לא על הכסף ולא על הילדים - מה באמת "תוקע" גישור

הסכסוך הגלוי – והסיפור שמתחתיו

כמגשרת ותיקה, אני יושבת מול זוגות ברגעים שבהם כבר נאמר כמעט הכול: האשמות, כעסים, דרישות וטיעונים. רוב הזוגות שמגיעים לגישור מציגים סכסוך ברור: כסף, רכוש, ילדים, לעיתים בגידה. אלו נושאים משמעותיים, המחייבים התייחסות משפטית רצינית אבל כמעט תמיד מתברר שאלה אינם לב הסיפור.

אבל בחדר הגישור לא תמיד הכל נאמר במפורש. לעיתים דווקא בשתיקות, בדמעות, מאחורי המחלוקות הגלויות מסתתרת חוויה עמוקה יותר: לעיתים זהו הרצון להכרה ולתודה, לעיתים הפחד להיות מתוייג כגרוש.ה, לעיתים חרדה לילדים, ולעיתים האכזבה על חיים שנראו פעם אחרת לגמרי. המאבק האמיתי פעמים רבות אינו באמת על סעיף כזה אחר בהסכם - אלא על הבנת מה שלא נאמר במילים ובאמת חשוב לצדדים.

הליך הגישור מאלץ את המשתתפים להתמודד עם הפחדים הכי עמוקים שלהם, וכשבאמת מקשיבים - אפשר להגיע להסכמות. לעומת זאת כשלא מפרקים את החששות מרגישים בהליך הגישור עיכובים, חוסר החלטיות ונסיגות.

1. התודה שלא נאמרה – והגישור שנחלץ

בגישור שניהלתי לפני מספר שנים לבני עבור זוג בשנות ה – 60 לחייהם שעלו מצרפת, אשר גידלו ילדים לתפארת, ניסיתי במהלך מפגש אישי בגישור עם האישה לחדד עבורה ועבורי מה חשוב לה, מה היא חווה, כדי לזקק מהם האינטרסים שלה.

תגובתה הייתה מיידית וחדה: ״את לא פסיכולוגית, וזה לא טיפול פסיכולוגי״, אמרה תוך שהציבה גבול ברור. כיבדתי את הגבול. המשכנו לדבר על מה שביקשה לשוחח אבל ליד דלת היציאה, רגע לפני שנפרדנו, היא עצרה — ולראשונה הרשתה לעצמה להרפות. בקול שקט אמרה שהיא מצפה לתודה. תודה ממי שהיה עד לא מזמן בעלה, כמעט ארבעה עשורים. תודה על שגידלה את הילדים. על שתמכה בפרנסה. על שהלכה אחריו לישראל, כשזה היה החלום שלו. ועל כך שגם עכשיו, בגירושין שלא בחרה בהם, היא משתפת פעולה.

זו לא הייתה דרישה משפטית. זו לא הייתה עמדה למו״מ. זו הייתה אמת שלא קיבלה מקום בחדר — אבל צעקה בשתיקה. רק כשהבנתי את הציפיה שלה להכרה בתרומתה יכולתי — ברשותה — להבהיר לאיש את הציפיה ומה באמת נדרש כדי להוציא את הגישור מהבוץ הטובעני שאליו נקלע: לא שינוי דרמטי בהסכם, אלא הכרה פשוטה, אנושית.

מאותו רגע השיח השתנה, העמדות התרככו, והצדדים הצליחו להגיע להסכמה.

2. הפחד להיות מתויג/ת כ״גרוש.ה״

בגישור שניהלתי בו האיש החליט להתגרש והאישה ניסתה להניא אותו מהחלטתו זו, הוא נלחם במשך חודשיים שתגיע כבר לגישור וכשהגיעה הבהיר לי בפגישתנו האישית: "אני זה שביקש להתגרש. אני שלם עם ההחלטה — אבל עכשיו כשכבר הסכימה, משהו עוצר אותי ולא נותן לי להתקדם.” כששאלתי מה עוצר אותו, הגיעה שתיקה ואז הבהיר: "אני לא יודע מי אהיה אחרי."

גם מי שבוחר בפרידה מתקשה לעיתים להשלים איתה. התיוג החברתי, מבט המשפחה, זהות שנעלמת, חוסר הודאות מה יקרה אחרי הגירושין - כל אלה חונקים את התהליך.

אז ישבתי איתו ושוחחנו על מה זה אומר מבחינתו להיות גרוש, מה מפחיד אותו ב"תיוג", האם היה מאושר בנישואין, מה זה אומר להיות נשוי בנישואין לא מאושרים, מיהו הורה טוב לילדים ועל הקשר שבין הורה מאושר לילדים שמחים.

רק אחרי שהפחד קיבל שם ולגיטימציה, הגישור אשר עד אז נראה היה שעומד "להתפוצץ" התקדם משמעותית להסכם.

3. החרדה לילדים – מאבק בהורה השני

“אני מרגישה שאני ממש חייבת להילחם בשביל הילדים” שיתפה האמא אותי ואת האב במפגש המשותף. "את נלחמת ולכן אני חייב להגן על הילדים" – השיב לה האב.

שניהם האמינו בכל ליבם שהם דואגים לילדיהם, אבל כששאלתי איך הילדים חווים את המאבק ביניהם — השתררה שתיקה. בשיחה עלה שלאחרונה המצב בבית הפך לבלתי נסבל, כל אחד מהילדים תפס צד – האחד של האמא והשני של האבא, ושניהם עם בעיות התנהגות קשות בבית הספר.

