רשלנות רפואית בהיריון ובלידה: מדוע דווקא התחום הזה מוביל במספר התביעות ובגובה הפיצויים?

לאורך שנים תחום המיילדות והגינקולוגיה מוביל הן במספר תביעות הרשלנות הרפואית המוגשות בישראל והן בגובה הפיצויים הנפסקים במקרים שבהם מוכחת התרשלות. מאחורי הנתונים הללו עומדים מקרים מורכבים של אי אבחון מומים מולדים, טעויות בפענוח בדיקות, כשלים בניהול מעקב ההיריון, מצוקה עוברית שלא זוהתה בזמן ועיכובים בקבלת החלטות רפואיות קריטיות.

הסיבה לכך אינה נעוצה רק במספר הלידות הגבוה בישראל. בניגוד לתחומים רפואיים רבים אחרים, טעות רפואית במהלך ההיריון או הלידה עלולה להשפיע לא רק על המטופלת עצמה, אלא גם על הילד ועל משפחתו למשך עשרות שנים.

הנתונים שמסבירים את התופעה

הטענה שלפיה תחום ההיריון והלידה מוביל במספר תביעות הרשלנות הרפואית אינה מבוססת על תחושה או על מקרים בודדים.

נתוני חברת הביטוח הממשלתית ענבל מלמדים כי כ־32% מתביעות הרשלנות הרפואית שהוגשו נגד בתי החולים הממשלתיים בשנים 2017–2021 עסקו בתחום ההיריון והלידה.

גם נתונים קודמים שנבחנו במסגרת דו"ח מבקר המדינה הצביעו על תמונה דומה, כאשר כ־30% מהתביעות עסקו במיילדות ובגינקולוגיה.

מחקר שנערך עבור המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות מצא כי כמעט מחצית מתביעות הרשלנות הרפואית שנבדקו עסקו בתחומי המיילדות והגינקולוגיה.

העובדה שגופים שונים, לאורך תקופות שונות, הגיעו למסקנות דומות, מלמדת כי לא מדובר בתופעה נקודתית אלא במגמה עקבית שנמשכת שנים.

למה דווקא היריון ולידה?

היריון הוא אחד התהליכים הרפואיים המפוקחים ביותר בעולם הרפואה המודרני. במהלך חודשים ספורים עוברת האישה שורה ארוכה של בדיקות, סקירות מערכות, בדיקות סקר, בדיקות גנטיות, מעקבים וייעוצים.

ככל שיש יותר בדיקות, יותר החלטות ויותר נקודות מפגש עם המערכת הרפואית, כך גדל גם הסיכון לכשלים באבחון, בפענוח או בקבלת החלטות.

אלא שבניגוד לתחומים אחרים, כאן המשמעות של טעות רפואית עשויה להיות דרמטית במיוחד.

כאשר מום משמעותי אינו מזוהה, כאשר מצוקה עוברית אינה מאובחנת בזמן או כאשר מתקבלת החלטה רפואית באיחור, ההשלכות עלולות ללוות את הילד ואת משפחתו למשך כל החיים.

לא כל תוצאה קשה היא רשלנות רפואית

זו אולי הנקודה החשובה ביותר בתחום כולו. הרפואה אינה מדע מדויק, וגם כאשר הצוות הרפואי פועל בהתאם לסטנדרט המקובל, עלולים להתרחש סיבוכים ותוצאות קשות שלא ניתן היה למנוע. לכן, לא כל מום מולד, לא כל לידה מורכבת ולא כל פגיעה ביילוד מעידים בהכרח על רשלנות רפואית.

מנגד, ישנם מקרים שבהם במשך שנים נאמר למשפחה כי מדובר ב"גזירת גורל", "מקרה נדיר" או "סיבוך ידוע", ורק בדיקה מעמיקה של התיעוד הרפואי חושפת כי היו סימני אזהרה שלא זכו להתייחסות מספקת.

ההבחנה בין סיבוך רפואי לבין רשלנות רפואית היא בדיוק הסיבה לכך שכל מקרה חייב להיבחן לגופו.

המקרים שחוזרים על עצמם בבתי המשפט

למרות שכל תיק שונה מקודמו, חלק ניכר מתביעות הרשלנות הרפואית בתחום ההיריון והלידה עוסק באותם סוגי כשלים.

למרות שכל מקרה שונה מקודמו, בתי המשפט נתקלים שוב ושוב בדפוסי התרשלות דומים. בין היתר מדובר בממצאים חריגים שלא זוהו או שלא זכו לבירור מתאים במהלך ההיריון, בהיעדר הפניה לבדיקות נוספות או לייעוץ גנטי כאשר הייתה לכך הצדקה רפואית, בטעויות בפענוח בדיקות ובמצבים שבהם מצוקה עוברית לא זוהתה בזמן או שההחלטה על ביצוע ניתוח קיסרי התקבלה באיחור.

אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שרשלנות רפואית בהיריון ובלידה מתחילה ונגמרת בחדר הלידה. בפועל, חלק מהמקרים מתחילים שנים קודם לכן, בשלב האבחון, המעקב או בירור בעיות פוריות.

דוגמאות מהשטח: כשלים שהובילו לפיצויים משמעותיים

מאחורי הסיפורים הללו עומדים אנשים אמיתיים. הנה שלושה מקרים שטופלו במשרדנו וממחישים כיצד טעויות שונות לחלוטין עלולות להוביל לנזקים משמעותיים.

כמעט עשרים שנה ללא היריון בגלל אבחון שגוי

באחד המקרים שטופלו במשרדנו, אישה צעירה שנישאה בתחילת שנות העשרים לחייה ניסתה במשך שנים ארוכות להרות ללא הצלחה. לאחר בירור רפואי אובחנה כסובלת מרחם דו קרני והופנתה לטיפולי פוריות. במשך שנים עברה טיפולים מורכבים ויקרים, אך לא הצליחה להרות.

