"מי אישר את המסיבה?": שנתיים אחרי, המדינה ממשיכה לגרור רגליים בתביעות של שורדי הנובה

דן אנד ברדסטריט קיימה אתמול (שלישי) את פורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף המשפט בתחום דיני נזיקין ורשלנות רפואית. במסגרת הפורום, דנו המשתתפים בנושאים הבוערים שעל סדר היום המקצועי, בהם השינויים בהגדרת נפגעי טרור בעקבות אירועי 7 באוקטובר, התמודדות מערכת המשפט עם תביעות הפיצויים של נפגעי הנובה, תמורות בתחום הרשלנות הרפואית וההשפעות של כניסת ה-AI על תחומי הנזיקין והביטוח בפרט ועל מקצוע עריכת הדין בכלל.

בפתח הפורום, קיבלו המשתתפים סקירה על תמונת המצב בענף מפי עורכת הדין שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט. לאחר מכן, החלו דיון על מקרים מורכבים של אסונות המוניים, דוגמת תביעת הפיצויים של נפגעי הנובה ואירועי 7 באוקטובר.

עורך הדין איתן האזרחי, מייסד ובעלים, איתן האזרחי ושות', אמר: "המצב דהיום הוא לא טוב. התיקים האלה נידונים כמו תיקים רגילים ואז זה תלוי ברצון הטוב של המדינה, האם להתכנס למתווה - כמו בהליך רגיל. צריך מהלך רגולטורי שבמסגרתו יחוקק חוק, המדינה תתוקצב, המדינה תשלם, ולא כשהניזוקים מחכים. נכון להיום נוצר מצב שיש אסונות המוניים, הנושא לא מטופל כמו שצריך אלא כמו כל תביעות הנזיקין. צריך לעשות חשיבה מחדש - ורק בהליך חקיקה".

עו"ד ענת גינזבורג, בעלים של משרד עורכי הדין ענת גינזבורג, שמייצגת שורדי נובה, אמרה: "אנחנו הגשנו תביעה על עילות נזיקיות פרופר. אנחנו מדברים על האישור. גם בלילה כשכבר ידעו שמתפתח משהו בגבול לא הרימו אפילו טלפון...הגשנו את התביעה ומולי אותה פרקליטות שהייתי בה (מחוז ת"א) ובהתחלה ביקשו למחוק את התביעה. ביהמ"ש שלח אותם הביתה וביקש שיגישו כתב הגנה. ברגע שהגיע המועד הם הגישו בקשה לדחייה על הסף – כלומר עשו את כל התרגילים. היה לנו הרבה מאוד מה להגיד ומה לטעון, וגם הבקשה הזאת נדחתה וביהמ"ש אמר 'אתם מדברים על שיקול דעת? נחמד מאוד, שיקול דעת לגבי מדוע אישרו את המסיבה מצריך ראיות, אז תגישו כתב הגנה ונתקדם'. אתמול קיבלתי טלפון מהפרקליטות ואמרו לי 'תסכימי לבקשה לבקשה לעיכוב ביצוע'. אז יהיה מעניין. עם כל הכבוד – אני לא רואה את ביהמ"ש העליון שולח אותנו הביתה. זה יהיה מקרה תקדימי בהיסטוריה של הנזיקין בישראל, אז יהיה מעניין".

עו"ד גליה זלצר ליפשיץ, שותפה מנהלת במשרד עו"ד זלצר: "אנחנו כבר מעל לשנתיים אחרי האסון הנוראי הזה ועדיין יש קשיים מכל הכיוונים. החל בזה שאין ועדת חקירה ממלכתית, אין אפילו ד"וח של מבקר המדינה. אף אחד לא נותן תשובות - איפה היתה המשטרה, הצבא, השב"כ, מי אישר את המסיבה? באיזה תנאים? האם נתנו שם תנאים למילוט במקרה הצורך? יש דברים שעלו, כבר ראינו פרוטוקולים. אין בעצם מי שנותן תשובות ואנחנו אלו שלוקחים את כל חלקי הפאזל ומתחילים להרכיב ממנו תמונה - מכל עדות, תחקיר, ריאיון - ומנסים להבין מזה את התמונה המלאה. אבל שמתי לב לשני דברים מבחינת הלקוחות שלי שדי חוזרים על עצמם: הדבר הראשון, שהם לא ידעו שיש להם זכות תביעה. מישהו בביטוח לאומי פמפם להם. הדבר השני זה שהרבה מאוד לא יודעים, לא מבינים, לא מפנימים שנזק נפשי הוא בר תביעה בנזיקין. זה חוזר על עצמו אצל עשרות אנשים שדיברו איתי שאומרים "אבל אני לא נפגעתי, לי יש רק פוסט טראומה, יש לי רק 50% בביטוח לאומי וזהו". הם לא הבינו שזאת זכות לתביעה. אני מניחה שבקרוב נראה הרבה מאוד תביעות, אנשים פתאום יבינו שיש להם זכות תביעה וידרשו".

