טעויות רפואיות בהליכי הגיוס: כשל מערכתי שהמחיר שלו נופל על המלש"בים

דו"ח מבקר המדינה מצייר תמונה מדאיגה באשר לאופן שבו מתנהלים ההליכים הרפואיים בלשכות הגיוס. מדובר במערכת האמונה על קבלת החלטות בעלות השפעה מכרעת על חייהם של צעירים בני 17-18, אלא שהממצאים מלמדים כי במקרים רבים ההחלטות מתקבלות על בסיס תשתית חלקית, ללא בקרה מספקת ולעיתים תוך טעויות מהותיות.

על פי נתוני הדו"ח, בבדיקה מדגמית של תיקים רפואיים נמצאו טעויות בכ-40% מהמקרים. מתוכן, כ-26% הוגדרו כטעויות מהותיות - כאלה שעשויות לשנות את סיווג הפרופיל הרפואי, את השיבוץ ואף את עצם הגיוס. שיעור כזה של טעויות איננו בגדר סטטיסטיקה שולית; הוא מעיד על בעיה מערכתית החוזרת על עצמה לאורך זמן.

קביעת פרופיל צבאי איננה החלטה טכנית. היא החלטה מנהלית לכל דבר ועניין, המחייבת עמידה בכללי המשפט המנהלי: איסוף תשתית עובדתית מלאה ונכונה, שקילת שיקולים רלוונטיים בלבד, מתן זכות טיעון והנמקה מספקת. בפסיקת בתי המשפט נקבע לא אחת כי רשות מנהלית שאינה מבססת את החלטתה על מלוא הנתונים הרלוונטיים פועלת בחוסר סבירות ועלולה להביא לבטלות ההחלטה. כאשר אחד ממרכיבים אלה נפגע - נפגעת גם תקינות ההחלטה עצמה.

ועדות רפואיות: היעדר אחידות ושקיפות

הדו"ח מצביע על ליקויים משמעותיים בעבודת הוועדות הרפואיות בלשכות הגיוס. בין היתר נמצא כי אין אחידות בין ועדות שונות, אין תיעוד שיטתי של שיקולי ההחלטה ולעיתים נקבע פרופיל צבאי מבלי שכלל החומר הרפואי נבחן לעומקו. במקרים מסוימים מסמכים רפואיים עדכניים לא הובאו בפני הוועדה; באחרים לא ניתן הסבר מספק למלש"ב בדבר אופן קבלת ההחלטה או האפשרות להשיג עליה.

היעדר תיעוד והנמקה אינם פגמים פורמליים בלבד. ללא הנמקה ברורה, לא ניתן לבחון האם ההחלטה התקבלה בסבירות, האם נשקלו כלל הנתונים הרלוונטיים והאם הופעל שיקול דעת ענייני. פגיעה כזו בשקיפות מקשה גם על ביקורת פנימית וגם על ביקורת שיפוטית, ומחלישה את אמון הציבור במערכת. כאשר מדובר בגוף שלטוני המחזיק בסמכות כה רחבה להשפיע על חייו של אדם צעיר, רמת הזהירות הנדרשת אמורה להיות גבוהה במיוחד.

יתרה מכך, הדו"ח מציין כי חרף זיהוי חוזר של כשלים דומים לאורך השנים, לא הוטמע מנגנון אפקטיבי להפקת לקחים ולתיקון שיטתי של הליקויים. בהיעדר מנגנון בקרה ולמידה, הסיכון לטעויות חוזרות נותר בעינו, והמערכת אינה מפנימה באופן מלא את המשמעויות המצטברות של החלטות שגויות.

בין סיכון בריאותי לפגיעה בעתיד האזרחי

השלכות הטעויות אינן תיאורטיות. מחד, מלש"בים הסובלים מבעיות רפואיות משמעותיות עלולים למצוא עצמם מגויסים עם פרופיל גבוה מהמתחייב ממצבם הרפואי בפועל. במצבים כאלה, השירות עלול להחמיר מצב רפואי קיים ואף לגרום לפגיעה מתמשכת. מאידך, קיימים מקרים שבהם הורדת פרופיל או מתן פטור אינם תואמים את התיעוד הרפואי, ובכך פוגעים ביכולתו של הצעיר להשתלב בתפקידים מסוימים, במסלולים יוקרתיים, ואף במקצועות עתידיים הדורשים שירות מלא או נתונים מסוימים.

