אם אין לך "סימנים כחולים" – מי אמר לך בכלל שזו אלימות?
אלימות במשפחה לפעמים נראית דומה לאהבה, לדאגה שנראית תמימה או לשליטה שמתחפשת לאכפתיות

כשאנחנו חושבים על אלימות במשפחה, אנחנו מדמיינים לא פעם צעקות, מכות או איומים. אבל מה קורה כשהאדם האלים הוא איש מקצוע מוערך, אדם מקסים בחברה או בן זוג שנראה כלפי חוץ אוהב ומסור?
על אף שטועים לחשוב שהאלימות במשפחה מצויה רק במעמד חברתי מסוים, בשכונות מסויימות בערים בישראל או אצל עדה או מוצא מסויים – זו טעות שכן האלימות מתקיימת גם מאחורי דלתות של בתים שנראים כלפי חוץ מושלמים.
והאלימות ממש לא חייבת להיות אלימות פיזית.
כשהאהבה הופכת לשליטה
"אני לא אוהב שאת יוצאת עם החברה הזאת. היא משפיעה עלייך לרעה."
"אני רק דואג לך. למה את צריכה חשבון בנק משלך?"
"אם תעזוב אותי, אין לי בשביל מה לחיות."
כל אחד מהמשפטים האלה עשוי להישמע, בהקשר מסוים, כמו ביטוי של דאגה, פחד או אהבה. אבל כשהם חלק מדפוס מתמשך של שליטה, הפחדה ובידוד, הם עלולים להיות סימנים לאלימות.
אלימות רגשית אינה תמיד קולנית. לפעמים היא מתבטאת בביקורת בלתי פוסקת, בהשפלה, בקנאה אובססיבית או בניסיון להרחיק את בן או בת הזוג ממשפחה ומחברים.
אחת התופעות המוכרות של האלימות הריגשית היא הגזלייטינג (Gaslighting) – שהינה מניפולציה רגשית חוזרת הגורמת לאדם לפקפק בזיכרונו, בתחושותיו ובתפיסת המציאות שלו.
"זה בכלל לא קרה", " אתה מדמיין", "תראי מה גרמת לי לעשות הם משפטים הממחישים אלימות זו. אי לקיחת האחריות על הצד האלים והטלת האחריות על הקורבן – גורמת לאורך זמן, לאדם שחווה התנהגות שכזאת לאבד את הביטחון בשיקול דעתו ולהתחיל באמת להאמין שבעצם הוא עצמו הבעיה.
סוגי האלימות:
אלימות פיזית: האלימות הפיזית קלה לזיהוי שכן בדרך כלל היא מתבטאת במכות או בסימנים כחולים אבל בעצם לא מדובר רק במכות. גם דחיפות, חסימת יציאה מהבית, מניעת צרכים בסיסיים כגון אוכל או הפחדה באמצעות שבירת חפצים עשויות להיות חלק מדפוס אלים פיזית.
אך לא כל אלימות נראית לעין – יש גם סוגי אלימות סמויה - האלימות יכולה ללבוש צורות שונות, ולעיתים כמה מהן מתקיימות במקביל.
אלימות כלכלית: מתבטאת בכך שבן הזוג מונע גישה לחשבון הבנק, דורש קבלות על כל הוצאה או יוצר חובות ללא הסכמה, כדי להגביר את "טבעת החנק הכלכלית" ואת התלות הכלכלית בו. אלימות זו מונעת מהקורבן לצאת מתוך הביצה הטובענית הכלכלית בשל האמונה שאין לו סיכוי לשרוד לבד.
אלימות דיגיטלית: בדיקה כפייתית של הטלפון הנייד של בת הזוג, מעקב אחר מיקום בו בן הזוג נמצא בכל שעה משעות היום, שליטה בסיסמאות לכניסה לרשתות החברתיות או הטרדה באמצעות אפליקציות ורשתות חברתיות כגון: ביט כאשר אב קיבל מבן הזוג של בתו דרישה לשלם 1 ₪ על הנזק שעשתה לבן זוגה.
אלימות מילולית: השפלות, קללות ואיומים חוזרים, משפטים כמו "תראי איך שאת נראית – מי בכלל ירצה אותך" שמטרתם להקטין את הקורבן, להפחידו או לשלוט בו דרך השפלתו.
אלימות מינית: כפיית מגע או יחסי מין על בן או בת הזוג, מבלי שהסכמה זו מגיעה בהסכמה חופשית, גם בתוך מערכת יחסים זוגית או נישואין. כך למשל: התניית ההגעה להורים בשישי בערב בקיום יחסי מין, כך גם הכנסת בני זוג נוספים למיטה ללא הסכמה אמיתית של בן או בת הזוג.
אלימות משפטית: חשוב להבחין בין אדם שמממש את זכויותיו המשפטיות בתום לב לבין מי שמשתמש במערכת המשפט כאמצעי להטרדה, לנקמה או להמשך השליטה. אדם עשוי להשתמש בהליכים משפטיים חוזרים, בבקשות סרק, בהפרת החלטות או בניצול לרעה של פניות לרשויות, כדי להתיש את בן הזוג לשעבר מבחינה כלכלית ונפשית.
