עורכת הדין דורית פילו חושפת: כך תזהו רשלנות רפואית לפני שיהיה מאוחר מדי

ניתוח שהסתבך והותיר את המטופל עם נכות, מחלה שלא אובחנה בזמן למרות סימנים ברורים, או לידה שבמקום להסתיים בידיים מלאות ובאושר הסתיימה באופן טרגי - בכל אלה יש מקרים בהם התוצאה הקשה היא תוצר של טיפול לקוי. כשהפגיעה הייתה ניתנת למניעה, המטופלים נאלצים להתמודד לא רק עם מגבלה, כאב וסבל, אלא גם עם אובדן הכנסה, הוצאות רפואיות כבדות ותחושת תסכול עמוקה מחוסר הצדק.

עורכת דין דורית פילו, עורכת הדין מהמובילות בישראל בתחום הרשלנות הרפואית (לאתר), חושפת כיצד תזהו רשלנות רפואית, מתי מתקיימת עילה משפטית לתביעה ולמה חשוב להגיש אותה לפני שיהיה מאוחר מדי.

מרביתם המוחלט של המטופלים נוטים לסמוך על הרופאים וצוותי הטיפול, ונותנים אמון מלא במערכת, בהנחה שהגורמים המטפלים מחזיקים בידע, בכלים ובנכונות לספק להם את השירות הרפואי המיטבי. אמון זה עשוי להתערער כאשר הליך רפואי מסתיים שלא כמצופה ומותיר נזק במטופל.

רשלנות רפואית יכולה להתקיים בכל תחום רפואי, החל ממעקב רפואי של רופא המשפחה, וכלה בניתוח, היריון ולידה, או ביקור בחדר המיון. הסיבה לרשלנות עשויה לנבוע מהחלטה שגויה, מהיעדר תיעוד, מהשגחה רופפת או מהתנהלות בלתי מקצועית אחרת.

תביעת רשלנות רפואית מבוססת צפויה להביא לפיצוי כספי משמעותי של מאות ואף מיליוני שקלים (בכפוף לנזק שנגרם, לגיל המטופל ולגורמים נוספים), וניתן להגיש אותה עד לתום תקופת ההתיישנות: 7 שנים מיום גילוי הנזק (במקרה של קטינים- 7 שנים מהגיעם לגיל 18).

סימנים שחייבים להדליק נורה אדומה

לא כל תוצאה רפואית לא רצויה מצביעה על רשלנות, וגם טיפול הניתן במסירות ובאופן מיטבי על ידי רופאים מיומנים עשוי שלא להצליח, ואף לגרום לנזק. כדי שתתקיים עילה לתביעה, יש להוכיח שלושה תבחינים עיקריים: מתן טיפול רפואי שאינו עומד בחובת הזהירות החלה על רופאים, נזק גופני ו/או נפשי אשר נגרם למטופל בהליך, וקשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק.

חשוב להכיר את הסימנים העשויים להצביע על ההבדל בין מקרה רפואי מצער לבין כזה שעשוי להיגרם בשל רשלנות רפואית:

• התעלמות של רופא מתלונות חוזרות של המטופל או הקטנה של תחושותיו.
• אי ביצוע בדיקות למרות תסמינים המעידים על צורך בבירור מקיף יותר.
• קבלת אבחנה שאינה תואמת את הממצאים בפועל.
• עיכוב באבחון מחלה אשר סיכויי החלמתה גבוהים יותר בגילוי מוקדם.
• הליך רפואי פשוט שמסתבך באופן לא צפוי.
• צורך בניתוחים חוזרים לתיקון נזקי פרוצדורה רפואית שבוצעה במטופל.
• תוצאות לא מוסברות לבדיקות ולהליכים רפואיים.
• התממשות של סיכון בהליך רפואי שלא הובהר למטופל בטרם ביצועו.

"לא כל סימן כזה בהכרח מעיד על רשלנות, וגם לא כל טעות רפואית היא רשלנות," מבהירה פילו. "אולם כאשר למטופל נגרם נזק משמעותי בשל כשלי הטיפול, מדובר ברשלנות שעשויה לזכות אותו בפיצוי כספי משמעותי בשל הנזק שנגרם".

סימנים נוספים שעשויים להדליק נורה אדומה הם תקשורת לקויה או מתגוננת מצד הצוות הרפואי:

"כאשר רופא נמנע מלהשיב על שאלות, מתעקש שלא להציג למטופל את התיק הרפואי או מתחמק מהסברים, זו סיבה לבדוק לעומק מה באמת קרה."

למה אנשים חוששים לתבוע, ואיך מתגברים על זה?

למרות שמדי שנה מוגשות מאות תביעות על רשלנות רפואית בישראל, על פי הערכות, למעלה מ-70% מנפגעי רשלנות רפואית אינם תובעים את זכותם להכרה ולפיצוי, בשל חוסר מודעות, חשש מתהליך משפטי יקר וארוך, ומהתמודדות רגשית שיש לנהל לצד ההתמודדות עם הנזקים הרפואיים שנגרמו.