מעבר לפגיעה המעשית, קיימת גם פגיעה בתחושת ההוגנות. צעירים המצויים בתחילת דרכם מצפים כי ההחלטות בעניינם יתקבלו במקצועיות, באובייקטיביות ובהתבסס על מצבם האמיתי. כאשר מתברר כי שיעור ניכר מן ההחלטות לוקה בטעויות, נפגעת לא רק הזכות האישית אלא גם האמון הציבורי במערכת כולה.

העומס והעברת הנטל למלש"ב

יחידת מיטב ולשכות הגיוס פועלות במציאות של עומס ניכר, ריבוי תיקים ולוחות זמנים צפופים. ואולם עומס מערכתי אינו פוטר מחובה לפעול כדין. בפועל, במקרים רבים הנטל לאתר את הטעות, לאסוף מסמכים רפואיים משלימים ולהגיש ערר מוטל על המלש"ב עצמו ועל משפחתו. צעיר הניצב בפני מערכת בירוקרטית מורכבת מתקשה לעיתים להבין את זכויותיו, את משמעות ההחלטה ואת לוחות הזמנים הקצרים להגשת השגה.

הדין מכיר בזכותו של הפרט לעיין בחומר בעניינו ולהגיש ערר על החלטה מנהלית. עם זאת, מימוש אפקטיבי של הזכות מחייב מודעות, ידע והתנהלות מדויקת מול הגורמים המוסמכים. בהיעדר הנגשה מספקת של מידע ובהיעדר הנמקה ברורה, הזכות עלולה להישאר על הנייר בלבד.

הצורך ברפורמה מערכתית

המסקנה המתבקשת מן הדו"ח היא הצורך ברפורמה מערכתית: אחידות בנהלים, תיעוד מלא של שיקולי הוועדות, בקרה פנימית שוטפת והטמעת מנגנון אפקטיבי להפקת לקחים. מערכת רפואית צבאית חייבת לשלב בין יעילות תפעולית לבין הקפדה בלתי מתפשרת על זכויות הפרט.

עד שתבוצע רפורמה עמוקה, האחריות לבחון את ההחלטה הרפואית, להציג מסמכים עדכניים ולהגיש ערר נותרת במידה רבה בידי המלש"בים והוריהם. במציאות זו, בדיקה מדוקדקת של ההחלטה והבנה כי ניתן ואף ראוי להשיג עליה אינן מותרות - אלא אמצעי חיוני להבטחת הליך הוגן ולשמירה על בריאותם ועתידם של המועמדים לשירות.

על רקע נתונים אלה, נאלצים המלש"בים לפנות לייצוג משפטי, נוכח ההשלכות הרפואיות, האישיות והכלכליות. דו״ח מבקר המדינה ממחיש כי כל עוד לא תתבצע רפורמה מערכתית עמוקה, האחריות לבדוק, לערער ולהגן על הזכויות נותרת בידי המלש"בים והוריהם.

דווקא במקרה בו מדובר בבדיקה רפואית, שאמורה לשלוט בה אחידות – הצורך בייצוג משפטי צריך להתייתר – ולהשאיר את העבודה לרופאים, ולא לעורכי דין. אבל, לפי הדו"ח, נראה שאנחנו עוד לא שם.

נקווה כי המלצות הדו"ח ייושמו, והתהליך ישתפר לכדי תהליך שקוף, עם יותר מעורבות לאזרח, חלק מהשקיפות מחייבת גם את פרסום הקריטריונים המנהליים (קרי, ספר הפרופילים), במקום לשמרו ליודעי דבר, כמו הרופאים המעטים שעוסקים במלאכה או עורכי דין על בסיס ניסיון מצטבר, ואז הליך יהיה רפואי ומקצועי, ופחות משפטי.

עו"ד אבי פינרסקי ועו"ד ארטיום נאורוב, משרד עורכי דין אבי פינרסקי

***

כתבה שיווקית בחסות משרד עורכי הדין אבי פינרסקי; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.