האם מגמת המיזוגים בפירמות המשפט הגדולות הולכת להשתנות?

האם מגמת המיזוגים בפירמות המשפט הגדולות תשתנה מהתרחבות לתחומים חדשים לטובת העמקה של התמקצעויות ייחודיות? בכירי ובכירות ענף המשפט בישראל מפורום Duns 100 מבית דן אנד ברדסטריט התכנסו היום (שלישי) לדיון מיוחד, במסגרתו נחשף דירוג 25 המשרדים המובילים בישראל. הבכירים, בהם ראשי הפירמות הגדולות בישראל, דנו במגמות העיקריות של השנה החולפת בענף, כולל כניסת ה-AI לעבודה השוטפת של עורכי הדין, שינויים בעולם המיזוגים, הרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה ומצבה של מערכת המשפט כיום, מצב ענף הנדל"ן בצל המתיחות הביטחונית וסוגיות נוספות.

בפתח הכנס נשא דברים דורון כהן, יו"ר ובעלים של דן אנד ברדסטריט ישראל. "את חלקכם אני כבר מכיר משנת 2005", אמר. "כשהייתי בן 45 עשיתי אקזיט, מה שהיום קוראים לו יוניקורן. החלטתי לעשות עלייה, אז קנינו את D&B ב-2002 והחלטנו לפתוח לשכת אשראי בישראל. קניתי אותה כדי לעשות עלייה לישראל. בעוד 4 חודשים אני חוגג 70. עברו הרבה שנים מאז ומבחינתי זה מאוד מרגש, אני עוד לא ראיתי את הארגון הזה ככה".

לאחר מכן קיבלו הבכירים סקירה על תמונת המצב בענף מפי שילה זברו וייס, מנהלת בכירה בתחום דירוגים ואסטרטגיה ב-Duns 100. "אנחנו ממשיכים עוד שנה מאוד מורכבת. אנחנו בשנים מאוד מורכבות מאז 2019. גם רפורמה במערכת המשפט, גם מלחמה. דווקא השנה אני רוצה להתמקד בשינויים שאתם מאוד מושפעים מהם כעסק", אמרה. "אנחנו מזהים שיש כללי משחק חדשים. המודל העסקי המסורתי כבר לא בטוח רלוונטי. יש שינוי מבני משמעותי: מעבר מייעוץ משפטי למיומנויות אחרות שנצטרך כמשרדים גדולים ומובילים. מדברים הרבה על AI כטכנולוגיה. אני רוצה לדבר על הנושא כאסטרטגיה ניהולית. יש פה ניהול אסטרטגי שנדרש כדי לנהל את האירוע הזה. יש עניין של תמחור ופערים דיגיטליים. זה לא איזשהו 'פרויקט'.

"אחת המגמות שאנחנו מזהים בעשור האחרון זה מעבר ל-one stop shop: התרחבות וגדילה לעוד תחומים וקליטה של שותפים נוספים", הוסיפה זברו וייס. "אנחנו רואים עכשיו שבמקום לרוחב - יש גידול לעומק. הבידול של המשרדים והייעוץ המשפטי יגיע מעומק הייעוץ ולא מהרוחב שלו". לפי זברו וייס, "משרדים שידעו לקחת את הכוח ואת העוצמה שלהם ולשלב את זה ביחד עם הטכנולוגיה, להכשיר את ה-X-lawyers ולתת ללקוחות את הערך שהם מצפים לו - אלו יהיו המשרדים שישבו בפורום הזה בעשור הבא".

"חובטים במערכת המשפט"

בפתח הפורום דיבר עו"ד גיורא ארדינסט, ראש המשרד ושותף מייסד ב-EBN - ארדינסט, בן נתן, טולידאנו. ארדינסט מתח ביקורת על צעדי הממשלה נגד מערכת המשפט. "מערכת המשפט היא מערכת שהשלטון ושופריו חובטים בה זה הרבה שנים בכל מיני דרכים. במלל, בחוסר מינויים, בכל דרך אפשרית", אמר. "מאז שנפתח תיק שקוראים לו 'מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו' נפתח גם תיק מקביל שנקרא 'בנימין נתניהו נגד מדינת ישראל' והראשונים לחטוף הם מערכת המשפט שמקבלת מכל הכיוונים. זה מתחיל מהערכאות הנמוכות ומגיע עד לנשיא בית המשפט העליון ששר המשפטים מסרב להכיר בו. אני קושר את זה גם לסירוב להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר האסון הכי גדול שקרה בישראל מאז שקמה. אני לא מופתיע, אבל לא לטובה". לדברי ארדינסט, "גם מי שתומך במערכת המשפט חושב שהיא צריכה להיות חזקה ואיכותית ונהנית מאמון הציבור, ומבין שיש תקלות. השופטים לא תמיד מתמנים על פי כישורים אלא פרמטרים אחרים ולכן צריכה להיות רפורמה. לא הכל מושלם ויש דברים שצריך לתקן".

