כשאין הסכמה - מתחיל הגישור

"אנו לא בטוחים שאנחנו מתאימים או בשלים כעת לגישור, כי עוד לא הגענו להסכמות" – זה משפט שאנו שומעות פעמים רבות מזוגות הנמצאים במשבר, המתלבטים האם הם "ברי גישור". הם מספרים על כעסים, חוסר אמון, פערים גדולים, חילוקי דעות או חוסר הבנה ומשוכנעים שדווקא בגלל זה אין להם טעם לפנות לגישור. והאמת? המציאות הפוכה וזו דווקא הסיבה שבגללה כדאי להגיע לגישור.

רוב האנשים בטוחים שגישור מתאים רק לזוגות שכבר כמעט הגיעו להסכמות, אבל בפועל בדיוק ההיפך, הגישור נועד בדיוק למקרים בהם בני הזוג מתקשים להסכים. השאלה איננה האם קיימים קשיים, אלא כיצד מתמודדים עם קשיים אלה בצורה נכונה.

במהלך השנים למדנו מניסיוננו, שגם הגישורים המאתגרים ביותר יכולים להסתיים בהסכמות טובות, כאשר יודעים לזהות את מקור הקושי ולהיעזר באנשי המקצוע המתאימים בזמן הנכון, לפרום את הקושי ולהתמודד בצורה נכונה עם האתגרים.

כשפער הציפיות שהכול ייפתר מהר הופך למשבר - אחד האתגרים הראשונים הוא פער הציפיות. בני זוג רבים מגיעים לגישור מתוך המחשבה, שבתוך פגישה או שתיים יגיעו להסכמות. עוד בשיחה המקדימה בטלפון אחד הצדדים יבהיר: "אנחנו יודעים בדיוק איך אמור להראות ההסכם... הרי ת'כלס על מה יש לנו לריב? הדברים די ברורים...".

במהלך השנים גילינו, שדווקא בני זוג אלה, כאשר הגישור מתחיל ואינו תואם את הציפיות שלהם, לאופן בו חשבו שיתנהל ומתעוררת מחלוקת ראשונה, הם חווים אכזבה ותסכול, עד כדי כך שלעיתים ישקלו להפסיק את התהליך.

בפועל, מניסיוננו, גישור אינו תהליך ליניארי – קו ישר – אלא דומה יותר לספירלה: לעיתים מתקדמים שני צעדים קדימה, לעיתים חוזרים צעד אחד לאחור ורק בהסתכלות רחבה רואים את ההתקדמות.

לכן אחד מתפקידינו החשובים כמגשרות הוא לבצע עם המגושרים תיאום ציפיות אמיתי, להסביר מראש כיצד נראה התהליך ולנרמל את העליות והמורדות הצפויות בו. אנו מאמינות, ויודעות שכשהמגושרים יודעים למה לצפות, הם מסוגלים להכיל ולהתמודד עם התנודות שבמסגרתו.

מורכבות משפטית או מקצועית - אינה חייבת להישאר כמחלוקת - לעיתים הקושי בגישור נובע מסוגיה משפטית מורכבת כגון: האם הנכסים הינם ברי איזון או לא.

במקרים אלה, תפקידנו כמגשרות להציף את מכלול ההיבטים המשפטיים הרלבנטיים, להבהיר את המשמעויות האפשריות ולהבטיח שהצדדים יקבלו החלטות מתוך הבנה מלאה של הסוגיות המשפטיות המעורבות.

במקרה של מחלוקות כלכליות, או בדיקת שווי חברות, נכון לצרף מעריך שווי חברות ועסקים, או אקטואר לצורך עריכת חוות דעת על היקף הזכויות האישיות והפנסיוניות שנצברו וערכן, או מומחה לכלכלת המשפחה שידריך בעניין התנהלות כלכלית - מומחים אלה נותנים תמונה מקצועית שעל בסיסה קל יותר להגיע להסכמות. ככל שמכניסים את המומחה הנכון בזמן הנכון, כך פוחתת אי-הוודאות ומתרחב המרחב להגעה לפתרונות.

