יו"ר לשכת עורכי הדין: "נאבקנו על עצמאות המקצוע, האחריות שלנו היא כלפי הציבור הישראלי"

עולם הליטיגציה המסחרית נמצא בתקופה של שינוי מהיר. כלי בינה מלאכותית כבר נכנסים לעבודה היומיומית של עורכי דין, מקצרים תהליכים ומשנים את האופן שבו נבנים צוותים ומנוהלים תיקים, אבל במקביל הם מעלים שאלות חדשות על שיקול דעת, חיסיון, הכשרת עורכי דין צעירים ואפילו על אמינותן של ראיות. הסוגיות האלה עמדו במרכז פורום Duns 100 לבכירי הליטיגציה המסחרית. בנוסף לכך, המשתתפים דנו גם בעצמאות מערכת המשפט, אחריות דירקטורים, תובענות ייצוגיות, סכסוכי בעלי מניות ומעמדה של ישראל בזירה המשפטית הבינלאומית.

שילה זברו וייס, Senior Director Ranking & Strategy ב-Duns 100, הצביעה על שיקול הדעת כגורם שיישאר בליבת העבודה המשפטית גם כשה-AI יהפוך לחלק בלתי נפרד ממנה. "AI מסוגל לזכור, לנתח ולחפש, אבל איפה היתרון המקצועי? היתרון המקצועי הוא שיקול הדעת - איך להשתמש בכלים, איך לבקר את התוצאות והתובנות שמקבלים מהם, ואיך מחברים את הניסיון, ההבנה העסקית ושיקול הדעת לשימוש בטכנולוגיה". לדבריה, השינוי כבר נוגע גם למבנה המשרד ולהכשרת הדור הבא: "איך אנחנו מכשירים את דור העתיד? מאיפה יידעו עורכי הדין הליטיגטורים לצבור ניסיון כש-AI עושה יותר ויותר מהעבודה?".

עו"ד עמית בכר, יו"ר לשכת עורכי הדין וראש משותף של מחלקת צווארון לבן במשרד ש. הורוביץ, התייחס למאבק שניהלו עורכי הדין בשנים האחרונות נגד צעדי הממשלה מול מערכת המשפט. "מעמד המקצוע והעצמאות שלו הם קריטיים. נאבקנו באמת שלוש שנים על עצמאות המקצוע הזה ועל עצמאות מערכת המשפט. אני מאוד שמח שבמאמץ הזה עורכי הדין עמדו בצורה טובה, ואני שמח שאנחנו נמצאים היום על הרגליים, חזקים, ומנהלים את הספינה. היא קצת מחוררת - אבל האחריות שלנו היא כלפי הציבור הישראלי", אמר. "אני ראיתי לאורך כל הדרך קשר ישיר בין עצמאות המקצוע, איכות המשפט והצדק, לבין עצמאות הרשות השופטת ועצמאות מערכת המשפט".

בכר הוסיף כי מבחינתו לא מדובר רק במאבק ציבורי: "לכן המאבק שעשינו הוא לא רק מאבק אזרחי מהמעלה הראשונה, אלא גם מאבק מקצועי מהמעלה הראשונה. ואנחנו תמיד נהיה בו". לדבריו, השלב הבא צריך להיות קידום רפורמות ושינויים "שיחזקו את היכולת שלנו לתת תשובות ויהפכו את מערכת המשפט לנגישה יותר".

"אני לא עובד על אוטומט"

עו"ד אורן בן יאיר, ראש מחלקת ליטיגציה ומנהל בן יאיר וגנר רזניק עורכי דין ונוטריון, הזהיר מהסתמכות עיוורת על תוצרי AI, במיוחד בקרב עורכי דין צעירים. "אני פוגש לאחרונה לא מעט מקרים שבהם עורכי דין מגיעים ולא באמת יודעים על מה הם מדברים. הם מסתמכים רק על המערכות, שמביאות להם עדכונים מסוימים, פסיקות לא רלוונטיות או מצבים משפטיים שלא באמת מתאימים לסוגיה שנדונה. אני לא עובד על אוטומט. אנחנו משתמשים במערכות האלה, והן באמת חוסכות לנו הרבה מאוד זמן - לשופטים, לעורכי דין ולמתמחים - אבל זה לא מחליף את הבדיקה שאנחנו צריכים לעשות בעצמנו".

עו"ד גיא זמלנסון, שותף, קלימנן נאור ושות', טען כי לצד היכולת להשתמש בכלי AI, נוצרת מיומנות מקצועית חדשה: היכולת לשאול נכון. "קודם כול צריך ללמוד לשאול את השאלות הנכונות", אמר. "מי שלא יודע לשאול נכון, כבר נמצא בבעיה. זו מיומנות חדשה שצריך ללמוד ולפתח".