עו"ד רפי שפירא, שותף, ראש (משותף) מחלקת תאגידים, מיזוגים ורכישות בש. פרידמן, אברמזון ושות', אמר: "אני חושב שאני לא מחדש לאף אחד שנמצא פה בפורום, אבל לאנשים שאולי פחות מתעסקים בניסוחים מסחריים ובחוזים מסחריים אני יכול לתת דוגמה מאוד פשוטה: כשיש חוזה מסחרי גדול, וכשאתה נמצא בבק אופיס שלך ואתה מסתכל על סעיף שלא הרבה מייחסים לו חשיבות, שזה סעיף השיפוט. אתה מסתכל על הלקוח שלך ואומר 'מה הסיכוי הגדול יותר - שהלקוח שלי יקיים את החוזה או שהלקוח שלי אולי חלילה יפר את החוזהק. אם אתה מעריך בינך לבין עצמך שהסיכוי הרב יותר בתוך העסקה הזאת הוא שהלקוח יפר, הנטייה שלך תהיה לבקש שהסעיף שיפוט יהיה בבית משפט. ואם אתה חושב שהלקוח יש סיכוי רב יותר שהוא יהיה הנפגע והוא יהיה המקיים, אתה תדחוף לסעיף של בוררות. והדבר הזה מגלם בתוכו את הקושי אצלנו היום לקבל מבית משפט את מה שאנחנו צריכים ומה שאנחנו רוצים. וכמו שהתחלתי, התחושה היא שסביב כל ההתעסקות ברפורמה, הפיכה, לא משנה איך קוראים לזה, הבסיס הראשוני שנדרש הוא לא מקוים. אין פה הסתכלות על שיפור השירות לאזרח וזה מצער וצריך לטפל בזה".

עו"ד דן שמגר, שותף בכיר במיתר: "מלבד ההצלחה המסחרית העסקית יש לנו גם תפקיד ציבורי. אנחנו משפטנים, ומה שקורה במדינת ישראל בתקופה האחרונה זה בעצם מאבק על צביונה של המדינה לשנים הבאות. האם המדינה הזאת תהיה מדינה דמוקרטית, פתוחה, מתקדמת, סובלנית, שמקדמת שגשוג של כל חלקי האוכלוסייה או שהיא תהיה מדינה כוחנית וברוטלית שבה דורסים אחד את השני, מקדמים אינטרסים, שחיתות ולא עניין באינטרס הציבורי. המאבק הזה הוא מאבק שאנחנו לא יכולים להיות אדישים אליו. אנחנו באמת סובלים מהעייפות מסוימת אבל הדבר הזה הוא בנפשנו. השנה הזאת היא שנת בחירות, והשנה הזאת היא מבחן לדמוקרטיה הישראלית. יש הרבה מאוד תהליכים שמאיימים על עצם הנקיון והאיכות של התהליך הדמוקרטי. אנחנו בתקופה האחרונה כבר נחשפים לתרבות של שקר והונאה, פייק ניוז והטעיה של הציבור, והונאה בעצם זה שם המשחק. השאלה מהי האמת, מהן העובדות, היא כבר לא רלוונטית. פה בעצם אנחנו מתחברים לסוגיות של AI. כי הכלים האלו כשהם בידיים זדוניות משמשים להטעיה ולשקר. ולנו כמשפטנים יש תפקיד ציבורי בתקופה הזאת, בשנה הקרובה שבה תתנהל מערכת הבחירות יש לנו חובה להיות מעורבים על מנת לוודא שאין פה ירידה במדרון שגורמת לתהליך הדמוקרטי להדרדר".

