שוק העבודה בעולם עבר שינוי מהותי בתקופה האחרונה, התפשטות מגפת הקורונה האיצה תהליכים ושינתה את צורת העבודה ואת ההסתכלות על מערכת היחסים שבין עובד למעסיק. היום (רביעי) התכנס במלון רויאל ביץ׳ בתל אביב פורום Duns 100 לבכירי המשפט בתחום דיני העבודה. 

במסגרת הפורום עסקו ודנו בכירי הענף בנושאים שעל סדר היום המקצועי ביניהם: מהן פסקי הדין המשמעותיים של שנת הקורונה וההשלכות ל-2021, הרחבת חובת השימוע, התעמרות במקום העבודה בין עובד לעובד, האם המעסיק יכול לשנות את תנאי ההעסקה לאחר החזרה מחל"ת,  מחאת המתמחים, טירוף הגיוסים ומעבר העובדים בין עבודות ומשרדים גדולים ונושאים רבים נוספים. 

אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה ב-d&b (דן אנד ברדסטריט) פתחה את הפורום עם המגמות בעולם דיני העבודה. "משבר הקורונה העולמי שם את דיני העבודה בליבת הנושאים הבוערים", אמרה. "אנו נתקלים בהרבה סוגיות ומקרים חדשים שבהתאם אליהם מתפתחות פסיקות חדשות בנושא. במקביל, גם מהפכת me too שהחלה לפני מספר שנים ממשיכה לתת אותותיה בדיני העבודה ואחת הדוגמאות הבולטות הוא מקרה אלעזר שטרן שהעלה לדיון את אופן הטיפול בתלונות אלו ויצירת סביבת עבודה הוגנת, שוויונית ובטוחה״. 

"יש אהבה ותמיכה במתמחים - אבל בעולם המשפט מדובר באירוע מסוכן"

עו״ד גלית גולן-רתם, מ. פירון ושות׳ התייחסה למחאת המתמחים, שתנאי העסקתם עלו לכותרות. "יש אהבה ותמיכה מקיר לקיר במתמחים המוחים על שעות עבודתם אבל כשאני מסתכלת על האירוע הזה בעולם המשפט יש פה אירוע מאוד מסוכן", אמרה. "באה קבוצה של עובדים במצוקה שלא מסכימה לתנאי העבודה שהארגון שלה הציב. בתי הדין קוראים לזה כמו בעבר שביתה המונית ולא פיטורים אמיתיים. בית הדין לעבודה צריך לעצור את הפרץ הזה שיכול להפוך ללגיטימי בעוד מקומות עבודה ולהשפיע על חיי היומיום שלנו״. 

אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט (צילום: אפרת-יעל צור)
אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה ב-d&b | צילום: אפרת-יעל צור

עו"ד אורלי ג'רבי, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד הרצוג פוקס נאמן התייחסה להשפעה של מגפת הקורונה. "בתקופת הקורונה ההשפעה של דיני עבודה על ההתנהלות היומיומית הייתה מדהימה", היא אמרה. "המחוקק בעצם לא הסדיר את ההתנהלות במקומות העבודה כפי שהסדיר בתחומים רבים אחרים, כמו באיצטדיונים, מסעדות ועוד. כתוצאה מכך, אנחנו כעורכי דין נטלנו את ההובלה ונתנו חוות דעת עקרוניות בנושא, תוך שבתחילת הדרך היו לא מעט התלבטויות". 

"בתי הדין לעבודה אכן אישרו כללים אלה בשורה של פסיקות", היא הוסיפה. "‏מה שהפך את הדברים למורכבים יותר הוא שישראל הייתה הראשונה בעולם בתחום זה. בתחילת הדרך, לקוחות בינלאומיים היו פונים אלינו בשאלות ללמוד איך להתנהל במדינות אחרות. אבל כעת המצב השתנה. מדינות רבות הסדירו בחקיקה את נושא החיסונים בקשר עם מקומות עבודה ואני מרגישה שנשארנו קצת מאחור ואני מקווה שנחזור להוביל״. 