עו"ד גיל אוריון, שותף וראש מחלקת ליטיגציה בפישר (FBC & Co), התייחס למודל המשרד העתידי. לדבריו, השימוש ב-AI עשוי לאפשר מבנים רזים יותר ולהפחית את התלות בצוותים גדולים. "אני לא אומר שהמשרדים הגדולים ייעלמו, חס וחלילה. אני חושב שיש משמעות רבה לעבודה במשרד גדול, אבל אולי המשמעות הזאת תהיה פחותה מבעבר". הוא הוסיף כי "הדור שייבנה עכשיו יצטרך לשלב גם קשרים מקצועיים מעולים וגם שליטה מלאה בתחום ה-AI".

יעקב בטש התייחס להשפעת הכלים גם על ניהול המשרד. "דברים שבעבר לקחו הרבה מאוד זמן לייצר, היום אפשר לעשות הרבה יותר מהר. בעיניי, בהקשר הזה יש ל-AI יתרון מאוד משמעותי - אולי זה אפילו היתרון האמיתי שלו". לדבריו, "האם זה יחליף מנהלים - התשובה היא לא. אבל האם זה יחליף מנהלים שלא יודעים לעבוד נכון עם הכלים האלה? לדעתי, בהחלט יכול להיות".

עו"ד גדעון אבן אור, שותף, AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', הצביע על שינוי נוסף: עתיד המתמחים. "ככל שהמתמחים הצעירים הם יותר כוח מסייע השינוי הוא יותר קיצוני. תפקידים מתייתרים וצריך לחשוב חשיבת עומק על מעמדו ותפקידו של המתמחה העתידי". לדבריו, משרדים כבר בוחנים מחדש "את מי רוצים להכשיר ומתי - וגם את עולם הגיוס של מתמחים צעירים".

חיסיון, אבטחה ודיפ-פייק

עו"ד דן פרידמן, שותף מייסד פרידמן יונגר ושות', הזהיר מפני אחת הסכנות הפחות מדוברות של שימוש בכלי AI - חיסיון. "מתוך כל השיח על AI ועל ניצול של בינה מלאכותית, קצת נזנח הנושא של החיסיון. יש נטייה, בהרבה מצבים, אפילו להעלות לכלי הבינה המלאכותית חומרי גלם". לדבריו, יש למעט ככל האפשר בהעלאת חומרים כאלה, ואם הדבר נעשה - להשתמש "רק בכלי פרטי ומאובטח, שמאפשר לשמור על חיסיון".

עו"ד גיא כרמי, בעלים ומנכ"ל ד"ר גאי כרמי - חברת עורכי דין, הוסיף: "אם משתמשים בכלים פתוחים שאין עליהם מספיק הגנות, זו בעיה". לדבריו, "השימוש בכלים האלה חייב להגיע עם מעטפת אבטחה מתאימה".

עו"ד צביקה בר-נתן, יו"ר וראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ובינלאומית בגולדפרב גרוס זליגמן, התייחס להשפעה האפשרית על דיני הראיות. "אנחנו נתקלים יותר ויותר בראיות שמשתמשות בדיוק בסוג הזה של צילומי וידאו, ברמת זיוף מאוד מאוד גבוהה", אמר. "אם היום צילום וידאו נחשב ראיה חזקה מאוד, הכניסה של AI ושל מערכות נוספות לעולם הזה תיצור מציאות חדשה לגמרי".

לדבריו, הטכנולוגיה מעלה גם שאלות חדשות של אחריות: "מי אחראי? האם המשתמש אחראי? האם יש אחריות ציבורית או מוסדית? מי נושא באחריות ואיך מגדירים אותה?".

ד"ר יעל ארידור בר אילן, בעלים ומייסדת ד"ר יעל ארידור בר-אילן, משרד עו"ד, הדגישה כי גם בעידן של יותר מידע ויותר כלים, שיקול הדעת האנושי נשאר מרכזי. "בסופו של דבר, המרכיב האנושי הוא המרכיב של בחירת הערכים שאנחנו מקדמים בהליך המשפטי. זאת אומרת: איזו פרשנות אנחנו רוצים לתת לעובדות". ארידור התייחסה גם לקידום נשים במקצוע: "הדבר הכי חשוב, והוא באמת לא דורש יותר מדי, זה פשוט לפתוח את הדלת".

עו"ד נועם בר דוד, שותף וחבר הנהלה סלומון ליפשיץ ושות', התייחס לעלייה בהונאות טכנולוגיות. "בשנים האחרונות כמות ההונאות גדלה לאין שיעור. אנחנו רואים יותר ויותר הונאות שהן הרבה יותר טכנולוגיות ודיגיטליות", אמר. לדבריו, במקרים רבים "האלמנטים הטכנולוגיים גורמים ללקוח עצמו לבצע את הפעולה", וכאשר ההונאה מתגלה ומגיעה לבית המשפט, "מי שנשארים בהליך הם הבנק והלקוח".