"ה-AI משנה את המקצוע אבל לא את האחריות"

עו"ד נועם בר דוד, שותף וחבר הנהלה בסלומון, ליפשיץ ושות׳, משרד עורכי דין, אמר: "המשרדים צריכים להתאים את עצמם. אין כאן שאלה. ה-AI זה לא עוד כלי בארגז הכלים, אנחנו מדברים על מהפכה של ממש. היתרונות רבים ואנחנו רק בתחילת הדרך. הנושא הזה משתכלל מחודש לחודש, משנה לשנה, כשהיתרונות ברורים. זה גם העלויות התפעוליות, העבודה. יחד עם זאת אנחנו מכירים גם את החסרונות. היו פסקי דין של העליון שביקרו שימוש בבינה מלאכותית, ומישהו כמובן צריך לפקח על זה. לי לא נראה שעורכי הדין ורואי החשבון ייעלמו. בסוף אנחנו צריכים את הפיקוח, אנחנו צריכים גוף שיבדוק את השימוש בבינה מקצה לקצה. אבל אין ספק שאנחנו לא בשאלה של 'האם להשתמש' אלא 'כיצד'".

לאחר מכן עבר הדיון לעסוק בכניסת הבינה המלאכותית לעולם המשפט, בהשפעתה על תפקיד עורך הדין ובאיך ייראה המקצוע בעתיד. עו"ד יעל ברץ שותפה, יו"ר קבוצת תאגידים ורישוי בפרל כהן, אמרה: "ה-AI מאוד משפיע על העבודה שלנו. הלקוחות שואבים ממנו ידע גם בחוק וגם ביכולת ניסוח. זה גורם לזה שאנחנו צריכים להיות טובים יותר, חדים יותר ואסטרטגיים יותר. אנחנו צריכים להביא ערך מוסף מול הלקוחות כי למעשה 80% מהעבודה יכול להיעשות על ידי AI. הערך המוסף שאנחנו מביאים זה הניסיון, הניהול העסקי מול הלקוח ויכולת המו"מ - שאת זה ה-AI לא יכול לעשות. אני חושבת שזה דווקא עוזר לעורכי דין המנוסים יותר לעומת הצעירים יותר".

עו"ד נמרוד רוזנבלום, שותף מנהל באפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM), אמר: "יש אפשרות שלא יקרה כלום, יש אפשרות שעוד שנתים כולנו נהיה בים בלי עבודה - אין מה להיערך לזה כי כל מה שנעשה לא רלוונטי. האפשרות השלישית היא שיהיה שינוי עמוק, מהותי מאוד, שצריך להיערך אליו. אנחנו בחרנו באפשרות הזאת. יש 3 צעדים שעשינו בהתחשב בהנחות האלה: ה-AI יחליף את מה שקל יותר לעשות. לכן כמשרד אנחנו משתדלים להיות במקרים היותר מורכבים; שתיים - התחלנו לחשוב כפירמידה. אולי פירמידה הפוכה זה טוב וצריך לחשוב על זה גם בגיוסים; דבר שלישי - אני מניח שכולנו נעבוד עם אייג'נטים. אז אני חושב שבזמן שכולנו נכתוב מסמכים ונעבוד עם אותן תוכנות, הקשר האישי יישאר חשוב מאוד. דבר רביעי זה הקונספציה שגדול זה טוב. כל משרד צריך לקבל את התשובות שלו לגבי זה. האם המיקוד הספציפי הוא נכון או שעו"ד צריך דווקא לדעת לנהל תהליכים ולקפוץ בין נושאים? אני מניח שלכל אחד יהיו את התשובות שלו".

עו"ד עמיר צפריר, יו"ר גולדפרב גרוס זליגמן, אמר: "אנחנו עוד לא יודעים מה קורה לנו ועוד לא יודעים לעכל את הכניסה של ה-AI היום. לחשוב על הטמעת ה-AI במשרדים - אנחנו עוד לא יודעים מה זה יעשה ללקוחות ולחברה, למשק. אין לנו ברירה אלא להניח שרק אנחנו משתנים והלקוחות לא (שזה כמובן הנחה קצת הזויה). אני חושב שהתחרות בין משרדים גדולים לקטנים דומה לתחרות בין הגדולים ל-AI. משרדים קטנים נותנים שירות שהוא מאוד ממוקד. ה-AI כמו שהוא נראה היום יודע לתת תפקוד מאוד ממוקד. הגודל הוא סוגייה נפרדת אבל אני כן רוצה לתת את האמונה שלי בקשר ליתרון היחסי של המשרד הגדול על פני משרד קטן. אני חושב שיכולת הסינרגיה היא מאוד מיוחדת. כבר היום אדם שרוצה שירות משפטי ספציפי יכול להיכנס לאפליקציה, אבל מה שאנחנו יודעים לתת זה שירות הרבה יותר רחב, היקפי והוליסטי. אני חושב של-AI ייקח עוד שנים לתת שירות כזה. כמו שזה נראה היום - את עבודת הבסיס של עורכי הדין ה-AI יוכל להחליף יותר בקלות כך שכל עניין הגודל והתמחור זה משהו נצטרך לחשוב עליו עוד הרבה".