ארבע שאלות שכדאי לשאול את עצמנו
לא תמיד קל לזהות מערכת יחסים אלימה, במיוחד כשנמצאים בתוכה. לפעמים ההבנה מגיעה רק אחרי שנים. פורום מיכל סלה יצר את "נוהל אסתר" בו מדובר בארבע
נסו לשאול את עצמכם:
- אין פרטיות? - האם בן זוגך קנאי אובססיבי, בולש ומתחקר אחר כל סדר יומך? האם אין לך פרטיות? האם אני יכול/ה לפגוש חברים, לעבוד, ללמוד ולקבל החלטות בלי לחשוש מהתגובה בבית?
- סכנה בבית - האם את ״הולכת על ביצים״ בבית שלך? האם אני משנה את התנהגותי כדי למנוע התפרצות, כעס או ענישה? האם קיימים איומים בפגיעה בי, בילדים, ברכוש או בפגיעה עצמית של בן הזוג?
- תלות קיצונית? האם בן זוגך לא יכול לחיות בלעדייך, עד כדי איום בהתאבדות אם תעזבי.
- רוע מכוון? האם בן זוגך איים שיפגע בך, בילדייך, בבעל חיים או ברכוש? מחפש להכאיב לך רגשית?
ומה עם הילדים?
אחת הטעויות הנפוצות היא המחשבה שאם הילדים אינם נפגעים פיזית, הם אינם נפגעים מהאלימות, אלא שילדים שחיים בבית שבו אחד ההורים מפחד מהאחר, נחשפים לאווירה של מתח, איום וחוסר ביטחון, גם אם איש אינו מרים עליהם יד. הם עלולים ללמוד ששליטה היא אהבה, שפחד הוא חלק מזוגיות ושכדי לשמור על שלום בית צריך לוותר על עצמך.
לכן, אלימות כלפי אחד ההורים פוגעת גם בילדים.
האם אפשר להיפרד בהליכים בהסכמה כשיש אלימות?
במשך שנים אני עוסקת בפתרון סכסוכים במשפחה בהסכמה, ואני מאמינה בכוחם של הידברות, משא ומתן והסכמות. אבל יש עיקרון שאסור לשכוח:
הסכמה אמיתית מחייבת חופש בחירה. במקום שבו יש פחד ושליטה, צריך קודם לבדוק אם בכלל אפשר לנהל משא ומתן חופשי.
כאשר קיימת אלימות, גישור זוגי או הליך הסכמי בו צד אינו מיוצג – לא מתאימים. לכן ניתן לקיים הליכים לפתרון הסכסוך בהסכמה אך בשל פערי הכוחות והסכנה והשליטה בבן או בת הזוג, חשוב לקבל ייצוג עצמאי נפרד.
הליכים כגון משא ומתן בין עורכי דין או "גירושין בשיתוף פעולה" עשויים להתאים יותר במצבי אלימות מאשר הגישור, שכן בהליך הגישור יוצאים מנקודת הנחה שאין פערים גדולים מדי בין הצדדים וכל אחד מהם מסוגל להביא את הצרכים שלו או שלה במסגרת הגישור ולדעת הסכמה שהיא הסכמה מודעת וחופשית.
המטרה אינה להגיע להסכמה בכל מחיר, אלא להבטיח את ביטחונם, זכויותיהם וחופש הבחירה של המעורבים.
לפעמים השאלה החשובה היא לא "למה הוא מתנהג כך?" אלא "איך אני מרגיש/ה לידו?"
מערכת יחסים בריאה אינה מחייבת הסכמה על כל דבר. מותר להתווכח, לכעוס ולהיות שונים. גם לריב אפשר ולפעמים זה אפילו מוסיף תיבול לחיים הזוגיים אבל, וזה החשוב לענייננו, יש הבדל עצום בין ויכוח, חילוקי דעות ומחלוקות לבין פחד.
בזוגיות בריאה אפשר לומר "לא" בלי לחשוש מהתוצאות. אפשר לשמור על עצמאות, על קשרים חברתיים ועל תחושת הערך העצמי.
אם אתם מזהים את עצמכם, או מישהו קרוב אליכם, בתיאורים שבמאמר, אל תישארו לבד עם החשש. פנו לאיש מקצוע בעל הכשרה בתחום האלימות במשפחה לקבלת הערכת מצב והכוונה בטוחה.
במצבי סכנה מיידית יש לפנות למשטרה בטלפון 100. בישראל ניתן לפנות גם למוקד הרווחה 118 לקבלת סיוע והכוונה.
ולסיום, מחשבה אחת שכדאי להעביר הלאה:
לא כל מי שחי במערכת יחסים אלימה יודע לקרוא לה בשם. לפעמים, דווקא אדם שקורא מאמר כזה, או חברה ששולחת לו אותו, יכול להתחיל לזהות את מה שעד היום לא ידע/ה להסביר.
עו"ד ומגשרת דנה דרזנין עוסקת בדיני משפחה, גישור, גירושין בשיתוף פעולה ופתרון סכסוכים בהסכמה ומניעתם.
המאמר נועד להעלאת מודעות ואינו תחליף לייעוץ משפטי, טיפולי או להערכת מסוכנות פרטנית.
***
כתבה שיווקית בחסות משרד עוה"ד דנה דרזנין, עורכת דין, מגשרת, נוטריון ועורכת דין לגירושין בשיתוף פעולה; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.
