בשנים האחרונות יותר ויותר זוגות בוחרים לא להינשא כדת משה וישראל ולמעשה בוחרים לעשות ״מסיבת חתונה״ ומבחינה משפטית רשומים במשרד הפנים כ״רווק/ה״. מה משמעות הדברים מבחינה משפטית? האם יש הבדלים בעניין זה בין זוגות שהתחתנו כדת משה וישראל לעומת זוגות שהם ״ידועים בציבור״? עולות שאלות רבות הנוגעות להגדרת מערכת היחסים והמשמעויות הנובעות מכך. 

 החוק במדינת ישראל קובע כי זוגות שהתחתנו כדת משה וישראל חל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל״ג – 1973. חוק זה קובע, בין היתר, מה מערכת הזכויות והחובות החלות על בני זוג שהתחתנו כאמור מבחינה רכושית. באשר לזוגות שבוחרים לא להתחתן כדת משה וישראל, בחינת מערכת היחסים הרכושית ביניהם היא מורכבת יותר ואנו נסביר. המצב המשפטי כיום דורש תחילה לקבוע האם בני הזוג הינם ידועים בציבור – כן או לא. יודגש, כי עצם ההגדרה ידועים בציבור על בני הזוג אינה מחילה באופן אוטומטי מערכת יחסים של שיתוף רכושי בין בני הזוג. ההגדרה האם בני זוג הם ידועים בציבור נקבעת ממבחן עובדתי של מערכת היחסים של הצדדים, האם בני הזוג מקיימים משק בית משותף וחיי משפחה. 

עו״ד ומגשרת מרב רייכמן-שקד, שותפה במשרד עורכי הדין (צילום: שרון לוין)
עו״ד ומגשרת מרב רייכמן-שקד, שותפה במשרד עורכי הדין אירית רייכמן ושות׳ | צילום: שרון לוין

 לאחר שבני הזוג הוגדרו מבחינה עובדתית כידועים בציבור, יש לבחון מה מערכת היחסים הרכושית שבני הזוג החילו על עצמם, מערכת של שיתוף או של הפרדה רכושית. הקביעה בעניין זה מורכבת ממספר רב של מבחנים, כמו למשל, האם בני הזוג התנהלו מבחינה רכושית בחשבונות בנק נפרדים. 

 ככל והתשובה לכך חיובית, יש לבחון האם מדובר בהפרדה מהותית או טכנית בלבד, למשל, האם המשכורות של בני הזוג הופקדו כל אחד בחשבון נפרד, ביחד עם הכנסות נפרדות נוספות שהיו לבני הזוג, כאשר שומרים כל אחד מהם על הכנסות לחשבון הנפרד שלו. במצב דברים כזה, ניתן יהיה לומר כי בני הזוג החילו על עצמם משטר של הפרדה רכושית. אולם, יש כאן סייג לכך, והוא התנהגות הצדדים במישורים אחרים, מצגים שונים שהצדדים ערכו אחד כלפי השני, האם נולדו לבני הזוג ילדים משותפים, האם נעשה ״ערבוב״ בין הנכסים של בני הזוג ושאלות רבות נוספות.

 כלומר, יש כאן מגוון רחב מאוד של קריטריונים אשר קובעים בסופו של יום האם בני זוג שהינם ידועים בציבור ניהלו מערכת יחסים של שיתוף רכושי או הפרדה רכושית. כדי להימנע מדיונים בנושא ומחלוקות מיותרות בין בני הזוג, הפיתרון הפשוט והיעיל לסוגיה זו, הוא עריכת הסכם ממון בו בני הזוג קובעים באופן מפורש כיצד בכוונתם לנהל את מערכת היחסים הרכושית ביניהם. 

 במצב דברים זה, ניתן יהיה למנוע פרשנויות שונות ולהבטיח את מימוש רצונם וכוונתם האמיתית של בני הזוג בניהול מערכת היחסים ביניהם. מיותר לציין, כי עריכת הסכם ממון מפורט המתייחס לכל הסוגיות והנושאים, הצופה פני עתיד, מונע התדיינויות מיותרות וכואבות לצדדים, במקרה של סיום מערכת היחסים ביניהם. 

 

משרד עורכי הדין אירית רייכמן ושות׳ הינו משרד המתמחה בדיני משפחה, ירושה ועסקים משפחתיים.