גם בעיה של בלבול בקרב הצרכנים בין תפקיד המגשר לבין תפקידים אחרים ביישוב סכסוכים, כמו בוררות או מתן חוות דעת מקצועית מקדימה.

הפתרון אינו נמצא רק בתקנות ורגולציה פורמלית, אלא בעומק: בהכשרות רציניות שמשלבות תחומי ידע משפטיים ורגשיים, בפרקטיקום מפוקח למגשרים צעירים, במנגנוני הערכה מתמשכים של עבודת המגשרים מטעם בתי המשפט, ובעבודה מקצועית מתמשכת של המגשר על עצמו. חשוב גם להמליץ לפונים לפנות למגשרים בעלי רקע וניסיון בדיני משפחה עם אוריינטציה טיפולית, ולא רק לבעלי תעודת הסמכה.

רגע לפני פורום Duns 100 בהשתתפות מובילות הגישור בדיני משפחה, מסבירות חמש מהמגשרות המובילות בתחום הגישור המשפחתי מה הם האתגרים המקצועיים המרכזיים העומדים בפני תחום הגישור המשפחתי, וכיצד ניתן לייצר מענה שיסייע לתחום להמשיך לצמוח.

לכתבה התראיינו עו"ד ומגשרת שרון ענבר, מייסדת ובעלים, שרון ענבר, עו"ד ומגשרת, עו"ד ומגשרת סיון אפלבאום, מייסדת ובעלים סיון אפלבום, עו"ד ומגשרת, עו"ד ומגשרת אביה שטיין קורלנד, מייסדת ובעלים, אביה שטיין קורלנד , משרד עורכי דין וגישור, עו"ד ומגשרת רעות סף גבאי, מייסדת ובעלים, רעות סף גבאי , עוד ומגשרת, עו"ד ומגשרת דנה דרזנין, מייסדת ובעלים, דנה דרזנין, עו"ד ומגשרת.

האם להערכתך נמשיך לראות את הענף צומח ובאלו נישות או תחומים קיים לכך פוטנציאל?

עו"ד ומגשרת שרון ענבר: "בשנים האחרונות, תחום הגישור חווה גידול מרשים, מגמה שצפוייה להמשיך להתחזק בשנים הקרובות, ברוב תחומי הגישור, אך בעיקר בתחום המשפחה. הסיבות נעוצות כמעט בכל אחד מיסודות התחום: ראשית, הדחיפה הבלתי מתפשרת של בתי המשפט המכוונים את הצדדים להליך הגישור שבמהותו עדיף (מתוקף הגעה וולונטרית להסכמות) על תוצאה בכפייה וכמובן, מוריד את העומס מבתי המשפט. מבחינת הצדדים המתדיינים, הליך הגישור הינו הרבה יותר מהיר ומגלם עלויות נמוכות בהרבה, מכיוון שלסכסוכים המשפחתיים פן אמוציונלי שלרוב מהווה את המכשול הקשה ביותר. גישור מטבעו, כמנגנון המוביל להפחתת קונפליקטים ושיתוף פעולה, מהווה את דרך ניהול ההליך היעילה ביותר.

בנוסף להסכמי גירושין, תחום הצובר תאוצה בשנים האחרונות הינו: "הסכם מגירה –הסכם שלום בית לחילופין גירושין" שמהותו הסכם בין בני זוג החווים משבר, אולם הדלת לחיים משותפים עדיין לא נסגרה לחלוטין.

במקרה זה, מגיעים בני הזוג, כחלק מהתהליך הבחינה האם ניתן לתקן את הזוגיות, להסכם, המקבל תוקף של פסק דין אך "מושם במגירה". בני הזוג ינסו לשקם את יחסיהם, בלי שלאף צד יהיה תמריץ להגשת תביעת גירושין. במידה וייכשלו, יבוא לידי מימוש "הסכם המגירה", אליו הגיעו הצדדים בעבר, במסגרת הגישור, באווירת הניסיון לשקם את יחסיהם".

עו"ד ומגשרת סיון אפלבאום: "תחום הגישור הינו בצמיחה מתמדת. יותר ויותר עורכי דין מבינים את משמעותו ויתרונותיו של הליך הגישור, על פני ההליך המשפטי, ויודעים להמליץ עליו ללקוחותיו. אני מגשרת מהו"ת ושומעת יותר ויותר עורכי דין האומרים "אני אף פעם לא מסרב להליך גישור". אם פעם היה חשש שהסכמה לגישור תעביר לצד השני מסר של חולשה כיום פניה לגישור הפכה למשהו שכיח וסטנדרטי, והדבר מקל על הצדדים להסכים לגישור. כיום ניכר שבעלי הדין וגם עורכי הדין מבינים שהליך המשפטי הינו ארוך, ללא תוצאות וודאיות ויקר (ולעיתים אף לא כלכלי לעו"ד מבחינת שעות העבודה הנדרשות ממנו) - ואלה מביאים את הצדדים למסקנה שכדאי לנסות גישור, שאין בכך מה להפסיד.

