המשק מתאושש מהמלחמה? "שוק העבודה מתנהל במציאות שלא היתה כמותה עד היום"

דן אנד ברדסטריט קיימה אתמול (שני) את פורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף המשפט בתחום דיני העבודה. במסגרת הפורום, דנו המשתתפים בנושאים הבוערים שעל סדר היום המקצועי, בהם התאוששות שוק העבודה מהמלחמה, שילובם המחודש של משרתי המילואים במקומות העבודה בצל האתגרים שהחוק מציב בפני המעסיקים, השפעת הכניסת של ה-AI על עולם העבודה ומגמות חדשות בתחום התביעות על פיטורין לא תקינים.

בפתח הכינוס קיבלו המשתתפים סקירה מפי עו"ד שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט."דיני העבודה בשנת 2025 מציבים אתגר אמיתי לא רק למערכת המשפט אלא גם לעולם העסקי: כיצד לאזן בין הגנה על זכויות עובדים לבין הצורך של ארגונים בגמישות ניהולית", אמרה וייס. "מנקודת המבט של דן אנד ברדסטריט, מדובר בפרמטר מהותי במפת ניהול הסיכונים של כל חברה- כזה שמשפיע ישירות על אמון, יציבות ותפקוד ארגוני בשוק משתנה".

פתיחת הדיון הוקדשה לזכרה של עו"ד אורלי ג'רבי ז"ל, משתתפת קבועה בפורום שהלכה לעולמה בשנה שעברה. עו"ד מוריה תם הר-שושנים, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד HERZOG, נשאה דברים לזכרה. "אורלי היתה קול בולט בקהילה שלנו. לא אגזים אם אומר שמרבית האנשים כאן בחדר הצטלבו בדרכיהם בדרכה של אורלי. בשנה החולפת הבנו עד כמה אורלי היתה מוערכת, גם בישראל וגם בחו"ל. היא שימשה גשר בשוק הישראלי בין העולם העסקי לאקדמיה לארגוני עובדים ומעסיקים לרגולטור, וגם כלפי חו"ל" סיפרה הר-שושנים. "אמירה שחוזרת על עצמה מצד לקוחות היא 'תמיד הרגשתי שאני הלקוח היחיד שלה'. אורלי לימדה אותנו שיעור באיך להיות עורכי דין".

המשך הדיון עסק בהשפעת כניסת ה-AI על דיני העבודה. עו"ד רמי לנדא, מנהל מחלקת דיני עבודה במשרד מיתר, הזהיר מפני האפשרות של הטיות בלתי מודעות שייגרמו עקב החלפת שיקול הדעת האנושי בכלי AI. "בעוד שרוב המעסיקים מתלהבים מהחיסכון והיעילות, הם מתעלמים מזה שמדובר בכלי טיפש לרוב, נטול כל רגש ובלי יכולת להבחין בין טוב לרע", אמר לנדא. "בניגוד למהפכות הקודמות המהפכה הנוכחית לא מחליפה לא שרירים ולא זמן אלא שיקול דעת ובהתאם - שימוש בלתי מושכל ובלתי אחראי ב-AI עלול להחזיר את שוק העבודה ואת החברה האנושית עשרות שנים אחורה תוך הנצחה של אפליה על פי קריטריונים שכולנו מסכימים שהם צריכים להיעלם מהעולם. האלגוריתם לא גזען, אלא הולך למאגרי מידע שיש בהם הרבה הטיות - מה שעלול להוביל לאפליה".

עו"ד כרמל חורב אלטמן, שותפה במשרד הולין-הדס, הצטרפה לדברים. "כלי AI הם חלק בלתי נפרד היום מניהול המשאב האנושי והם כאן כדי להישאר. אחד הדברים שאנחנו צריכים להתמודד איתו זה נושא האפליה וההטיות ולוודא שהכלים האלו לא ייפלו לאותן הטיות וישמרו על שוויון זכויות ושוויון הזדמנויות בעבודה", היא אמרה. "התפקיד שלנו הוא לקבוע את אותם כללי משחק שמכתיבים לאותם כלי AI. אנחנו צריכים לפשט את הכללים המשפטיים שעשויים להיות לפעמים מאוד מורכבים. מצד שני צריך להיזהר לא לרדד אותם יותר מדי כי אחרת אותם כלי AI 'ייפלו' להטיות הבעיתיות האלה. אם מתכננים אותם נכון, אותם כלי AI יכולים להתגבר על חסמים ולתת החלטות שהן נטולות אפליה וליצור כך מקומות עבודה טובים ושוויוניים יותר".

