פוסט־טראומה וגירושין - כששני עולמות כואבים נפגשים

הם נכנסו אלי לחדר הגישור במבט מושפל כמעט ללא מילים. כשהתחלתי לשוחח היא הבהירה לי "דוד חזר מהמלחמה אדם אחר - הוא דרוך, מתפרץ, מתכנס לתוך עצמו. האמת שאני פשוט מותשת" אמרה מיכל בדמעות.

"אנחנו לא מצליחים לדבר יותר כי מיד הכל מתפוצץ... או יותר נכון אני מתפוצץ...", הבהיר לי דוד.

מדובר בסיפור שהופך לשכיח יותר ויותר - כשפוסט-טראומה נכנסת הביתה, היא משנה לא רק את האדם עצמו אלא גם פוגעת במערכת היחסים של בני הזוג וכשאחד מבני הזוג (ולעתים שניהם) מתמודד גם עם פוסט-טראומה - עוצמת המשבר מתעצמת פי כמה, שכן השילוב בין פוסט-טראומה לגירושין יוצר מעגל של כאב, חרדה וחוסר ביטחון, אשר עלול להפוך את היפרדות בני הזוג למאבק הישרדותי טראומטי.

מהי פוסט-טראומה ואיך היא באה לביטוי בזוגיות?

פוסט-טראומה (PTSD - Post Traumatic Stress Disorder) היא תגובה נפשית מתמשכת לאירוע קיצוני אדם חווה סכנה ממשית לגופו או לנפשו, או שהיה עד לסבל של אחרים. פוסט טראומה מתבטאת בזכרונות חודרניים (פלאשבקים ובו חוויות חוזרות של האירוע), דריכות יתר, התפרצויות כעס, קשיי שינה וקשיי ריכוז, תחושת ניתוק או קהות רגשית ולעיתים גם חוסר אמון באנשים הקרובים. במערכת הזוגית, פוסט טראומה עלולה להפוך ריב פשוט לאיום, מילה קטנה תעורר סערה והקירבה שבין בני הזוג מתחלפת בריחוק ובקרירות.

עלייה דרמטית בפוסט-טראומה ובגירושין בעקבות מלחמת חרבות ברזל

נתונים שפורסמו בינואר 2025 על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצביעים על עליה חדה במבקשי הכרה לפוסט טראומה מאז ה-7 באוקטובר 2023 (לעומת כ - 20% ערב המלחמה), כ - 45% מהם חיילי מילואים בקרב מבקשי ההכרה לפוסט טראומה, דהיינו פי שניים מהתקופה שלפני המלחמה.

מחקר של אוניברסיטת תל-אביב מצא, כי שיעור החיילים המדווחים על סימפטומים של פוסט-טראומה (PTSD) עלה לכ-12%. המשמעות היא שיותר חיילים, ולכן גם יותר משפחות, נחשפים לפגיעות נפשיות, לחרדות, לקשיי הסתגלות ולפגיעה של אחד מבני הזוג בתפקוד היומיומי.

במקביל, דו"ח הרבנות הראשית חשף עלייה של כ-6.5% בגירושין באוכלוסייה היהודית בשנים 2023-2024. כן נחשף במחקר אחר שכ-20% מהזוגות, בהם אחד מבני הזוג במילואים, שקלו גירושין מאז אוקטובר 2023.

נתונים אלה עולים בקנה אחד עם מחקרים היסטוריים, כגון בעקבות מלחמת העולם השנייה, בהם נמצא קשר ישיר בין PTSD לבין שיעורים גבוהים יותר של גירושין.

כשכאב אישי פוגש פרידה וגירושין - מה קורה?

גירושין הוא אחד המשברים הקשים ביותר בחייו של אדם. מבחינת רמת הסטרס הם במקום שני מיד אחרי מות אדם קרוב. כשאליהם מתווספת הטראומה - הכאב מוכפל. תחושות של חוסר אונים, פחד, בגידה - כל אלה עלולות רק להקצין את הפרידה ואדם פוסט-טראומטי עלול לחוות את הפרידה כאיום ממשי על קיומו.

המשמעות הברורה - המלחמה, החשיפה לטראומה, הלחצים הנפשיים בעקבות זאת והמתחים בזוגיות - כל אלה פועלים יחדיו ומגבירים את הסיכון לפירוק הזוגיות.

לכן יהא זה לא מן הנמנע, כי זוגות רבים ימצאו את עצמם בעימותים חוזרים - כשהמערכת הזוגית שטיפחו עלולה לקרוס ולאלצם לפנות לפתרון של גירושין.

