"תפקיד המגשרת הוא לייצר גשר, לא להביא לאמצע"

דן אנד ברדסטריט קיימה היום (שלישי) לראשונה את פורום Duns 100 של בכירות ענף המשפט בתחום גישור המשפחה. במסגרת הפורום, דנו המשתתפות בנושאים הבוערים שעל סדר היום המקצועי ובאתגרים חדשים וישנים, בהם כניסת ה-AI לתחום הגישור, הבטחת ההצלחה של הגישור לטווח הרחוק, התנהלות מול פערי כוחות בין הצדדים, היחס המקצועי הנכון למקרים של אלימות בין בני זוג והשפעות הליך הגישור על הילדים.

הפורום נערך במתכונת אינטימית שאפשרה שיח מקצועי פתוח בין המשתתפות. "גישור משפחה יושב בלב המתח שבין משפט, רגש וחברה. הוא לא עוד התמחות משפטית, זה בעצם התחום שבו החלטות משפטיות פוגשות מצבים רגשיים קיצוניים", אמר עידו לדר, סמנכ"ל מכירות Duns 100, שנשא דברים בפתח הכינוס. "דווקא בגלל זה חשוב לנהל שיח מקצועי על גבולות המקצוע, ועל איזון כוחות בתהליך, אלימות במשפחה, ילדים והורות, כסף שקיפות ומחלוקות כלכליות, AI ככלי גישור ועל זהות מקצועית".

שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100, סקרה בפני המשתתפים את דירוגי Duns 100 בענף המשפט, ואת דירוג תחום גישור המשפחה בפרט. "בשנים האחרונות נכנסו לעולם הגישור בפן המסחרי ועכשיו גם לגישור בתחום דיני משפחה וירושה. אנחנו רואים את עצמנו כאיזשהו ברומטר של המשק. הדירוגים הם איזושהי תמונת ראי של המשק וכל מגמה שקורית במשק משתקפת בדירוגים שלנו", הסבירה. "ענף הגישור הגיע כאיזשהו צורך מהשטח, אם בעקבות עומסים, עלויות או חוסר וודאות. כמו שאמון מתחבר לעולם העסקי הוא מתחבר גם לענף המשפטי. הוא נותן מעין ודאות בתוך ההליך".

"ה-AI לא תחליף אותנו לעולם"

ורד קמינסקי, עו"ד, מגשרת ומומחית בתחום ה-AI, העבירה בפני הפורום סקירה על השפעת ה-AI על תחום הגישור. "הבינה המלאכותית נותנת לנו משהו וגם לוקחת מאיתנו משהו. היא נותנת לנו יכולות ניתוח מתקדמות, נטרול רגשי ואובייקטיביות. מצד שאני היא לוקחת מאיתנו את האינטואיציה, גורמת לנו להסתמך עליה וכשהיא לא עובדת אנחנו יכולים להילחץ מאוד ולא להבין מה עושים. התוצרים שלה הם גם תולדה של הטיות. לדעתי היא לא תחליף אותנו לעולם", אמרה.

בהמשך לכך סקרה קמינסקי שורה של אתגרים בנושא. "יש פערי כוחות בחברה. הם קיימים בין מרכז-פריפריה ובין מי שמאמץ את הטכנולוגיה לבין מי שלא. פער הכוחות יגדל, במיוחד כשמדברים על גישור. יש צד אחד שעושה שימוש ב-AI וצד שני שלא עושה שימוש ב-AI. התוצאה של זה היא פער טכנולוגי, וחוסר האיזון הזה הוא קונפליקט נוסף שנכנס לחדר הגישור. פתאום יכול להגיע אלינו עו"ד שלא עושה שימוש ב-AI ואנחנו צריכים להתמודד עם האירוע הזה".