עו"ד ישי איציקוביץ, שותף באגמון עם טולצ'ינסקי, אמר: "צריך להבין שה-AI משנה את המקצוע אבל לא את האחריות. צריך להתמודד עם הדבר הזה. אנחנו רואים יותר התאמות מחיר, יותר מנגנונים שבאים להגן על העסקאות. אנחנו רואים יותר כלים סולידיים. אנחנו חיים בסביבה דינאמית וכל מה שאנחנו מדברים עליו יכול להשתנות גם מחר ולכן ההיערכות היא העניין המרכזי".

עו"ד ארז תיק, שותף מנהל וראש מחלקת נדל"ן ומלונאות ב-LIPA&CO: "כל עוד בצד הלקוח יהיה אדם בשר ודם שעומד מול משרד עורכי הדין, אז הפורום הזה יכול לפרוח ולהגיע למקום שהוא מתעסק במקצוע רק במה שהוא אוהב ויודע לעשות. יהיה מקום לעורכי דין מבריקים שחושבים מחוץ לקופסה, 'מופרעים' ויצירתיים שיודעים לפתור אירוע מורכב. התותחים, החדים, העסקיים בראש יכולים לפרוח בלי שחיקה של התעסקות בכוח אדם. זה יכול להיות קפיצת מדרגה למי שידע להיות שם ושתהיה לו את האישיות המתאימה".

עו"ד טל קרת, שותפה מובילה, דיני עבודה Arnon, Tadmor - Levy: "אני חייבת להגיד שלמי שיושב פה, כמונו, אין באמת לקוח חדש. זה חברות עסקיות שרוצות לקבל דברים בזמן. כולנו יודעים לשרת ולתת את הצרכים. אין לקוח חדש. אני לא רואה את הלקוח כלקוח חדש. הוא מן הסתם לא יקבל 100 שעות מתמחה על חיפוש משפטי שאפשר לעשות אותו ולכן אנחנו נערכים בעצמנו בשינוי כוח האדם, שינוי אופן החיוב מול הלקוח. אנחנו לוקחים בחשבון שהלקוחות חכמים ונעזרים באותם כלים כמו שלנו, אבל הלקוח לא לקוח חדש".

עו"ד ליאור פורת, שותף מנהל בגורניצקי, אמר: "אני מתחבר לחלק מהדברים שנאמרו פה. הכנס יהיה פה גם בשנה הבאה, אפשר להירגע, אבל יש שינוי. הוא לא יקרה, הוא כבר קרה וקורה. אנחנו מרגישים אותו היטב. כל המשרדים מאמצים כלי AI. אני כן מתחבר למה שנאמר פה לגבי ההזדמנות. בעיניי AI הוא הרבה יותר הזדמנות מסיכון. AI מפקס אותנו, מותח לנו את השרירים, הוא יאתגר אותנו, אבל אני לא חושב שבטווח הקרוב נראה שינוי משמעותי בכוח אדם צעיר כמו מתמחים. אני חושב שהתפקיד שלהם יהיה אחר. הדור הצעיר הרבה יותר טוב בלהפעיל נכון את הכלים האלה, הוא יותר מובילי".

עו"ד אמיר עמר, יו"ר הפירמה ושותף מייסד ב-AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', אמר: "אני שותף לדעתו של ליאור שאנחנו כבר בתוך התהליך. אני חולק עליו שלא תהיה מהפכה בעניין הכמויות של השימוש בעורכי דין זוטרים ובעיקר במתמחים. אצלנו זה כבר קורה. בהתמחות יש התחייבות של לתת עבודה שנים קדימה ולכן צריך לקחת בחשבון את מצבת עורכי הדין שלך בעתיד. שינויים טכנולוגיים, גם במקצוע המצומצם שלנו, הם מאוד לא חד גוניים. המודלים שלנו בנדל"ן הוא מאוד שונים וגם המודלים העסקיים שונים בין חיוב שעתי לבין חיוב נדל"ני, שיכול להיות גם שוטף פלוס 15 שנה. אנחנו החלטנו, במקום לחפש תחומים נוספים, להתכנס - להצטמצם ולחזק את תחומי הליבה שלנו, כדי להתכונן לתחרות בעוד 5 שנים. מיזוג הוא לא כדי לקבל כותרת בעיתון אלא כדי לתת לך ערך מוסף".