רק לאחר כעשרים שנה התברר כי האבחנה הייתה שגויה. למעשה, היא סבלה מרחם מחיצתי, מצב שניתן היה לטפל בו באמצעות כריתת מחיצה. לאחר ביצוע ההליך הצליחה האישה להרות בתוך חודשים ספורים.

בית המשפט קבע כי בית החולים התרשל באבחון ופסק לטובתה פיצויים בהיקף של למעלה מ־800,000 ₪.

המקרה ממחיש כיצד טעות אבחונית אחת עלולה לשנות את מסלול חייה של אישה למשך שנים ארוכות.

שעה שלמה נוטר דופק האם במקום דופק העובר

במקרה אחר שטופל על ידי משרדנו, הגיעה יולדת לבית החולים בשלב מתקדם של הלידה.

היא חוברה למוניטור שנועד לנטר את דופק העובר, אולם בדיעבד התברר כי במשך כשעה נוטר למעשה דופק האם במקום דופק העובר. כאשר הטעות התגלתה כבר לא נמצא דופק לעובר ונקבע מותו.

בית המשפט קבע כי ניטור העובר היה רשלני וכי נפגעה גם האוטונומיה של היולדת לקבל החלטות מושכלות ביחס לטיפול שניתן לה. בסופו של ההליך נפסקו פיצויים בסך של כ־600,000 ₪.

מום שלא אובחן בזמן והוביל לפיצוי של מיליוני שקלים

במקרה נוסף שטופל במשרדנו בוצעו במהלך ההיריון מספר סקירות מערכות, לרבות סקירות מכוונות למוח, אשר תועדו כתקינות.

לאחר הלידה התברר כי חלק משמעותי במוח העובר לא התפתח כראוי. בהמשך אובחנה אצל הילדה תסמונת SOD, אשר גרמה לפגיעה נוירולוגית, ראייתית והורמונלית משמעותית.

ההליך הסתיים בפיצוי של כ־1.35 מיליון ₪, בנוסף לזכויות מהמוסד לביטוח לאומי, ובסה"כ פיצוי בהיקף של כ־2 מיליון ₪.

המקרה ממחיש כיצד ממצא שלא זוהה בזמן עלול להשפיע על חייו של ילד ועל עתידה של משפחה שלמה.

מדוע הפיצויים בתחום כה גבוהים?

לא רק שמדובר בתחום שבו מוגשות תביעות רבות, אלא גם בתחום שבו נפסקים לעיתים סכומי הפיצויים הגבוהים ביותר בעולם הרשלנות הרפואית.

הסיבה לכך פשוטה. כאשר נגרם נזק משמעותי לעובר או ליילוד, הפיצוי אינו נועד רק לפצות על מה שכבר קרה. לעיתים מדובר בצורך במימון טיפולים רפואיים, שיקום, ציוד רפואי, סיעוד, התאמות דיור, עזרה של בני משפחה והוצאות נוספות למשך עשרות שנים.

ככל שהנזק משמעותי יותר ותוחלת החיים ארוכה יותר, כך גם היקף הפיצוי עשוי להיות גבוה יותר.

מה אנחנו רואים בפועל?

לא כל מקרה שמגיע לבדיקה מסתיים במסקנה שהייתה רשלנות רפואית. בפועל, חלק מהמקרים מסתיימים דווקא במסקנה שמדובר בסיבוך רפואי שלא ניתן היה למנוע.

מן העבר השני, קיימים דפוסים שחוזרים על עצמם פעם אחר פעם:

• ממצאים שתועדו אך לא הוסברו להורים.
• בדיקות שלא בוצעו למרות אינדיקציה רפואית.
• פער בין התיעוד הרפואי לבין המצב שהתברר לאחר הלידה.
• מקרים שבהם ההורים כלל לא ידעו שקיימות אפשרויות בירור נוספות.

דווקא במקרים כאלה, בחינה מעמיקה של מלוא התיעוד הרפואי עשויה לשפוך אור על מה שאירע באמת.

טעויות נפוצות של משפחות לאחר שמתעורר חשד לרשלנות רפואית

כאשר מתגלה בדיעבד מום, פגיעה נוירולוגית או נזק אחר, משפחות רבות אינן יודעות כיצד לפעול.

בין הטעויות הנפוצות ביותר:

• הסתמכות על הסבר ראשוני בלבד.
• אי שמירת המסמכים הרפואיים.
• המתנה ממושכת מתוך הנחה שכבר אין מה לעשות.
• ויתור על בדיקה מקצועית משום שנאמר שהבדיקות היו תקינות.
• הנחה שקבלת קצבאות מביטוח לאומי מייתרת בדיקת אפשרות להגשת תביעה.

השורה התחתונה

העובדה שתחום ההיריון והלידה מוביל במשך שנים במספר תביעות הרשלנות הרפואית בישראל אינה מקרית.

השילוב בין ריבוי הבדיקות, מורכבות קבלת ההחלטות וההשפעה ארוכת הטווח של טעויות רפואיות הופך אותו לאחד התחומים הרגישים והמורכבים ביותר בעולם הרפואה.

יחד עם זאת, לא כל תוצאה קשה מעידה על רשלנות רפואית. לכן, כאשר מתעורר ספק, חשוב לבחון את המקרה באופן מקצועי ועל בסיס מלוא התיעוד הרפואי, לפני שמסיקים מסקנות.

מאת רפאל אלמוג, עו"ד, מייסד ובעלים של רפאל אלמוג ושות', עורכי דין

***

כתבה שיווקית בחסות רפאל אלמוג ושות', עורכי דין; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.