לשם כך, הסבירה קמינסקי, המגשר נדרש ליכולת לזהות הטיות. "יש בבינה מלאכותית תוצאות שניזונות מהטיות. אלו הטיות תרבותיות, תלויות גיל, מין ונטייה מינית. מהיכן המידע נשאב? מהרשת. מספיק שיש לנו כתבות ודעות פוליטיות, הבינה אוספת את הכל בשניות ומביאה לנו לשולחן את כל מה שאנחנו רוצים להימלט ממנו. אבל לא נימלט ממנו מהר - אנחנו צריכים לזהות אותו. לעצור, אולי לפתח שיח חדש עם הבינה ולתת לה הזדמנות נוספת".

בהמשך לכך, הציגה קמינסקי הטיות לדוגמה: "במקרה של הטיית סטטוס קוו כשאחד הצדדים נמצא בזוגיות חדשה ה-AI עלולה לא להכיר במציאות העכשווית. לבינה מלאכותית יש עיוורון רגשי, היא עלולה לפספס מענה חשוב של הקשבה ותיקוף, לצד מענה לפחד נטישה (למשל של ילדים); כימות יתר, תוך היעדר מיקוד בחווית הילד; ישנן גם הטיות מגדריות שעלולות להציב רף הוכחה גבוה, בעוד שהמגשר האנושי צריך לשפוט באופן ביקורתי אינדיבידואלי ולבחון לגופו של עניין". לכן, אמרה, "המגשר צריך לדעת לעצור, להגיד 'אנחנו כנראה מושפעים מהטיה' ולנסות לבחון את זה ביחד מזווית אחרת".

"גישור עם עו"ד בחדר הוא ב-90% מועד לכישלון"

הפורום נפתח בשאלה שהופנתה למשתתפות על הוגנות התהליך ועל תפקיד המגשר: איך אתן פועלות כשברור לכן שמבחינה משפטית אתן יודעות שאחד הצדדים עושה טעות פטאלית ואתן רוצות שתהיה הוגנות לתהליך? היכן אתן מתערבות?

"זאת נקודה שאנחנו נתקלות בה כמעט בכל גישור, וההבדל בין להתערב ולהרים דגל לבין לתת לדברים לעבור טמון לדעתי באיזון הכוחות", אמרה עו"ד איילת שיים מור, מייסדת ובעלים, איילת שיים מור עו"ד ומגשרת. "אם אני מתרשמת שאותו אדם שעושה טעות הוא אדם חזק - אני אתן לו לטעות. אם אני מתרשמת שהוא מבין מה הדין (בין היתר כי הוא התייעץ עם עו"ד וקרא מידע), ובכל מקרה הוא 'על הפסים' והוא מציע הצעה שבבית המשפט הוא לא היה 'נופל' אליה - אני לא אעצור אותו. זה בגלל שתפקידי הוא לא להביא לאמצע אלא לייצר גשר שבו הצדדים נפגשים. מתי אני כן ארים דגל אדום? במקום שבו אני רואה שהטעות נובעת מאי ידיעה ולא בשיקול דעת. במצב כזה, כשיש בעיות מהותיות וחוסר הבנה משפטית אני מציעה לצדדים ללכת לייעוץ משפטי".

לדברי עו"ד דגנית אלישיב, מייסדת ובעלים, דגנית אלישיב עו"ד ומגשרת, "ויתורים זה שם המשחק בגישור. תמיד יש מחירים ולכל מחיר יש רווח. בזמן האחרון מגיעות אליי נשים שמוכנות לתת כל מה שהן יכולות כדי שהוא ילך. ואז אני לוקחת לפגישה נפרדת, עם הגבולות שיש לי, ושואלת המון שאלות (לשאול זה הלב של הגישור). הרבה פעמים הן אומרות לי שהן יודעות שהן מוותרות אבל שהן רוצות לוותר בשביל לקבל את החופש שלהן. זה חשוב לי כמגשרת להבין את הדברים האלה".