עו"ד זוהר לנדה, שותף, ברנע ג'פה לנדה, התייחס לזווית הבינלאומית של הליטיגציה ולמעמדה של ישראל. לדבריו, "מצד אחד, המדינה קידמה מהלכים שמטרתם לאפשר לישראל להיות חלק מעולם משפטי בינלאומי רחב יותר. מצד שני, אנחנו רואים בפועל חברות שמנסות להדיר את רגליהן מפרויקטים בישראל". הוא הוסיף: "פעם חשבתי שישראל יכולה להפוך ל-Hub של חברות בינלאומיות. כרגע זה נראה כמו חזון או חלום רחוק".

עו"ד נדב ויסמן, שותף, מיתר עורכי דין, התייחס לחוסנו של המשק לצד הסיכון שמרחף מעליו. "אנחנו רואים שנה טובה, ובשלב הזה אנחנו לא מזהים ירידה בפעילות - אפילו להפך", אמר. עם זאת הזהיר: "אנחנו נמצאים ממש על הקצה. אנחנו נמצאים בסכנה גדולה". לדבריו, אחרי שנים שבהן הקהילה המשפטית עסקה בבלימת מהלכים, "בשנים הבאות, ואני אומר את זה כאן לכל הפורום, אנחנו צריכים לעסוק בבנייה".

עו"ד אורי ששון, מנהל מחלקת ליטיגציה, ש. בירן ושות' עורכי דין, התייחס לשינויים בעבודת המשרדים ולהעמקת האינטגרציה בין צוותים ויכולות. "אנחנו מזהים שינוי משמעותי בתחום, ואני חושב שכל תהליכי העבודה שלנו מתעצמים מאוד. מצד אחד יש יותר יכולות וכלים, ומצד שני זה מאפשר גם לחשוב מחדש על המבנה של המשרד עצמו". לדבריו, אחד הנושאים המרכזיים הוא "איך מחברים בין היכולות, בין הצוותים ובין התהליכים השונים בתוך המשרד".

דירקטורים, בעלי מניות ותביעות ייצוגיות

עו"ד ברק טל, ראש מחלקת ליטיגציה, ארנון, תדמור-לוי, התייחס להתרחבות האחריות הפיקוחית של דירקטורים. "הפסיקה היום בהחלט מחדדת את רמת הסיכון והאחריות של דירקטורים", אמר. לדבריו, הפשרות שנעשות בתיקים האלה "מייצרות בשוק תודעה הולכת וגוברת של אחריות", וגורמות לדירקטוריונים להבין כי האחריות שלהם "לא רק פורמלית אלא גם מעשית - לעקוב, לשאול שאלות ולנהל סיכונים".

עו"ד מירב בר זיק, שותפה מייסדת, תל-צור ושות', עורכי-דין, התייחסה לסכסוכים בין בעלי מניות ולהשפעה של הייעוץ המשפטי עוד לפני פתיחת הליך. לדבריה, הצדדים מבינים מראש "את העלויות של ההליך, את המשמעויות הכלכליות ואת חוסר הוודאות לגבי התוצאה הסופית", ולכן "הרבה מאוד מהסכסוכים האלה מסתיימים בסופו של דבר בפשרה, כי יש הבנה שאין בהכרח טעם לנהל את ההליך עד הסוף".

עו"ד אורלי טננבאום, בעלים ומייסדת, אורלי טננבאום משרד עורכי דין - OT-LAW OFFICE, התייחסה לאופן שבו בתי המשפט בוחנים החלטות בדיעבד. "צריך לזכור שהבחינה השיפוטית מתבצעת לעיתים שנתיים או שלוש אחרי האירוע עצמו", אמרה. לדבריה, "ברגע שבית המשפט משתכנע שהתהליך היה הוגן, רציני ומסודר - אני לא רואה סיבה להתערבות משמעותית".

עו"ד יואב הרטמן, שותף מייסד, גוטמן הרטמן ושות', הצביע על תופעה בעייתית בתחום התובענות הייצוגיות: "לצערי אנחנו רואים יותר חברות שמרימות ידיים בתחילת אל מול תביעה ייצוגית. לפעמים זה זול יותר לשלם על התביעה מאשר להתגונן. בסוף תביעה ייצוגית חלשה הפכה להימור זול על חשבון החברה הנתבעת".

עו"ד גלעד כ"ץ, שותף במחלקת ליטיגציה, ש. הורוביץ, התייחס לצורך להביא בחשבון גם את נקודת המבט של החברה הנתבעת. "לפעמים עצם הגשת ההליך הייצוגי יכולה לגרום נזק חמור - אובדן לקוחות, פגיעה באשראי או נזק תדמיתי", אמר. לדבריו, אם עורכי הדין יפנימו את האיתות שמגיע מבית המשפט העליון, הדבר יכול להביא לכך "שיוגשו תביעות ייצוגיות נכונות ומבוססות יותר, ולעומת זאת תביעות חלשות או כאלה שמוגשות בקלות יתר ייעצרו מוקדם יותר".