כיצד פוסט-טראומה משפיעה על מערכת היחסים ועל תהליך הגירושין?

כאשר יש רקע של פוסט - טראומה, חוויית הגירושין יכולה "להפעיל" ולעורר מחדש את הפצע הישן: תחושת חוסר האונים, האיום, הבגידה או הפחד - כל אלה עשויים להתעורר בעוצמה מחודשת. אנשים המתמודדים עם פוסט - טראומה מתקשים פעמים רבות לנהל קונפליקטים בצורה בריאה. הם עלולים להיכנס למצב של "הילחם, ברח או קפא" (Fight, Flight, Freeze) - מנגנוני הישרדות בסיסיים שמתעוררים מול תחושת איום. לכן בן הזוג המתמודד עם טראומה, עלול לפרש את התנהלות הצד השני או את ההליך המשפטי כאיום ממשי עליו. במצב זה רמות המתח והדריכות עולות, והיכולת לנהל תקשורת עניינית, רציונלית ואמפתית - יורדת משמעותית. בן הזוג השני עלול להרגיש מותש, מבולבל או מאוים בעצמו - ובמצב כזה הקונפליקט רק מעמיק.

במצב כזה, בן הזוג הפוסט-טראומטי עשוי:

• להגיב בהתפרצויות כעס - מתוך תחושת איום לא רציונלית.
• להימנע משיחות או מהתמודדות, לסגור את עצמו רגשית.
• להיות חשדן ולפרש כל מילה או פעולה כפגיעה או מניפולציה.
• להתקשות לסמוך על עורכי דין, מגשרים או מטפלים.
• לחוות התקפי חרדה או פלאשבקים במהלך הליך הגירושין עצמו.

המלצות לפעולה

כשמודעים לכך שאחד מבני הזוג סובל מפוסט טראומה, כדאי:

• מודעות מוקדמת - אם בן/בת זוג או אחד מבני המשפחה חווה טראומה (טירונות, לחימה, מילואים, לחץ מתמשך), כדאי לבדוק גם את ההשפעה על הזוגיות ולהפעיל מנגנוני תמיכה כמו ייעוץ זוגי מוקדם.
• תהליך זוגי או משפחתי - לפני שמגיעים לגירושין, מומלץ לשקול גישור או שיחה מודרכת, מתוך מחשבה על ההשפעות של טראומה על הנפש והזוגיות.
• תמיכה נפשית משולבת - זוגיות לחוצה או מותשת דורשת לא רק פתרון משפטי, אלא גם טיפול נפשי - לחלק אחד או שני הצדדים ולכן בהליך הסכמי ניתן לשלב עו״ד עם מטפל/ת זוגי/ת או פסיכולוג/ית מה שיאפשר להגיע להסכמה.
• תכנון מחדש לאחר טראומה - זוג שמתמודד עם טראומה חייב להשקיע בתשתית מחודשת של מערכת היחסים: שיחה על סיבות הקושי, החלפת ציפיות, התאמה למציאות החדשה.

גירושין בהסכמה כדרך לריפוי

פתרון סכסוכים בהסכמה - דרך אנושית לטובת כולם

גישה הסכמית לפרידה יכולה להקל על התהליך, גם כשקשה, שכן תחום פתרון הסכסוכים בהסכמה יכול להציע פתרון שונה, מקדם ואנושי, המתאים גם במקרה של זוגות שנמצאים תחת לחץ נפשי גבוה, כשהיחסים נשחקים.

בחירה בהליך גישור או הליך "גירושין בשיתוף פעולה" או ניהול משא ומתן בין עורכי דין תאפשר לצדדים, בעיקר כשיש להם ילדים, להגיע להסכם מכובד, המפחית עימות והמאפשר שמירה על תקשורת.

חשוב לפנות לאנשי מקצוע מנוסים ומקצועיים על מנת שאלה יוכלו ברגישות לנהל את התהליך באופן שימנע הסלמה. כך ניתן יהיה להפחית את האלימות הרגשית או המשפטית הכרוכה בהליך הגירושין. באמצעות דרכי פתרון סכסוכים בהסכמה ניתן לשמור על כבוד האדם, על תקשורת נאותה בין הצדדים - גם אם הקשר מתפרק, להקטין את ההשפעה של הטראומה על הילדים והמשפחה המורחבת ולאפשר שהפרידה תעשה מתוך תהליך מכבד.