לדעתי גישור בנושאים של סכסוכי ירושה וטרום ירושה הינו בעל פוטנציאל גבוה. ברמה האמפירית, כמעט בכל משפחה מורחבת קיים סכסוך ירושה או טרום ירושה ברמה כזו או אחרת. סכסוכים כאלה המתנהלים בבית המשפט הינם ארוכים, מורכבים משפטית וגוזרים את סופם של מערכות היחסים. אומנם גישורים בתחומים דורשים מהמגשר הן בקיאות בתחומי ידע מעולם המשפט - דיני ירושה, דיני חוזים, מקרקעין וכו' - והן הבנה בהיבטים רגשיים, של שיח במשפחה הבין דורית, אך הפרקטיקה מלמדת ששילוב תחומי ידע אלה מהווה קרקע פוריה לגיבוש הסכמים יצירתיים אשר מאפשרים שימור של המרקם המשפחתי, דבר המשפיע על עשרות אנשים".

עו"ד ומגשרת אביה שטיין קורלנד: "בהחלט. מבחינת צמיחה הרי שהתחום של יישוב סכסוכים במשפחה נדרש ומתרחב. גם פיתוח של גירושין בשיתוף פעולה המהווה כלי נוסף לפתרון סכסוכים במשפחה, וכן גישור בין דורי (בתחום הירושה והאפוטרופסות וייפוי כוח מתמשך) הינם תחומים שבהם נרשמת צמיחה"

עו"ד ומגשרת רעות סף גבאי: "כן, אבל הצמיחה האמיתית תהיה במקומות שבהם הסכסוך הוא לא רק משפטי, אלא אנושי, כמו למשל במקרים של סכסוכי משפחה, ירושות, שותפויות, יחסים מתמשכים וכו'. שם, הכרעה חיצונית פשוט לא מספיקה. בעיניי, הפוטנציאל הגדול הוא בגישור שמבין אנשים, לא רק עמדות. כזה שיודע לקרוא דינמיקות, פחדים, כבוד, אובדן שליטה. גישור טכני בלבד ילך ויידחק הצידה; גישור שמחזיק מורכבות יישאר רלוונטי".

עו"ד ומגשרת דנה דרזנין: "אני מעריכה שענף הגישור ימשיך לצמוח, בעיקר בנישות שבהן המחיר האנושי של הסכסוך המשפטי גבוה במיוחד: דיני משפחה, ירושות, סכסוכים בתוך עסקים משפחתיים, עולם העבודה והקהילה. כיום גם הציבור וגם מערכות המשפט מבינים יותר ויותר שהליך משפטי אולי מכריע בסכסוך, אך לא פעם הוא גם מחריב מערכות יחסים, מקשה על הורים להמשיך לתפקד יחד וקשה על משפחות לנהל עסק פעיל. במקומות שבהם "היום שאחרי" חשוב לא פחות מההכרעה עצמה – לגישור ולמודלים שיתופיים נוספים כגון ה"גירושין בשיתוף פעולה" יש בעיני יתרון מובנה ושם נמצא פוטנציאל הצמיחה האמיתי".

איך ה-AI יכול להשתלב בעבודת הגישור והיכן צריך להציב גבולות?

עו"ד ומגשרת סיון אפלבאום: "AI יכול לסייע למגשרים בשלב ההכנה של לימוד התיק, לימוד החומר התיאורטי, סיוע בהצפת פתרונות יצירתיים, וכן בשלב ניסוח ההסכם – הן בלחסוך משאבי זמן והן בלדייק את סעיפי ההסכם.

חשוב להציג גבול בהיבט של חיסיון הליך הגישור ושמירת פרטיות הצדדים. כאשר מתייעצים עם אפליקציית AI - בין בשלב של למידת חומר משפטי או בשלב של ערכית ההסכם - חשוב שלא לחשוף פרטים מזהים על הצדדים, כי המידע הזה הופך לחלק מהמאגר הידע של האפליקציה ובכך הופך לנחלת הכלל".

עו"ד ומגשרת אביה שטיין קורלנד: "כמגשרת של הנהלת בתי המשפט, AIעושה מבחינתי עבודה מצויינת במצבים בהם מופנים אליי תיקים עם חומר רב. הבינה המלאכותית מסכמת לי את התיק ואפילו עוזרת לי לנהל את הגישור באמצעות אלטרנטיבות לפתרון".

עו"ד ומגשרת רעות סף גבאי: "AI יכול לעזור מאוד בהכנה, בניתוח חומרים, בסידור מחשבות ובבדיקת חלופות. הוא מייעל וחוסך זמן אבל לא מבין בני אדם ולא אמור להבין. הוא לא שומע את מה שלא נאמר, לא מרגיש מתח בחדר ולא בונה אמון. הגבול בעיניי ברור: כל מה שקשור לקשר, לאחריות, לשיקול דעת ולרגעים שבהם משהו עדין קורה בין אנשים - נשאר אנושי. AI הוא כלי עבודה מצוין, הוא לא מגשר".