עו״ד הלית שמחוני, שותפה וראש מחלקת דיני עבודה במשרד AYR- עמר רייטר ז’אן שוכטוביץ ושות׳, סיפרה על הצורך להתאים את החקיקה ופסיקת בתי הדין לעולם העבודה החדש, כפי שנעשה במהלך משבר הקורונה: "בשל השינויים בעולם העבודה, העובדה שחלק גדול מהעובדים אינם עובדים מוחלשים בהיבטים רבים, ובשל חקיקה מיושנת, אני סבורה כי בתי הדין צריכים לתת משקל גדול יותר לתום הלב של עובדים ולהתחייבויותיהם החוזיות כפי שבאו לידי ביטוי בהסכמי ההעסקה עליהם חתמו".

עו"ד שי תקן, שותף וראש מחלקת יחסי עבודה, במשרד פישר ציין שמשבר הקורונה הפחית את סכסוכי העבודה הקיבוציים: "בהתייחס להשלכות משבר הקורונה על יחסי העבודה הקיבוציים בישראל, לא היו שנה וחצי כה רגועות כמו בתקופה האחרונה. מסתבר שבעת משבר גם יחסי העבודה נכנסים לתרדמת - הגישה הכללית, שארגוני העובדים ונציגיהם היו שותפים מלאים ואקטיביים לה, הייתה לבצע בשיתוף פעולה והידברות את ההתאמות והשינויים הנדרשים לאור המשבר והשלכותיו, במינימום עימותים, ותוך דגש על שמירה על הקיים. אבל לכל שבת יש מוצאי שבת - יש הרבה מאוד סכסוכי עבודה קיבוציים שהושמו בצד או תוטאו מתחת לשטיח ואני מניח שביום שאחרי הקורונה נפגוש ביתר שאת סכסוכי עבודה האלו".

"אחת התופעות שצצו אחרי משבר הקורונה היא  המלחמה בין החברות הגדולות על העובדים", אמרה עו״ד נטע ברומברג ממשרד ברנע על משבר הגיוסים בהייטק. "עובדים עוברים בין חברות בלי ייחוס חשיבות לחוזים שלהם ומכאן נוצר כאוס. יכול להיות שמה שהכרנו עד מרץ 2020 לא בהכרח נכון וצריך שיתקיים. גם במובן של הגברת התחרות בין מקומות העבודה והעובדים אנחנו הפסקנו להיות עורכי דין קלאסיים והפכנו לסוג של מנהלי משברים במובן הזה. יחד עם זאת חלק ממה שנשאר אתנו זו היכולת לקחת פסיקה קיימת ולפרש אותה על מחוזות חדשים שניצבים בפנינו. מעסיקים במובן הזה צריכים להפוך להיות סוג של מחנכים, לעמוד על חוזי העבודה ולמנוע את המלחמות האלה בין החברות״.

"מעסיק שרוצה לסיים בתום לב את עבודתו של השכיר לא צריך לתת 100 אלף הסברים" 

אחת מהסוגיות הכואבות בעולם דיני העבודה היא פיטורים של עובד. למעסיק יש חובת שימוע לפני פיטורים ופעמים רבות מגיע לבית המשפט לענייני עבודה מקרים סביב הנושא. "הבעיה היא שיש חובת שימוע מאוד רחבה למעסיק וצריך לעצור ולחשוב איך לאזן את זה", אמר עו״ד שבי מיכאלי, ליפא מאיר ושות׳. ולכן, השאלה צריכה להיות גם איך מצמצמים את חובת השימוע למעסיק. חובת השימוע נהייתה קרקס בבתי הדין כאשר כל עובד משתמש בזה כקלף מול המעסיקים. אם מעסיק רוצה לסיים בתום לב את עבודתו של השכיר לא צריך לתת מאה אלף הסברים למה זה לא בסדר. צריכה להיות מידה של סבירות. בתי הדין מותחים את זה לממדים של אבסורד ולא יוצאת מזה תועלת ממשית". 