עו"ד עמוס כהן, בעלים משותף, מרקמן טומשין ושות': "מה קורה אם הורה דיבר עם הבן/בת שלו שהיו בנובה ושומע תוך כדי השיחה את הבן/בת נרצחים? המדינה מונעת הכרה באותם הורים כנפגעי איבה. יש הרבה הורים שהם פוסט-טראומטיים בעקבות הדבר הזה והם לא מוכרים. מעבר לתביעות של הנובה - יש תביעות שאנחנו מנהלים נגד כל מיני ארגונים בעולם (ממשלת איראן, הרשות הפלסטינית). גייסנו מעל אלף נפגעים והמסר כאן הוא שמי שבאמת אחראי לדבר שנעשה יישא בתשלום לנפגעים".

עו"ד אסף ורשה, שותף מנהל מייסד, ורשה אסף ושות', משרד עורכי דין, אמר: "דיברו פה על האחריות של המדינה. זה בלתי נתפס בעיניי שהמדינה מתעקשת לא לקיים דיון לגופו בבית המשפט. מדינה זאת לא חברת ביטוח, זה לא כיס של מישהו או בעלי מניות. היא צריכה לבוא לבית המשפט ולומר את דעתה ומשם נתכנס. המדינה חייבת בעיניי להקצות איזושהי קופה ולא להקשות על הנפגעים. זה המשפחות של כולנו. צריך לתת להם פיצוי ושאחר כך כולם יריבו בבית המשפט לפי הכללים".

"ה-AI לא יכול לטעון מול שופט כמו עו"ד"

בהמשך, המשתתפים דנו בכניסת ה-AI לעולם המשפט בכלל ולתחום הנזיקין והרשלנות הרפואית בפרט. עו"ד דורית פילו, בעלים, דורית פילו משרד עורכי דין, אמרה : "בזמן האחרון הרבה אומרים לי שהם הגיעו אליי דרך AI. שאלתי אותו שאלה על הולדה בעוולה, והוא לא הבין את זה. התשובה שלו יכלה להכשיל לקוח. אין ספק ש-AI לא יכול להחליף עו"ד, גם בהיבטים של ניואנסים. מאוד יכול להיות שבפגישה התיק תופס כיוון מסוים בעקבות התרשמות אישית של העו"ד. AI לא יכול להחליף את זה. ה-AI לא יכול לטעון מול השופטים כמו עו"ד שמכיר אותם".

עו"ד אסף פוזנר, מייסד ובעלים, ד"ר אסף פוזנר משרד עורכי דין: "AI יחליף דברים מסויימים. אנחנו נמצאים בפני אתגר גדול מאוד - עד כמה ואיך משתמשים ב-AI. כיום אנחנו יודעים שחברות ביטוח משתמשות ב-AI בהיקף אדיר. ה-AI מסתיר דברים - המומחה מתמכר ל-AI ורואה את הסיכום מבלי להיכנס לכל מסמך ומסמך".

עו"ד עמית שטרייכמן ממשרד שטרייכמן גלפנד משרד עורכי דין: "בכל מה שקשור לרשלנות רפואית העבודה מאוד מתייעלת. ה-AI מסדר לך את כל המסמכים, למרקר לך את המחלות, את החריגים. כמובן שצריך לעבור על זה ולתת את היד האנושית, אבל הוא יכול לקצר לך את ההליכים, כאילו יש לך מתמחה לידך. אנחנו, כתובעים, הרבה פעמים ה'אויב' שלך זה הלקוח כי הוא לא תמיד מספר הכל. היום אתה יכול לסרוק הכל ולגלות שיש לו עבר רפואי".

