מי צריך לשלם חוב מים חקלאי - בעלת המשק או מי שצרך את המים?

במושבים לא תמיד יש חפיפה בין מי שרשום כבעל הזכויות במשק, מי שמעבד בפועל את הקרקע ומי שמשלם את חשבונות המים. לעיתים מדובר בהורים וילדים, לעיתים באחים, ולעיתים בקרוב משפחה שממשיך לעבד את השטח גם לאחר שהזכויות במשק עברו בירושה לאדם אח וליתים מדובר בגוף חיצוני.

מניסיוני, כל עוד הכול מתנהל כשורה, הפער הזה כמעט ואינו מורגש. אבל כשמצטבר חוב של עשרות או מאות אלפי שקלים, השאלה מי חייב לשלם הופכת להיות קריטית.

מקרה כזה בדיוק הגיע לאחרונה לפתחו של בית משפט השלום בירושלים (ת"א 51386-12-22).

החוב נצבר - אבל מי בעל החוב?

במשק במושב עגור הצטבר כלפי אגודת מימי מבואות ירושלים חוב של 240,852 ₪ בגין צריכת מים לחקלאות בשנים 2012-2017. אלא שמי שצרך את המים לצורכי חקלאות לאורך כל התקופה היה אחיה של בעלת הזכויות במשק ולא היא עצמה.

אגודת המים טענה כי מאחר שבעלת הזכויות ירשה את הזכויות במשק מאמה, ניתן לחייב אותה בתשלום החוב מכוח היותה בעלת הזכויות. מנגד, בעלת הזכויות טענה כי אחיה הוא שעסק בחקלאות והוא שצרך את המים.

בית המשפט - עצם הבעלות אינה מספיקה

בית המשפט דחה את עמדת אגודת המים וקבע כי בנסיבות המקרה החוב הוא חובו של האח, ולא של בעלת הזכויות במשק. לדבריו, עצם העובדה שאדם מחזיק בזכויות במשק אינה מספיקה, כשלעצמה, כדי לחייב אותו בתשלום עבור מים שצרך אדם אחר.

בית המשפט הזכיר כי בהתאם לפסיקה תשלום עבור צריכת מים אינו מס או תשלום חובה, אלא תשלום בעד שירות. על כן, כדי לחייב את בעלת המשק היה על האגודה להציג בסיס משפטי לחיוב. אלא שבמקרה הזה אגודת המים לא הציגה כל ראיה להסכם עם בעלת הזכויות שמטיל עליה אחריות לחוב המים החקלאי. היא גם לא הציגה הוראה בתקנון, החלטת אגודה או מסמך אחר שקובע שבעל הזכויות במשק חייב לשלם עבור צריכה חקלאית שביצע אדם אחר, כאשר זהות המשתמש ידועה.

להפך. שמו של האח הופיע בכרטסת צריכת המים החקלאית של האגודה, ועד המושב אישר כי הוא החקלאי הבלעדי במשק, והוא גם זה שעשה בפועל שימוש במים לאורך כל התקופה.

קשה לגבות מהחייב? אי אפשר פשוט לחייב אדם אחר

במהלך המשפט התברר כי האח היה מצוי במשך מספר שנים בהליכי חדלות פירעון ואגודת המים לא עשתה ניסיון לגבות ממנו את החוב.

בית המשפט קבע כי קושי בגבייה אינו יוצר חבות חדשה אצל אדם אחר. השאלה אינה ממי קל יותר לגבות, אלא מי מחויב בתשלום מבחינה משפטית. בהיעדר ראיה לכך שבעלת המשק התחייבה לשאת בחוב, לא ניתן היה לגלגל אותו אליה.

בית המשפט אף נתן דוגמה פשוטה: נניח שבעל משק משכיר את השטח החקלאי לאדם אחר, והשוכר הוא שצורך את המים. במצב כזה, עצם העובדה שלא הצליחו לגבות את החוב מהשוכר אינה מספיקה, כשלעצמה, כדי לחייב במקומו את בעל המשק.

בסופו של דבר בית המשפט דחה את התביעה. עם זאת, הוא לא חייב את האגודה בהוצאות, בין היתר משום ששני חיובים אחרים שנכללו בתחילה בתביעה התבררו כמוצדקים ושולמו במהלך ההליך.

יש מקרים שבהם ניתן יהיה לחייב גם את בעל הזכויות

פסק הדין אינו קובע שבעל משק לעולם לא יישא בחוב שנוצר בעקבות שימוש של אדם אחר.

בית המשפט ציין במפורש כי לא מן הנמנע שיהיו מקרים שבהם ניתן יהיה להטיל את החיוב בגין צריכת מים לחקלאות על המשתמש בפועל ועל בעל הזכויות במשק, אולם לשם כך יש להציג ראיות המטילות על בעל המשק חיוב חוזי או אחר לשאת בתשלום צריכת מים לחקלאות (הסכם, החלטה מחייבת, הוראה רלוונטית או ראיה אחרת שמקימה אחריות).

המסקנה - להסדיר מראש, ולא בדיעבד

במושבים רבים קיימים מצבים משפחתיים ומעשיים מורכבים. כך למשל, הזכויות רשומות על שם אדם אחד, הקרקע מעובדת על ידי אדם אחר, החשבון מנוהל על שם בן משפחה נוסף. לעיתים ההסדר הזה נמשך שנים בלי שאיש נותן עליו את הדעת.

כל עוד אין מחלוקת, ראיתי הסדרים כאלה שעבדו לאורך שנים. עם זאת, ברגע שנוצר חוב משמעותי או פורץ סכסוך בין בני המשפחה, מתברר עד כמה חשוב שהדברים יהיו מוסדרים וברורים מראש.

מהניסיון שלי, דווקא רישומים והסכמות שנראים שוליים בזמן אמת הם אלה שעלולים להפוך בהמשך לראיות החשובות ביותר. במקרה שנדון, העובדה ששמו של האח הופיע בכרטסת המים, לצד אישור ועד המושב שלפיו הוא החקלאי הבלעדי במשק, חיזקה את המסקנה כי החוב שייך לו ולא לבעלת הזכויות.

לכן, כאשר אדם אחד הוא בעל הזכויות במשק ואדם אחר הוא שמפעיל את הפעילות החקלאית, רצוי להסדיר מראש ובכתב מי נושא בתשלומי המים ובהוצאות הנלוות, ולוודא שגם הרישומים אצל האגודה או ספק השירות משקפים את המצב בפועל.

זכרו: העובדה שהזכויות במשק רשומות על שמו של אדם מסוים היא רק חלק מהתמונה. כאשר מבקשים לחייב אותו בחוב של מאות אלפי שקלים, צריך להראות גם מהו המקור המשפטי שמכוחו דווקא הוא נושא בתשלום.

• המידע המופיע במאמר הוא כללי בלבד ואין בו כדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
• "איילת רייך - משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים ואנרגיה מתחדשת. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
• אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

***

כתבה שיווקית בחסות איילת רייך - משרד עורכי דין, נוטריון וגישור; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.