עו"ד ומגשרת דנה דרזנין: "הAI יכול לשמש כלי עזר משמעותי בבחינת חלופות, בניתוח עמדות ואינטרסים, באיסוף מידע ובהכנת תשתית מקצועית לתהליך. הוא יכול לחדד תובנות ולייעל עבודה – אך אינו יכול ואסור שיחליף את הליבה האנושית של הגישור הכוללת: הקשבה העמוקה, אמפתיה, קריאת שפת הגוף, יצירת האמון בין המגשר למגושר ויכולת המגשר להחזיק מרחב רגשי טעון. הגבול צריך לעבור במקום שבו נדרשת נוכחות אנושית, שיפוט ערכי ואחריות מוסרית – שם אין תחליף לאדם".

עו"ד ומגשרת שרון ענבר: "רמת הבשלות הנוכחית של מודלי ה AI, בעיקר עקב המרכיבים הרגשיים והנפשיים המרכיבים את תחום הגישור במשפחה, מותירים, בשלב זה, את כלי ה AI מחוץ למשחק ברוב תחומי הגישור.

עם זאת, ניתן להשתמש במודלי AI לטובת ייעול סיכומי פגישות ויצירת "רשימת מטלות" המיועדים לוודא שבני הזוג יגיעו מוכנים לפגישות הגישור הבאות, ובכך יתאפשר לצמצם את שעות הגישור".

מה מבחינתך האתגר הכי חשוב בענף וכיצד נכון לטפל בו?

עו"ד ומגשרת אביה שטיין קורלנד: "שיווק והטמעה של יישוב הסכסוכים במשפחה כאלטרנטיבה ראשונה לפני בית המשפט/ביה"ד הרבני, וכן הכשרה של מגשרים צעירים באמצעות פרקטיקום במשפחה – תחום שאינו מוסדר עדיין".

עו"ד ומגשרת רעות סף גבאי: "האתגר המרכזי הוא המקצועיות והאיכות. הגישור הפך נגיש, וזה טוב, אבל יחד עם זה נוצר טשטוש בין תעודה לבין מקצוע. לא כל מי שעבר קורס יודע להחזיק תהליך מורכב. הפתרון לא נמצא רק בתקנות אלא בעומק: בהכשרות רציניות, בליווי מקצועי, ובעבודה מתמשכת של המגשר. גישור טוב לא נשען רק על כלים אלא על ניסיון, בשלות והבנה של הרבדים העמוקים שנמצאים מתחת לפני השטח ועליהם יקום ויפול גישור".

עו"ד ומגשרת דנה דרזנין: "האתגר המרכזי בענף הוא שמירה על איכות ומקצועיות בעידן של ריבוי מגשרים והכשרות מהירות. גישור איננו רק טכניקה – זהו מקצוע טיפולי-משפטי מורכב".

עו"ד ומגשרת שרון ענבר: "האתגר החשוב ביותר בענף הגישור, והוא מקבל משנה תוקף בענף הגישור במשפחה, הוא הרגולציה – או יותר נכון, העדרה של רגולציה מתאימה, דווקא בתחום בו עוסקים, הלכה למעשה, בדיני נפשות.

טבעו של תהליך הגישור במשפחה, שרובו ככולו מתנהל בטלטלות רגשיות של הורים וילדים.

מכאן נובע האתגר החשוב ביותר בתחום הגישור: מקצועיות ומומחיות העוסקים בו. המצב הקיים כיום מותיר שוליים רחבים של חוסר מקצועיות, המאפשרים לאנשים ללא הכשרה ראויה וללא ניסיון לעסוק בדיני נפשות המאפיינים את התחום.

לאור כך, חשוב להדגיש, כי הפניה לגישור עדיף שתהיה לבעלי הכשרה וניסיון הן בתחומים המשפטיים הרלוונטיים והן בתחום הטיפול הרגשי, אחרת, אנשים במצב הרגיש והמשברי ביותר בחייהם יהיו בידם של אנשים חסרי הכשרה. כלומר, רצוי לפנות למגשרים, שיש להם רקע וניסיון בתחום דיני המשפחה עם אוריינטציה טיפולית משפחתית".

עו"ד ומגשרת סיון אפלבאום: "האתגר הוא לשמור על כבוד המקצוע והייחודיות שלו לעומת דרכים אחרות ליישוב סכסוכים.

ניתן לעשות זאת על ידי שימור על רמה מקצועית גבוהה של מגשרים מטעם בית המשפט, הן בשלב בחירת המגשרים והן באמצעות מנגנוני הערכה לעבודת המגשר בפועל.

בנוסף, בקרב הצרכן הסופי יש לעיתים בלבול בין תפקיד המגשר ותפקיד הבורר, לדעתי יש לוודא שהליכי הגישור ינוהלו באופן שמקיים את עקרונות הגישור ולא יהוו בפועל תהליך של בוררות או תהליך של (ENE) מתן חוו"ד מקצועית מקדימה על סיכויי התביעה. יש מקום לבוררות ויש מקום לתהליכי ENE בעולם יישוב הסכסוכים (עולם ה ADR) אך כדי לשמר את ייחודיות הגישור יש לוודא שאין זליגה ובלבול בין התחומים".

לדירוג גישור משפחה וירושה