עו"ד ריול עדיקה, מייסדת ובעלים, ריול עדיקה משרד עו"ד: "כעורכי דין, יש שלושה מוקשים בהחלטות המקצועיות שלנו. כמי שיושבת בועדת האתיקה במחוז ירושלים – הגיעו אלינו טענות על זה שמופיעים פסקי דין מומצאים של העליון. מבחינת אתית, עורך דין יכול להיות מחוייב בהפרת חובת הנאמנות ללקוח כשהוא משתמש בדבר הזה. המוקש השני הוא עניין החיסיון – דברים יכולים להיות מופצים ברשת. הדבר השלישי זה זכויות יוצרים. הגיעה אליי נפגעת נובה שהגיעה לביטוח לאומי בלי עורך דין, היה לה 20% נכות. הארוס שלה נרצח ואחותה נרצח לה מול העיניים, כולה חבלות של ירי – ולא ראו את זה. מי שחי את השטח רואה שמה שקורה שם זה פשוט מזעזע. אם זה 20% אז מי יקבל 100%".

עו"ד רומי הוניג, בעלים, רומי הוניג - משרד עורכי דין: "הביטוח הלאומי התחיל להשתמש ב-AI בועדות הרפואיות. כיוון שאי אפשר להתעלם - וזה קיים וזה נוכח - אנחנו כעורכי דין צריכים לדעת איך לשאול את ה-AI. הוא מחרטט בביטחון, הוא מרצה ולכן נותן את התשובות שאנחנו רוצים לשמוע. צריך לדעת איך לשאול את השאלות ולתכנן את זה. יש AI רפואיים, AI משפטיים, AI 'רגילים', ולכן מאוד חשוב לשכלל את העניין הזה וללמוד אותו".

משתתפי הפורום: עו"ד איתן האזרחי בעלים ומייסד איתן האזרחי ושות משרד עורכי דין; עו"ד אמבר גולן פרטוש מנהלת מקצועית ובעלים אימבר גולן פרטוש, משרד עורכי דין ונוטריון; עו"ד אסף ורשה שותף מנהל ורשה אסף ושות משרד עורכי דין; עו"ד אסף פוזנר מייסד ובעלים ד"ר אסף פוזנר משרד עורכי דין; עו"ד אריה שילאנסקי בעלים אריה שילאנסקי | נזקי גוף ורשלנות רפואית; עו"ד גליה זלצר ליפשיץ שותפה מנהלת משרד עו"ד זלצר; עו"ד דבורית הרכבי ראש מחלקת הנזיקין והרשלנות הרפואית, לירום סנדה, להב ושות׳ חברת עורכי דין; עו"ד דור ויינברג בעלים ויינברג ושות משרד עו"ד; עו"ד דורית פילו בעלים דורית פילו, משרד עורכי דין; עו"ד הילה בודיק קוכמן שותפה מייסדת בודיק קוכמן טובל - משרד עורכי דין ונוטריון; עו"ד יונתן דייויס מייסד ובעלים יונתן דייויס ושות עורכי דין; עו"ד יוסף (ספי) קוסטיקה מייסד ובעלים יוסף קוסטיקה משרד עורכי דין; עו"ד ישראל וינברג בעלים ומנהל וינברג את וינברג, עורכי דין; עו"ד לבונטין קהואג'יאן שותפה בלטר, גוט, אלוני ושות'; עו"ד לירום סנדה בעלים ומייסד לירום סנדה, להב ושות' חברת עורכי דין; עו"ד עוז ברקוביץ מייסד ובעלים עוז ברקוביץ', משרד עורכי דין; עו"ד עומר בוסתנאי, עורך דין כרמי בוסתנאי משרד עורכי דין; עו"ד עמוס כהן בעלים משותף מרקמן - טומשין ושות', משרד עורכי דין ונוטריון; עו"ד ונוטריון עמית שטרייכמן שותף מייסד שטרייכמן גלפנד ושות', משרד עורכי דין ונוטריון; עו"ד ענת גינזבורג בעלים ומייסדת ענת גינזבורג, משרד עורכי דין, נוטריון ומגשרים; עו"ד רוית גיא דרור מגשרת בוררת ונוטריונית - מייסדת ובעלים רוית גיא דרור, משרד עורכי דין; עו"ד רומי הוניג בעלים רומי הוניג - משרד עורכי דין; עו"ד ריול עדיקה בעלים מייסדת משרד עו"ד ונוטריון ריול עדיקה; עו"ד רפאל אלמוג בעלים רפאל אלמוג ושות'; עו"ד תומר בכר מייסד ובעלים תומר בכר חברת עורכי דין.