לא משאירים אופציות פתוחות: מירוץ הסמכויות קובע איך יחולקו האופציות בתיקי גירושין
האופן שבו מתייחסים ומחשבים את האופציות משתנה דרמטית בין בית הדין הרבני לבין בתי המשפט לענייני משפחה. לכן, המקום שאליו תוגש הבקשה ליישוב סכסוך צפויה הופך לקריטי

בעולם ההייטק, אופציות לעובדים הפכו לאחד הנכסים המשמעותיים ביותר במסגרת התא המשפחתי. במקרים רבים אין להן בהכרח ערך ביום שבו הן מוקצות, אך שנים לאחר מכן הן עשויות להפוך לנכס בשווי של מאות אלפי ואף מיליוני שקלים. דווקא משום שמדובר בנכס מורכב, כזה שהערך שלו מתגבש לאורך זמן ולעיתים כלל לא הבשיל במועד הפרידה, עולה שאלה משפטית קריטית: מי יכריע כיצד יחולקו האופציות במקרה של גירושים?
התשובה אינה מתחילה באופן שבו מחשבים את שווי האופציות, אלא במקום שבו מתנהל ההליך. במקרים רבים, עוד לפני שנידונה השאלה הכלכלית עצמה, מתקבלת החלטה שעשויה להשפיע על כל התוצאה: האם ההליך יתברר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. זו אינה שאלה טכנית. פעמים רבות מדובר בהחלטה שיכולה לשנות את התוצאה הכלכלית של ההליך כולו.
מרוץ הסמכויות, שבו כל אחד מהצדדים מנסה להיות הראשון שפותח את ההליך בערכאה המתאימה לאינטרסים שלו, הוא אחד השלבים האסטרטגיים ביותר בכל תיק גירושים. מי שמקדים ופועל נכון עשוי להשפיע באופן משמעותי על המסלול המשפטי שבו יתנהל הסכסוך ועל התוצאה הסופית. כאשר מדובר באופציות שטרם הבשילו, המשמעות הזו מתחדדת עוד יותר.
כיצד מחלקים נכס שלא קיים במלואו?
אופציות אינן דומות למשכורת או לחשבון בנק. ברוב המקרים העובד חותם על הסכם אופציות נפרד מהסכם ההעסקה, כאשר הזכאות תלויה במשך תקופת העבודה, בעמידה ביעדים ולעיתים גם בשאלה האם העובד נשאר בחברה עד למועד ההבשלה. אם העובד עוזב קודם לכן, ייתכן שחלק מהאופציות או כולן כלל לא יבשילו. לכן, בעת גירושים, מתעוררת שאלה מורכבת: כיצד מחלקים נכס שעדיין לא קיים במלואו, אך בעתיד עשוי להיות שווה סכומי כסף משמעותיים?
במערכת המשפט האזרחית קיימת כיום הלכה ברורה יחסית באשר לאופן שבו יש להתמודד עם אופציות שטרם הבשילו. במסגרת הלכת נחשון פישר נקבע מנגנון שמאפשר לחשב איזה חלק מהאופציות נצבר במהלך החיים המשותפים, גם אם ההבשלה בפועל תתרחש רק בעתיד. מדובר בנוסחה שנועדה לייצר חלוקה מאוזנת והוגנת, הלוקחת בחשבון את תקופת החיים המשותפים ואת מאפייני תוכנית האופציות.
אלא שבפועל, לא תמיד כל הערכאות יישמו את העקרונות הללו באופן זהה. בעבר ניתנו בבתי הדין הרבניים פסיקות שונות ביחס לאופן ההתייחסות לאופציות שטרם הבשילו, ולעיתים אף נמנעו מלקבוע את שוויין או את אופן חלוקתן כבר בשלב הראשון של ההליך. רק בית הדין הרבני הגדול קבע כי יש ליישר קו עם ההלכות האזרחיות, אולם בפועל עדיין קיימים מקרים שבהם מתעוררות מחלוקות ופרשנויות שונות.
לכן, לבחירת הערכאה עשויה להיות משמעות מעשית וכלכלית, ולעיתים גם השפעה על משך ההליך, מורכבותו ועל מידת הוודאות של הצדדים.
מרוץ סמכויות הוא מהלך אסטרטגי
אבל אופציות אינן הסוגייה היחידה שבה לזהות הערכאה יש משמעות. דוגמה נוספת היא סוגיית נכסי הקריירה ופערי ההשתכרות בין בני הזוג. במקרים רבים אחד מבני הזוג השקיע במשך שנים בפיתוח הקריירה שלו, בעוד בן הזוג השני תמך במשפחה, גידל ילדים או ויתר על אפשרויות קידום משלו. בתי המשפט לענייני משפחה מכירים במקרים המתאימים בטענות הנוגעות לנכסי קריירה ואף מוסמכים, בהתאם לסעיף 8 לחוק יחסי ממון, להביא בחשבון פערי השתכרות במסגרת איזון המשאבים.
לעומת זאת, בתי הדין הרבניים אינם נוהגים להכיר בנכסי קריירה באותו אופן, והגישה המשפטית שלהם שונה באופן מהותי. המשמעות היא שלעיתים אותה מערכת עובדות בדיוק יכולה להוביל לתוצאה שונה, רק משום שהתיק התנהל בערכאה אחרת.
זו בדיוק הסיבה שמרוץ הסמכויות אינו משחק טקטי, אלא מהלך אסטרטגי המחייב קבלת החלטות כבר בתחילת הדרך. כל מקרה דורש בחינה פרטנית של נסיבותיו, של סוג הנכסים, של מבנה ההכנסות ושל האינטרסים של הלקוח. לעיתים נכון יהיה להגיש את ההליך לבית המשפט לענייני משפחה, ובמקרים אחרים דווקא לבית הדין הרבני. אין תשובה אחת נכונה, אבל יש כלל אחד שכן נכון כמעט תמיד: אסור לקבל את ההחלטה הזו באקראי או באיחור.
במיוחד בעולם ההייטק, שבו תוכניות אופציות הפכו לחלק בלתי נפרד ממסלולי ההעסקה, חשוב להבין גם את המבנה העסקי שמאחורי התוכנית. אופן ההקצאה, תקופת ההבשלה, תנאי המימוש וההשלכות של סיום יחסי העבודה משפיעים כולם על הזכויות הכלכליות ועל אופן חלוקתן בגירושים. היכרות עם מנגנוני האופציות כבר משלב ניסוח ההסכמים בחברות מאפשרת להבין טוב יותר כיצד יש לנתח את הזכויות כאשר התא המשפחתי מתפרק.
ההחלטות מתקבלות עוד לפני הדיון
בתיקי גירושים, ההחלטות החשובות ביותר מתקבלות לעיתים עוד לפני שמתחיל הדיון הראשון. מי שפועל בזמן, בוחן את מכלול ההשלכות ופועל מתוך אסטרטגיה משפטית ברורה, מגדיל משמעותית את הסיכוי להגיע לתוצאה שתשרת בצורה הטובה ביותר את האינטרסים של הלקוח.
בסופו של דבר, כשמדובר באופציות, בנכסי קריירה ובנכסים שעתידם עדיין לא הוכרע, הכלל החשוב הוא פשוט: לא משאירים אופציות פתוחות.
מאת עו"ד שני לוי רוזנבלום, שני לוי רוזנבלום - משרד עורכי דין
***
כתבה שיווקית בחסות שני לוי רוזנבלום - משרד עורכי דין; הכתבה נערכה בחסות Duns 100.