כשרגשות מציפים בתהליך הגישור – אין ספק שגישור בתחום המשפחה מציף את כל החלקים הפגיעים והעדינים שבנפש האדם ועלול להוות התמודדות רגשית לא פשוטה למגושרים. כשהרגש מציף או משתלט, המגושרים מתקשים לשתף פעולה באופן אפקטיבי בגישור מבלי להתפרץ, להתפרק או להתעמת עם הצד השני.

כשמדובר בבני זוג, אנו יודעות שהשונות ביניהם במצבים אלה עלולה להקצין, שכן יש בדרך כלל צד אחד המבקש להיות מאוד ענייני ויעיל, מבלי להיכנס לשיח רגשי והצד השני שלא יוכל להתקדם מבלי לשוחח על סוגיות רגישות אלה. הנושאים בהם דנים, המהווים "בטן רכה" וכוללים: ילדים, כסף, רגשות, משברים, היסטוריה משפחתית, הצלחות וכישלונות מהווה קושי לניהול שיחה לגופו של עניין.

פגישות נפרדות של כל אחד מהמגושרים איתנו המגשרות מסייעות להם להתמודד עם הקושי, שכן בפגישות אלה הצד השני לא נוכח וניתן לתת מקום לאמפתיה ולתמוך בקושי ובחששות ולייצר התקדמות בגישור.

לעיתים במקרה הצורך, אנו נפנה את הצדדים או מי מהם ליעוץ או לטיפול רגשי, ופניה זו עשויה לשנות את איכות הדיאלוג. שיחות אלה לא יהוו תחליף להליך הגישור אך עשויות לתמוך בו ולאפשר התקדמות יעילה ומיקוד השיח הגישורי בנושאים הנדרשים להגעה להסכמות.

כשהפערים בין בני הזוג מאתגרים את הגישור - יש מקרים בהם במהלך הגישור מתברר, שהקושי האמיתי אינו סביב סוגיה אחת, אלא נובע מפערים עמוקים בין בני הזוג: פערים בתקשורת - כאשר אחד מביע את עצמו והשני מתקשה בכך, פערים בהבנת המציאות לאשורה, פערים כלכליים בין צד מפרנס לצד השני התלוי בו, פערים בקריירה או פערים ביכולת לנהל משא ומתן.

במקרים כאלה פעמים רבות ליווי של עו"ד במהלך הגישור לצד החלש עשוי לאזן את התמונה. גם שינוי הליך הגישור ומעבר לפגישות אישיות עשוי להואיל.

עם זאת, חשוב לציין שלעיתים פערים אלה מאתגרים מדי את הגישור ואינם מאפשר להגיע להסכמות מתאימות. במקרים כאלה אין הכרח להפסיק את הדרך ההסכמית. לעיתים נכון לעבור להליך "גירושין בשיתוף פעולה" (Collaborative Divorce), שבו כל צד מלווה בעורך דין שהוכשר לעבודה שיתופית, ובמידת הצורך מצטרפים גם אנשי מקצוע נוספים – מטפלים, מומחים פיננסיים או מומחי ילדים או לעבור להליך של ניהול משא ומתן בין עורכי דין. נציין, שהמעבר אינו כישלון הגישור, אלא התאמה של הכלי הנכון לרמת המורכבות.

סגנון ייצוג עורכי הדין משפיע על סיכויי ההצלחה – יש עורכי דין המייצגים בגישור ורואים את תפקידם ככזה המיועד למקסם את ההישג המשפטי ללקוח ולכן מכוונים לנצח בהליך ויש עורכי דין הרואים את תפקידם לייצג את הלקוח ולעזור לו להגיע להסכמות בראיה משפחתית הוליסטית.