עו"ד אליה טל, מייסדת ובעלים, אליה טל עו"ד ומגשרת: "בסוף השאיפה שלנו כמגשרות זה להביא להסכמה מדעת, כמו בתחום הרפואי. אם מישהי אומרת 'אני רוצה את החופש שלי' והיא מבינה את המספרים ועל מה היא מוותרת - אנחנו צריכות לכבד את הויתור הזה כי היא עושה אותו מהסכמה מדעת".

לירון שיינקמן, מייסדת ובעלים, לירון שיינקמן עו"ד ומגשרת אמרה כי לתפיסתה "לפעמים עדיף שדברים יתגלו קודם כדי למנוע פיצוצים בשלבים מאוחרים".

אם הלקוח לא יודע, הוא מציע הצעה גבוהה. איך את יודעת שזה יחזיק מים ויישאר ושהוא לא יפתח את ההסכם כי הוא לא מידתי?

עו"ד שיים מור: "אני מתעקשת ללוות את הצדדים לאישור ההסכם. מבחינתי אישור ההסכם זה אירוע. באישור אני מביאה בפרוטוקול את הויתורים המרכזיים ואני גם מסבירה אותם. לצורך העניין - אם אישה ויתרה על חברה לבעלה, אני דואגת שזה יבוא לידי ביטוי בפרוטוקול".

עו"ד אביה שטיין קורלנד, מייסדת ובעלים, אביה שטיין קורלנד, משרד עורכי דין וגישור: "מה שאני מגבה בתוך ההסכמים זה חוות דעת של מעריך שווי שנכנסת בהסכם. ברגע שהביאו לתוך ההליך את חוות הדעת והצדדים אישרו זה הרבה יותר קל לי לקדם את ההסכמות, על אף הויתור".

איך אתן מזהות פערי כוחות?

עו"ד דנה דרזנין, מייסדת ובעלים, דנה דרזנין עו"ד ומגשרת: "האיזון בגישור הוא בעייתי כשיש פערי כוחות. ברגע שמגיעים לגישור הניטרליות של המגשר מחלישה את הצד החלש ומחזקת את הצד החזק. פערי כוחות לא אמורים להיות בגישור בהגדרה. אני חושבת שמגשר אמור להיות בעל הכשרה רחבה. כשבא אליי מישהו, ואני רואה שהיא יושבת, לא מדברת, בקושי מוציאה מילה. אני אומרת להם 'רגע בואו נבדוק אם גישור בכלל מתאים'. קורה שאני ממליצה לעשות גירושין בשיתוף פעולה. יכול להיות שבשלב מסויים העו"ד יגיע לגישור. בעיניי, אני חושבת שמראש אני בבעיה כשאני מגשרת בכזה דבר".

עו"ד שיים מור: "גישור עם עו"ד בחדר הוא ב-90% מועד לכישלון".

איך מנהלים גישור כשיש פערים עצומים? להעצים את החלש או לשמור על הניטרליות?

עו"ד טל: "בפערים גדולים אחד הכלים המרכזיים שלנו זה פגישות נפרדות. אני מעצימה שם את החלש לא כדי לחזק אותו אלא כדי להביא לאיזון אל מול השוני הקיים וכשזה מתאים אני מחזירה אותם לפגישות משותפות. זה כלי שמשתמשים בו הרבה בגישורים מהסוג הזה. כשהאישה היא חלשה כלכלית למשל - יש כלי של העצמה. יש גישה כזאת בפסיכולוגיה שנקראת גישת הכוחות: מעצימים בה את היחיד כדי שידע להתמודד עם אתגרים. אני מעצימה את זה שצריך יותר עד היכולת להתמודד וזה חובה. אי אפשר לעשות גישור אם צד אחד לא יכול לייצג את עצמו מול השני".