עו"ד ערן בצלאל, שותף מנהל מחלקת ליטיגציה בש.הורוביץ ציין כי במשרדם עוסקים בתחום הטמעת תחום הבינה המלאכותית כבר מראשית מהפכת ה-AI, וכי הם בחרו לעשות זאת באופן הדרגתי, אחראי ורב-שכבתי.
"במעגל הפנים-משרדי, אנו משקיעים בהכשרה שוטפת של הצוות המקצועי ובשימוש יומיומי בכלי AI מגוונים", הסביר. "גם כשמדובר בכלים שנמצאים עדיין בשלבי הבשלה, אנו רואים ערך רב בעצם ההתנסות והפיתוח של מיומנויות עבודה חדשות – כבסיס לשינוי עמוק וארוך טווח.במקביל, אנו מפתחים מתודולוגיות עבודה ונהלים ברורים לשימוש בכלים טכנולוגיים בעשייה המשפטית, תוך מודעות מלאה למגבלות הכלים ולסיכונים הכרוכים בשימוש לא מבוקר. בהקשר זה, החלטות שיפוטיות מהעת האחרונה שעסקו בהסתמכות על תכנים “מומצאים” מדגישות את החשיבות של שילוב AI באופן זהיר, מקצועי ואחראי. ברמת הלקוחות, אנו פועלים ליצירת מעטפת משפטית מותאמת למציאות המשתנה ולפיתוח פתרונות משפטיים ייעודיים".

עו"ד עפר בן יהודה, שותף מנהל בשבלת, אמר: "אני חושב שהלקוח שלנו, גם אם הוא לא משתנה, דורש היום עוד יותר מתשובה מלאה. בעולם עם נישות, משרדים שלא יידעו לתת תשובה ללקוח מסחרי בכל מקום ומקום יהיו בבעיה. התחרות גוברת ולכן מי שלא יהיה יעיל את התהליכים ימצא את עצמו בחוץ. לצורך העניין, אני אתן לכם דוגמה למה שאנחנו עושים: אני עושה פרייבט פייננסינג עושים בסיבובי השקעה, בחמישה סיבובים האחרונים הקמנו צוותים מקבילים ואני חייב להגיד שיש עדיין דיסוננס. כלומר, אנחנו נמצאים במצב שכולנו מבינים ש-AI הולך לשנות את הדברים מהותית. כרגע בשלב הזה אנחנו לא ממש רואים את ההתייעלות. אנחנו מכניסים הרבה יותר, אבל במקומות המרכזיים עדיין לא".

עו"ד גיל וייט, שותף מנהל בהרצוג פוקס נאמן, אמר: "האירוע הזה קצת פרדוקסלי. מדברים בסוף על המשרד הכי גדול. ודיברנו על AI ועל מכונות ולא דיברנו על הבעיה האסטרטגית שלנו עדיין היום: בסוף הלקוחות מחפשים אנשים מבריקים יודעים לתת Added Value. לדעתי האתגר הכי גדול של התעשייה שלנו היום זה שהסטודנטים המצטיינים לא רוצים ללמוד משפטים. אם אנחנו מאמינים שעדיין יהיה צורך בכוח אדם איכותי בתעשייה שלנו, נצטרך באיזשהו שלב לשנות פאזה, לצאת מדור האבן, איפה שאנחנו עדיין נמצאים, למשהו יותר מתקדם כדי למשוך את הטאלנטים האלה חזרה לתעשייה".