עורך דין מחויב להגן על הלקוח שלו, אך כאשר ההתמקדות היא רק בשאלה "כמה אפשר להשיג" מבלי להתייחס מה יהיו השלכות הישגים אלה על הילדים, על המשפחה ועל החיים שאחרי פסק הדין, הגישור לא יצלח והסכסוך עלול רק להחריף. לעומת זאת, כאשר עורכי הדין שותפים לחשיבה ההסכמית ורואים לנגד עיניהם פתרון ארוך טווח ולא רק ניצחון רגעי, גדלים משמעותית הסיכויים להגיע להסכם יציב שיאפשר המשך ניהול מערכת משפחתית תקינה.

במקרים כאלה נציע לעורכי הדין המייצגים להיכנס לחדר הגישור ונרתום אותם לתהליך.

כשיש פער תרבותי בין המגשרת למגושרים – אחד האתגרים הכי פחות מדוברים הוא הפער התרבותי. פעמים רבות יגיעו אלינו זוגות מהמגזר החרדי, משפחה של עולים חדשים או מגושרים השייכים לקהילות בעלות מאפיינים ייחודיים. ברור מאליו שמגושרים אלה מחזיקים בשפה, נורמות, קוד התנהגות ותפיסות עולם שונות.

הפער התרבותי הוא בינינו המגשרות לבינם ובחירתם בנו כמגשרות היא דווקא משום שאנו לא חלק מהקהילה ממנה הם מגיעים. הסיבה לבחירה זו היא לרוב מתוך האמונה, שנוכל לתת להם מבט אובייקטיבי ונקי מהמעורבות החברתית. לעיתים רק אחד מהצדדים בחר בנו והצד השני הסכים כמחווה של רצון טוב.

במצב שכזה תפקידנו כמגשרות, אינו מסתכם רק בסיוע למגושרים לנהל משא ומתן ביניהם. חשוב שנבין את עולמם הייחודי, את הרקע התרבותי ואת העולם ממנו הם מגיעים, נשאל שאלות כדי להבין לעומק את הקודים ההתנהגותיים ובכך נכבד את הערכים שיתכן שאחד מבני הזוג מחזיק יותר מהשני ונתאים את ההליך וההסכם לרגישות הייחודית שלהם.

לסיכום:

דווקא כשהכול מורכב יש מקום לגישור, שכן מבחינתנו, זו בדיוק מטרתו של תהליך הגישור – הגעה להסכמות מתוך הידברות והקשבה וראיית הצרכים של שני הצדדים. הערך האמיתי של הליך הגישור מתגלה דווקא כאשר קיימים פערים, מתחים וחוסר ודאות ובדיוק בנקודה הזו באים לביטוי המיומנות וההתמקצעות שלנו כמגשרות בדיני משפחה.

פנייה לגישור לא מבטלת את המחלוקות שבין בני הזוג או בני המשפחה, אלא מאפשרת להם למצוא את הדרך להתמודד איתן.

מגשרת מיומנת מזהה את האתגרים בזמן, משלבת במידת הצורך את אנשי המקצוע מתאימים, ומבינה את המורכבות והרגישות שבגישור הספציפי – גם סכסוכים שנראים בתחילתם בלתי פתירים יכולים להסתיים בהסכמות, שמאפשרות למשפחה לפתוח פרק חדש, לאחר פרידה זוגית, אך עם מערכת משפחתית מתפקדת.

משרד עוה"ד דנה דרזנין, עורכת דין, מגשרת, נוטריון ועורכת דין לגירושין בשיתוף פעולה. מרצה בכירה בבר אילן ולשכת עורכי הדין.

משרד עו"ד שרון ענבר, עורכת דין ומגשרת.

***
כתבה שיווקית בחסות משרד עוה"ד דנה דרזנין, ומשרד עו"ד שרון נבר. הכתבה נערכה ע"י מערכת Duns 100.