"אם היינו מסרבים לגישור בגלל אלימות לא היתה לנו עבודה"

בהמשך עבר הדיון לעסוק בתפקיד המגשר במקרים של אלימות בין בני הזוג. עו"ד אפרת אנג'ל, מייסדת ובעלים, אפרת אנג'ל, משרד עורכי דין וגישור: "איפה שיש אלימות לא יכול להיות גישור מכיוון שמי שסובל מאלימות מגיע לחדר הרבה פעמים בלי יכולת בחירה ובלי יכולת לנהל מו"מ חופשי. אני אומרת שמגשרים מנוסים, עם הרבה ניסיון - יכולים לפעמים להיות אלו שנותנים את המוצא היחיד".

איפה עובר הקו האדום שבו תעצרו אותן?

"כשיש אלימות פיזית או סכנה לבריאות של איזשהו מהצדדים. אלו מקומות שאנחנו לא יכולים להיות בהם".

עו"ד דרזדין: "צריך לדבר על אלימות על סוגיה. יש גם אלימות כלכלית, נפשית ומינית. הדברים האלו מופיעים ואנחנו לא יודעים לפעמים לתת להם את הכותרת. בהנחה שכן - אני אישית, כשאני יודעת לפני הכניסה להליך - אני לא אקח את ההליך הזה לגישור, אלא לגירושין בשיתוף פעולה. שם לכל אחד יהיה עורך דין וזה יאזן ביניהם. מנסיוני, אחד הדברים שקורים לצד שעובר אלימות זה שהוא מאבד את ההסכמה מדעת. כשאתה בא ומחליט בגישור לתת הסכמות זה קשה מאוד אחר כך לפתוח את זה בבית משפט. קורה שנכנסים לגישור ואז אני אייעץ ללכת לעורך דין".

עו"ד טל: "אני רק רוצה לציין שאם היינו מסרבים לכניסה לגישור בגלל אלימות על כל סוגיה לא היתה לנו עבודה".

איך משאירים את הילדים במרכז בלי להפוך אותם לחלק מהסכסוך או לכלי מיקוח?

עו"ד אלישיב: "הילדים הם לא חלק מהסכסוך. הם יחוו את המשבר אבל שום דבר לא מתנהל דרכם. לא מספרים לילדים עד שאין החלטות. צריך לעשות הרבה סדר לגבי איך ייראה היומיום שלהם. אני אומרת להם 'אל תראו שאתם מסכנים, אל תגידו אמא או אבא החליט, אלא החלטנו'. זה משבר, זה תהליך שיעברו אותו, אבל כל עוד ישמרו על שיח הוגן ולא על גבם של הילדים - הילדים יחזרו לשגרה כמה שיותר מהר".

איך אתן דואגות שההסכם כן ישים את הילדים בתור משהו מרכזי, שלא תהיה כאן אפליה שבסופו של דבר תפגע בילד?

עו"ד שרון ענבר, מייסדת ובעלים, שרון ענבר עו"ד ומגשרת: "אני כבר בהתחלה אומרת לצדדים שהילדים אומנם לא בחדר הגישור אבל הם לקוחות שלי לכל דבר ועניין. תמיד מעלים את נושא הילדים וטובת הילדים בחדר הגישור. כל המחקרים מראים שבשלב הזה היכולת ההורית יורדת וזה בעצם המנדט שלנו".

עו"ד אנג'ל: "כשנכנסים לחדר הגישור אני מסבירה להורים שזה המצב, שאנחנו לא נמצאים בתחרות, כל הורה מביא איכויות אחרות. רוב אי ההסכמות והסכסוכים קורים כשיש הורה מאוד דומיננטי אל מול הורה שעושה דברים אחרים. והרעיון הוא בעצם לתת להם גם מקום ולראות איך דווקא מתוך השבר הגדול הזה צומחות תועלות - כמו למשל הורה שלא היה מעורב ורוצה לקחת חלק. צריך לחשוב איך לעזור לו, איך לגרום להורה שהיה דומיננטי לסמוך על ההורה האחר".