תאונת אופניים, תאונת אופניים חשמליים או תאונת קורקינט חשמלי מתרחשת כמעט מידי יום. נדיר להסתובב ברחובות ישראל בכלל ותל-אביב בפרט ולא לראות תאונה או "כמעט תאונה" עם אחד מהכלים הללו. 

קצת עובדות ומספרים על תאונות של אופניים חשמליים

השנה היא 2021 וצריך להכיר בעובדות: השימוש בכלי רכב זעירים (אופניים, אופניים חשמליים וקורקינט חשמלי) הולך וגובר. כלים אלו זולים באופן יחסי, נוחים, נגישים והגרוע מכל – מהירים.

במציאות של היום נדמה שהכלים החשמליים והאופניים ה"רגילים" מהווים פתרון פלא למצוקת הפקקים והחניה, וניתן להניח שהשימוש בהם ימשיך ויעלה.

עו"ד גליה זלצר ליפשיץ (צילום: יח"צ)
עו"ד גליה זלצר ליפשיץ | צילום: יח"צ

אך לצד הטוב יש גם רע. עפ"י פרסומי  הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בשנת 2020 נהרגו בישראל 305 בני אדם בתאונות דרכים, נפצעו קשה 2,059 ונפצעו קל 59,452. מספר ההרוגים והפצועים קשה היה נמוך מעט בהשוואה לממוצע השנים 2018-2019 (כנראה בשל מגיפת הקורונה והסגרים שהוטלו בעקבותיה). עם זאת הירידה במספרי ההרוגים והפצועים קשה הייתה בעיקר בקרב הולכי רגל, נהגי רכב פרטי ונוסעיו ונוסעי אוטובוס. מנגד, המשיכה מגמת העלייה בהיפגעות רוכבי כלי הרכב הזעירים – אופניים, אופניים חשמליים וקורקינט חשמלי (20%). 

מה מעמדם של כלי הרכב הזעירים (אופניים, אופניים חשמליים וקורקינט חשמלי) במקרה של תאונה?

כיום, אופניים חשמליים וקורקינט חשמלי, בדומה לאופניים "רגילים", לא נחשבים "רכב מנועי". סיווג זה קובע את מי תובעים במקרה של פגיעה בתאונה, ולפי איזה דין. 

נפגעתי בתאונה עם אופניים / אופניים חשמליים / קורקינט חשמלי. את מי אפשר לתבוע?

ככלל, כאשר רוכב אופניים או קורקינט נפגע מכלי רכב, יש לו עילת תביעה כנגד נהג הרכב וחברת הביטוח (חובה) של הרכב בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, ולא משנה מי היה האשם בתאונה.

גם מקרה בו רוכב האופניים או הקורקינט נבהל מסטייה פתאומית של כלי רכב ובעקבות כך נפל ונחבל, ניתן להכיר באירוע כתאונת דרכים גם אם לא היה מגע פיסי בין הרוכב לבין הרכב.

בשני המקרים יש חשיבות לתעד את פרטי הרכב המעורב, הנהג וביטוח החובה. במידה ומדובר בתאונה מסוג "פגע וברח" ללא פרטי הרכב המעורב, או כאשר אין לרכב ביטוח חובה, הרוכב הנפגע יוכל להגיש את תביעת הפיצויים בגין נזקי הגוף כנגד "קרנית", הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.

בכל המקרים הללו התביעות חוסות תחת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד) הקובע משטר של "אחריות מוחלטת", כלומר, אין חשיבות לשאלה מי האשם שגרם לתאונה, וככלל, הרוכב שנפגע יהיה זכאי לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו. 

לעומת זאת, במקרים בהם רוכב האופניים או הקורקינט נפגע אך לא מרכב (למשל רוכב שנפל ונפגע בעקבות מפגע בכביש כגון בור ביוב, רוכב שנפגע מרוכב אחר וכיו"ב), יש לבחון האם יש לו עילת תביעה גורם אחר שאחראי לנזקיו. במקרים כאלה תיבחן השאלה באשמתו של מי נגרמו נזקי הגוף, ועילת התביעה תיבחן בהתאם לפקודת הנזיקין. כמובן שבמקרים כאלו הזכאות לפיצוי אינה אוטומטית, והיא תלויה בהכרעה מי אשם בתאונה. 

איך יודעים לבחור עו"ד במקרה של פגיעה בתאונת דרכים עם אופניים או קורקינט?

במקרה של פגיעה מומלץ לפנות בהקדם לעורך דין מומחה בנזיקין ובתאונות דרכים, עם ותק ונסיון בתחום הנדרש. עו"ד שאינו מנוסה ואינו בקיא בתחום, עלול לגרום לנזקים עצומים, או לפיצויים בסכומים נמוכים מהמגיע.

מומלץ לברר האם עורך הדין מייצג רק תובעים היות וישנם עורכי דין שמייצגים גם את הנפגעים וגם את חברות הביטוח (דבר שעלול להוביל לפגיעה בייצוג או ניגוד עניינים).

מומלץ לברר מראש מי עוה"ד שיטפל בתביעה שלכם. אם בעבר היתה נטייה לברר מי המשרד "הכי גדול" שבראשו עומד עו"ד ידוע בכל שם (שאינו מטפל בתיקים באופן אישי), היום המגמה היא לבחור במשרדי בוטיק שמתמחים בתחום הספציפי. מומלץ לבחור עו"ד שיטפל בתיק באופן אישי מ- א' ועד ת', תוך שיתוף הלקוח וקיום קשר מקצועי ואדיב כאחד. 

המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקורא אשר נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. 

מאת עו"ד גליה זלצר ליפשיץ, שותפה מנהלת, עו"ד זלצר, משרד עורכי דין ונוטריון