ישנם מספר היבטים של "פרטיות" שחוסים בצילו של המושג הרחב "הזכות לפרטיות והזכות לאוטונומיה". היבט אחד של זכויות אלה עוסק בהגנה על פרטיות האזרח מפני פגיעה מצד המדינה בזכויות אלה, לרבות ביחס לזכותו של האזרח להגן על החלטותיו הפרטיות מפני התערבות המדינה. היבט זה נפגע במישרין כתוצאה מפסק הדין שניתן לאחרונה בארה''ב, בכך שאפשר למדינות לחוקק חוקים שיאסרו על נשים לבצע הפלות. היבט אחר של זכויות אלה עוסק בהגנה על פרטיות אדם מפני פגיעה בה על ידי יחידים וארגונים. להחלטת בית המשפט בארה"ב עשויה להיות השלכה גם על היבט זה של הזכות לפרטיות. החשש הוא שמדינות בארה''ב שיאסרו על הפלות עלולות, לשם אכיפת האיסור על הפלות, לא רק לפגוע בפרטיותן של נשים באמצעות טכנולוגיה מתקדמת שמתופעלת על ידי גורמים ממשלתיים (למשל איכונים סלולריים ומצלמות במרחב הציבורי), אלא אף לדרוש לקבל לידן מידע אישי רלוונטי שנאסף על ידי חברות טכנולוגיות מסחריות.
מידע רלוונטי שאותן מדינות עשויות לדרוש לקבל יכול לכלול למשל מידע בדבר החיפושים שערכו נשים ברשת האינטרנט בענייני הפלות, ניטור רכישת גלולות להפלה, מידע שנאסף באפליקציות המסייעות לנשים לעקוב אחר המחזור החודשי שלהן, זיהוי פנים של נשים שנלכד במערכות אבטחה וכן מידע בדבר מיקום נשים באיזור של מרפאות להפלה (מידע הנאסף על ידי אפליקציות השומרות את מיקום המשתמשים). בעידן הדיגיטלי המתקדם שבו אנו חיים, כמות האמצעים הקיימים המאפשרים לנטר אחר פעילותם של אזרחים כמעט אין סופית.
מגפת הקורונה לימדה אותנו כי לכל הפחות בעתות חירום, המדינה עשויה לקבל החלטות שיפגעו בזכותנו לפרטיות. לא מן הנמנע כי בסיטואציות מאתגרות הממשלה תנסה להשתמש גם במידע שנאסף על אודותינו על ידי גורמים פרטיים מסחריים (שימוש שעשוי להיות, לעיתים, אף נגדנו). בעוד שהחלטות פוליטיות הפוגעות בפרטיות (כמו איסור על הפלות) תלויות בכוח הפוליטי המשתנה של מפלגות, חשוב מאוד לנקוט צעדים אשר ימנעו את האפשרות שהמדינה תפגע בפרטיותנו על מנת לאכוף החלטות מסוג זה.
לפיכך, יש לפעול בהקדם על מנת להגן על המידע הדיגיטאלי שנאסף לגבינו ולוודא שלא יעשה בו שימוש כנגדנו. בכלל זה, יש לקדם חקיקה שתגביל מראש העברת מידע אישי מחברות מסחריות לגורמים ממשלתיים רק למקרים חריגים וקיצוניים, יש לקדם מודעות להתנהגות זהירה ומחושבת מצד משתמשים באפליקציות ובשירותים מקוונים ויש לעודד חברות טכנולוגיות מסחריות להתגייס לטובת עניין זה ולנקוט צעדים על מנת שהמוצרים הטכנולוגיים שהן מציעות לנו לא ישמשו ככלי רדיפה כנגדנו.
מצד המשתמשים, מומלץ למשל להשתמש במנועי חיפוש או בדפדפנים שממזערים איסוף או שמירת נתונים כברירת מחדל. בנוסף, מומלץ להשתמש בשירותים המציעים העברת מסרים בצורה מוצפנת ככל הניתן ולאפשר לבעלי אפליקציות גישה לנתוני המיקום שלנו רק בעת הצורך.
מצד החברות הטכנולוגיות, אלו יכולות, ואף חייבות, להטמיע אמצעים טכנולוגיים מוגברים שיצמצמו את פוטנציאל השימוש במידע האישי שלנו על ידי גורמים ממשלתיים, וזאת תוך נקיטת צעדים המתחייבים במסגרת קונספט הנדסת פרטיות (privacy by design). בכלל זה, יש לבחון שימוש בטכנולוגיות הכוללות הצפנת מידע מקצה לקצה (טכנולוגיה המבטיחה כי המידע נשמר במכשירים של המשתמשים ולאף אחד, לרבות לחברה המסחרית המפעילה את האפליקציה, אין את מפתח ההצפנה שיאפשר גישה למידע), יש לצמצם את שמירת המידע האישי על ידי החברות המסחריות למינימום ההכרחי, ויש להעניק אפשרות פשוטה למשתמשים למחוק מידע אישי על אודותם בכל עת. גוגל, למשל, כבר הודיעה כי תמחק נתוני מיקום של נשים המבקרות במרפאות לביצוע הפלות.
כמו כן, בתגובה לפסק הדין שבמחלוקת, הנשיא ביידן חתם לאחרונה על צו נשיאותי שכולל מספר צעדים שנועדו להקל את הגישה לקבלת שירותי בריאות הקשורים בפריון, ובכלל זה התייחס לצורך בהגנה על הפרטיות של המידע הרפואי של נשים שזקוקות לעבור הפלה. חשוב לציין כי לנוכח הסמכויות המוגבלות שיש בידי הנשיא להסדרת עניין זה, הצו אינו יכול למנוע ממדינות בארה"ב לחוקק חוקים האוסרים על ביצוע הפלות.
נותר לקוות כי צו הנשיא, כמו הצהרת חברת גוגל, מצביעים על דאגה אותנטית בקרב גורמי ממשל וטכנולוגיה ברי השפעה לשחיקת הזכות לפרטיות בעידן הטכנולוגי, וכי גורמים אלו ונוספים ינקטו בהקדם, בצעדים מתאימים לקידום השמירה על פרטיותנו.
הכותבים עו"ד אלה טבת, שותפה ומנהלת את מחלקת קניין רוחני ופרטיות במשרד עו"ד גרוס ושות' ועו"ד תומר לוי, עורך דין במחלקה