רק כשהחרדה צפה וקיבלה ביטוי הצלחנו לשוחח על מה זה בשבילם להיות הורה. שוחחנו על כך שאף ששניהם מפסיקים להיות בני זוג הם נשארים הורים לילדיהם ולכן שיתוף הפעולה ביניהם הוא הדבר הכי חשוב עליו הם צריכים לעבוד. גילוי הלב של שניהם איפשר לי לסייע להם ולהציע כלים – לפנות ל"תיאום הורי" ולקחת ליווי רגשי לילדים.

במפגש הבא כבר הצלחתי לנסח עמם את ההבנות שיהיו בסיס להסכם. שניהם הודו לי ושיתפו אותי בתחושת ההקלה שהביעו הילדים בעקבות הפסקת האש בין ההורים וחידוש שיתוף הפעולה ההורי ביניהם.

4. ההאשמה הסמויה: מי סיים את הנישואין

לא מעט פעמים אחד הצדדים נושא עליו את האשמה לסיום הקשר — בעיקר כשיש כבר בן או בת זוג חדשים. הצד הנעזב פעמים רבות משתמש בהטחת האשמה בצד השני כקרדום ומבהיר ש"אם לא היה מבקש.ת להתגרש — היינו עדיין משפחה”.

בגישור מסוים הצד הנבגד דרש "פיצוי כספי על הגירושין" שנגרמו, בעיניו, בגלל הבגידה. אבל כששוחחתי איתו עלה שבעצם אופן ההתנהלות שלו במהלך הנישואין והעובדה שדרש מהאישה לבצע הפלה – היא שהביאה לגירושין ואף לבגידה.

פעמים רבות בשיחה "על אמת" עם המגושרים מתברר ששני הצדדים כבר מזמן הפסיקו להשקיע בנישואין. שאלה אחת פשוטה — "אם באמת רצית בקשר, איך זה התבטא בפועל?" - מאפשרת להבין שאין מקום להאשים ויש מקום לקחת אחריות אישית, כי בעצם גם הצד שלא יזם את הגירושין ידע שיש בעיות והחליט החלטה אקטיבית שאין טעם להציל את הנישואין.

לפעמים השיחה והתובנה אליה מגיעים שמותר להתגרש כשלא מתאים וה"אשם" בסיום הגירושין הם שני הצדדים שכבר לא היו מאושרים במסגרת הנישואין - היא המפתח להסכמה.

5. החרדה הכלכלית שמשתקת את הצד אף אם רוצה בגירושין

"אני עובדת כפסיכולוגית בחצי משרה ואני ממש פוחדת מהגירושין" שיתפה אותי מגושרת. "למה את עובדת בחצי משרה" שאלתי והיא השיבה "כי היה חשוב לי לגדל את הילדים".

חרדה כלכלית, על פי פירמידת הצרכים של מאסלו, היא חרדה קיומית. פעמים רבות אני רואה צדדים שרוצים להתגרש אבל "טבעת החנק הכלכלית" משתקת ואינה מאפשרת להם להתקדם לגירושין ולכן הם אינם מסוגלים להתקדם ולהגיע להסכם שכן הם הצד ה"חלש" כלכלית בנישואין.

כשאני מדסקסת את העניין עם המגושרים, מפרקת את החרדה הכלכלית, רואה מהיכן היא נובעת ומהי המציאות – פעמים רבות מגיעים המגושרים למסקנה שהתנהלות שהתאימה עד כה – עבודה חלקית, רמת חיים גבוהה, חוסר עצמאות כלכלי – צריכה להשתנות אחרי שמתגרשים. לפעמים צריך להכניס יותר הכנסה, לעבור לגור באזור זול יותר, להוריד ברמת ההוצאות של הילדים וההורים או כל שינוי אחר שמתחייב בעקבות הגירושין.

בשיחה זו "בוחן מציאות" כלכלי המון פעמים גורם לצדדים לשנות לחלוטין את התנהלותם הכלכלית אפילו עוד במהלך הגישור. כשנותנים לפחד הכלכלי מקום – אפשר במקום להפסיק את הגישור – להגיע להסכמות מדורגות, זהירות ובטוחות יותר, כגון כספים שיועברו ויופחתו במהלך תקופה ברורה – כאלה שיאפשרו לצד החושש לצעוד על קרקע כלכלית בטוחה ויציבה.

לסיום

להקשיב מעבר למילים - זו מהותו של הגישור. הוא אינו טיפול, אך הוא מחייב הקשבה עמוקה לאדם שמאחורי העמדה. מה שלא נאמר בחדר הגישור אינו נעלם. הוא ממתין שמישהו יקשיב. וכשזה קורה — גם סכסוך שנראה תקוע יכול להתחיל לנוע.

פרידה בהסכמה אינה סוף מושלם, אך היא יכולה להיות סוף אנושי. כזה שמצמצם נזקים, שומר על הילדים, ומאפשר לשני הצדדים להמשיך הלאה מבלי להפוך את העבר לשדה קרב. לעיתים, כל שנדרש הוא להקשיב באמת — גם למה שלא נאמר.

דנה דרזנין היא מרצה, עו"ד ומגשרת ותיקה, המתמחה בגישור משפחתי ובהליכי פרידה וגירושין בהסכמה. אתר: https://dana-dlaw.com/