עו"ד דורית פילו מכירה היטב את הפחד הזה. "אנשים מרגישים שהם עומדים מול מערכת אימתנית וכמעט בלתי מנוצחת. מול בתי חולים, קשר שתיקה וגיבוי בין רופאים, חברות ביטוח המחזיקות בסוללה של עורכי דין וחוקרים".

בנוסף, בהרבה מקרים המטופלים חשים אי נעימות ולא מרגישים בנוח לבוא בהאשמות כלפי רופא או מטפל. מטופלים מבוגרים מתקשים להתמודד עם הליך משפטי ממושך, משפחות שחוו אובדן מעדיפות "לא לפתוח פצעים". יש גם מי שחוששים שההליך לא ישנה דבר, ושהמאבק מול המערכת פשוט גדול מהם.

חשוב לדעת שההחלטה על תביעה אינה יציאה לדרך לא נודעת ואינה בבחינת הימור. עורכת הדין דורית פילו מדגישה כי הצעד הראשון לפני ההחלטה על הגשת תביעה היא הפנייה של המטופל לרופא מומחה ובכיר בתחום הרפואי הרלוונטי, וקבלת חוות דעתו. רק חוות דעת רפואית של מומחה אובייקטיבי התומכת בתחושות המטופל ובטענת הרשלנות, תביא להגשת התביעה.

גם החשש מעלויות יקרות של ההליך אינו מבוסס, שכן עיקר העלות בתיקים הללו הוא שכר טרחת עורך הדין, וזה משולם בסיום ההליך, כנגד ההצלחה, ובאחוזים מסכום התביעה הכולל.

למה תיעוד רפואי הוא הנשק החזק שלך?

תביעה על רשלנות רפואית נשענת בראש ובראשונה על היכולת להוכיח שהטיפול הרשלני הוא שגרם לנזקי המטופל. הוכחה זו כאמור דורשת חוות דעת תומכת של רופא מומחה, אשר לומד את פרטי המקרה לעומק באמצעות בחינת התיעוד הרפואי. התיק הרפואי של המטופל למעשה אינו רק אוסף של מסמכים ובירוקרטיה, כי אם עד ראייה.

חשיבות התיעוד הרפואי לצרכי התביעה מעלה חשש נוסף: כיצד ניתן לסמוך על המוסד הרפואי שיש לו אינטרס מובהק להגן על עצמו מתביעה, שיספק את כלל המידע והמסמכים למטופל, ושלא יבצע שינויים או התאמות להסתרת המחדל?

לעניין זה דאג המחוקק באמצעות חוק זכויות החולה, אשר קובע את חובת המוסדות הרפואיים לתיעוד מלא של הליכים רפואיים, תוצאות של בדיקות, המלצות והפניות ומסמכים נוספים, וכן את חובת השקיפות ומסירת המסמכים למטופל.

יתרה מזאת, סירוב למסירת המסמכים, תיעוד חלקי או חסר, חוסר התאמה של נתונים ומידע במסמכים- עשויים להתהפך על המוסד הרפואי, ולהעביר צד את חובת ההוכחה. המשמעות: במקום שהחובה להוכיח את טענת הרשלנות תוטל על המטופל, המוסד הרפואי הוא שייאלץ לנסות ולהוכיח כי לא פעל באופן רשלני.

איך לבחור עורך דין מתאים למלחמה במוסדות רפואיים?

הדבר החשוב ביותר בבחירה של עורך דין בתחום זה הוא ניסיון רב שנים והתמודדות מעשית עם תיקי רשלנות רפואית רבים. תביעה על רשלנות רפואית היא תביעה מורכבת במיוחד, אשר הצלחתה מחייבת שליטה בטרמינולוגיה המשפטית מיסודה, היכרות מקיפה עם החוק והפסיקה, וכן שליטה בספרות רפואית מקצועית, בעולם הרפואה בכללותו, בתקנות משרד הבריאות החלות על מוסדות הרפואה בישראל ובתחשיבי נזיקין מורכבים הנדרשים לתביעות נזקי גוף.

עורך דיו מקצועי ידע לעצור את המרוץ להתיישנות ולא לאפשר לצד שמנגד למרוח את הזמן באמצעות משא ומתן שאינו מתקדם, לגייס מומחים בעלי שם, שמעבר לכתיבה של חוות הדעת עבור התביעה, גם יוכלו לעמוד מאחורי ולהתמודד עם חקירה נגדית בבית המשפט. יכולת חשובה נוספת היא יכולתו של עורך הדין לנהל משא ומתן בנחישות ובמקצועיות, במטרה להגיע להסכמות שיאפשרו לנפגעי הרשלנות לקבל את כספם בזמן קצר יותר ולשקם את חייהם, ומאידך גיסא ללא פשרה על זכותם לפיצוי מהותי שיאפשר את השיקום וההחלמה ויעניק להם את הביטחון הכלכלי הנדרש לשם כך.

עו"ד דורית פילו, שבעצמה מביאה ניסיון של כמעט שלושה עשורים בתחום, מתייחסת לשילוב בין מקצועיות, ניסיון ורגישות אנושית, כמפתח להובלת התביעה ולהשגת התוצאה הטובה ביותר, בכל תיק.

מאת עו"ד דורית פילו, משרד עו"ד דורית פילו – רשלנות רפואית