עו״ד גלית גולן-רתם הגיבה וטענה שחובת השימוע היא הכרחית. "הליכי שימוע היום הפכו היום מאוד מורכבים. כאשר את מבצעת צעד משמעותי בחייו של העובד, צריך לתת לו את הטעמים ולהסביר מה המניעים ומדוע התקבלו החלטות כפי שהן", היא אמרה. "אני חושבת שאין ברירה אלא לבצע את השימוע כהלכתו וחייבים להיות הוגנים כלפי העובדים כשהם שלא התקבלו במקרה ההחלטות באופן שרירותי. רוב העסקים היום כבר יישרו קו בנושא הזה ומכירים את כל הפרוצדורות וההליכים. אני חושבת שמלבד העובדה שזו טרחה גדולה למעסיקים זהו הליך נכון שבית הדין השריש שמיטיב עם העובדים עצמם". 

"צריך שתהיה דיפרנציאליות בין המעסיקים ואופי השימועים", הוסיף עו״ד אשר אביטן על חובת השימוע של המעסיקים. "בתי הדין מנסים ללכת בין הטיפות ולהתייחס לכל מקרה לכשעצמו. אני לא מאמין בצמצום חובת שימוע אלא בהבהרתה והתאמתה לכל גוף באופן אישי. אחד מהדברים החשובים ביותר הוא ייעוץ למעסיקים על סמך היכרות אישית גם של המקרה עצמו״. 

עו"ד קליה קליין, מנהלת מחלקת דיני עבודה בפרל כהן צדק לצר ברץ ציינה כי בכל הנוגע לחובת השימוע, הכי חשוב לחפש את שביל הזהב: ״לפעמים עצם ההליך של חובת השימוע גורר מרמור בקרב העובדים ומגדיל את הסיכוי שהצדדים יגיעו לבית המשפט. הרבה מעסיקים מספרים לי על עובד מפוטר שהוא אדם נעים וחיובי בסך הכול, אולם פשוט לא היתה איתו כימיה והעסקתו לא צלחה - ולכן הם לא מבינים מדוע עליהם לכתוב עליו דברים קשים במכתב השימוע״.

"התקנות משאירות את המעסיק מול שוקת שבורה", אמר עמית גרוס שותף מייסד דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות. "ללא כל מענה או פתרון, כך שהמעסיק לא יכול לכלכל את צעדיו בנושא ואינו מקבל רוח גבית מהמדינה, שתאפשר לו לפעול בהתאם לתקנות ללא היסוס או חשש מפני תביעה".

עו"ד עופר רביד, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן במשרד גולדפרב זליגמן ציין כי בתי הדין לעבודה מרחיבים את חובת השימוע ומטילים אותה גם על צדדים נוספים. "אני רוצה להעלות תיזה חדשה לפיה נכון להרחיב את חובת השימוע על עוד מגזר - אני מתכוון להחלת חובת השימוע על עובדים", אמר. "הרי אם מקור חובת השימוע הוא חובת תום לב אזי היא הדדית ואין שום מניעה מלהחיל את חובת השימוע, בנסיבות מסוימות גם על עובדים ואישוש לכך ניתן למצוא בפסיקת בתי הדין לעבודה בכל הנוגע לזכאותו של עובד מתפטר עקב הרעת תנאים לקבל פיצויי פיטורים".

הקרב על העובדים בהייטק: "היום לא מכבדים מקום עבודה"

עו״ד הלית שמחוני על הקרב על העובדים בין החברות הגדולות: "מי שצריך להיות המחנך לעובדים שרצים ממקום למקום זה בית הדין לעבודה. העובדים לא מפחדים לאבד את מקום העבודה שלהם וזה מגיע גם מהפער בין עולם העבודה החדש לבין הפסיקה המקורית של בית הדין התעסוקתי בנושא הזה. היום אין כיבוד של מקום העבודה ולכן מרגישים בנוח לעבור בין מקומות בלי לחשוב יותר מדי". 

לעומתה, עו״ד טל קרת, תדמור לוי ושות׳ ציין שפתרון משבר הגיוסים צריך לבוא מתוך החברות והוא לא יגיע מבית המשפט. ״הדור של היום עובר בין מקומות עבודה ומשרדים ולו על הדקויות הקטנות ביותר בתנאים", הוא אמר. "מעסיקים יצליחו להתמודד עם התנודות האלו ואם יצטרכו יעשו את החושבים איך לשמר את העובדים הטובים אצלם. התשובה היא לא במערך המשפטי אלא אצל החברות בתוך הבית״.

