גירושין בעידן הבינה המלאכותית: המהפכה השקטה שמשנה את כללי המשחק

מדי שנה מתגרשים בישראל למעלה מ-11,000 זוגות. בשנת 2024 נרשמה עלייה של 6.5% לעומת השנה הקודמת. (ואלה רק מה שידוע לנו על פי רשומות. יש עוד אלפי זוגות ידועים בציבור שכלל לא נרשמים כנישואין וכל מה שנכתב כאן חל גם עליהם) מאחורי כל אחד מהם עומד הליך שהוא במהותו עסקה כלכלית. נדל"ן, חשבונות בנק, פנסיה, עסקים, מיסים. ועדיין, רוב האנשים נכנסים אליו ללא שום כלי ניתוח כלכלי. זו לא רשלנות. זו תוצאה ישירה של כך שאף אחד לא אמר להם שגירושין הם עסקה. תמיד היו.

גירושין הם עסקה. תמיד היו.

פירוק תא משפחתי כרוך בחלוקת נכסים, חבויות מס, שווי עסקים, השקעות, קרנות פנסיה ונדל"ן שמגיב לכוחות שוק. בעל עסק שמנהל עסקאות, משא ומתן, הערכות שווי וניהול סיכונים כחלק מהשגרה, נכנס להליך הגירושין ומשאיר את כל הכלים האלה בחוץ. בהכרח ייפגע כלכלית.

כמובן שיש כאן אמוציות שאי אפשר להימנע מהן. אנחנו עוסקים בדברים היקרים מכל, ילדים, משפחה, שנים של חיים משותפים. ולפעמים השיקולים הם לא כלכליים בכלל אלא טובת הילדים, וזה לגיטימי לחלוטין. אבל גם אז, כשהשיקול הוא "אני רוצה את הדירה כי גדלתי בה", זה שיקול תקף. רק צריך לדעת כמה הוא עולה. בדיוק כמו בכל עסקה.

המודעות הזו היא ההבדל בין לקוח שיוצא מהליך גירושין עם תחושת שליטה לבין לקוח שיוצא ממנו עם תחושה שנגזל ממנו משהו שהוא לא יכול לנסח במילים.

עורכי הדין לא תמיד מדברים את שפת הכסף

עורך דין מסורתי בדיני משפחה מצוין בניתוח משפטי, בניהול הליכים ובהגנה על זכויות. אבל שוק הנדל"ן שמגיב לתנודות מאקרו-כלכליות, מיסוי שבח שמשתנה בכל תקציב, שווי עסקים משפחתיים, מניות ואופציות שנצברו על פני שנים, אלה תחומים שדורשים שכבה נוספת של הבנה כלכלית עמוקה שמגיעה רק עם ניסיון בתיקי גירושין כלכליים גדולים.

הפער הזה הוא לא תיאורטי. הוא מופיע שוב ושוב באותו תרחיש מוכר. בעל עסק מצליח, רגיל לקבל החלטות מבוססות נתונים, נכנס לחדר הגירושין ומשאיר את האינסטינקטים העסקיים שלו בחוץ. הוא סומך על עורך הדין שלו שיטפל בהכל. עורך הדין מנהל את ההליך המשפטי בצורה מעולה. אבל לא תמיד יודע לצפות את התוצאה הכלכלית הצפויה שמורכבת מכוחות שוק וגורם אנושי אחד. שופט

התוצאה השקטה והכואבת היא שלקוחות חותמים על הסכמים טובים משפטית אבל גרועים כלכלית. ויוצאים מההליך בתחושה שניצחו, עד שהם פוגשים את רואה החשבון.

מה הבינה המלאכותית משנה

כאן נכנסת המהפכה. כלי AI מודרניים מסוגלים לנתח אלפי פסקי דין ולזהות דפוסים שאף עורך דין לא יכול לראות בעיניו לאורך קריירה שלמה. איך שופטים ספציפיים נוטים לפסוק בחלוקת עסקים משפחתיים. אילו מבני הסכמי ממון עמדו בביקורת שיפוטית לאורך שנים ואילו קרסו. מה הפרמטרים שמשפיעים על הכרעות בתיקי נדל"ן מורכבים. היכן נמצאים קווי השבר שבהם בתי המשפט נוטים לסטות מהנוסחאות הסטנדרטיות.

המשמעות הפרקטית היא שעוד לפני שנפתח תיק, ניתן לבנות אסטרטגיה מבוססת נתונים ולא אינטואיציה, לא ניסיון עיוור ולא ניסוי וטעייה. לקוח מקבל תמונה אמיתית של סיכויים וסיכונים, כלכליים ומשפטיים גם יחד.