עו"ד הר-שושנים אמרה כי המצב שבו אין רגולציה בישראל על AI הוא "לא בהכרח חדשות רעות", כדבריה". אנחנו עוקבים בסקרנות אחרי מה שקורה בעולם מבחינה רגולטרית. הרגולציה של האיחוד האירופי נתפסת כמאוד מקפידה. ודווקא המחוקק הישראלי החליט ללכת על רוגלציה שהיא לאו דווקא אחידה אלא בוחנת את האתגרים בכל תחום ומתאימה לו את הרגולציה שלו. זו גישה ליברלית יותר, עם הפנים יותר לשוק העסקי. זה מה שנראה כרגע ככיוון של המחוקק הישראלי. בארצות הברית מתחילה רגולציה מדינתית, אני בטוחה שכמו שאנחנו רואים את זה, גם הרגולטור הישראלי רואה את זה ובוחן".

עו"ד אתי אבנרי, מייסדת ובעלים של משרד עו"ד אתי אבנרי, העידה כי היא "אוהדת את ה-AI". לדבריה, "יש הרבה מאוד ביקורת וחששות, הרבה מאוד דאגות. רואים את זה אצל הלקוחות שלנו גם, אבל לצד הדבר הזה צפויים להיות גם הרבה מאוד יתרונות. מי שיכיר את האתגרים ותוך כדי ינסה לשחק בין הטיפות האלו יבין שכלי AI יכול לסייע לעובדים עם מוגבלויות. כעורכי דין יש לנו המון כוח בידיים. יש הרבה מאוד אתגרים, אבל האתגרים האמיתיים עוד לפנינו. אנחנו בתחילתה של מהפכה אמיתית. יש כמויות DATA אדירות בחוץ וכמות המידע שצפויה להיות עלינו כעורכי דין, על העובדים שלנו והלקוחות שלנו היא בלתי סופית. צריך להנחות מעסיקים להכין את עצמם למערכות שיפותחו, לדעת מה הם מטמיעים במקום העבודה, לעשות ביקורת על המערכות ואז בתוך הדבר הזה להבין שמעסיקים צריכים מדיניות - ואנחנו מאוד טובים במדיניות".

עו"ד ענת בש, בעלים של ענת בש משרד עורכי דין, הביעה חשש מפני אופן השמירה על המידע שגולשים מזינים לכלי AI. "מסקר שנערך על ידי הלמ״ס ביולי האחרון נמצא כי28% מהעסקים בישראל כבר משתמשים בבינה מלאכותית, ו-32% מהמועסקים בישראל עובדים בארגונים כאלה, שיעור מהגבוהים בעולם המערבי. אלה נתונים מרתקים, שממחישים עד כמה הבינה המלאכותית משנה את שוק העבודה בזמן אמת. לטעמי, זו אחת הסוגיות המשמעותיות ביותר של השנים הקרובות. אנו רואים כי מעסיקים מאמצים כלים מבוססי AI לגיוס, מיון והערכת עובדים, ובתוך זמן קצר גם נראה תפקידים ומקצועות שלמים שנעלמים. זוהי מהפכה שמעלה שאלות כבדות על אחריות המעסיקים, שמירה על פרטיות העובדים, ועל הצורך להבטיח שוק עבודה הוגן ומאוזן. לכן עולה הצורך לקבוע כללים ברורים לשימוש בבינה המלאכותית, ובהמשך, אני מאמינה, שנראה גם חקיקה שתתאים עצמה למציאות החדשה".

עו"ד אשר אביטן, מייסד אשר אביטן חברת עורכי דין, אמר: "התייעצתי עם ה-GPT בדרך לפה ועל כל דבר ששאלתי אותו הוא אמר שזה רעיון מצוין.דיברו פה על חשש מהבינה המלאכותית והמודלים השפתיים שלהם. במאה ה-15 כשהתחילו להדפיס ספרים, גם הכנסיה הקתולית וגם המוסדות האקדמיים היו נגד. הם סברו שאין מקום להדפסה חסרת אחריות של הדפסות לציבור רחב ואני חושב שזה המקרה עכשיו. מה יקרה אם אפשר יהיה להביא את האלגוריתם הזה לבית המשפט ולמצוא על בסיס מה היתה האפליה ואיך לנתח את זה? אני חושב שזה כאן כדי להישאר והיכולת להתמודד עם זה תלויה בגורם האנושי, ולגורם האנושי יש את האחריות".