עו"ד שרון אמיר, שותף בכיר בנשיץ ברנדס אמיר ושות', אמר: "אני חושב שאחת הסיבות שאנחנו שקטים זה שהכל כבר נאמר. זאת אומרת, מה יעזור להגיד בפורום הזה. זה פורום שאני מניח שהרוב הגדול מסכימים. הבעיה היא שבניגוד לכל האופטימיות שהייתה לגבי המשק, הפסימיות לגבי הדמוקרטיה, אצלי לפחות, זה בגלל שזה לא הפורום שאתה צריך לשכנע. ומשום מה זה הפך להיות כמו קבוצת כדורגל. אם אתה אוהד את ביבי, אז אתה נשאר אוהד של ביבי וזה לא יעזור כלום, גם אם פרצו אליך הביתה מחבלים בשבעה באוקטובר. זאת אומרת, זה המצב. ולצערי, אני מצטער שאני אחרון, אז אני מסיים בצורה הזאת, אבל אני חושב שהאופטימיות הגדולה היא שבאמת המשק נפגע פחות. זאת אומרת, אם אתה רואה את הבורסה אז היא עלתה הכי הרבה מכל הבורסות בעולם בשנה האחרונה והמשק בסדר, ואנחנו בסדר, אבל אם אתה מסתכל לעתיד של ילדים שלנו והנכדים שלנו, אז אני לא יודע כמה האופטימיות פה מוצדקת".

לאן הולך שוק הנדל"ן?

עו"ד אילן שרקון, יו"ר שרקון, בן עמי, אשר ושות', התייחס למצב שוק הנדל"ן ואמר: "אני חייב להגיד שהשוק במצב גרוע. הרבה אנשים קנו נדל"ן אחרי הקורונה ואז הריבית עלתה. זה השפיע דרמטית על השוק. אנשים מעדיפים לשים את הכסף בבנק עם ריביות נמוכות. כל המשקיעים ברחו מהארץ, המלחמה גם היא השפיעה, העובדים השפיעו - ואנשים פשוט לא קונים. שוק הנדל"ן אדיר בהגדרה והמצב שלו גרוע מאוד. אחת המחלקות החזקות אצלו זה מיזוגים ורכישות דווקא בתחום הבנייה. ליזמים אין כסף והם לא ישלמו. החלטת הריבית אתמול היא דרמטית, היא משפיעה דרמטית על השוק וברגע שאין תזרים מזומנים לחלק מהיזמים הם לוקחים הלוואות בריביות מאוד גבוהות. אנחנו מבינים איפה השוק עלול להיות בשנים הקרובות. אני לא צופה טוב".

עו"ד טלי ענבר גולן, שותפה בלטר, גוט, אלוני ושות' - עורכי דין, אמרה: "אני חושבת שמשקיעים בתשתיות, תמיד אפשר להשקיע יותר. אם יש משהו שמסוגל להוצא את המשק ממשבר זה השקעה בתשתיות. מה שתמיד קבע יציאה ממשבר זה מים ודרכים. זה מה שמתווה את הפיתוח. אני לא הסכמתי כל כך עם מה שנאמר כאן כי אני חושבת שלמשק הישראלי יש יכולת חיות מדהימה ויכולת התאוששות יוצאת דופן. אם תעשה השקעה גדולה ומסיבית בתשתיות לאורך זמן, יש לה את היכולת להוציא את המשק ממשבר. הפרוייקטים הגדולים האלה יכולים לקבץ הרבה מאוד פרוייקטים עסקיים סביבם שייצרו צמיחה. השוק הישראלי לא רק דינאמי אלא אופטימי וצריך לתת לו את המנוף".

עו"ד עמוס כהן, בעלים משותף, במרקמן טומשין ושות': "כל הזמן יש רפורמות שמנסות להגביל לנו את שכר הטרחה. יש את חוק המכר והיה את חוק לבנת פורן ועוד כל מיני חקיקות. ואם פעם הדלתות היו פתוחות, היום אנחנו לא מצליחים כמעט לדבר עם פוליטיקאים. אז יש את הוויכוח הפוליטי וזה בסדר שיש את הוויכוח. אני קורא מפה ללשכת עורכי הדין לנסות כן לגשר על הפערים. אנחנו לא יכולים להתנהל ככה. אני חושב שאפשר לריב כמו שאנחנו אוהבים באולם בית המשפט, ולצאת החוצה ולשבת על כוס קפה, וככה זה צריך להיות. אני יכול להגיד שמי שמציל אותנו כרגע, וזה די הזיה, זה דווקא עמותות חולים, עמותות של נכים, שמבינות שהקטנת שכר הטרחה תוציא את עורכי הדין האיכותיים מתוך המערכת. זאת אומרת, ברגע שאנשים פחות יקבלו זכויות, גם המדינה תספוג, ובגלל זה חלק מההצעות הן בכלל של משרד האוצר".