נושא נוסף שעלה לכותרות הוא ההטרדות המיניות במקומות העבודה. לטענת עו״ד טל עינת בן אריה, מעורבות התקשורת בתיקים לא מאפשר לייצר הליך משפטי הוגן. "המעסיק נמצא בסופו של יום במרכז ההאשמות בכל הזירות שמסביב", היא אמרה. "התקשורת נכנסה לזה חזק מאוד כאשר יש מקרים כשכל הפרטים כבר בחוץ- בפייסבוק, בחדשות ולא נעשה כאן משפט הוגן. אני מוצאת יותר ויותר שהמעסיק נמצא בזירות שקשה לטפל בהן כשהתלונות אנונימיות ואין חומר ראיות מסודר. אנחנו נאלצים להשליך את זה על בתי הדין לעבודה מנסים לעבוד באיזשהו איזון. אם רוצים להגיע לענישה הולמת. במהלך הקורונה ראינו ירידה במספר מקרי ההטרדות המיניות במקומות עבודה, ועכשיו כשמצב התחלואה התייצב והעובדים חוזרים למשרדים- אנו רואים שוב מגמת עליה דרסטית". 

עו״ד שירה להט, יגאל ארנון ושות׳ על מעורבות התקשורת בתיקים: ״כל המעורבות של התקשורת בתיקים יוצרת במקרים מסוימים שיימינג למעסיקים. אנחנו לא יכולים לנהל את התיקים בדיסקרטיות כפי שדורש החוק. כל פרטי המקרים החל מהעדויות וההאשמות יוצאים לתקשורת ומפורסמים בכל מקום. המעסיקים צריכים להיות ערים לתופעה הזו״.

מבין המשתתפים בפורום:

אורלי ג'רבי , ראש מחלקת דיני עבודה, הרצוג פוקס נאמן, אנה בלאו, שותפה מייסדת , בלאו, אהרון-מועלם ושות', אשר אביטן, מנהל מייסד, אשר אביטן ושות' - משרד עו"ד, אשר חלד, שותף וראש מחלקת דיני עבודה , ש. הורוביץ ושות' בני כהן, שותף מייסד, בנימין (בני) מ. כהן ושות', משרד עורכי דין, גלית גולן-רתם, שותפה במחלקת דיני עבודה, מ. פירון ושות', הדס רקח-דביר, ראש מחלקת דיני עבודה , שבלת ושות',  הלית שמחוני, ראש מחלקת דיני עבודה, AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', טל עינת –בן אריה, שותפה מנהלת את מחלקת דיני עבודה, ש. פרידמן ושות',  טל קרת, מנהלת מחלקת דיני עבודה, תדמור לוי ושות', מיכל זהר-נישטיין, שותפה במחלקת דיני עבודה, נשיץ ברנדס אמיר מרים קליינברגר – אתר,  ראש מחלקת דיני עבודה , ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות', נטע ברומברג, ראש מחלקת דיני עבודה , ברנע ג'פה לנדה ושות', סיגל פעיל, מייסדת,סיגל פעיל ושות', עופר רביד, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן, גולדפרב זליגמן ושות', עידן פפר, עו"ד מחלקת דיני עבודה , גרוס ושות', עינת כרמי ברק, שותפה ראש מחלקת דיני עבודה, סלומון ליפשיץ ושות', עמית גרוס, שותף מייסד, דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', קליה קליין, שותפה בכירה וראשת מחלקת דיני עבודה , פרל כהן צדק לצר ברץ, רמי לנדא, ראש תחום דיני עבודה , מיתר | עורכי דין, רפי הולין, שותף מייסד, הולין-הדס, עורכי דין, שבי (שבתאי) מיכאלי שותף ראש מחלקת דיני עבודה, ליפא מאיר ושות', שי תקן, שותף וראש מחלקת יחסי עבודה, פישר (.FBC & Co), שירה להט , שותפה מומחית לדיני עבודה, יגאל ארנון ושות' עורכי דין