"מעסיקים מגייסים ופותחים משרות מחדש"

בהמשך הכינוס דנו המשתתפים במצב של שוק העבודה הישראלי עם סיום המלחמה, בשילוב המחודש של משרתי המילואים במקומות העבודה. עו"ד מורן פרידמן, שותפה ומנהלת במחלקת דיני עבודה במשרד פישר (FBC&Co.) אמרה: "בשנתיים האלה ראיתי התנהגות למופת של מעסיקים. כשצלצלו אליי והתייעצו איתי זה היה במקרי קצה ואחר שהתלבטו ואמרו ש'יש לי כאב בטן שאני מדבר איתך'. למרות התקופה הקשה הזאת והאתגרים הגדולים הרגשתי איזושהי יכולת הכלה של מעסיקים ואיזשהו חוסן שאומר 'אנחנו מודעים לגודל השעה'. עכשיו, כשכולנו קצת מצליחים לנשום, גם המעסיקים פותחים משרות ומגייסים. היתה תקופה שמעסיקים היו צריכים לפטר את המגייסים. הגיוסים חזרו, ובמחלקות שצומצמו פתאום נפתחות משרות מחדש. פתאום השאלה היא איך להחזיר אנשים ממילואים אחרי תקופה ארוכה, איך לשלב – לא איך לפטר. אני מרגישה שהחוסן הזה לא נפגע ושמעסיקים כן מרימים רגע את הראש ומסתכלים קדימה באופטימיות. המשק מאמין ביכולת השיפור שלו ובהחלמה שלו".

עו"ד שבי מיכאלי, מנהל מחלקת דיני עבודה במשרד ליפא מאיר ושות', אמר כי "יש עלייה בפיטורים לא תקינים אבל זה טבעי. היתה חקיקה מאוד אינטנסיבית, שירות מילואים שלא חווינו מעולם. זה מאוד הגיוני, ובמיוחד המצב שדיברו עליו חבריי – יש מצוקה אמיתית למרבית המעסיקים להתמודד עם חסרונם של עובדים, חלקם עובדי מפתח". לדבריו, "המעסיקים מגלים הרבה יותר מחוסן - זאת סולידריות, הכרה אמיתית בחשיבותם של אנשי המילואים. אנחנו חבים להם חוב. הבעיה היא אותו מיעוט שמנצל את זה לרעה, ויש אינספור דוגמאות כאלה. יש לעיתים ניצול ציני ואין עם מי לדבר בוועדת התעסוקה בעניין הזה. זה קיר אטום. גם עניין חופש הביטוי - יש המון התבטאויות ברשתות החברתיות. איך מבצעים את האיזון בין חופש הביטוי שהיא זכות חוקתית לבין פגיעה בקולגות שלך. יש מקרים של פגיעה במרקם יחסי העבודה שמחייבת צעדים. יש פה איזונים שצריך מאוד להיזהר בהם".

עו"ד נטע ברומברג, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד ברנע ג'פה לנדה: "את המשוכות הראשונות של הוכחת קשר בין נסיבות הפיטורים למילואים אנחנו עוברים בקלות. אבל ההוכחה של הנסיבות החריגות היא קשה יותר. בצער אני אומרת את זה - יש גם מקרים של שימוש לרעה בהוצאת צווי מילואים. יש מקרים של עובדים שהתחילו לעבוד והגיעו למקום העבודה כשהם כבר בשירות מילואים (כך שאין ספק שאין קשר) ושפשוט יש חוסר שביעות רצון מהעובד. זו סיטואציה מאוד קשה שצריך לבדוק אותה ולברר אותה. חוק חיילים משוחררים לא חוקק בסיטואציה שמתאימה לסיטואציה של היום".

