כאב שקוף, פיצוי מוחשי: המדריך המלא לתסמונת כאב לאחר תאונה
התאונה נגמרה, אבל הכאב רק מתחיל? המדריך ל"פציעה השקופה" שחובה להכיר

עבור רבים מאיתנו, תאונת דרכים או תאונת עבודה מסתיימת בביקור במיון, תקופת החלמה וחזרה לשגרה. אך עבור קבוצה לא מבוטלת של נפגעים, הפציעה הפיזית הופכת לסיפור אחר לגמרי: הכאב מסרב לעזוב. גם כשהצילומים מראים שהשברים התאחו והפצעים הגלידו, הגוף ממשיך לשדר אותות מצוקה עזים. למצב הזה קוראים "תסמונת כאב כרונית", ואחד האתגרים הגדולים ביותר של נפגעים הוא להוכיח שמדובר בכאב אמיתי המצדיק פיצוי.
מהי תסמונת כאב ?
תסמונת כאב היא מצב שבו המערכת העצבית של הגוף "נתקעת" במצב של התרעה. במקרים רבים, כמו בתסמונת CRPS, הכאב מופיע באיבר שנפגע בתאונה ומתאפיין ברגישות קיצונית למגע, שינויי טמפרטורה ונפיחות. במקרים אחרים, כמו בפיברומיאלגיה, מדובר בכאב מפושט המלווה בעייפות והפרעות שינה.
תסמינים גופניים: תחושות של שריפה, עקצוץ, דקירות, נוקשות שרירים או עייפות מתמדת.
השפעה רגשית ונפשית: התסמונת מערבת לעיתים קרובות חרדה, דיכאון, הפרעות שינה וקשיי ריכוז.
פגיעה בתפקוד: ירידה משמעותית ביכולת לבצע פעולות יומיומיות, פגיעה בחיי החברה והעבודה
הקושי המרכזי הוא שמדובר ב"נכות שקופה". בניגוד לקטיעה או הגבלה בתנועה שניתן לראות בעין, כאב הוא חוויה סובייקטיבית. כפי שעולה מהספרות הרפואית, לעיתים יש פער בין הממצאים הפיזיים )כמו בדיקות MRI ) לבין עוצמת המוגבלות שחווה המטופל.
האתגר באבחון: בין רפואה למשפט
כדי לקבל פיצוי, עלינו לעבור משוכה רפואית מורכבת. המומחים בתחום הכאב מחפשים סימנים קליניים אובייקטיביים. כפי שניתן לראות בתיקים משפטיים, רופאים משתמשים במבחנים שונים כדי לבדוק אם ישנה התאמה בין תלונות הנפגע לבין ההתנהגות הפיזיולוגית של הגוף.
חשוב להבין: העובדה שלא נמצא ממצא פתולוגי ברור בצילום, לא אומרת שהכאב אינו קיים. עם זאת, היא דורשת מאיתנו, כעורכי דין, לבנות תיק ראיות רפואי עקבי המבוסס על טיפולים במרפאות כאב, חוות דעת של ראומטולוגים או מומחי שיקום, ותיעוד רציף של הפגיעה באיכות החיים.
איך מקבלים פיצוי? המאבק על מינוי מומחה
בתביעות מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד), המפתח לפיצוי הוא מינוי מומחה מטעם בית המשפט. בתי המשפט לא ממהרים למנות מומחה ספציפי לתחום הכאב בשלב הראשון. בדרך כלל, ייקבע תחילה מומחה בתחום האורתופדיה או הראומטולוגיה.
רק אם המומחה הראשוני יקבע כי נותרה נכות, אך היא אינה מסבירה את מלוא סבלו של הנפגע, או אם יוצגו מסמכים רפואיים המעידים על טיפול אינטנסיבי וממושך במרפאת כאב, יטה בית המשפט למנות מומחה ייעודי לכאב. המטרה שלנו היא להוכיח כי הכאב הוא "ישות נפרדת" מהפגיעה המקורית – כזו שדורשת הערכה עצמאית.
טיפים לנפגע שסובל מכאב כרוני:
1. תיעוד הוא שם המשחק: אל תזניחו את הביקורים במרפאת כאב. הקפידו לתאר לרופאים לא רק "כואב לי", אלא איך הכאב מגביל אתכם בפעולות יומיומיות (שינה, עבודה, טיפול בילדים).
2. רצף טיפולי: פערים של חודשים ללא טיפול עלולים להתפרש בבית המשפט כהחלמה. שמרו על רצף טיפולי ועקבו אחר המלצות הרופאים.
3. אמינות מעל הכל: בבדיקה אצל מומחה בית המשפט, היו כנים. מומחים מיומנים בזיהוי האדרה של תסמינים, וקביעה כי הנפגע "מגזים" עלולה להפיל את התביעה כולה.
לסיכום, הכאב שלכם אולי שקוף בבדיקות המעבדה, אך בבית המשפט הוא חייב לקבל ביטוי. עם הליווי המקצועי הנכון, ניתן להפוך את הסבל הממושך לפיצוי הולם שיאפשר לכם להשתקם ולחיות בכבוד.
מאת עורכת דין הילה בודיק קוכמן, בודיק קוכמן טובל משרד עו"ד ונוטריון
***
כתבה שיווקית בחסות בודיק קוכמן טובל משרד עו"ד ונוטריון; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.