• אלטרנטיבה מרפאת לעומת מאבק משפטי - דווקא במקרים שבהם יש פוסט-טראומה, הליך של גירושין בהסכמה מאפשר לבני הזוג לשמור על שליטה, לקבוע את הקצב, ולהביע רגשות ומחשבות בסביבה בטוחה ומתווכת.
• במקום "קרב הישרדותי" - תקשורת חדשה - המרחב ההסכמי מאפשר לאדם הפוסט-טראומטי לחוות תקשורת חדשה - כזו המבוססת על הקשבה, אמפתיה והבנה. לעיתים, זו הפעם הראשונה שבה הצדדים מצליחים לדבר באמת, לשמוע זה את זה, וליצור פרידה שמכבדת את ההיסטוריה המשותפת.
• אפשרות לשלב גורמי טיפול ותמיכה כאשר אחד הצדדים סובל מפוסט-טראומה קשה שאינה מטופלת, או כשהיחסים רוויים אלימות, נדרש שילוב של גורמי טיפול ותמיכה לפני שניתן לגשת לתהליך של הידברות. אך גם אז, העיקרון נותר זהה: שמירה על שלמות נפשית ובריאות רגשית קודמת לכל מאבק על רכוש או משמורת.

תפקיד אנשי המקצוע

• מקצועיות בתחום הטראומה - עורכי דין, מגשרים ומטפלים הפועלים בתחום המשפחה נדרשים לרמה גבוהה של מודעות לטראומה. עליהם להבין שהתנהגות שנראית לעיתים כעוינות, בלבול או סירוב לשתף פעולה - עשויה לנבוע מפחד עמוק ולא מחוסר תום לב.
• אנשי מקצוע רגישים לטראומה ידאגו ליצירת סביבה בטוחה:
• קביעת פגישות בזמנים צפויים ובמקום שקט.
• מתן שליטה לאדם על אופן קיום הפגישה (למשל, עם ליווי או באמצעות זום).
• דיבור איטי וברור, ללא הפתעות או לחץ.
• הפניה לטיפול רגשי מתאים לצד ההליך המשפטי.

גירושין מודעים יכולים להפוך לנקודת מפנה - הזדמנות לכתוב סיפור חיובי לפרידה וגירושין, שבו הטראומה כבר אינה מכתיבה את המציאות, אלא רק חלק מהסיפור האישי, שהוביל להבנה עמוקה יותר של מהי חמלה, עוצמה וריפוי. עם טיפול נכון, מודעות ותמיכה, ניתן להפוך את שני המשברים הללו להזדמנות לצמיחה.

יש אנשים שדווקא מתוך הכאב מגלים כוחות שלא הכירו בעצמם: לומדים להציב גבולות, לבחור בקשרים בריאים, לסמוך שוב על עצמם ועל אחרים.

לסיכום, הקשר בין פוסט-טראומה לגירושין הוא קשר עדין ומורכב. שני התהליכים מערערים את תחושת הביטחון הבסיסית ומציפים פחדים, אך הם גם יכולים להיות שער לריפוי. כאשר ניגשים אליהם בגישה מודעת, רגישה ומקצועית - ניתן להפוך את הכאב למקור של צמיחה אישית ומשפחתית, ולצאת לדרך חדשה מתוך הבנה, הקשבה ושלום פנימי.

סיכום

המצב כיום בישראל משקף שילוב מורכב של גורמי סיכון: מאבק בטראומה בצל מלחמה, התמודדות עם חרדה, פרידה מהשגרה, וברקע - מערכת זוגית ופחות מכילה או צפויה. העלייה בפרופורציות של פוסט-טראומה ובגירושים איננה מקרית.

דווקא במצבי לחץ, דווקא כשהרקע מלווה בכאב - ניתן לבחור בדרך אחרת: דרך שמכבדת את האדם, מעצימה תקשורת נכונה, מאפשרת פרידה מותאמת או שיקום יחסים באופן מודע. עזרה לזוגות ומשפחות לצאת מהקושי לעבר מסלול של החלטה מודעת, כאשר הסוף הוא פרידה שמכבדת, מפחיתה נזק ויוצרת המשך טוב יותר לילדים ולכל המשפחה.

פתרון סכסוכים בהסכמה הוא לא רק גישה משפטית חלופית - הוא גישה אנושית, שמכניסה לתוך המשבר מרחב של בחירה, כבוד הדדי, ותוצאה ששומרת על עתיד טוב יותר גם לאחר השבר.

מאת דנה דרזנין, עו"ד, מגשרת ומרצה, משרד עוה"ד דנה דרזנין, עורכת דין, מגשרת, נוטריון ועורכת דין לגירושין בשיתוף פעולה; יו"ר (משותפת) הארגון הישראלי לגירושין בשיתוף פעולה ומרצה בבר אילן ולשכת עורכי הדין.