עו"ד לימור ארגוב שנהב, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד וקסלר ברגמן ושות', אמרה: "אני חושבת שכל מה שאנחנו מדברים הוא מאוד יפה, אבל בעיניי שוק העבודה מתנהל במציאות שלא היתה כמותה עד היום. לפי נתונים מספטמבר האחרון יש למעלה מ-20 אלף פצועים מוכרים במשרד הביטחון, יותר ממחצית מהם פגועים נפשית. עם כל הרצון הטוב של מעסיקים, עדיין נתקלים בחומות בירוקרטיות. לא תמיד עובד יכול לחזור לאותה משרה ולא תמיד הוא רוצה. יש הרבה מגבלות ואני לא חושבת שהחקיקה מאפשרת מספיק גמישות בנושא הזה. באירופה יש מחקרים שמראים שדווקא הגמישות התעסוקתית מסייעת לבריאות הנפש, עוזרת למשפחות מכל מיני סוגים. אני שאחד הדברים הראשונים שצריך לאפשר זאת אותה גמישות תעסוקתית".

עו"ד בטי מצר לוי, בעלים של בטי מצר לוי משרד עורכי דין, דיברה על המגמה של ריבוי התארגנויות עובדים בתקופה האחרונה. "יש גל של התארגנויות עובדים. הלכה למעשה יש את אותה סולידריות שרואים בעקבות המלחמה בכל מיני תחומים במקומות העבודה. יש קושי למילואימניקים להתשלב במקומות העבודה אבל יחד עם זאת הסולידריות שמופגנת פשוט מפתיעה אותנו, גם במקומות שלא האמנו שתהיה שם התאגדות. יש רנסנס של התאגדויות עובדים. הרבה עובדים עוסקים היום באיזון בית-עבודה ובזכות שלהם להתנתק. גם המעסיקים מאוד מחבקים את משרתי המילואים. בשנה האחרונה חתמנו על הסכם קיבוצי לפרילנסרים. ההתאגדויות מתפרצות במקומות שלא דמיינו ובשנה הקרובה הרבה מאלו שיושבים פה יבינו על אלו תחומים אנחנו מדברים".

עו"ד עופר רביד, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן במשרד גולדפרב גרוס זליגמן, דיבר על היחס של בתי המשפט לסוגיה של עבודה מהבית. "היה מעניין לראות את פסקי הדין בתקופת הקורונה אל מול כאלו שניתנו לאחרונה. גם מהניסיון שלי אני רואה שבמקומות שבהם אנשים כן עברו לעבוד מהבית בתקופת הקורונה, זה הפך לאיזשהו בון-טון שמעסיקים התאהבו בו. גם העובדים. היו לזה הרבה מאוד יתרונות. כאשר אנחנו באים ובוחנים את השינויים בשוק אז גם ניתן לראות בארה"ב איזשהו שינוי. כמובן שכשהמלחמה החלה זה הפך לפתרון מאוד מהיר ועכשיו אנחנו רואים שמעסיקים מבינים את החיסרון בכך ומחזירים את העבודה למקומות העבודה. העובדים לא מרוצים מכך ויש הליכים משפטיים בנושא. ההמלצה שלנו למעסיקים היא לשדר לעובדים שמדובר בתהליך שהוא לפנים משורת הדין, להבהיר מתי עושים את זה. לא לאפשר עבודה מהבית שהיא מטעמים לא עניינייים ולהבהיר שמדובר בהליך זמני".

עו"ד רחל הררי ליפשיץ, שותפה במשרד הררי ליפשיץ ובביש, אמרה: "על מעסיקים בישראל תמיד מוטל גם תפקיד לאומי, מעבר לתפקיד היצרני והכלכלי. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קובע חובות לשילוב אנשים עם מוגבלויות – חובה שלישית (אי אפליה) וחובה פרו-אקטיבית. השנה ניתן פסק דין חשוב של בית הדין הארצי לעבודה. הוא מגיע אחרי עוד פסקי דין של בתי הדין האזוריים בנושא הזה של יישום החוק. הדגש הוא קריאת המציאות והיערכות נכונה. לישראל יש הזדמנות נדירה להיות דוגמה ומובילה עולמית בנושא הזה. אני חושב שהמשק הישראלי הפגין עוצמה אזרחית במלחמה. אנחנו נראה פה התאוששות. זה משהו שיש לנו, משהו להתגאות בו".