אבל הרגע הכי מרתק הוא הזה. אם חקרנו לעומק את דרך החשיבה של השופט שישב בדין, אם אנחנו יודעים את סט הערכים שלו, את עמדותיו המוכחות בנושא מזונות ורכוש, את הפסיקות שחזר עליהן שוב ושוב לאורך שנים, ואת המקרים שבהם חרג מהמקובל ולמה, אנחנו מגיעים לאולם בית המשפט עם יתרון דיוני עצום. לא ניחוש. לא תחושת בטן. ידע. כזה שמחדד את הטיעון, מאפשר לצפות התנגדויות מראש ומביא איתו סיכויי הצלחה גדולים בהרבה.

תארו לעצמכם שני עורכי דין מוכשרים שווי כישורים עומדים מול אותו שופט. אחד מגיע עם ניסיון כללי ואינטואיציה מצוינת. השני מגיע עם מיפוי מלא של מאות פסקי הדין האחרונים של אותו שופט, מנותחים לפי נושאים, מגמות וחריגות. ההפרש בתוצאה אינו עניין של כישרון. הוא עניין של מידע.

הפחד שצריך לדון בו בגלוי

עורכי דין רבים חוששים שהכלים האלה יקטינו משמעותית את שכר הטרחה שלהם. זהו פחד מוכר היסטורית, ומוכר מאוד בדיני המשפחה ספציפית. כשנכנס חוק ההתדיינויות לענייני משפחה לתוקף, ענף שלם חשש מאבטלה מקצועית. עורכי דין הגישו בג"צ נגד החוק מתוך דאגה כנה לפרנסתם. הם טענו שהחוק יפגע באיכות הייצוג, שהוא יוזיל את המקצוע, שהוא ישנה את האיזון בין הצדדים. והנה, שום דבר לא קרה. העבודה המשיכה, הלקוחות המשיכו, המקצוע שרד ואף התחזק. כי קדמה אמיתית לא מוחקת מקצועות, היא מסננת אותם.

גם הפעם, משרדים רבים מתעלמים מקדמה שכבר נמצאת כאן. הפחד שייעול ההליכים וקיצור זמן העבודה ינגוס בחיוב השעתי הוא פחד אנושי ומובן. אבל הוא לא אמור להיות השיקול המנחה של עורך דין שמגדיר את עצמו כנותן שירות.

כי מה שכלי הבינה המלאכותית עושים בפועל הוא לקצר תהליכי עבודה שבעבר לקחו עשרות שעות חיוב. ניתוח מסמכים, סקירת פסיקה, בניית תרחישים, חלק ניכר מהמלאכה הזו מתבצע היום בשבריר הזמן. עורך דין שמאמץ את הכלים האלה לא רק יעיל יותר אלא גם פחות יקר עבור הלקוח. זה לא איום על המקצוע. זו קידמה מבורכת.

מה מפספסים עורכי הדין

את החשוב מכל. אנחנו כאן לתת שירות. לתת תוצאות.

מודל שכר הטרחה השעתי, שהיה הסטנדרט בענף עשרות שנים, בנוי על הנחה שזמן שווה ערך. אבל לקוח עסקי שמבין בכסף יודע שזו הנחה מוטעית. הוא לא משלם לספק שלו לפי שעות עבודה. הוא משלם לפי ערך שנוצר. עורך דין שמשקיע שלושים שעות בניתוח פסיקה שכלי AI היה עושה בשלוש שעות לא יוצר יותר ערך. הוא פשוט לוקח יותר זמן.

עורך דין שיספק תוצאות טובות בזמן קצר, שיחסוך ללקוח לא רק כסף אלא גם שנים של חיים, ייצר לעצמו מוניטין שלא ניתן לקנות בפרסום. כי אנשי עסקים מדברים אחד עם השני. והמלצה של מנכ"ל שיצא מהליך גירושין תוך שלושה חודשים במקום שלוש שנים שווה יותר מכל קמפיין שיווקי.

ואולי הגיע הזמן לבחון מחדש את מודל השעות ולעבור למודלים מבוססי ערך ותוצאה. לתמחר את הידע, את האסטרטגיה, ואת התוצאה הסופית. לא את השעון.

מה לדרוש

לקוח חכם בעידן הזה צריך לשאול את עורך הדין שלו שאלה אחת פשוטה: האם אתה משתמש בכלים טכנולוגיים שמאפשרים לך לנבא תוצאות ולבנות אסטרטגיה מבוססת נתונים, ולא רק ניסיון?

התשובה לשאלה הזו תגיד לך הכל.

מאת עו"ד איימי בכור בוני – בעלים, איימי בכור בוני - משרד עורכי דין

***

כתבה שיווקית בחסות איימי בכור בוני - משרד עורכי דין; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.